אֲבִיבָה
שם עברי מהמילה ״אביב״ — עונת הצמיחה והפריחה. חודש ניסן נקרא בתורה ״חֹדֶשׁ הָאָבִיב״ (דברים טז, א).
משמעות ומקור
אביבה הוא שם עברי מודרני שנגזר מן המילה ״אָבִיב״. במקרא ״אביב״ הוא תחילה שלב בצמיחת התבואה — שיבולת שהבשילה אך עוד לא התייבשה (שמות ט, לא) — ומכאן שמו של החודש שבו יצאו ישראל ממצרים, ״חֹדֶשׁ הָאָבִיב״. בעברית החדשה אביב הוא עונת השנה שבין החורף לקיץ, והשם אביבה מבטא התחדשות, רעננות ופריחה.
במקרא — השיבולת הצעירה והמלאה: ״כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב״ (שמות ט, לא). מכאן ״חודש האביב״, הוא ניסן, ובעברית החדשה — עונת הפריחה כולה.
סיומת נקבה רגילה בעברית. היא הופכת את שם העונה לשם פרטי של בת, כפי שקרה גם בשמות אחרים שנגזרו ממילים של טבע.
הקריאה הפשוטה: אביבה היא האביב עצמו — הזמן שבו השדות מוריקים והעצים מוציאים פרחים אחרי החורף. השם מבטא את התקווה שכל התחלה חדשה תביא איתה צמיחה, צבע וחיים.
״חודש האביב״ בתורה הוא החודש של יציאת מצרים: ״הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב״ (שמות יג, ד). מכאן קריאה של השם כזיכרון לחירות — פריחה שאינה רק של טבע, אלא גם של עם שיצא לדרך חדשה.
במקור, ״אביב״ הוא תבואה שכבר מלאה אבל עדיין רכה. בקריאה הזאת השם מתאר שילוב נדיר: כוח ובשלות שעדיין שומרים על רעננות ועל רכות, כמו אדם שמתבגר בלי לאבד את הפתיחות של הילדות.
כתיב והגייה
אֲ · בִי · בָה — 3 הברות, מלרע (ההטעמה בהברה האחרונה)
אָבִיב הוא צורת הזכר, וגם שם יוניסקס בישראל. אֲבִיבִית היא שם נוסף מאותה מילה, בסיומת ״־ית״. שלושתם קשורים לעונה, אבל כל אחד מהם שם נפרד.
Avivah, עם h בסוף, נפוץ בעיקר בקהילות דוברות אנגלית ומשקף את ה״ה״ שבסוף השם. בישראל רגיל יותר Aviva, וזה גם הכתיב שבו השם מוכר בעולם.
קשר לתנ״ך
אביבה אינה שם של דמות מקראית. המילה ״אָבִיב״ מופיעה במקרא כמה פעמים: בתיאור מכת הברד, שבה נשברה השעורה כי הייתה ״אביב״ (שמות ט, לא), ובצירוף ״חֹדֶשׁ הָאָבִיב״, שבו נצטוו ישראל לחגוג את הפסח (דברים טז, א). ממנה נגזר גם שם המקום ״תֵּל אָבִיב״ שבנבואת יחזקאל (יחזקאל ג, טו), שעל שמו נקראה העיר. השם הפרטי הוא חידוש של העברית החדשה.
משה אומר לעם ביום היציאה ממצרים: זה חודש האביב. כך האביב נעשה בתורה זמן של חירות ולא רק עונה.
מצווה לשמור על חודש האביב ולחגוג בו את הפסח. מכאן נגזר הצורך לעבר את השנה, כדי שהפסח יחול תמיד באביב.
פסוקים לשם אביבה
יש הנוהגים לומר בסוף תפילת העמידה פסוק שמתחיל באות הראשונה של השם ומסתיים באות האחרונה. לאביבה — פסוקים שמתחילים ב־א ומסתיימים ב־ה.
התאמה ממוחשבת לפי האות הראשונה והאחרונה בלבד. הרשימה לא נבדקה ידנית.
אֱלֹהִים לְהַצִּילֵנִי ה׳ לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה׃
אֱלֹהִים הֲשִׁיבֵנוּ וְהָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה׃
אָהַבְתָּ כָל־דִּבְרֵי־בָלַע לְשׁוֹן מִרְמָה׃
אֲהַלְלָה שֵׁם־אֱלֹהִים בְּשִׁיר וַאֲגַדְּלֶנּוּ בְתוֹדָה׃
אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ וְהָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה׃
אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה׃
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex) — נחלת הכלל, דרך Open Scriptures Hebrew Bible. טעמי המקרא הוסרו לנוחות הקריאה.
פסוק לשם אביבה
פסוקים שמתחילים באות א ומסתיימים באות ה, וכל שאר אותיות השם מופיעות בתוכם לפי הסדר.
נמצאו 126 פסוקים כאלה. ב־22 מהם אותיות האמצע פותחות מילים.
אִם־יַעֲלֶה הָעָם הַזֶּה לַעֲשׂוֹת זְבָחִים בְּבֵית־ה׳ בִּירוּשָׁלִַם וְשָׁב לֵב הָעָם הַזֶּה אֶל־אֲדֹנֵיהֶם אֶל־רְחַבְעָם מֶלֶךְ יְהוּדָה וַהֲרָגֻנִי וְשָׁבוּ אֶל־רְחַבְעָם מֶלֶךְ־יְהוּדָה׃
אוֹ בָשָׂר כִּי־יִהְיֶה בְעֹרוֹ מִכְוַת־אֵשׁ וְהָיְתָה מִחְיַת הַמִּכְוָה בַּהֶרֶת לְבָנָה אֲדַמְדֶּמֶת אוֹ לְבָנָה׃
אֻמְלְלָה יֹלֶדֶת הַשִּׁבְעָה נָפְחָה נַפְשָׁהּ בָּא שִׁמְשָׁהּ בְּעֹד יוֹמָם בּוֹשָׁה וְחָפֵרָה וּשְׁאֵרִיתָם לַחֶרֶב אֶתֵּן לִפְנֵי אֹיְבֵיהֶם נְאֻם־ה׳
השם אביבה מסתתר בפסוקים
האותיות של השם מופיעות בתוך הפסוק לפי הסדר: ברצף (כמילה בפסוק, בתוך מילה או על פני כמה מילים), או בדילוג קבוע (כל אות שנייה, שלישית וכן הלאה). זה חיפוש אותיות ממוחשב, לא פרשנות.
נמצאו 14 מופעים: 2 ברצף אותיות ו־12 בדילוג קבוע.
שָׁמוֹר אֶת־חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַה׳ אֱלֹהֶיךָ כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ ה׳ אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה׃
וָאָבוֹא אֶל־הַגּוֹלָה תֵּל אָבִיב הַיֹּשְׁבִים אֶל־נְהַר־כְּבָר וָאֵשֵׁב הֵמָּה יוֹשְׁבִים שָׁם וָאֵשֵׁב שָׁם שִׁבְעַת יָמִים מַשְׁמִים בְּתוֹכָם׃
אַךְ בִּי יָשֻׁב יַהֲפֹךְ יָדוֹ כָּל־הַיּוֹם׃
וְאִם־כֶּבֶשׂ יָבִיא קָרְבָּנוֹ לְחַטָּאת נְקֵבָה תְמִימָה יְבִיאֶנָּה׃
קבלה ורוחניות
קריאה רוחנית בשם אביבה: ניסן כחודש הגאולה, ברכת האילנות שנאמרת באביב, שיר השירים שמתאר את סוף החורף — ואותיות השם, שהאחרונה בהן היא לפי ספר יצירה כנגד חודש ניסן.
״בניסן נגאלו ובניסן עתידין ליגאל״
בתלמוד (ראש השנה יא, א) נאמר: ״בניסן נגאלו, ובניסן עתידין ליגאל״. חודש האביב הוא אפוא לא רק זמן של פריחה אלא גם זמן של גאולה, בעבר ובעתיד. השם אביבה, שנקרא על שם האביב, נושא ברמז את התקווה הזאת: שההתחדשות שבטבע תהיה גם התחדשות של חיים.
ברכת האילנות
בתלמוד (ברכות מג, ב) נאמר שמי שיוצא בימי ניסן ורואה אילנות שמוציאים פרח מברך ״שלא חיסר בעולמו כלום״. זו ברכה על עצם היופי של העולם המתחדש. אפשר לקרוא בשם אביבה תזכורת לברכה הזאת — עין שרואה את מה שפורח ושמחה בו, ולב שמודה עליו.
״הסתיו עבר״
בשיר השירים (ב, יא) נאמר ״כִּי־הִנֵּה הַסְּתָיו עָבָר הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ״. זה הרגע שבו האהוב קורא לרעייתו לצאת אל הפריחה. בעיני האתר, השם אביבה מתאים לפסוק הזה: הוא אינו מכחיש את החורף שהיה, אלא מבשר שהוא חלף ושיש מקום להתחיל מחדש.
ה׳ — האות של ניסן
בספר יצירה כל אחת מן האותיות הפשוטות היא כנגד חודש, והאות ה׳ כנגד ניסן. השם אביבה מסתיים בה׳, כך שהאות האחרונה שלו היא, לפי השיטה הזאת, אות חודש האביב. הקישור לשם הוא שלנו, אבל השיטה עצמה מזוהה וקדומה, והיא יוצרת התאמה נדירה בין משמעות המילה לבין האות שחותמת אותה.
סוד האותיות בשם
בדרשת האותיות בתלמוד „אל״ף בי״ת — אֱלַף בִּינָה”: למד חכמה. בספר יצירה א׳ היא אחת משלוש האמות (אמ״ש), כנגד הרוח והאוויר. ערכה 1 — האחד. באביבה היא פותחת את השם — חכמה בראשית הצמיחה.
שם האות הוא „בית”, ובה פותחת התורה: „בראשית”. בדרשת האותיות היא חלק מ„אלף בינה”, ובספר יצירה היא מן הכפולות בג״ד כפר״ת, שיש להן הגייה רכה וקשה. ערכה 2. בשם היא האות השנייה, והיא חוזרת שוב בהמשך — שתי ביתי״ן שמחזיקות את המילה ״אביב״.
בדרשת האותיות י׳ היא „ונותן לך ירושה”. היא הקטנה באותיות, ובה פותח שם הוי״ה. בספר יצירה היא כנגד חודש אלול וחוש המעשה. ערכה 10. בשם היא לב המילה ״אביב״ — הזרע הקטן שממנו צומח הכול.
שם האות הוא „בית”, ובה פותחת התורה: „בראשית”. בדרשת האותיות היא חלק מ„אלף בינה”, ובספר יצירה היא מן הכפולות בג״ד כפר״ת, שיש להן הגייה רכה וקשה. ערכה 2. בשם היא חותמת את המילה ״אביב״, כמו בית שני שנבנה אחרי הראשון.
בדרשת האותיות „ה״א וי״ו — זה שמו של הקב״ה”. בספר יצירה היא מן הפשוטות, כנגד חודש ניסן וכנגד חוש הדיבור. ערכה 5. בשם היא האות האחרונה, והיא הופכת את שם העונה לשם של בת.
הקשר לספירות לפי שלוש קבוצות האותיות בספר יצירה: שלוש האמות כנגד היסודות — א׳ אוויר (תפארת), מ׳ מים (חסד), ש׳ אש (גבורה); שבע הכפולות כנגד שבע הספירות התחתונות; שתים־עשרה הפשוטות כנגד חודשי השנה, ואין להן ספירה ישירה.
״בניסן נגאלו ובניסן עתידין ליגאל״ — חודש האביב הוא חודש של גאולה. השם אביבה נושא את שמו של החודש הזה.
מי שרואה בניסן עצים פורחים מברך ״שלא חיסר בעולמו כלום״ — ברכה של הכרת טובה על יופי שמתחדש בכל שנה.
בספר יצירה האות ה׳ היא כנגד חודש ניסן. אביבה מסתיימת באות הזאת — אות האביב לפי השיטה הקדומה.
אפשר לקרוא בשם הבטחה שקטה: מה שקשה עובר, והפריחה חוזרת. אביבה היא הרגע שבו רואים שוב את הניצנים.
פרשנות מסורתית ורוחנית להשראה — לא קביעה על אופי הילד או על גורלו. סוד האותיות מובא לפי שיטות מזוהות: דרשת האותיות בתלמוד (שבת קד, א) וחלוקת האותיות בספר יצירה.
גימטריה
גימטריה היא שיטה עתיקה שמצמידה לכל אות עברית ערך מספרי — מא׳ שערכה 1 ועד ת׳ שערכה 400. במסורת הדרשנית מילים שערכן שווה נקשרות זו לזו ברמז, ושם פרטי הוא מקום טבעי לחפש בו רמזים כאלה.
ערכו של השם אביבה הוא 20, בדיוק כמו ״הָאָבִיב״ — ולא במקרה: אלה אותן חמש אותיות בסדר אחר. השם הוא אפוא ״האביב״ עצמו, כשה״א הידיעה עוברת מן ההתחלה אל הסוף. בין המילים שערכן 20 נמצאות גם ״אַחֲוָה״ ו״הָיָה״, ושתיהן מוסיפות לשם רבדים של קשר ושל קיום.
שווה בגימטריה
״האביב״ ואביבה בנויים מאותן אותיות. השוויון הזה אינו רמז רחוק אלא זהות של אותיות בסדר שונה.
אחווה היא קשר של אחים ושל חברים. פריחה של אביב מתרחשת בכל השדה יחד, ובשם יש ברמז צמיחה משותפת.
״היה״ — מן השורש של ההוויה והקיום. השם שווה בערכו לפועל שמתאר את עצם הקיום, את מה שכבר נמצא.
״ידו״ — היד שזורעת, נוטעת ומטפלת. בלי יד שעובדת את האדמה אין אביב בשדה, ובלי טיפול אין צמיחה.
ה״א שעברה מקום
ב״האביב״ האות ה׳ באה בראש המילה, ובאביבה היא בסופה. אפשר לקרוא בכך מעבר מן הכללי אל הפרטי: לא עוד ״האביב״ של כולם, אלא אביבה אחת, עם פריחה משלה ודרך משלה.
כ׳ — כף היד
20 הוא גם ערכה של האות כ׳, ששמה ״כף״. השם מצטמצם כך לכף יד פתוחה — יד שמקבלת את מה שהאביב נותן ומחזירה לעולם. זו קריאה סמלית בלבד, אבל היא מתאימה לשם של צמיחה ושל נתינה.
אחווה וקיום
השוויונות ל״אחווה״ ול״היה״ מוסיפים לשם צדדים שקטים: האביב אינו רק התפרצות של צבע, אלא גם רציפות — דבר שחוזר בכל שנה ומחבר בין אנשים שמחכים לו יחד.
שיטה: גימטריה רגילה (מספר הכרחי), א=1 עד ת=400; אותיות סופיות (ך ם ן ף ץ) מחושבות כרגילות. „עם הכולל” = תוספת 1 על המילה עצמה, ומצוין במפורש. השוואה בגימטריה היא רמז ופרשנות, לא עובדה.
מחשבון שם מלא
התוצאה עבור אביבה
- א1
- ב2
- י10
- ב2
- ה5
- צמצום: 2 + 0 = 2
- 2 הוא מספר בין 1 ל־9 — עוצרים כאן
ניקוד, רווח ומקף אינם משנים את הסכום. ך ם ן ף ץ מחושבות כמו כ מ נ פ צ.
טיפ: הוסיפו שם שני או שם משפחה כדי לחשב את הגימטריה של השם המלא.
המספר 2 — בפרשנות הנומרולוגית
שניים הוא מספר הזוגיות והחיבור — שני לוחות הברית, ״זכור ושמור״. הוא מזוהה עם רגישות, הקשבה ויכולת לגשר בין אנשים.
פרשנות היא מסורת תרבותית ורוחנית — לא קביעה מדעית ולא תחזית. היא לא משנה את משמעות השם.
מילים מהתנ״ך שערכן 20
יש הנוהגים לומר בסוף תפילת העמידה פסוק שמתחיל באות הראשונה של שמם ומסתיים באות האחרונה.
נומרולוגיה
פרשנות להשראה — מסורת תרבותית על המספר, לא קביעה על אופיו, מקצועו או עתידו של הילד.
איך מחשבים? גימטריה רגילה (20) ← 2 + 0 = 2.
2 כנגד שני לוחות הברית
שני לוחות הברית, „זכור ושמור”, ושני הכרובים שפניהם איש אל אחיו (שמות כה, כ) — במסורת 2 הוא מספר הזוגיות והדו־שיח. אין בו ביטול של האחד אלא מפגש בין שניים שכל אחד מהם נשאר הוא עצמו.
2 במקרא ובמסורת
„טובים השנים מן האחד” (קהלת ד, ט): המקרא מתאר את השניים כמי שיכולים להרים זה את זה. גם בבריאה, ביום השני הובדלו מים ממים — ולכן 2 מסמל גם את היכולת להבחין ולהכיר בשונות.
הדרך של 2
במסורת הנומרולוגית בעלי המספר 2 מתוארים כמחברים: מי שמרגישים את האווירה בחדר, מיישבים מחלוקות ובונים אמון לאורך זמן. האתגר שהמסורת מייחסת למספר הוא לשמור על קול עצמאי גם בתוך השותפות.
• רגישות
• הקשבה
• דיפלומטיה
• שיתוף פעולה
• מגשר בין אנשים
• נאמן בקשרים
• קשוב לפרטים הקטנים
• קושי להחליט לבד
• רגישות לביקורת
• ויתור יתר על עצמו
• חינוך וייעוץ
• גישור ודיפלומטיה
• טיפול ורווחה
• מוזיקה ועבודה בצוות
• משאבי אנוש
שכיחות לאורך השנים
מתוכם 162 בשנים שבהן הלמ״ס לא פרסם מספר נפרד (מספר קטן מדי לפרסום)
בין ילידי 2024: מקום 392 בשמות הבנות היהודים. מילידי 1949 עד 2024 — מקום 157 מתוך 8,126 שמות.
| שנת לידה | מספר |
|---|---|
| 2024 | 13 |
| 2023 | 11 |
| 2022 | 9 |
| 2021 | 19 |
| 2020 | 17 |
| 2019 | 18 |
| 2018 | 11 |
| 2017 | 9 |
| 2016 | 11 |
| 2015 | 10 |
| 2014 | 7 |
| 2013 | 11 |
| 2012 | 15 |
| 2011 | 8 |
| 2010 | 19 |
| 2009 | 23 |
| 2008 | 16 |
| 2007 | 19 |
| 2006 | 17 |
| 2005 | 12 |
| 2004 | 21 |
| 2003 | 20 |
| 2002 | 22 |
| 2001 | 31 |
| 2000 | 17 |
| 1999 | 37 |
| 1998 | 34 |
| 1997 | 31 |
| 1996 | 36 |
| 1995 | 42 |
| 1994 | 46 |
| 1993 | 60 |
| 1992 | 60 |
| 1991 | 45 |
| 1990 | 45 |
| 1989 | 28 |
| 1988 | 46 |
| 1987 | 49 |
| 1986 | 39 |
| 1985 | 49 |
| 1984 | 46 |
| 1983 | 50 |
| 1982 | 48 |
| 1981 | 63 |
| 1980 | 58 |
מה זה סופר? אנשים שחיים היום בישראל ונושאים את השם, לפי שנת הלידה — לא כל מי שנולד באותה שנה. בשנים מוקדמות המספר נמוך יותר בגלל פטירה, הגירה ושינוי שם. ערכים קטנים שהלמ״ס לא מפרסמת (״..״) לא מוצגים כאפס.
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ״ס), ״השמות הנוכחיים של ילידי 1949 עד 2024 לפי מין וקבוצת אוכלוסייה, שם פרטי ושנת לידה״, נשלף 27.10.2026. מועתק ומופץ כמות שהוא (as is) על פי רישיון השימוש של הלמ״ס.
אנשים מוכרים
נשים מוכרות בשם אביבה (בכתיב הזה), מעולם האמנות הישראלית.
שמות קרובים
המילה עצמה, כשם פרטי. בישראל אביב ניתן לבנים וגם לבנות, והוא הקרוב ביותר לאביבה במשמעות.
שם עברי מאותה מילה בסיומת ״־ית״, הנשמע קליל וחגיגי. משמעותו זהה: אביב ופריחה.
שם החודש שהתורה קוראת לו ״חודש האביב״. שם שנבחר לעיתים לילדים שנולדו באותו חודש.
אביב ואביבית הם שמות קרובים מאותה מילה, אבל כל אחד מהם רשומה נפרדת; השאר שמות נפרדים מעולם הטבע והעונות.
שאלות ומקורות
מה פירוש השם אביבה?
האם אביבה הוא שם מקראי?
מה הגימטריה של השם אביבה?
מה הקשר בין אביבה לחודש ניסן?
איך כותבים אביבה באנגלית?
איזה פסוק מתאים לשם אביבה?
[1] תנ״ך: שמות ט, לא · יג, ד · דברים טז, א · טו, ד · יחזקאל ג, טו · שיר השירים ב, יא · איוב לח, ד · ויקרא כו, מו [2] תלמוד בבלי: ראש השנה יא, א · ברכות מג, ב · שבת קד, א [3] ספר יצירה, פרק ה [4] ויקיפדיה [5] הלמ״ס, השמות הנוכחיים של ילידי 1949 עד 2024
מאותה משפחה שבנתה את מרכז השמות.
בזמן שבוחרים שם — גם הגוף צריך מנוחה
מרכז השמות הוא מתנה מאימי — בלי עלות ובלי הרשמה. אם כבר כאן, הכירו את כריות ההריון שלנו.