יוֹסֵף
שם מקראי שמשמעו ״יוסיף״. רחל קראה לבנה כך באמרה ״יֹסֵף ה׳ לִי בֵּן אַחֵר״ (בראשית ל). יוסף בן יעקב היה משנה למלך מצרים.
משמעות ומקור
יוסף הוא שם מקראי מן השורש י־ס־ף, שמשמעו להוסיף. רחל, שהייתה עקרה שנים רבות, קראה כך לבנה הבכור ואמרה ״יֹסֵף ה׳ לִי בֵּן אַחֵר״ (בראשית ל, כד) — תפילה שיתווסף לה עוד בן. יוסף בן יעקב, שנמכר לעבד ועלה להיות משנה למלך מצרים, הוא מן הדמויות האהובות בספר בראשית, והשם נישא מאז בכל קהילות ישראל.
השורש של התוספת: ״יֹסֵף״ — יוסיף. השם הוא צורת עתיד, כמו משאלה או תפילה: שה׳ יוסיף. מאותו שורש באים גם הפועל ״הוֹסִיף״ והמילה ״תּוֹסֶפֶת״.
בפסוק הקודם (בראשית ל, כג) אומרת רחל ״אָסַף אֱלֹהִים אֶת־חֶרְפָּתִי״. כך נשמע בשם גם הד של אסיפה — הסרת הבושה — לצד התפילה לתוספת.
הקריאה שבפסוק: השם הוא בקשה שהברכה תימשך. רחל לא הסתפקה בבן אחד, אלא ביקשה ״בן אחר״. במשפחות רבות זו גם המשמעות של השם היום — תודה על מה שניתן, ותקווה לעוד טוב שיבוא בעקבותיו.
הפסוק הסמוך מספר שרחל אמרה ״אסף אלהים את חרפתי״ — אלוהים הסיר את הבושה שלה. כך השם נושא גם רגע של הקלה ושל שמחה אחרי שנים של ציפייה. יש הורים שבוחרים בו אחרי המתנה ארוכה לילד.
סיפורו של יוסף הוא סיפור של עלייה: מן הבור, דרך העבדות והכלא, ועד ארמון פרעה. בקריאה הזאת השם מבטא תקווה שלא נשברת, ואת היכולת להפוך קושי לשליחות — ״אֱלֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה״.
כתיב והגייה
יוֹ · סֵף — 2 הברות, מלרע (ההטעמה בהברה האחרונה)
יוספה היא צורת הנקבה של השם. אליסף הוא שם מקראי נפרד מאותו שורש (במדבר א, יד), ויוסי הוא כינוי נפוץ שהפך גם לשם עצמאי.
Joseph היא הצורה האנגלית של השם, שעברה דרך היוונית והלטינית. בישראל מקובל לתעתק Yosef, ויש הכותבים Yossef כדי שהעיצור ייקרא s ולא z.
קשר לתנ״ך
יוסף בן יעקב ורחל הוא גיבור המחזור הסיפורי שחותם את ספר בראשית (פרקים לז עד נ). הוא נולד לרחל אחרי שנים של עקרות, היה הבן האהוב על אביו, נמכר בידי אחיו לעבד במצרים ועלה להיות משנה למלך. בזכות פתרון חלומות פרעה הציל את מצרים ואת משפחתו מרעב. ממנו יצאו שני שבטים, אפרים ומנשה.
רחל מעניקה לבנה את שמו מתוך תפילה. השם עצמו נעשה בקשה — שהברכה לא תיעצר בבן אחד, ושעוד טוב יבוא.
בסוף הסיפור יוסף מרגיע את אחיו: את מה שהם תכננו לרעה הפך אלוהים לטובה. זה המשפט שמסכם את חייו.
פסוקים לשם יוסף
יש הנוהגים לומר בסוף תפילת העמידה פסוק שמתחיל באות הראשונה של השם ומסתיים באות האחרונה. ליוסף — פסוקים שמתחילים ב־י ומסתיימים ב־פ.
התאמה ממוחשבת לפי האות הראשונה והאחרונה בלבד. הרשימה לא נבדקה ידנית.
ה׳ יִגְמֹר בַּעֲדִי ה׳ חַסְדְּךָ לְעוֹלָם מַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אַל־תֶּרֶף׃
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex) — נחלת הכלל, דרך Open Scriptures Hebrew Bible. טעמי המקרא הוסרו לנוחות הקריאה.
פסוק לשם יוסף
פסוקים שמתחילים באות י ומסתיימים באות ף, וכל שאר אותיות השם מופיעות בתוכם לפי הסדר.
נמצא פסוק אחד כזה.
ה׳ יִגְמֹר בַּעֲדִי ה׳ חַסְדְּךָ לְעוֹלָם מַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אַל־תֶּרֶף׃
השם יוסף מסתתר בפסוקים
האותיות של השם מופיעות בתוך הפסוק לפי הסדר: ברצף (כמילה בפסוק, בתוך מילה או על פני כמה מילים), או בדילוג קבוע (כל אות שנייה, שלישית וכן הלאה). זה חיפוש אותיות ממוחשב, לא פרשנות.
נמצאו 254 מופעים: 241 ברצף אותיות ו־13 בדילוג קבוע.
הָאֹמֵר אֶבְנֶה־לִּי בֵּית מִדּוֹת וַעֲלִיּוֹת מְרֻוָּחִים וְקָרַע לוֹ חַלּוֹנָי וְסָפוּן בָּאָרֶז וּמָשׁוֹחַ בַּשָּׁשַׁר׃
וְאֶת־הַצְּפוֹנִי אַרְחִיק מֵעֲלֵיכֶם וְהִדַּחְתִּיו אֶל־אֶרֶץ צִיָּה וּשְׁמָמָה אֶת־פָּנָיו אֶל־הַיָּם הַקַּדְמֹנִי וְסֹפוֹ אֶל־הַיָּם הָאַחֲרוֹן וְעָלָה בָאְשׁוֹ וְתַעַל צַחֲנָתוֹ כִּי הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת׃
מִי יִתֶּן־לִי שֹׁמֵעַ לִי הֶן־תָּוִי שַׁדַּי יַעֲנֵנִי וְסֵפֶר כָּתַב אִישׁ רִיבִי׃
וַתִּקְרָא אֶת־שְׁמוֹ יוֹסֵף לֵאמֹר יֹסֵף ה׳ לִי בֵּן אַחֵר׃
קבלה ורוחניות
קריאה רוחנית בשם יוסף: הצדיק ששמר על עצמו בארץ זרה, הבן שהיה ״פורת עלי עין״, משיח בן יוסף, והגימטריה שמחברת את השם אל ציון.
דמות האב בחלון
במסורת יוסף נקרא ״יוסף הצדיק״. בתלמוד (סוטה לו, ב) מסופר שברגע הניסיון הגדול בבית פוטיפר נראתה לו דמות דיוקנו של אביו, והיא שהחזירה אותו לעצמו. אפשר לקרוא בשם יוסף ברכה לכוח פנימי: לזכור מאין באת ומה למדת בבית, גם כשאתה רחוק מאוד ממנו ואיש אינו רואה.
פורת עלי עין
יעקב בירך את בנו ״בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי־עָיִן״ (בראשית מט, כב). בתלמוד (ברכות כ, א) נדרש הפסוק כך שעין הרע אינה שולטת בזרעו של יוסף, ורבי יוחנן אמר על עצמו שהוא מזרעו. מכאן המנהג לומר את הפסוק הזה כשמירה, והשם נקשר לברכה של פריחה ושל צמיחה.
משיח בן יוסף
בתלמוד (סוכה נב, א) מוזכר ״משיח בן יוסף״, לצד משיח בן דוד. במסורת זו יוסף מייצג שלב של גאולה שמתחיל בעשייה ובקיום החומרי — כמו יוסף שכלכל את מצרים בשנות הרעב. בעיני האתר, השם מבטא אחריות כלפי אחרים: לדאוג שיהיה לחם, שיהיה בית ושאיש לא יישאר רעב.
יוסף וציון
ערכו של השם יוסף בגימטריה הוא 156, בדיוק כמו ״ציון״. אפשר לקרוא בכך רמז לחיבור בין הבן שגלה למצרים לבין המקום שאליו חוזרים: יוסף השביע את אחיו להעלות את עצמותיו מן הגלות (בראשית נ, כה), ואכן נקבר בשכם. השם נושא כך געגוע לבית ותקווה לשיבה. זו קריאה פרשנית של האתר.
סוד האותיות בשם
בדרשת האותיות י׳ היא „ונותן לך ירושה”. היא הקטנה באותיות, ובה פותח שם הוי״ה. בספר יצירה היא כנגד חודש אלול וחוש המעשה. ערכה 10. ביוסף היא פותחת את השם וקובעת את צורת העתיד — ״יוסיף״, תפילה למה שעוד יבוא.
שם האות „וו” הוא יתד מחברת, כמו „ווי העמודים” במשכן. בדרשת האותיות ה״ו הן „שמו של הקב״ה”, ובספר יצירה הו׳ כנגד חודש אייר וחוש המחשבה. ערכה 6. בשם היא מחברת בין הי׳ לס׳, כמו חוט שקושר בין התפילה לבין הברכה שבאה בעקבותיה.
בדרשת האותיות „סמ״ך עי״ן — סְמוֹךְ עֲנִיִּים”: תמיכה במי שזקוק לה. צורתה עגולה וסגורה. בספר יצירה היא כנגד חודש כסלו. ערכה 60. בשם היא האות של הסמיכה — יוסף שכלכל את אחיו בשנות הרעב והיה להם משענת.
בדרשת האותיות „פ״א כפופה פ״א פשוטה — פה פתוח, פה סתום”: יש עת לדבר ועת לשתוק. שם האות הוא „פה”, ובספר יצירה היא כפולה. ערכה 80. בשם היא חותמת בצורתה הסופית, ף, כמו פה שנסגר אחרי שאמר את מה שנדרש לומר.
הקשר לספירות לפי שלוש קבוצות האותיות בספר יצירה: שלוש האמות כנגד היסודות — א׳ אוויר (תפארת), מ׳ מים (חסד), ש׳ אש (גבורה); שבע הכפולות כנגד שבע הספירות התחתונות; שתים־עשרה הפשוטות כנגד חודשי השנה, ואין להן ספירה ישירה.
ברגע הניסיון בבית פוטיפר נראתה ליוסף דמות דיוקנו של אביו, וכך עמד בניסיון ונשאר נאמן לעצמו ולדרכו.
רבי יוחנן אמר שהוא מזרעו של יוסף, שעין הרע אינה שולטת בו, ודרש זאת מן הברכה ״בן פורת עלי עין״.
התלמוד מזכיר את משיח בן יוסף לצד משיח בן דוד. יוסף נקשר כך לא רק לעבר אלא גם לחזון הגאולה.
יוסף שווה בגימטריה לציון. אפשר לקרוא בכך ברכה ללב שזוכר את הבית גם כשהוא רחוק ממנו, ושואף לשוב אליו.
פרשנות מסורתית ורוחנית להשראה — לא קביעה על אופי הילד או על גורלו. סוד האותיות מובא לפי שיטות מזוהות: דרשת האותיות בתלמוד (שבת קד, א) וחלוקת האותיות בספר יצירה.
גימטריה
גימטריה היא שיטה עתיקה שמצמידה לכל אות עברית ערך מספרי — מא׳ שערכה 1 ועד ת׳ שערכה 400. במסורת הדרשנית מילים שערכן שווה נקשרות זו לזו ברמז, ושם פרטי הוא מקום טבעי לחפש בו רמזים כאלה.
ערכו של השם יוסף הוא 156 — כמו ״צִיּוֹן״ וכמו ״יָקוּם״. יש בכך תמונה של הסיפור כולו: הבן שירד למצרים, קם מן הבור ומן הכלא, ובסוף ביקש שעצמותיו ישובו אל ארצו. 156 הוא גם שש פעמים 26, ערכו של שם הוי״ה, ולכן יש שראו בשם רמז לנוכחות האלוהית שליוותה את יוסף בכל מקום.
שווה בגימטריה
ציון היא ירושלים והארץ כולה. יוסף שווה לה בערכו, ואכן הוא ביקש שעצמותיו יועלו מן הגלות אל הארץ.
״יקום״ — יקום ויעמוד. יוסף הושלך לבור ולכלא, ובכל פעם קם מחדש עד שעמד לפני פרעה. השוויון מבטא את כוח התקומה.
״וַיְקַנְאוּ־בוֹ אֶחָיו״ (בראשית לז, יא). הקנאה היא שהניעה את הסיפור, ויוסף הפך אותה בסוף לפיוס ולסליחה.
״לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף״ (תהלים קה, יז). המילה שווה לשמו ומזכירה מאיפה הוא התחיל: מעבדות אל ממשל.
מן הקנאה אל ציון
שלושה שוויונות מספרים את הסיפור: קנאה, עבדות וציון. אפשר לקרוא בהם מסלול של חיים שמתחילים בקושי ומסתיימים במקום של שלום וחזרה הביתה, ושל אדם שאינו נשאר כלוא בפגיעה שספג.
תקומה שחוזרת
השוויון ל״יקום״ מדגיש שהשם הוא פועל בעתיד. יוסף אינו רק מי שקם פעם אחת, אלא מי שממשיך לקום. בקריאה פרשנית זו ברכה לגמישות ולכוח לחזור ולעמוד אחרי כל נפילה.
שש פעמים שם ה׳
156 הוא 26 כפול שש, ו־26 הוא ערכו של שם הוי״ה. שש הוא מספר ימי המעשה. אפשר לקרוא בכך רמז ליוסף, שהביא את הנוכחות האלוהית אל תוך העבודה היומיומית — בבית פוטיפר, בכלא ובארמון.
שיטה: גימטריה רגילה (מספר הכרחי), א=1 עד ת=400; אותיות סופיות (ך ם ן ף ץ) מחושבות כרגילות. „עם הכולל” = תוספת 1 על המילה עצמה, ומצוין במפורש. השוואה בגימטריה היא רמז ופרשנות, לא עובדה.
מחשבון שם מלא
התוצאה עבור יוסף
- י10
- ו6
- ס60
- ף80
- צמצום: 1 + 5 + 6 = 12
- צמצום: 1 + 2 = 3
- 3 הוא מספר בין 1 ל־9 — עוצרים כאן
ניקוד, רווח ומקף אינם משנים את הסכום. ך ם ן ף ץ מחושבות כמו כ מ נ פ צ.
טיפ: הוסיפו שם שני או שם משפחה כדי לחשב את הגימטריה של השם המלא.
המספר 3 — בפרשנות הנומרולוגית
שלושה הוא מספר השלמות שנבנית — שלושת האבות, ״החוט המשולש לא במהרה יינתק״. הוא מזוהה עם יצירתיות, שמחה וביטוי עצמי.
פרשנות היא מסורת תרבותית ורוחנית — לא קביעה מדעית ולא תחזית. היא לא משנה את משמעות השם.
מילים מהתנ״ך שערכן 156
יש הנוהגים לומר בסוף תפילת העמידה פסוק שמתחיל באות הראשונה של שמם ומסתיים באות האחרונה.
נומרולוגיה
פרשנות להשראה — מסורת תרבותית על המספר, לא קביעה על אופיו, מקצועו או עתידו של הילד.
איך מחשבים? גימטריה רגילה (156) ← 1 + 5 + 6 = 12 ← 1 + 2 = 3.
3 כנגד שלושת האבות
אברהם, יצחק ויעקב — שלושה אבות שכל אחד מהם הוסיף דרך משלו. במסורת 3 הוא מספר של יציבות שנולדת מאיזון: „והחוט המשולש לא במהרה ינתק” (קהלת ד, יב). שלושה יחד מחזיקים זה את זה.
3 במקרא ובמסורת
התורה ניתנה בחודש השלישי, אחרי שלושה ימי הכנה, והיא „תורה משולשת” — תורה, נביאים וכתובים (שבת פח, א). במסורת 3 מסמל השלמה: לא רק שניים שעומדים זה מול זה, אלא גם הקשר שנוצר ביניהם.
הדרך של 3
במסורת הנומרולוגית בעלי המספר 3 מתוארים כיוצרים ומספרי סיפורים: אנשים שמבטאים רעיונות במילים, בצבע או בצליל ומשתפים בשמחה. האתגר שהמסורת מייחסת למספר הוא לתת לרעיון אחד להבשיל עד הסוף.
• יצירתיות
• אופטימיות
• כושר ביטוי
• חברותיות
• מעורר השראה
• מביע רעיונות בבהירות
• מביא שמחה לסביבה
• פיזור בין עיסוקים רבים
• קושי בהתמדה
• רגישות לשגרה
• אמנות וכתיבה
• תקשורת ומדיה
• הוראה והדרכה
• עיצוב
• במה ומוזיקה
שכיחות לאורך השנים
מתוכם 1,617 בשנים שבהן הלמ״ס לא פרסם מספר נפרד (מספר קטן מדי לפרסום)
בין ילידי 2024: מקום 6 בשמות הבנים היהודים. מילידי 1949 עד 2024 — מקום 2 מתוך 6,722 שמות.
| שנת לידה | מספר |
|---|---|
| 2024 | 1,271 |
| 2023 | 1,395 |
| 2022 | 1,349 |
| 2021 | 1,341 |
| 2020 | 1,337 |
| 2019 | 1,338 |
| 2018 | 1,311 |
| 2017 | 1,406 |
| 2016 | 1,333 |
| 2015 | 1,413 |
| 2014 | 1,517 |
| 2013 | 1,551 |
| 2012 | 1,532 |
| 2011 | 1,134 |
| 2010 | 1,063 |
| 2009 | 1,121 |
| 2008 | 962 |
| 2007 | 1,019 |
| 2006 | 927 |
| 2005 | 936 |
| 2004 | 918 |
| 2003 | 884 |
| 2002 | 852 |
| 2001 | 854 |
| 2000 | 906 |
| 1999 | 848 |
| 1998 | 799 |
| 1997 | 819 |
| 1996 | 806 |
| 1995 | 762 |
| 1994 | 783 |
| 1993 | 820 |
| 1992 | 829 |
| 1991 | 803 |
| 1990 | 839 |
| 1989 | 788 |
| 1988 | 807 |
| 1987 | 858 |
| 1986 | 804 |
| 1985 | 767 |
| 1984 | 760 |
| 1983 | 717 |
| 1982 | 763 |
| 1981 | 766 |
| 1980 | 725 |
מה זה סופר? אנשים שחיים היום בישראל ונושאים את השם, לפי שנת הלידה — לא כל מי שנולד באותה שנה. בשנים מוקדמות המספר נמוך יותר בגלל פטירה, הגירה ושינוי שם. ערכים קטנים שהלמ״ס לא מפרסמת (״..״) לא מוצגים כאפס.
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ״ס), ״השמות הנוכחיים של ילידי 1949 עד 2024 לפי מין וקבוצת אוכלוסייה, שם פרטי ושנת לידה״, נשלף 27.10.2026. מועתק ומופץ כמות שהוא (as is) על פי רישיון השימוש של הלמ״ס.
אנשים מוכרים
אישי ציבור מוכרים בשם יוסף, מן ההיסטוריה היהודית, מן הספרות ומן הציונות.
שמות קרובים
אחיו הצעיר של יוסף, הבן השני של רחל. כשנפגשו במצרים בכו זה על צווארי זה (בראשית מה, יד).
צורת הנקבה של יוסף, מאותו שורש י־ס־ף. שם עברי שנושא את אותה משאלה לתוספת ולברכה.
בנו של יוסף, שקיבל את שמו ״כִּי־הִפְרַנִי אֱלֹהִים בְּאֶרֶץ עָנְיִי״. שם של פריון ושל צמיחה.
יוסי הוא כינוי של יוסף שהפך לשם עצמאי, ויוספה היא צורת הנקבה; שאר השמות כאן נפרדים, וקרובים לסיפור המקראי.
שאלות ומקורות
מה פירוש השם יוסף?
מי היה יוסף במקרא?
מה הגימטריה של השם יוסף?
מה ההבדל בין יוסף ליוסי?
איך כותבים יוסף באנגלית?
איזה פסוק מתאים לשם יוסף?
[1] תנ״ך: בראשית ל, כג · ל, כד · לז, יא · מט, כב · נ, כ · נ, כה · תהלים קה, יז · קלח, ח [2] תלמוד בבלי: ברכות כ, א; סוכה נב, א; סוטה לו, ב; שבת קד, א [3] ספר יצירה [4] ויקיפדיה [5] הלמ״ס
מאותה משפחה שבנתה את מרכז השמות.
בזמן שבוחרים שם — גם הגוף צריך מנוחה
מרכז השמות הוא מתנה מאימי — בלי עלות ובלי הרשמה. אם כבר כאן, הכירו את כריות ההריון שלנו.