אָמִיר
שם עברי שמשמעו צמרת העץ, ענף עליון, כבפסוק ״בְּרֹאשׁ אָמִיר״ (ישעיהו יז). בערבית אמיר הוא נסיך או שליט.
משמעות ומקור
אמיר הוא שם עברי שנלקח מן המילה המקראית ״אָמִיר״ — הענף העליון, צמרת העץ. המילה מופיעה בישעיהו יז, בתיאור הזיתים האחרונים שנשארים ״בְּרֹאשׁ אָמִיר״ אחרי המסיק. בערבית ״אמיר״ פירושו נסיך, מפקד או שליט, מן השורש שפירושו לצוות, ולכן השם מוכר ומובן גם מחוץ לעברית. בישראל הוא היה מן השמות הנפוצים לבנים בשנות השבעים, והוא נשאר שם קצר, ברור וקל להגייה בשפות רבות.
במקרא: צמרת העץ, החלק הגבוה ביותר של הענפים. ״שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה גַרְגְּרִים בְּרֹאשׁ אָמִיר״ (ישעיהו יז, ו) — הפירות המעטים שנשארים למעלה, במקום שהמוסקים לא הגיעו אליו.
בספר דברים מופיע הפועל ״הֶאֱמִיר״ באותו שורש: ״וַה׳ הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה״ (דברים כו, יח). המפרשים הסבירו אותו כהרמה וכבחירה, וזו המשמעות שקרובה לצמרת.
הקריאה העברית הראשונה: אמיר הוא החלק העליון של העץ, זה שקרוב ביותר לשמים ולאור. השם מבטא צמיחה כלפי מעלה — ילד שגדל, מתרחב ושולח ענפים חדשים, בלי לשכוח את השורשים שמחזיקים אותו.
בערבית אמיר הוא נסיך או מפקד, ובשפות רבות במזרח המילה מציינת מעמד של כבוד. בעברית של היום השם אינו נושא תואר אצולה, אבל ההד הזה נשמע בו: אחריות, הובלה ומקום בראש.
בדברים כו נאמר ״אֶת־ה׳ הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם״ ומיד אחר כך ״וַה׳ הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם״. האדם מרומם את ה׳, וה׳ מרומם את האדם. בקריאה הזאת השם מזכיר קשר שבו כל צד מכבד את רעהו ומעלה אותו.
כתיב והגייה
אָ · מִיר — 2 הברות, מלרע
עמיר, בעי״ן, נשמע כמעט אותו דבר אבל הוא מן השורש ע־מ־ר ומשמעו שיבולים קצורות. אמירה היא צורת נקבה של השם, וגם מילה רגילה שפירושה דבר שנאמר.
הכתיב הלטיני Amir משותף לשם העברי ולשם הערבי, ולכן אינו מבדיל ביניהם. בעברית אין צורך ביו״ד נוספת או באל״ף נוספת: אמיר נכתב בארבע אותיות.
קשר לתנ״ך
אמיר אינו שם של דמות מקראית, אלא מילה שמופיעה פעמיים בספר ישעיהו, בפרק יז, במשמעות של ענף עליון או צמרת. בפסוק הראשון היא מתארת את הזיתים שנשארו בראש העץ, ובשני היא מופיעה בצירוף ״הַחֹרֶשׁ וְהָאָמִיר״. באותו שורש מופיע בדברים כו הפועל ״הֶאֱמִיר״, שבו מתוארת הברית בין ה׳ לעם. השם הפרטי הוא חידוש של העברית בת זמננו.
אחרי המסיק נשארים בעץ רק כמה זיתים, למעלה בצמרת. מכאן המילה שעליה נשען השם — הענף הגבוה ביותר.
אותו שורש בצורת פועל: ה׳ מרומם את העם ובוחר בו. זו הרמה במובן של כבוד ושל קרבה.
פסוקים לשם אמיר
יש הנוהגים לומר בסוף תפילת העמידה פסוק שמתחיל באות הראשונה של השם ומסתיים באות האחרונה. לאמיר — פסוקים שמתחילים ב־א ומסתיימים ב־ר.
התאמה ממוחשבת לפי האות הראשונה והאחרונה בלבד. הרשימה לא נבדקה ידנית.
אָחִישָׁה מִפְלָט לִי מֵרוּחַ סֹעָה מִסָּעַר׃
אָחַזְתָּ שְׁמֻרוֹת עֵינָי נִפְעַמְתִּי וְלֹא אֲדַבֵּר׃
אָמַר וַיָּבֹא אַרְבֶּה וְיֶלֶק וְאֵין מִסְפָּר׃
אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר׃
אַל־תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה כְּיוֹם מַסָּה בַּמִּדְבָּר׃
אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר־שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר׃
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex) — נחלת הכלל, דרך Open Scriptures Hebrew Bible. טעמי המקרא הוסרו לנוחות הקריאה.
פסוק לשם אמיר
פסוקים שמתחילים באות א ומסתיימים באות ר, וכל שאר אותיות השם מופיעות בתוכם לפי הסדר.
נמצאו 55 פסוקים כאלה. ב־16 מהם אותיות האמצע פותחות מילים.
אוֹי לָנוּ מִי יַצִּילֵנוּ מִיַּד הָאֱלֹהִים הָאַדִּירִים הָאֵלֶּה אֵלֶּה הֵם הָאֱלֹהִים הַמַּכִּים אֶת־מִצְרַיִם בְּכָל־מַכָּה בַּמִּדְבָּר׃
אֱמֹר אֶל־רְחַבְעָם בֶּן־שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ יְהוּדָה וְאֶל־כָּל־בֵּית יְהוּדָה וּבִנְיָמִין וְיֶתֶר הָעָם לֵאמֹר׃
אֱמֹר אֶל־רְחַבְעָם בֶּן־שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ יְהוּדָה וְאֶל כָּל־יִשְׂרָאֵל בִּיהוּדָה וּבִנְיָמִן לֵאמֹר׃
השם אמיר מסתתר בפסוקים
האותיות של השם מופיעות בתוך הפסוק לפי הסדר: ברצף (כמילה בפסוק, בתוך מילה או על פני כמה מילים), או בדילוג קבוע (כל אות שנייה, שלישית וכן הלאה). זה חיפוש אותיות ממוחשב, לא פרשנות.
נמצאו 474 מופעים: 19 ברצף אותיות ו־455 בדילוג קבוע.
וְאִם יִרְאֶנָּה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה אֵין־בָּהּ שֵׂעָר לָבָן וּשְׁפָלָה אֵינֶנָּה מִן־הָעוֹר וְהִיא כֵהָה וְהִסְגִּירוֹ הַכֹּהֵן שִׁבְעַת יָמִים׃
וְאִם יִרְאֶנָּה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה אֵין־בַּבֶּהֶרֶת שֵׂעָר לָבָן וּשְׁפָלָה אֵינֶנָּה מִן־הָעוֹר וְהִוא כֵהָה וְהִסְגִּירוֹ הַכֹּהֵן שִׁבְעַת יָמִים׃
וְאִם יִרְאֶה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה לֹא־פָשָׂה הַנֶּגַע בַּבֶּגֶד אוֹ בַשְּׁתִי אוֹ בָעֵרֶב אוֹ בְּכָל־כְּלִי־עוֹר׃
וְנִשְׁאַר־בּוֹ עוֹלֵלֹת כְּנֹקֶף זַיִת שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה גַּרְגְּרִים בְּרֹאשׁ אָמִיר אַרְבָּעָה חֲמִשָּׁה בִּסְעִפֶיהָ פֹּרִיָּה נְאֻם־ה׳ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃
קבלה ורוחניות
קריאה רוחנית בשם אמיר: הברית של ״האמרת״ ו״האמירך״, כוחה של מילה, האדם כעץ השדה, והגרגרים שנשארים בצמרת.
האמרת והאמירך
בגמרא (ברכות ו, א) נדרשים הפסוקים מדברים כו: ״אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם, ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם״. האדם מייחד את ה׳, וה׳ מייחד אותו. השם אמיר נשען על אותו שורש, ולכן אפשר לקרוא בו — זו קריאה שלנו — קשר של כבוד הדדי, שבו גם הקטן מרומם את הגדול וגם הגדול מרומם את הקטן.
עשרה מאמרות
במשנה (אבות ה, א) נאמר ״בעשרה מאמרות נברא העולם״. השורש א־מ־ר, שורש האמירה, הוא בעיני המסורת כוח של בריאה. אמיר קרוב בצליל ובשורש למילים ״אמר״ ו״אמירה״, ובעיני האתר יש בכך תזכורת: דיבור יכול לבנות עולם קטן — מילה מעודדת, הבטחה שמקיימים, ברכה בזמן הנכון.
כי האדם עץ השדה
התורה אוסרת לכרות עצי פרי בשעת מצור, ומנמקת ״כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה״ (דברים כ, יט). המסורת ראתה בפסוק הזה גם משל לאדם: שורשים, גזע, ענפים ופרי. השם אמיר, צמרת העץ, ממקם את הילד בחלק העליון של המשל — במקום שבו העץ פוגש את האור ומצמיח פרי חדש.
הגרגרים שבראש האמיר
בישעיהו יז מתוארים הזיתים המעטים שנשארו בצמרת אחרי המסיק. הנביא מתאר חורבן, אבל גם שארית: לא הכול אבד. אפשר לקרוא בשם אמיר ברמז את התקווה הזאת — שגם אחרי עונה קשה נשאר משהו טוב במקום הגבוה, ומשם הצמיחה יכולה להתחיל מחדש.
סוד האותיות בשם
בדרשת האותיות בתלמוד „אל״ף בי״ת — אֱלַף בִּינָה”: למד חכמה. בספר יצירה א׳ היא אחת משלוש האמות (אמ״ש), כנגד הרוח והאוויר. ערכה 1 — האחד. באמיר היא פותחת את השם ואת השורש א־מ־ר — האמירה מתחילה בחכמה.
בדרשת האותיות „מ״ם פתוחה מ״ם סתומה — מאמר פתוח ומאמר סתום”: יש דברים שנאמרים בגלוי ויש שנשמרים בלב. בספר יצירה היא אם, כנגד המים. ערכה 40. בשם היא האות השנייה של השורש — מה שנאמר בגלוי ומה שנשמר בלב.
בדרשת האותיות י׳ היא „ונותן לך ירושה”. היא הקטנה באותיות, ובה פותח שם הוי״ה. בספר יצירה היא כנגד חודש אלול וחוש המעשה. ערכה 10. בשם היא הקטנה באותיות, שעומדת בתוך ״אמיר״ כמו ניצן קטן בצמרת.
שם האות הוא „ראש”. בדרשת האותיות הק׳ מסבה את פניה מן הר׳, ובכל זאת נשאר לה פתח לחזרה — דרשה על כוחה של תשובה. בספר יצירה היא כפולה. ערכה 200. בשם היא חותמת את השם, ושמה ״ראש״ מתאים למילה שפירושה ראש העץ.
הקשר לספירות לפי שלוש קבוצות האותיות בספר יצירה: שלוש האמות כנגד היסודות — א׳ אוויר (תפארת), מ׳ מים (חסד), ש׳ אש (גבורה); שבע הכפולות כנגד שבע הספירות התחתונות; שתים־עשרה הפשוטות כנגד חודשי השנה, ואין להן ספירה ישירה.
הגמרא דורשת את ״האמרת״ ו״האמירך״ כברית שבה כל צד מייחד את רעהו. השם אמיר נשען על אותו שורש.
העולם נברא בעשרה מאמרות. השורש א־מ־ר, שקרוב לשם, נושא במסורת את כוח הדיבור שבורא ובונה.
הפסוק משווה את האדם לעץ השדה. אמיר, צמרת העץ, הוא החלק שפונה אל האור ונושא את הפרי.
הזיתים שנשארים בראש האמיר הם סימן שלא הכול אבד. אפשר לקרוא בשם ברכה לתקווה שנשמרת במקום הגבוה.
פרשנות מסורתית ורוחנית להשראה — לא קביעה על אופי הילד או על גורלו. סוד האותיות מובא לפי שיטות מזוהות: דרשת האותיות בתלמוד (שבת קד, א) וחלוקת האותיות בספר יצירה.
גימטריה
גימטריה היא שיטה עתיקה שמצמידה לכל אות עברית ערך מספרי — מא׳ שערכה 1 ועד ת׳ שערכה 400. במסורת הדרשנית מילים שערכן שווה נקשרות זו לזו ברמז, ושם פרטי הוא מקום טבעי לחפש בו רמזים כאלה.
ערכו של השם אמיר הוא 251, בדיוק כמו ״אִמְרֵי״, המילה שפותחת את התפילה ״יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי־פִי״ (תהלים יט, טו). גם ״מוֹרֶה״ ו״אָרִים״ שווים לו. שם של צמרת העץ מתחבר כך אל הדיבור, אל ההוראה ואל ההרמה כלפי מעלה.
שווה בגימטריה
״אמרי פי״ — המילים שאדם אומר. מאותו שורש של השם, ושווה לו בדיוק בערכו.
מורה הוא מי שמראה את הדרך. כמו צמרת שרואה למרחוק, המורה מכוון את מי שהולך אחריו.
״ארים״ — ארומם, אגביה. מילה של תנועה כלפי מעלה, כמו הענף העליון שהשם נקרא על שמו.
מן הצמרת נפתח המראה, הנוף הרחב. השוויון מתאים לשם של מקום גבוה שממנו רואים הרבה.
מילים שעולות למעלה
אמרי פי הם מילים שאדם מבקש שיתקבלו לרצון. השם אמיר, ששווה להם, מציע תמונה של דיבור שעולה כמו ענף אל האור. בעיני האתר זו ברכה לילד שדבריו יהיו כנים ורצויים.
לראות מלמעלה ולהורות
המראה והמורה מחוברים זה לזה: מי שרואה את הנוף הרחב יכול להראות את הדרך לאחרים. אפשר לקרוא בשני השוויונות האלה את האחריות שבאה עם מקום גבוה — לא להתנשא, אלא לכוון.
הרמה ולא גאווה
ארים היא מילה של הרמה, ואפשר להרים בה גם אחרים: להרים קול למען מי שאין לו קול, להרים מישהו שנפל. השם מקבל כך כיוון של הרמת אחרים ולא רק של עלייה אישית, כמו עץ שצומח גבוה ונותן צל.
שיטה: גימטריה רגילה (מספר הכרחי), א=1 עד ת=400; אותיות סופיות (ך ם ן ף ץ) מחושבות כרגילות. „עם הכולל” = תוספת 1 על המילה עצמה, ומצוין במפורש. השוואה בגימטריה היא רמז ופרשנות, לא עובדה.
מחשבון שם מלא
התוצאה עבור אמיר
- א1
- מ40
- י10
- ר200
- צמצום: 2 + 5 + 1 = 8
- 8 הוא מספר בין 1 ל־9 — עוצרים כאן
ניקוד, רווח ומקף אינם משנים את הסכום. ך ם ן ף ץ מחושבות כמו כ מ נ פ צ.
טיפ: הוסיפו שם שני או שם משפחה כדי לחשב את הגימטריה של השם המלא.
המספר 8 — בפרשנות הנומרולוגית
שמונה הוא המספר שמעל הטבע — ברית המילה ביום השמיני ושמונת ימי חנוכה. הוא מזוהה עם כוח, הנהגה והגשמה.
פרשנות היא מסורת תרבותית ורוחנית — לא קביעה מדעית ולא תחזית. היא לא משנה את משמעות השם.
מילים מהתנ״ך שערכן 251
יש הנוהגים לומר בסוף תפילת העמידה פסוק שמתחיל באות הראשונה של שמם ומסתיים באות האחרונה.
נומרולוגיה
פרשנות להשראה — מסורת תרבותית על המספר, לא קביעה על אופיו, מקצועו או עתידו של הילד.
איך מחשבים? גימטריה רגילה (251) ← 2 + 5 + 1 = 8.
8 — מעבר לטבע
שבעה ימים הם מחזור הטבע, והשמיני הוא מה שמעבר לו: ברית המילה ביום השמיני, „ויהי ביום השמיני” של חנוכת המשכן (ויקרא ט, א) ושמונת ימי חנוכה. במסורת 8 מסמל כוח שמתעלה מעל הרגיל.
8 במקרא ובמסורת
שמונה בגדים לכהן הגדול ושמונה ימי חג הסוכות עם שמיני עצרת. במסורת המספר מסמן חגיגה של שלמות שהושגה, ותחילתו של מחזור חדש ברמה גבוהה יותר מקודמו, שנבנה על מה שכבר הושג.
הדרך של 8
במסורת הנומרולוגית בעלי המספר 8 מתוארים כמנהיגים מעשיים: מי שהופכים חזון לתוצאה, אחראים על אנשים ועל משאבים ויודעים להתמודד עם קושי. האתגר שהמסורת מייחסת למספר הוא לאזן בין הישגים לחסד.
• שאפתנות
• כושר ארגון
• עוצמה
• אחריות
• מגשים יעדים
• מנהל משאבים בתבונה
• עומד בלחץ
• נטייה לעבוד יותר מדי
• קושי לשחרר שליטה
• מדידה של הצלחה רק בתוצאות
• ניהול ועסקים
• משפט וכלכלה
• הנדסה
• ציבור ומדיניות
• רפואה
שכיחות לאורך השנים
מתוכם 57 בשנים שבהן הלמ״ס לא פרסם מספר נפרד (מספר קטן מדי לפרסום)
בין ילידי 2024: מקום 319 בשמות הבנים היהודים. מילידי 1949 עד 2024 — מקום 64 מתוך 6,722 שמות.
| שנת לידה | מספר |
|---|---|
| 2024 | 19 |
| 2023 | 23 |
| 2022 | 32 |
| 2021 | 35 |
| 2020 | 24 |
| 2019 | 56 |
| 2018 | 55 |
| 2017 | 55 |
| 2016 | 57 |
| 2015 | 68 |
| 2014 | 104 |
| 2013 | 103 |
| 2012 | 103 |
| 2011 | 161 |
| 2010 | 119 |
| 2009 | 141 |
| 2008 | 153 |
| 2007 | 175 |
| 2006 | 185 |
| 2005 | 200 |
| 2004 | 197 |
| 2003 | 164 |
| 2002 | 136 |
| 2001 | 149 |
| 2000 | 179 |
| 1999 | 158 |
| 1998 | 167 |
| 1997 | 139 |
| 1996 | 132 |
| 1995 | 166 |
| 1994 | 175 |
| 1993 | 234 |
| 1992 | 198 |
| 1991 | 222 |
| 1990 | 190 |
| 1989 | 228 |
| 1988 | 232 |
| 1987 | 266 |
| 1986 | 315 |
| 1985 | 336 |
| 1984 | 355 |
| 1983 | 394 |
| 1982 | 344 |
| 1981 | 332 |
| 1980 | 325 |
מה זה סופר? אנשים שחיים היום בישראל ונושאים את השם, לפי שנת הלידה — לא כל מי שנולד באותה שנה. בשנים מוקדמות המספר נמוך יותר בגלל פטירה, הגירה ושינוי שם. ערכים קטנים שהלמ״ס לא מפרסמת (״..״) לא מוצגים כאפס.
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ״ס), ״השמות הנוכחיים של ילידי 1949 עד 2024 לפי מין וקבוצת אוכלוסייה, שם פרטי ושנת לידה״, נשלף 27.10.2026. מועתק ומופץ כמות שהוא (as is) על פי רישיון השימוש של הלמ״ס.
אנשים מוכרים
אישי ציבור מוכרים בשם אמיר, מן הפוליטיקה, השירה והמוזיקה בישראל.
שמות קרובים
נשמע כמעט כמו אמיר, אבל נכתב בעי״ן. במקרא עמיר הוא שיבולים קצורות (עמוס ב, יג) — שם של שדה ולא של עץ.
צורת נקבה של אמיר, וגם מילה עברית רגילה שפירושה דבר שנאמר. בערבית אמירה היא נסיכה.
שם עברי של עץ חזק ורחב, מן העצים המוכרים בנוף הארץ. כמו אמיר, שם שמגיע מעולם העץ.
אמירה היא צורת הנקבה של אמיר. עמיר נשמע דומה אבל הוא שם נפרד משורש אחר, ושאר השמות קרובים במשמעות בלבד.
שאלות ומקורות
מה פירוש השם אמיר?
האם אמיר הוא שם עברי או ערבי?
מה ההבדל בין אמיר לעמיר?
מה הגימטריה של השם אמיר?
האם אמיר מופיע במקרא?
איזה פסוק מתאים לשם אמיר?
[1] תנ״ך: ישעיהו יז, ו · יז, ט · דברים כ, יט · כו, יז · כו, יח · עמוס ב, יג · תהלים יט, טו · מב, ז · קכז, ה · מלכים א׳ יב, כג · דברי הימים א׳ ט, ד · ירמיהו כ, א [2] תלמוד בבלי: ברכות ו, א · שבת קד, א (דרשת האותיות) [3] משנה, אבות ה, א [4] ספר יצירה [5] ויקיפדיה [6] הלמ״ס, השמות הנוכחיים של ילידי 1949 עד 2024
מאותה משפחה שבנתה את מרכז השמות.
בזמן שבוחרים שם — גם הגוף צריך מנוחה
מרכז השמות הוא מתנה מאימי — בלי עלות ובלי הרשמה. אם כבר כאן, הכירו את כריות ההריון שלנו.