שמות עם אל בסוף

שם מקראי שמשמעו ״אבי הוא האל״. אביאל היה סבו של שאול המלך — ״קִישׁ בֶּן־אֲבִיאֵל״ (שמואל א׳ ט, א).

שם מקראי שמשמעו ״בצל אל״ — בחסות האלוהים. בצלאל בן אורי בן חור משבט יהודה היה האומן שבנה את המשכן וכליו במדבר.

שם מקראי שמשמעו ״אל הוא מזלי״. גדיאל בן סודי היה נציג שבט זבולון בין שנים עשר המרגלים ששלח משה.

שם מקראי שמשמעו ״גמלני אל״. גמליאל בן פדהצור היה נשיא שבט מנשה, ונשאו אותו גם נשיאי הסנהדרין מבית הלל.

שם עברי שמשמעו ״חנן אל״. במקרא נזכר ״מגדל חננאל״ בחומת ירושלים (ירמיהו, נחמיה); נשאו רבנו חננאל, פרשן התלמוד מקירואן.

שם מקראי שמשמעו ״יחי האל״. נשאו אותו כמה לוויים בדברי הימים, ביניהם אחד המשוררים בימי דוד.

שם מקראי הנזכר בדברי הימים — ״יקותיאל אבי זנוח״ (דברי הימים א ד, יח). לפי מדרש חז״ל זהו אחד משמותיו של משה רבנו.

שם מקראי שניתן ליעקב אחרי המאבק עם המלאך: ״כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים״ (בראשית לב). גם שם העם והמדינה.

שם מקראי שמשמעו ״עוזי אל״ — אלוהים הוא כוחי. עוזיאל בן קהת היה דודו של משה, ובנו אליצפן היה נשיא משפחות הקהתי.

שם מקראי שמשמעו ״עמי אל״. עמיאל בן גמלי היה אחד משנים עשר המרגלים, נציג שבט דן (במדבר יג, יב).

שם מקראי: עתניאל בן קנז, אחי כלב הצעיר, היה הראשון בשופטי ישראל.

שם מקראי שמשמעו ״צורי אל״ — אלוהים הוא סלעי. צוריאל בן אביחיל היה נשיא משפחות מררי בשבט לוי (במדבר ג, לה).

שם מקראי שמשמעו ״שאלתי מאל״. שאלתיאל היה אביו של זרובבל, שהנהיג את שבי ציון (חגי א׳).