מְנַשֶּׁה
שם מקראי. יוסף קרא לבכורו כך ״כִּי נַשַּׁנִי אֱלֹהִים אֶת כָּל עֲמָלִי״ (בראשית מא). מנשה הוא אבי שבט מנשה.
משמעות ומקור
מנשה הוא שם מקראי מן השורש נ־ש־ה, שעניינו שכחה. יוסף נתן את השם לבנו הבכור במצרים, אחרי שנים של עבדות ומאסר, ואמר ״כִּי־נַשַּׁנִי אֱלֹהִים אֶת־כָּל־עֲמָלִי״. מנשה הוא אבי אחד משבטי ישראל, ובשמו ובשם אחיו אפרים מברכים את הבנים בכל ליל שבת. השם היה נפוץ במיוחד בשנים הראשונות של המדינה.
מן השורש נ־ש־ה: גרם לי לשכוח. יוסף אינו שוכח את משפחתו, אלא את הסבל — ״אֶת־כָּל־עֲמָלִי״. השם מודה על כך שהכאב כבר אינו שולט בחיים.
תחילית של בינוני, כמו ב״מְשַׁנֶּה״ ו״מְכַסֶּה״: מנשה הוא ״המשכיח״, מי שמביא איתו שכחה של צער והתחלה חדשה.
הקריאה המקראית: לידת הבן היא נקודת מפנה. מה שהיה קשה נשאר מאחור, והחיים פונים אל הבית החדש. מנשה הוא שם של תקווה אחרי תקופה קשה.
יעקב בירך את נכדיו ״יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה״. מכאן שמנשה הוא גם שם של ברכה עוברת בין דורות, שהורים אומרים לילדיהם עד היום.
מנשה מלך יהודה, שמלך חמישים וחמש שנה, חטא רבות ובסוף ימיו התפלל ושב, כמסופר בדברי הימים ב׳ לג. יש הרואים בכך רמז לכך שהשם נושא גם את האפשרות להשתנות.
כתיב והגייה
מְ · נַ · שֶּׁה — 3 הברות, מלרע (ההטעמה בהברה האחרונה)
מנשה ומנחם נשמעים דומים, אבל הם שמות שונים: מנשה מן השורש נ־ש־ה (שכחה), ומנחם מן השורש נ־ח־ם (נחמה).
Manasseh הוא הכתיב המסורתי בתרגומי התנ״ך לאנגלית; בישראל נהוג Menashe, לפי ההגייה העברית.
קשר לתנ״ך
במקרא יש כמה אישים בשם מנשה. הראשון הוא בנו הבכור של יוסף ואסנת, שנולד במצרים ונעשה אבי שבט מנשה, שנחלתו התפרשה משני עברי הירדן. מאוחר יותר מנשה בן חזקיהו מלך על יהודה חמישים וחמש שנה, יותר מכל מלך אחר בבית דוד. שתי הדמויות נותנות לשם עומק: ברכה ונחלה מצד אחד, ושינוי ותשובה מצד אחר.
יוסף קורא לבנו הבכור מנשה ומסביר את השם: אלוהים השכיח ממנו את הסבל. זהו רגע של הודיה אחרי שנים קשות.
יעקב מברך את בני יוסף, וקובע שבשמם יברכו בני ישראל את ילדיהם. מכאן ברכת הבנים שנאמרת בליל שבת.
פסוקים לשם מנשה
יש הנוהגים לומר בסוף תפילת העמידה פסוק שמתחיל באות הראשונה של השם ומסתיים באות האחרונה. למנשה — פסוקים שמתחילים ב־מ ומסתיימים ב־ה.
התאמה ממוחשבת לפי האות הראשונה והאחרונה בלבד. הרשימה לא נבדקה ידנית.
מִזְמוֹר לְדָוִד בִּהְיוֹתוֹ בְּמִדְבַּר יְהוּדָה׃
מֵכִין הָרִים בְּכֹחוֹ נֶאְזָר בִּגְבוּרָה׃
מַשְׂכִּיל לְדָוִד בִּהְיוֹתוֹ בַמְּעָרָה תְפִלָּה׃
מִשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּ דִּין אֶרֶץ יָרְאָה וְשָׁקָטָה׃
מַלֵּא פְנֵיהֶם קָלוֹן וִיבַקְשׁוּ שִׁמְךָ ה׳
מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ שִׁירוּ לֵאלֹהִים זַמְּרוּ אֲדֹנָי סֶלָה׃
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex) — נחלת הכלל, דרך Open Scriptures Hebrew Bible. טעמי המקרא הוסרו לנוחות הקריאה.
פסוק לשם מנשה
פסוקים שמתחילים באות מ ומסתיימים באות ה, וכל שאר אותיות השם מופיעות בתוכם לפי הסדר.
נמצאו 59 פסוקים כאלה. ב־5 מהם אותיות האמצע פותחות מילים.
מִמָּרוֹם שָׁלַח־אֵשׁ בְּעַצְמֹתַי וַיִּרְדֶּנָּה פָּרַשׂ רֶשֶׁת לְרַגְלַי הֱשִׁיבַנִי אָחוֹר נְתָנַנִי שֹׁמֵמָה כָּל־הַיּוֹם דָּוָה׃
מִי גֶבֶר יִחְיֶה וְלֹא יִרְאֶה־מָּוֶת יְמַלֵּט נַפְשׁוֹ מִיַּד־שְׁאוֹל סֶלָה׃
מַשָּׂא מוֹאָב כִּי בְּלֵיל שֻׁדַּד עָר מוֹאָב נִדְמָה כִּי בְּלֵיל שֻׁדַּד קִיר־מוֹאָב נִדְמָה׃
השם מנשה מסתתר בפסוקים
האותיות של השם מופיעות בתוך הפסוק לפי הסדר: ברצף (כמילה בפסוק, בתוך מילה או על פני כמה מילים), או בדילוג קבוע (כל אות שנייה, שלישית וכן הלאה). זה חיפוש אותיות ממוחשב, לא פרשנות.
נמצאו 322 מופעים: 146 ברצף אותיות ו־176 בדילוג קבוע.
מְנַשֶּׁה אֶת־אֶפְרַיִם וְאֶפְרַיִם אֶת־מְנַשֶּׁה יַחְדָּו הֵמָּה עַל־יְהוּדָה בְּכָל־זֹאת לֹא־שָׁב אַפּוֹ וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה׃
מְנַשֶּׁה אֶת־אֶפְרַיִם וְאֶפְרַיִם אֶת־מְנַשֶּׁה יַחְדָּו הֵמָּה עַל־יְהוּדָה בְּכָל־זֹאת לֹא־שָׁב אַפּוֹ וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה׃
מֹשֶׁה עֶבֶד־ה׳ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הִכּוּם וַיִּתְּנָהּ מֹשֶׁה עֶבֶד־ה׳ יְרֻשָּׁה לָרֻאוּבֵנִי וְלַגָּדִי וְלַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה׃
מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת אֵם־הַבָּנִים שְׂמֵחָה הַלְלוּ־יָהּ׃
קבלה ורוחניות
קריאה רוחנית בשם מנשה: הברכה שנאמרת לבנים בכל ליל שבת, שכחה שמרפאת את הלב, הנשמה שמסתתרת באותיות השם, ותפילתו של מלך ששב בסוף ימיו.
ברכה שעוברת מאב לבן
בליל שבת נוהגים לברך את הבנים ״יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה״, כלשון ברכת יעקב בבראשית מח, כ. מי שנקרא מנשה שומע את שמו בכל שבוע בתוך ברכה. אפשר לקרוא בכך שהשם עצמו הוא תפילה: שהילד יהיה ראוי לברכה, ושהברכה תעבור הלאה לדור הבא.
שכחה שאינה אובדן
יוסף לא שכח את אביו ואת בית אביו; הוא שכח את הכאב. ברמז, השם מנשה מלמד שיש שכחה שהיא רפואה: היכולת להשאיר מאחור עלבון ומרירות, ולבנות בית חדש בלי לשאת את משקל העבר על הכתפיים. זו שכחה שבוחרת בחיים, לא שכחה שמוחקת את הזיכרון.
נשמה ומשנה באותיות השם
אותיות מנשה הן בדיוק אותיות ״נשמה״ ואותיות ״משנה״. אפשר לקרוא בשם צירוף של רוח ולימוד: הנשמה שבאדם, והמשנה שהיא חזרה ושינון. שתי המילים אינן שם המקור של מנשה, אבל הן מאירות את מה שמסתתר באותיותיו. כך השם מחבר בין מה שבאדם לבין מה שהוא לומד.
הדלת שנשארת פתוחה
בדברי הימים ב׳ לג, יב מסופר שמנשה מלך יהודה, אחרי חטאים רבים, התפלל אל ה׳ והוכנע לפניו, וה׳ שמע תפילתו. אפשר לראות בכך רמז שבשם מנשה גלומה גם האמונה שאדם יכול לשנות כיוון בכל שלב בחייו. זו קריאה של תקווה ולא של שיפוט.
סוד האותיות בשם
בדרשת האותיות „מ״ם פתוחה מ״ם סתומה — מאמר פתוח ומאמר סתום”: יש דברים שנאמרים בגלוי ויש שנשמרים בלב. בספר יצירה היא אם, כנגד המים. ערכה 40. במנשה היא פותחת את השם — מים, מקור שממנו מתחילים מחדש.
בדרשת האותיות „נו״ן כפופה נו״ן פשוטה — נאמן כפוף, נאמן פשוט”: מי שנאמן בענווה זוכה לעמוד זקוף. בספר יצירה היא כנגד חודש חשוון וחוש הריח. ערכה 50. בשם היא האות השנייה — ההשענות על מה שמחזיק את האדם בזמן נפילה.
בספר יצירה ש׳ היא אחת משלוש האמות, כנגד האש. צורתה שלושה ראשים העולים מבסיס אחד. בדרשת האותיות ש׳ ות׳ מעמידות זו מול זו את השקר והאמת. ערכה 300. בשם היא לב המילה ״נשה״, השכחה שהשם מבקש.
בדרשת האותיות „ה״א וי״ו — זה שמו של הקב״ה”. בספר יצירה היא מן הפשוטות, כנגד חודש ניסן וכנגד חוש הדיבור. ערכה 5. בשם היא חותמת — אות של רוח קלה, כמו נשימה אחרי מאמץ.
הקשר לספירות לפי שלוש קבוצות האותיות בספר יצירה: שלוש האמות כנגד היסודות — א׳ אוויר (תפארת), מ׳ מים (חסד), ש׳ אש (גבורה); שבע הכפולות כנגד שבע הספירות התחתונות; שתים־עשרה הפשוטות כנגד חודשי השנה, ואין להן ספירה ישירה.
הברכה שיעקב נתן לנכדיו נעשתה ברכה לכל הבנים בישראל, ונאמרת עד היום בליל שבת, כשההורים מניחים ידיים על ראשי ילדיהם.
מנשה מלך יהודה התפלל בשעת צרה, וה׳ שמע את תפילתו והשיב אותו אל מלכותו בירושלים — סיפור של תשובה שמתקבלת.
בשם מנשה אותיות הנשמה מסודרות מחדש. ברמז, השם מזכיר שבכל אדם יש נשמה שאינה נשכחת גם כשהצער נשכח.
פרשנות מסורתית ורוחנית להשראה — לא קביעה על אופי הילד או על גורלו. סוד האותיות מובא לפי שיטות מזוהות: דרשת האותיות בתלמוד (שבת קד, א) וחלוקת האותיות בספר יצירה.
גימטריה
גימטריה היא שיטה עתיקה שמצמידה לכל אות עברית ערך מספרי — מא׳ שערכה 1 ועד ת׳ שערכה 400. במסורת הדרשנית מילים שערכן שווה נקשרות זו לזו ברמז, ושם פרטי הוא מקום טבעי לחפש בו רמזים כאלה.
ערכו של השם מנשה הוא 395, וזה אינו צירוף מקרי: אותן ארבע אותיות יוצרות גם את המילה ״נשמה״ ואת המילה ״משנה״. השוויון כאן אינו חישוב בלבד, אלא שיכול אותיות מלא.
שווה בגימטריה
״כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ״ (תהלים קנ, ו). אותן אותיות בדיוק, באותו ערך — מנשה הוא נשמה בסדר אחר.
מילה מקראית שעניינה כפל וחזרה, כמו ״מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה״. גם היא שיכול אותיות של השם.
השורש שבלב השם, שכחה. בלי המ׳ הפותחת (40) נשאר הפועל עצמו — ״נשה״, לשכוח.
שכחת הצער, זיכרון הנשמה
השם מנשה מדבר על שכחה, אבל אותיותיו מרכיבות את המילה ״נשמה״. אפשר לקרוא בכך איזון: מה שנשכח הוא העמל, ומה שנשאר הוא הנשמה עצמה.
חזרה שמחדשת
המשנה נלמדת בחזרה ובשינון. השם, שבנוי מאותיותיה, מזכיר שהתחלה חדשה נבנית לא רק משכחה אלא גם מהרגלים טובים שחוזרים עליהם.
שיטה: גימטריה רגילה (מספר הכרחי), א=1 עד ת=400; אותיות סופיות (ך ם ן ף ץ) מחושבות כרגילות. „עם הכולל” = תוספת 1 על המילה עצמה, ומצוין במפורש. השוואה בגימטריה היא רמז ופרשנות, לא עובדה.
מחשבון שם מלא
התוצאה עבור מנשה
- מ40
- נ50
- ש300
- ה5
- צמצום: 3 + 9 + 5 = 17
- צמצום: 1 + 7 = 8
- 8 הוא מספר בין 1 ל־9 — עוצרים כאן
ניקוד, רווח ומקף אינם משנים את הסכום. ך ם ן ף ץ מחושבות כמו כ מ נ פ צ.
טיפ: הוסיפו שם שני או שם משפחה כדי לחשב את הגימטריה של השם המלא.
המספר 8 — בפרשנות הנומרולוגית
שמונה הוא המספר שמעל הטבע — ברית המילה ביום השמיני ושמונת ימי חנוכה. הוא מזוהה עם כוח, הנהגה והגשמה.
פרשנות היא מסורת תרבותית ורוחנית — לא קביעה מדעית ולא תחזית. היא לא משנה את משמעות השם.
מילים מהתנ״ך שערכן 395
יש הנוהגים לומר בסוף תפילת העמידה פסוק שמתחיל באות הראשונה של שמם ומסתיים באות האחרונה.
נומרולוגיה
פרשנות להשראה — מסורת תרבותית על המספר, לא קביעה על אופיו, מקצועו או עתידו של הילד.
איך מחשבים? גימטריה רגילה (395) ← 3 + 9 + 5 = 17 ← 1 + 7 = 8.
8 — מעבר לטבע
שבעה ימים הם מחזור הטבע, והשמיני הוא מה שמעבר לו: ברית המילה ביום השמיני, „ויהי ביום השמיני” של חנוכת המשכן (ויקרא ט, א) ושמונת ימי חנוכה. במסורת 8 מסמל כוח שמתעלה מעל הרגיל.
8 במקרא ובמסורת
שמונה בגדים לכהן הגדול ושמונה ימי חג הסוכות עם שמיני עצרת. במסורת המספר מסמן חגיגה של שלמות שהושגה, ותחילתו של מחזור חדש ברמה גבוהה יותר מקודמו, שנבנה על מה שכבר הושג.
הדרך של 8
במסורת הנומרולוגית בעלי המספר 8 מתוארים כמנהיגים מעשיים: מי שהופכים חזון לתוצאה, אחראים על אנשים ועל משאבים ויודעים להתמודד עם קושי. האתגר שהמסורת מייחסת למספר הוא לאזן בין הישגים לחסד.
• שאפתנות
• כושר ארגון
• עוצמה
• אחריות
• מגשים יעדים
• מנהל משאבים בתבונה
• עומד בלחץ
• נטייה לעבוד יותר מדי
• קושי לשחרר שליטה
• מדידה של הצלחה רק בתוצאות
• ניהול ועסקים
• משפט וכלכלה
• הנדסה
• ציבור ומדיניות
• רפואה
שכיחות לאורך השנים
מתוכם 108 בשנים שבהן הלמ״ס לא פרסם מספר נפרד (מספר קטן מדי לפרסום)
בין ילידי 2024: מקום 324 בשמות הבנים היהודים. מילידי 1949 עד 2024 — מקום 212 מתוך 6,722 שמות.
| שנת לידה | מספר |
|---|---|
| 2024 | 18 |
| 2023 | 27 |
| 2022 | 17 |
| 2021 | 18 |
| 2020 | 14 |
| 2019 | 27 |
| 2018 | 19 |
| 2017 | 13 |
| 2016 | 20 |
| 2015 | 19 |
| 2014 | 13 |
| 2013 | 18 |
| 2012 | 26 |
| 2011 | 13 |
| 2010 | 15 |
| 2009 | 16 |
| 2008 | 17 |
| 2007 | 11 |
| 2006 | 12 |
| 2005 | 21 |
| 2004 | 12 |
| 2003 | 17 |
| 2002 | 20 |
| 2001 | 17 |
| 2000 | 28 |
| 1999 | 22 |
| 1998 | 15 |
| 1997 | 19 |
| 1996 | 23 |
| 1995 | 33 |
| 1994 | 36 |
| 1993 | 36 |
| 1992 | 38 |
| 1991 | 41 |
| 1990 | 37 |
| 1989 | 31 |
| 1988 | 30 |
| 1987 | 36 |
| 1986 | 40 |
| 1985 | 29 |
| 1984 | 40 |
| 1983 | 39 |
| 1982 | 35 |
| 1981 | 46 |
| 1980 | 43 |
מה זה סופר? אנשים שחיים היום בישראל ונושאים את השם, לפי שנת הלידה — לא כל מי שנולד באותה שנה. בשנים מוקדמות המספר נמוך יותר בגלל פטירה, הגירה ושינוי שם. ערכים קטנים שהלמ״ס לא מפרסמת (״..״) לא מוצגים כאפס.
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ״ס), ״השמות הנוכחיים של ילידי 1949 עד 2024 לפי מין וקבוצת אוכלוסייה, שם פרטי ושנת לידה״, נשלף 27.10.2026. מועתק ומופץ כמות שהוא (as is) על פי רישיון השימוש של הלמ״ס.
אנשים מוכרים
אישים מוכרים בשם מנשה, עם תחום הפעילות שלהם.
שמות קרובים
אחיו של מנשה ובנו השני של יוסף. שני השמות נאמרים יחד בברכת הבנים.
אביו של מנשה, שנתן לו את שמו במצרים. גם שמו של יוסף מוסבר בתורה בתפילה על העתיד.
שם שנפתח באותה תחילית מ׳ ומבטא תיקון של צער, הפעם בדרך הנחמה.
אף אחד מן השמות כאן אינו כתיב אחר של מנשה: כולם שמות נפרדים, הקרובים אליו במקרא, בצליל או במשמעות.
שאלות ומקורות
מה פירוש השם מנשה?
מי היה מנשה במקרא?
למה מברכים ״כאפרים וכמנשה״?
מה הגימטריה של השם מנשה?
איזה פסוק מתאים לשם מנשה?
[1] תנ״ך: בראשית מא, נא · מח, כ · במדבר כז, א · שופטים יח, ל · מלכים ב׳ כא, א · דברי הימים ב׳ לג, יב · תהלים קנ, ו [2] תלמוד בבלי, שבת קד, א (דרשת האותיות) [3] ספר יצירה [4] הלמ״ס, השמות הנוכחיים של ילידי 1949 עד 2024
מאותה משפחה שבנתה את מרכז השמות.
בזמן שבוחרים שם — גם הגוף צריך מנוחה
מרכז השמות הוא מתנה מאימי — בלי עלות ובלי הרשמה. אם כבר כאן, הכירו את כריות ההריון שלנו.