אָבִיב
שם עברי שמשמעו עונת האביב, ובמקרא גם שיבולים ראשונות — ״שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב״ (דברים טז). לבנים ולבנות.
משמעות ומקור
אביב הוא שם עברי מן המקרא. במקור המילה איננה שם של עונה אלא של שלב בצמיחה: ״אָבִיב״ הוא השעורה שהבשילה אבל עדיין רכה וירוקה, כמו בפסוק ״כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב״ (שמות ט, לא). מכאן נקרא ניסן ״חֹדֶשׁ הָאָבִיב״, החודש שבו יצאו בני ישראל ממצרים. בעברית החדשה הפכה המילה לשמה של העונה כולה, וכשם פרטי היא ניתנת לבנים ולבנות.
שורש של לבלוב וצמיחה. ממנו ״אֵב״ — ניצן או נבט רך, כמו ״לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל״ (שיר השירים ו, יא) — ומכאן גם ״אביב״, הצמח שהגיע לשלב הראשון של הבשלה.
במקרא: שיבולים צעירות שכבר מלאו בגרעינים, כמו ״אָבִיב קָלוּי בָּאֵשׁ״ שמובא כמנחה (ויקרא ב, יד). מכאן ״חודש האביב״ — הזמן שבו התבואה מתחילה להבשיל בשדות.
הקריאה הפשוטה רואה באביב את רגע ההתחדשות: הפריחה אחרי החורף, הירוק שחוזר לשדות והאור שמתארך. הורים שבוחרים בשם הזה מבקשים לתת לילד תחושה של ראשית, של כוח שעדיין הולך ומתפתח.
במקרא האביב קשור ליציאת מצרים: ״הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב״. מכאן שהשם נושא גם זיכרון לאומי של יציאה מעבדות לחירות, ושל פסח כחג שבו עם שלם מתחיל את דרכו מחדש.
האביב המקראי איננו פרח שנפתח אלא גרעין שמתמלא. בקריאה הזאת השם מבטא סבלנות: משהו כבר התחיל לגדול ויש בו תוכן, אבל הוא עוד לא סיים להבשיל. זו ברכה לצמיחה הדרגתית, שלב אחרי שלב.
כתיב והגייה
אָ · בִיב — 2 הברות, מלרע (ההטעמה בהברה האחרונה)
אָבִיב ואֲבִיבָה הם זוג של שם וצורת נקבה מאותה מילה. אביבית היא שם אחר מאותו שורש. השם אבי, מן ״אָבִי״ — אבא שלי, דומה בצליל אך שונה לגמרי במקורו ובמשמעותו.
הכתיב העברי אחיד — אביב בכתיב מלא, עם יו״ד. בכתיב הלטיני מקובל Aviv, וזו גם הצורה המוכרת מן השם תל אביב. הב׳ השנייה רפה ולכן נהגית v.
קשר לתנ״ך
אביב אינו שם של דמות במקרא, אלא מילה שמופיעה בו כמה פעמים. היא מתארת שעורה שהבשילה למחצה, ובעיקר משמשת בצירוף ״חֹדֶשׁ הָאָבִיב״ — החודש שבו יצאו ממצרים ושבו חוגגים את הפסח. בספר יחזקאל מופיע גם המקום ״תֵּל אָבִיב״ בגולת בבל (יחזקאל ג, טו), ומשם לקח נחום סוקולוב את השם לתרגום ״אלטנוילנד״ של הרצל, שעל שמו נקראה העיר.
משה מזכיר לעם את היום שבו יצאו ממצרים. האביב הוא כאן תאריך — ולא סתם תאריך, אלא רגע הלידה של העם.
מצווה לשמור על הזמן: הפסח צריך לחול באביב, בחודש שבו יצאו ממצרים. מכאן נולד הצורך לעבר את השנה, כדי שחג החירות לא יתרחק מן העונה.
פסוקים לשם אביב
יש הנוהגים לומר בסוף תפילת העמידה פסוק שמתחיל באות הראשונה של השם ומסתיים באות האחרונה. לאביב — פסוקים שמתחילים ב־א ומסתיימים ב־ב.
התאמה ממוחשבת לפי האות הראשונה והאחרונה בלבד. הרשימה לא נבדקה ידנית.
אֱלֹהִים בְּאַרְמְנוֹתֶיהָ נוֹדַע לְמִשְׂגָּב׃
אֲדֹנָי יִתֶּן־אֹמֶר הַמְבַשְּׂרוֹת צָבָא רָב׃
אַחַת נִשְׁבַּעְתִּי בְקָדְשִׁי אִם־לְדָוִד אֲכַזֵּב׃
אֲנִי אָמַרְתִּי בְחָפְזִי כָּל־הָאָדָם כֹּזֵב׃
אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַה׳ נָדַר לַאֲבִיר יַעֲקֹב׃
אַתָּה־הוּא מַלְכִּי אֱלֹהִים צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב׃
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex) — נחלת הכלל, דרך Open Scriptures Hebrew Bible. טעמי המקרא הוסרו לנוחות הקריאה.
פסוק לשם אביב
פסוקים שמתחילים באות א ומסתיימים באות ב, וכל שאר אותיות השם מופיעות בתוכם לפי הסדר.
נמצאו 29 פסוקים כאלה. ב־6 מהם אותיות האמצע פותחות מילים.
אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית אֲשֶׁר־צִוָּה ה׳ אֶת־מֹשֶׁה לִכְרֹת אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מוֹאָב מִלְּבַד הַבְּרִית אֲשֶׁר־כָּרַת אִתָּם בְּחֹרֵב׃
אֶל־הֶהָרִים לֹא אָכָל וְעֵינָיו לֹא נָשָׂא אֶל־גִּלּוּלֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת־אֵשֶׁת רֵעֵהוּ לֹא טִמֵּא וְאֶל־אִשָּׁה נִדָּה לֹא יִקְרָב׃
אֵלֶּה הַטְּמֵאִים לָכֶם בְּכָל־הַשָּׁרֶץ כָּל־הַנֹּגֵעַ בָּהֶם בְּמֹתָם יִטְמָא עַד־הָעָרֶב׃
השם אביב מסתתר בפסוקים
האותיות של השם מופיעות בתוך הפסוק לפי הסדר: ברצף (כמילה בפסוק, בתוך מילה או על פני כמה מילים), או בדילוג קבוע (כל אות שנייה, שלישית וכן הלאה). זה חיפוש אותיות ממוחשב, לא פרשנות.
נמצאו 322 מופעים: 30 ברצף אותיות ו־292 בדילוג קבוע.
וְהַצְּעִירָה גַם־הִוא יָלְדָה בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן־עַמִּי הוּא אֲבִי בְנֵי־עַמּוֹן עַד־הַיּוֹם׃
וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל־אָבִיו הַבְרָכָה אַחַת הִוא־לְךָ אָבִי בָּרֲכֵנִי גַם־אָנִי אָבִי וַיִּשָּׂא עֵשָׂו קֹלוֹ וַיֵּבְךְּ׃
וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר כִּי־אֱלֹהֵי אָבִי בְּעֶזְרִי וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה׃
וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל׃
קבלה ורוחניות
קריאה רוחנית בשם אביב: החסד שבעיתוי של יציאת מצרים, השנה שמכוונים אותה אל האביב, ברכת האילנות שבניסן, ואותיות השם לפי דרשת האותיות ולפי ספר יצירה.
חודש שכשר לצאת בו
על הפסוק ״הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב״ שואל רש״י (שמות יג, ד) מדוע צריך לומר לעם באיזה חודש יצאו. תשובתו: כדי שיראו את החסד, שהוציא אותם בחודש שאין בו חום כבד, קור או גשמים. אפשר לקרוא בשם אביב את המבט הזה — לשים לב לא רק למה שקרה, אלא גם לרכות שבדרך שבה זה קרה.
שנה שמכוונים אל האביב
בתלמוד (סנהדרין יא, ב) נאמר שמעברים את השנה ״על האביב״: אם התבואה לא הבשילה בזמן, מוסיפים חודש כדי שהפסח יחול בעונתו. כך לוח השנה העברי כולו נבנה סביב האביב. בעיני האתר יש בזה רמז לשם: אביב הוא נקודת כיוון — מקום שאליו מתאימים את הזמן, ולא רק עונה שעוברת.
בניסן נגאלו
בגמרא (ראש השנה יא, א) מובאת דעת רבי יהושע: ״בניסן נגאלו ובניסן עתידין ליגאל״. חודש האביב הוא אפוא גם זיכרון של גאולה וגם תקווה לעתיד. השם אביב נושא את שני הכיוונים יחד, ואפשר לקרוא בו ברכה שכל התחלה חדשה תהיה מעין יציאה לחירות, קטנה או גדולה.
ברכה על עץ שמלבלב
בברכות מג, ב נקבע שמי שיוצא בימי ניסן ורואה אילנות מלבלבים מברך ״שלא חיסר בעולמו כלום״. הלבלוב הוא בדיוק מה שהשורש א־ב־ב מתאר. ברמז, השם אביב מזמין את נושאו לראות את העולם כמקום שלא חסר בו דבר — מבט של הודיה על מה שצומח מחדש בכל שנה, ועל היופי שנברא ״להתנאות בהן בני אדם״.
סוד האותיות בשם
בדרשת האותיות בתלמוד „אל״ף בי״ת — אֱלַף בִּינָה”: למד חכמה. בספר יצירה א׳ היא אחת משלוש האמות (אמ״ש), כנגד הרוח והאוויר. ערכה 1 — האחד. באביב היא פותחת את השם — לימוד וחכמה כמו זרע ראשון באדמה.
שם האות הוא „בית”, ובה פותחת התורה: „בראשית”. בדרשת האותיות היא חלק מ„אלף בינה”, ובספר יצירה היא מן הכפולות בג״ד כפר״ת, שיש להן הגייה רכה וקשה. ערכה 2. בשם היא האות השנייה, וביחד עם הא׳ היא יוצרת את ״אב״ — הניצן שבשורש א־ב־ב.
בדרשת האותיות י׳ היא „ונותן לך ירושה”. היא הקטנה באותיות, ובה פותח שם הוי״ה. בספר יצירה היא כנגד חודש אלול וחוש המעשה. ערכה 10. בשם היא לב המילה, נקודה קטנה שממנה מתחיל הלבלוב.
שם האות הוא „בית”, ובה פותחת התורה: „בראשית”. בדרשת האותיות היא חלק מ„אלף בינה”, ובספר יצירה היא מן הכפולות בג״ד כפר״ת, שיש להן הגייה רכה וקשה. ערכה 2. בשם היא חותמת וחוזרת על הב׳ השנייה — השורש הכפול של הצמיחה שחוזרת בכל שנה.
הקשר לספירות לפי שלוש קבוצות האותיות בספר יצירה: שלוש האמות כנגד היסודות — א׳ אוויר (תפארת), מ׳ מים (חסד), ש׳ אש (גבורה); שבע הכפולות כנגד שבע הספירות התחתונות; שתים־עשרה הפשוטות כנגד חודשי השנה, ואין להן ספירה ישירה.
רש״י מסביר שהתורה מזכירה את חודש האביב כדי שיראו את החסד: יציאה בחודש נוח, בלי חום, קור או גשם.
אחת הסיבות לעבר את השנה היא ״על האביב״ — כדי שחג הפסח יחול בזמן שבו התבואה מתחילה להבשיל.
לדעת רבי יהושע ״בניסן נגאלו ובניסן עתידין ליגאל״. חודש האביב מחבר בין זיכרון של חירות לבין תקווה לבאות.
אביב הוא שיבולת שכבר מלאה גרעינים אבל עוד לא התייבשה. אפשר לקרוא בשם ברכה להתחלה שיש בה כבר עומק, תוכן ומשמעות.
פרשנות מסורתית ורוחנית להשראה — לא קביעה על אופי הילד או על גורלו. סוד האותיות מובא לפי שיטות מזוהות: דרשת האותיות בתלמוד (שבת קד, א) וחלוקת האותיות בספר יצירה.
גימטריה
גימטריה היא שיטה עתיקה שמצמידה לכל אות עברית ערך מספרי — מא׳ שערכה 1 ועד ת׳ שערכה 400. במסורת הדרשנית מילים שערכן שווה נקשרות זו לזו ברמז, ושם פרטי הוא מקום טבעי לחפש בו רמזים כאלה.
ערכו של השם אביב הוא 15 — בדיוק כמו ״יָהּ״, אחד משמות הקודש שבמקרא, שמופיע בשירת הים: ״עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה״ (שמות טו, ב). שם של עונת הגאולה שווה לשם שנאמר ברגע הגאולה עצמו. גם ״הוֹד״, הדר ויופי, שווה 15, ושני השוויונות יחד מבטאים את הדר הבריאה שמתחדשת.
שווה בגימטריה
שם הקודש שבשירת הים ובתהלים — ״הַלְלוּיָהּ״. אביב שווה לו בדיוק, בלי תוספות ובלי שינוי שיטה.
״הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ״ (תהלים קד, א) — המזמור על הבריאה. האביב הוא העונה שבה ההוד הזה נראה לעין בכל שדה.
שלוש האותיות הראשונות של אביב יוצרות ״אבי״, ששווה 13 כמו ״אהבה״. הב׳ החותמת מוסיפה 2 ומשלימה ל־15.
״אֵב״ הוא ניצן רך, מילה מן השורש של השם. שתי האותיות הראשונות של אביב שוות 3 — הלבלוב הקטן שממנו מתחיל הכול.
שם קודש בתוך עונה
השוויון ל״יה״ מעניק לשם של עונה ממד של קדושה. האביב איננו רק מזג אוויר נעים, אלא זמן שבו הבריאה עצמה מזכירה את מקורה. אפשר לראות בכך ברכה לשים לב לקדושה שבדברים הפשוטים.
הדר שמתגלה
״הוד״ הוא יופי שיש בו כבוד. השוויון לשם אביב מזכיר שהפריחה מעוררת התפעלות ולא רק הנאה: מי שעומד מול שדה מלבלב מרגיש שיש בעולם סדר ויופי גדולים ממנו.
אהבה ועוד שניים
בתוך השם מסתתרת ״אהבה״ (13), והב׳ האחרונה — האות של ״בית״ — מוסיפה 2. אפשר לקרוא בכך אהבה שמקבלת בית: רגש שמוצא לעצמו מקום של קבע, כמו צמח שמכה שורש.
שיטה: גימטריה רגילה (מספר הכרחי), א=1 עד ת=400; אותיות סופיות (ך ם ן ף ץ) מחושבות כרגילות. „עם הכולל” = תוספת 1 על המילה עצמה, ומצוין במפורש. השוואה בגימטריה היא רמז ופרשנות, לא עובדה.
מחשבון שם מלא
התוצאה עבור אביב
- א1
- ב2
- י10
- ב2
- צמצום: 1 + 5 = 6
- 6 הוא מספר בין 1 ל־9 — עוצרים כאן
ניקוד, רווח ומקף אינם משנים את הסכום. ך ם ן ף ץ מחושבות כמו כ מ נ פ צ.
טיפ: הוסיפו שם שני או שם משפחה כדי לחשב את הגימטריה של השם המלא.
המספר 6 — בפרשנות הנומרולוגית
שישה הוא מספר הבית והאחריות — ששת ימי המעשה. הוא מזוהה עם דאגה לאחרים, הרמוניה ומשפחה.
פרשנות היא מסורת תרבותית ורוחנית — לא קביעה מדעית ולא תחזית. היא לא משנה את משמעות השם.
מילים מהתנ״ך שערכן 15
יש הנוהגים לומר בסוף תפילת העמידה פסוק שמתחיל באות הראשונה של שמם ומסתיים באות האחרונה.
נומרולוגיה
פרשנות להשראה — מסורת תרבותית על המספר, לא קביעה על אופיו, מקצועו או עתידו של הילד.
איך מחשבים? גימטריה רגילה (15) ← 1 + 5 = 6.
6 כנגד ששת ימי המעשה
בששה ימים נברא העולם, ובמסורת 6 הוא מספר העשייה והבנייה. הוא מכין את הקרקע לשבת: עבודה שתכליתה בית ומנוחה, ומעשה שיש בו כוונה ולא רק מאמץ. כך העשייה מקבלת משמעות.
6 במקרא ובמסורת
ששה סדרי משנה ושש כנפיים לשרפים בחזון ישעיהו (ישעיהו ו, ב). במסורת 6 מסמל שלמות של עולם מסודר, שבו לכל חלק יש מקום ותפקיד, וכל פרט תורם לשלם שנבנה ממנו.
הדרך של 6
במסורת הנומרולוגית בעלי המספר 6 מתוארים כמי שבונים בית — במובן הרחב: משפחה, קהילה ומקום שאחרים מרגישים בו מוגנים. האתגר שהמסורת מייחסת למספר הוא לדאוג גם לעצמם.
• אכפתיות
• אחריות
• נאמנות למשפחה
• חוש לאסתטיקה
• דואג לאחרים
• יוצר אווירה של בית
• מחויב לאורך זמן
• נטייה לקחת יותר מדי על עצמו
• קושי לסרב
• שלמות יתר
• חינוך ורווחה
• רפואה וסיעוד
• עיצוב ואדריכלות
• אירוח
• עבודה קהילתית
שכיחות לאורך השנים
מתוכם 41 בשנים שבהן הלמ״ס לא פרסם מספר נפרד (מספר קטן מדי לפרסום)
בין ילידי 2024: מקום 58 בין השמות של היהודים. מילידי 1949 עד 2024 — מקום 74 מתוך 6,722 שמות.
| שנת לידה | מספר |
|---|---|
| 2024 | 500 |
| 2023 | 495 |
| 2022 | 546 |
| 2021 | 613 |
| 2020 | 558 |
| 2019 | 625 |
| 2018 | 545 |
| 2017 | 479 |
| 2016 | 456 |
| 2015 | 469 |
| 2014 | 535 |
| 2013 | 476 |
| 2012 | 493 |
| 2011 | 385 |
| 2010 | 359 |
| 2009 | 320 |
| 2008 | 355 |
| 2007 | 399 |
| 2006 | 344 |
| 2005 | 338 |
| 2004 | 401 |
| 2003 | 394 |
| 2002 | 364 |
| 2001 | 379 |
| 2000 | 441 |
| 1999 | 432 |
| 1998 | 406 |
| 1997 | 414 |
| 1996 | 427 |
| 1995 | 419 |
| 1994 | 417 |
| 1993 | 476 |
| 1992 | 372 |
| 1991 | 307 |
| 1990 | 301 |
| 1989 | 264 |
| 1988 | 235 |
| 1987 | 216 |
| 1986 | 164 |
| 1985 | 187 |
| 1984 | 154 |
| 1983 | 147 |
| 1982 | 149 |
| 1981 | 131 |
| 1980 | 101 |
מה זה סופר? אנשים שחיים היום בישראל ונושאים את השם, לפי שנת הלידה — לא כל מי שנולד באותה שנה. בשנים מוקדמות המספר נמוך יותר בגלל פטירה, הגירה ושינוי שם. ערכים קטנים שהלמ״ס לא מפרסמת (״..״) לא מוצגים כאפס.
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ״ס), ״השמות הנוכחיים של ילידי 1949 עד 2024 לפי מין וקבוצת אוכלוסייה, שם פרטי ושנת לידה״, נשלף 27.10.2026. מועתק ומופץ כמות שהוא (as is) על פי רישיון השימוש של הלמ״ס.
אנשים מוכרים
אישי ציבור מוכרים בשם אביב, מתחומי הצבא, המוזיקה והמשחק.
שמות קרובים
צורת הנקבה של אביב, שם עברי שהיה נפוץ בשנות החמישים והשישים. אותה מילה ואותה עונה, בסיומת נקבה.
שם עברי מן ״הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ״ (שיר השירים ב, יב) — הפרחים הראשונים של העונה. קרוב לאביב בתמונה ובמשמעות.
שם עברי של עונה, כמו אביב. במקרא ״הַסְּתָו״ הוא דווקא החורף שחלף, ובעברית החדשה זו עונת המעבר שלפני הגשמים.
אביבה ואביבית קרובות לאביב בשורש ובמשמעות, אבל הן רשומות נפרדות. ניצן, סתיו ושאר השמות כאן הם שמות נפרדים מעולם הטבע.
שאלות ומקורות
מה פירוש השם אביב?
האם אביב הוא שם לבן או לבת?
האם אביב מופיע בתנ״ך?
מה הקשר בין השם אביב לעיר תל אביב?
מה הגימטריה של השם אביב?
איזה פסוק מתאים לשם אביב?
[1] תנ״ך: שמות ט, לא · יג, ד · טו, ב · ויקרא ב, יד · דברים טז, א · יחזקאל ג, טו · שיר השירים ב, יב · ו, יא · תהלים א, א · קד, א · מלאכי א, ב [2] רש״י על שמות יג, ד [3] תלמוד בבלי: סנהדרין יא, ב · ראש השנה יא, א · ברכות מג, ב · שבת קד, א [4] ספר יצירה [5] הלמ״ס, השמות הנוכחיים של ילידי 1949 עד 2024
מאותה משפחה שבנתה את מרכז השמות.
בזמן שבוחרים שם — גם הגוף צריך מנוחה
מרכז השמות הוא מתנה מאימי — בלי עלות ובלי הרשמה. אם כבר כאן, הכירו את כריות ההריון שלנו.