שַׁלְוָה
שם עברי שמשמעו ״שקט, רוגע ושלום נפשי״. בתהלים: ״יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ״.
כתיבים נוספים: שלווה
משמעות ומקור
שלוה היא מילה מקראית שמשמעה שקט, רוגע ובטחון — מצב שבו אין דאגה ואין מתח. כשם פרטי היא נבחרה בעיקר בשנים הראשונות של המדינה, אחרי שנות מלחמה ועקירה, כשהורים ביקשו לתת לילדיהם שם שהוא משאלה לחיים רגועים. השם רשום כשם לשני המינים, אך רוב נושאיו בישראל הן נשים.
שם עצם מן השורש ש־ל־ו (ש־ל־ה): היות שקט ובטוח. באותו שורש נמצא התואר ״שָׁלֵו״ — רגוע ובטוח — ובאותו מזמור בתהלים שבו מופיעה השלוה מופיע גם פועל מן השורש הזה.
שורש קרוב בצליל ובמשמעות לש־ל־ם (שלום, שלמות), אך אינו אותו שורש. שלום מבטא שלמות והיעדר מלחמה, ושלוה מבטאת את התחושה הפנימית שנלווית אליו: מנוחה ושקט של הלב.
בספר משלי השלוה נמדדת בבית: פת לחם יבשה עם שלוה טובה מבית מלא סעודות ומריבות. לפי קריאה זו השם הוא ברכה לבית שמחזיק שקט, גם כשאינו עשיר.
שיא השם היה בשנת 1949. הורים שעברו מלחמה, מחנות ועלייה נתנו לבנותיהם שם שהוא תפילה קצרה: שיהיו לילדה ימים שקטים ממה שהיו להם.
קריאה נוספת רואה בשלוה תכונה ולא רק מצב: היכולת להישאר יציבה ושקטה מבפנים גם כשסביבה יש רעש. שם כזה מזמין את מי שנושאת אותו לחפש איזון ולא להיגרר אחר הלחץ.
כתיב והגייה
שַׁל · וָה — 2 הברות, מלרע (ההטעמה בהברה האחרונה)
הכתיב המלא ״שלווה״ (בשתי וי״ו) הוא הכתיב התקני בעברית של ימינו, ואילו ״שלוה״ הוא הכתיב המקראי. זה אותו שם, ושני הכתיבים מקובלים במרשם.
בתעתיק הלטיני האות ו׳ נכתבת לרוב v, ובקהילות דוברות ערבית או תימנית לעיתים w, לפי ההגייה המסורתית.
קשר לתנ״ך
שלוה אינה שם של דמות מקראית, אבל המילה עצמה מופיעה בתנ״ך כמה פעמים, ובשני מקומות היא מתארת ברכה מובהקת: בתפילה לשלום ירושלים ובמשל על בית שקט. שני ההקשרים מראים שהשלוה נתפסת כברכה ממשית.
משירי המעלות: ברכה לירושלים שיהיה שלום בחומותיה ושקט בארמונותיה. כאן שלום ושלוה הולכים יחד, כמו שני צדדים של אותה ברכה.
משל קצר שמעמיד את השלוה מעל לעושר: מעט לחם בשקט עדיף על בית מלא ומסוכסך.
פסוקים לשם שלוה
יש הנוהגים לומר בסוף תפילת העמידה פסוק שמתחיל באות הראשונה של השם ומסתיים באות האחרונה. לשלוה — פסוקים שמתחילים ב־ש ומסתיימים ב־ה.
התאמה ממוחשבת לפי האות הראשונה והאחרונה בלבד. הרשימה לא נבדקה ידנית.
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה׳
שְׂאוּ־יְדֵכֶם קֹדֶשׁ וּבָרֲכוּ אֶת־ה׳
שִׁירוּ־לוֹ שִׁיר חָדָשׁ הֵיטִיבוּ נַגֵּן בִּתְרוּעָה׃
שֹׁמֵר כָּל־עַצְמוֹתָיו אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נִשְׁבָּרָה׃
שִׁיתָה ה׳ מוֹרָה לָהֶם יֵדְעוּ גוֹיִם אֱנוֹשׁ הֵמָּה סֶּלָה׃
שָׁמְעָה וַתִּשְׂמַח צִיּוֹן וַתָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ ה׳
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex) — נחלת הכלל, דרך Open Scriptures Hebrew Bible. טעמי המקרא הוסרו לנוחות הקריאה.
פסוק לשם שלוה
פסוקים שמתחילים באות ש ומסתיימים באות ה, וכל שאר אותיות השם מופיעות בתוכם לפי הסדר.
נמצאו 61 פסוקים כאלה. ב־17 מהם אותיות האמצע פותחות מילים.
שָׂם גַּפְנִי לְשַׁמָּה וּתְאֵנָתִי לִקְצָפָה חָשֹׂף חֲשָׂפָהּ וְהִשְׁלִיךְ הִלְבִּינוּ שָׂרִיגֶיהָ׃
שִׁמְעוּ־זֹאת בֵּית־יַעֲקֹב הַנִּקְרָאִים בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל וּמִמֵּי יְהוּדָה יָצָאוּ הַנִּשְׁבָּעִים בְּשֵׁם ה׳ וּבֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַזְכִּירוּ לֹא בֶאֱמֶת וְלֹא בִצְדָקָה׃
שִׁמְמוֹת עוֹלָם אֶתֶּנְךָ וְעָרֶיךָ לֹא תָשֹׁבְנָה וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי ה׳
השם שלוה מסתתר בפסוקים
האותיות של השם מופיעות בתוך הפסוק לפי הסדר: ברצף (כמילה בפסוק, בתוך מילה או על פני כמה מילים), או בדילוג קבוע (כל אות שנייה, שלישית וכן הלאה). זה חיפוש אותיות ממוחשב, לא פרשנות.
נמצאו 377 מופעים: 12 ברצף אותיות ו־365 בדילוג קבוע.
שָׁלֵו הָיִיתִי וַיְפַרְפְּרֵנִי וְאָחַז בְּעָרְפִּי וַיְפַצְפְּצֵנִי וַיְקִימֵנִי לוֹ לְמַטָּרָה׃
שָׂא אֵת רֹאשׁ מַלְקוֹחַ הַשְּׁבִי בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה אַתָּה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְרָאשֵׁי אֲבוֹת הָעֵדָה׃
וַיָּקָם הָעָם כָּל־הַיּוֹם הַהוּא וְכָל־הַלַּיְלָה וְכֹל יוֹם הַמָּחֳרָת וַיַּאַסְפוּ אֶת־הַשְּׂלָו הַמַּמְעִיט אָסַף עֲשָׂרָה חֳמָרִים וַיִּשְׁטְחוּ לָהֶם שָׁטוֹחַ סְבִיבוֹת הַמַּחֲנֶה׃
וַיְהִי אַחֲרֵי אָכְלוֹ לֶחֶם וְאַחֲרֵי שְׁתוֹתוֹ וַיַּחֲבָשׁ־לוֹ הַחֲמוֹר לַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבוֹ׃
קבלה ורוחניות
קריאה רוחנית בשם שלוה: הקשר בין השלוה לבין השלום, המקום שבו היא נמצאת ומה שהיא מאפשרת. הקריאה נשענת על המשנה ועל מזמור קכב בתהלים.
כלי שמחזיק ברכה
המשנה האחרונה בש״ס אומרת: ״לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום״. אפשר לקרוא בשם שלוה את הצד הפנימי של אותו כלי: בלב שקט יש מקום לברכה להיכנס ולהישאר, ובלב סוער היא נשפכת. כך השם מזכיר לשמור על השקט כדי לשמור על הטוב.
חומה וארמון
בתהלים קכב השלום הוא ״בחילך״ — בחומה החיצונית — והשלוה היא ״בארמנותיך״, בחדרים הפנימיים. ברמז, השם שלוה מצביע על השכבה העמוקה: לא רק היעדר מלחמה בחוץ אלא מנוחה של ממש בתוך הבית ובתוך הנפש. זו שלוה שאי אפשר לראות מבחוץ, אבל מרגישים אותה.
שקט שאינו אדישות
שלוה במקרא יכולה גם להשתבש ולהפוך לשאננות. אפשר לקרוא בשם הזמנה לשלוה הבריאה: שקט שמאפשר להקשיב לאחרים ולפעול בתבונה, ולא שקט שסוגר את הדלת בפני העולם. ההבדל בין השתיים הוא אם השקט משרת את החיים או בורח מהם, והשם בוחר בצד המשרת.
סוד האותיות בשם
בספר יצירה ש׳ היא אחת משלוש האמות, כנגד האש. צורתה שלושה ראשים העולים מבסיס אחד. בדרשת האותיות ש׳ ות׳ מעמידות זו מול זו את השקר והאמת. ערכה 300. בשלוה היא פותחת את השם, ובתוכה מרומזת המילה ״שלום״ שקרובה אליו.
בדרשת האותיות ל׳ חותמת את השרשרת: „כתר לעולם הבא”. שמה מן השורש ל־מ־ד, והיא הגבוהה באותיות. בספר יצירה היא כנגד חודש תשרי. ערכה 30. בשם היא האות הגבוהה, שמושכת את המבט למעלה מתוך השקט.
שם האות „וו” הוא יתד מחברת, כמו „ווי העמודים” במשכן. בדרשת האותיות ה״ו הן „שמו של הקב״ה”, ובספר יצירה הו׳ כנגד חודש אייר וחוש המחשבה. ערכה 6. בשם היא מחברת בין ראשית השם לסופו, כמו וי״ו החיבור.
בדרשת האותיות „ה״א וי״ו — זה שמו של הקב״ה”. בספר יצירה היא מן הפשוטות, כנגד חודש ניסן וכנגד חוש הדיבור. ערכה 5. בשם היא חותמת, אות רכה ונשימתית שמסיימת את השם בנחת.
הקשר לספירות לפי שלוש קבוצות האותיות בספר יצירה: שלוש האמות כנגד היסודות — א׳ אוויר (תפארת), מ׳ מים (חסד), ש׳ אש (גבורה); שבע הכפולות כנגד שבע הספירות התחתונות; שתים־עשרה הפשוטות כנגד חודשי השנה, ואין להן ספירה ישירה.
השלום הוא הכלי שבו הברכה נשמרת. השלוה היא התחושה שהכלי שלם. בלי תחושה זו גם ברכה גדולה אינה נקלטת.
בפסוק השלוה שוכנת בחדרים הפנימיים, אחרי החומה. השם מכוון אל הפנים. אל המקום שבו האדם נח באמת.
אפשר לקרוא בשם קריאה לשקט ער ופתוח, שאינו נרדם ואינו מתנתק. שקט כזה מאפשר לראות ולהגיב בתבונה.
פרשנות מסורתית ורוחנית להשראה — לא קביעה על אופי הילד או על גורלו. סוד האותיות מובא לפי שיטות מזוהות: דרשת האותיות בתלמוד (שבת קד, א) וחלוקת האותיות בספר יצירה.
גימטריה
גימטריה היא שיטה עתיקה שמצמידה לכל אות עברית ערך מספרי — מא׳ שערכה 1 ועד ת׳ שערכה 400. במסורת הדרשנית מילים שערכן שווה נקשרות זו לזו ברמז, ושם פרטי הוא מקום טבעי לחפש בו רמזים כאלה.
ערכו של השם שלוה הוא 341, בדיוק כמו השם שיאל (״שי אל״, מתנת האל). לפי קריאה זו השקט עצמו הוא מתנה: לא דבר שמשיגים בכוח, אלא דבר שמקבלים ושומרים עליו. זו קריאה להשראה בלבד.
שווה בגימטריה
שם עברי שמשמעו ״שי אל״. השוויון לשלוה מחבר בין רוגע לבין תודה על מה שניתן.
התואר המקראי ״שלו״ שווה 336, והה״א שבסוף השם משלימה ל־341. הה״א הופכת את התכונה לשם עצם: לא רק להיות שקט, אלא להיות השקט עצמו.
שקט כמתנה
שלוה ושיאל שווים במספר. אפשר לקרוא בכך שהשלוה אינה הישג אישי בלבד: יש בה מן המתנה, ומי שקיבל אותה מוזמן לשמור עליה ולחלוק אותה.
ה״א של נשימה
ההפרש בין ״שלו״ לבין ״שלוה״ הוא ה״א, שערכה 5. ה״א היא האות שנהגית בנשיפה בלבד, וברמז היא מזכירה שהשקט מתחיל בנשימה אחת איטית.
שיטה: גימטריה רגילה (מספר הכרחי), א=1 עד ת=400; אותיות סופיות (ך ם ן ף ץ) מחושבות כרגילות. „עם הכולל” = תוספת 1 על המילה עצמה, ומצוין במפורש. השוואה בגימטריה היא רמז ופרשנות, לא עובדה.
מחשבון שם מלא
התוצאה עבור שלוה
- ש300
- ל30
- ו6
- ה5
- צמצום: 3 + 4 + 1 = 8
- 8 הוא מספר בין 1 ל־9 — עוצרים כאן
ניקוד, רווח ומקף אינם משנים את הסכום. ך ם ן ף ץ מחושבות כמו כ מ נ פ צ.
טיפ: הוסיפו שם שני או שם משפחה כדי לחשב את הגימטריה של השם המלא.
המספר 8 — בפרשנות הנומרולוגית
שמונה הוא המספר שמעל הטבע — ברית המילה ביום השמיני ושמונת ימי חנוכה. הוא מזוהה עם כוח, הנהגה והגשמה.
פרשנות היא מסורת תרבותית ורוחנית — לא קביעה מדעית ולא תחזית. היא לא משנה את משמעות השם.
מילים מהתנ״ך שערכן 341
יש הנוהגים לומר בסוף תפילת העמידה פסוק שמתחיל באות הראשונה של שמם ומסתיים באות האחרונה.
נומרולוגיה
פרשנות להשראה — מסורת תרבותית על המספר, לא קביעה על אופיו, מקצועו או עתידו של הילד.
איך מחשבים? גימטריה רגילה (341) ← 3 + 4 + 1 = 8.
8 — מעבר לטבע
שבעה ימים הם מחזור הטבע, והשמיני הוא מה שמעבר לו: ברית המילה ביום השמיני, „ויהי ביום השמיני” של חנוכת המשכן (ויקרא ט, א) ושמונת ימי חנוכה. במסורת 8 מסמל כוח שמתעלה מעל הרגיל.
8 במקרא ובמסורת
שמונה בגדים לכהן הגדול ושמונה ימי חג הסוכות עם שמיני עצרת. במסורת המספר מסמן חגיגה של שלמות שהושגה, ותחילתו של מחזור חדש ברמה גבוהה יותר מקודמו, שנבנה על מה שכבר הושג.
הדרך של 8
במסורת הנומרולוגית בעלי המספר 8 מתוארים כמנהיגים מעשיים: מי שהופכים חזון לתוצאה, אחראים על אנשים ועל משאבים ויודעים להתמודד עם קושי. האתגר שהמסורת מייחסת למספר הוא לאזן בין הישגים לחסד.
• שאפתנות
• כושר ארגון
• עוצמה
• אחריות
• מגשים יעדים
• מנהל משאבים בתבונה
• עומד בלחץ
• נטייה לעבוד יותר מדי
• קושי לשחרר שליטה
• מדידה של הצלחה רק בתוצאות
• ניהול ועסקים
• משפט וכלכלה
• הנדסה
• ציבור ומדיניות
• רפואה
שכיחות לאורך השנים
מתוכם 184 בשנים שבהן הלמ״ס לא פרסם מספר נפרד (מספר קטן מדי לפרסום)
בין ילידי 2024: מקום 567 בין השמות של היהודים. מילידי 1949 עד 2024 — מקום 832 מתוך 8,126 שמות.
| שנת לידה | מספר |
|---|---|
| 2024 | 6 |
| 2023 | 6 |
| 2022 | 7 |
| 2021 | לא פורסם (״..״) |
| 2020 | לא פורסם (״..״) |
| 2019 | 5 |
| 2018 | 7 |
| 2017 | 7 |
| 2016 | 9 |
| 2015 | לא פורסם (״..״) |
| 2014 | 9 |
| 2013 | 9 |
| 2012 | 5 |
| 2011 | לא פורסם (״..״) |
| 2010 | 6 |
| 2009 | 8 |
| 2008 | 8 |
| 2007 | 7 |
| 2006 | לא פורסם (״..״) |
| 2005 | לא פורסם (״..״) |
| 2004 | 10 |
| 2003 | לא פורסם (״..״) |
| 2002 | 8 |
| 2001 | לא פורסם (״..״) |
| 2000 | לא פורסם (״..״) |
| 1999 | לא פורסם (״..״) |
| 1998 | 6 |
| 1997 | לא פורסם (״..״) |
| 1996 | לא פורסם (״..״) |
| 1995 | לא פורסם (״..״) |
| 1994 | 8 |
| 1993 | 6 |
| 1992 | לא פורסם (״..״) |
| 1991 | לא פורסם (״..״) |
| 1990 | לא פורסם (״..״) |
| 1989 | 5 |
| 1988 | לא פורסם (״..״) |
| 1987 | לא פורסם (״..״) |
| 1986 | 5 |
| 1985 | לא פורסם (״..״) |
| 1984 | לא פורסם (״..״) |
| 1983 | 5 |
| 1982 | 7 |
| 1981 | לא פורסם (״..״) |
| 1980 | לא פורסם (״..״) |
מה זה סופר? אנשים שחיים היום בישראל ונושאים את השם, לפי שנת הלידה — לא כל מי שנולד באותה שנה. בשנים מוקדמות המספר נמוך יותר בגלל פטירה, הגירה ושינוי שם. ערכים קטנים שהלמ״ס לא מפרסמת (״..״) לא מוצגים כאפס.
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ״ס), ״השמות הנוכחיים של ילידי 1949 עד 2024 לפי מין וקבוצת אוכלוסייה, שם פרטי ושנת לידה״, נשלף 27.10.2026. מועתק ומופץ כמות שהוא (as is) על פי רישיון השימוש של הלמ״ס.
שמות קרובים
שם מקראי מן השורש ש־ל־ם. קרוב לשלוה במשמעות של שלום ושלמות.
שם עברי ותיק שמשמעו מנוחה ורוגע, מאותה תקופה שבה שלוה הייתה נפוצה.
שם עברי של נחמה וחיזוק, שנבחר גם הוא כמשאלה לימים טובים יותר.
אף אחד מן השמות כאן אינו כתיב אחר של שלוה: כולם שמות נפרדים, הקרובים אליו במשמעות או בתקופה.
שאלות ומקורות
מה פירוש השם שלוה?
האם שלוה הוא שם לבנים או לבנות?
איך כותבים שלוה: שלוה או שלווה?
מה הגימטריה של השם שלוה?
איזה פסוק מתאים לשם שלוה?
[1] תנ״ך: תהלים קכב, ז · משלי יז, א · תהלים לג, ג · דברים ח, ד · שיר השירים א, א [2] משנה עוקצין ג, יב [3] תלמוד בבלי, שבת קד, א (דרשת האותיות) [4] ספר יצירה
מאותה משפחה שבנתה את מרכז השמות.
בזמן שבוחרים שם — גם הגוף צריך מנוחה
מרכז השמות הוא מתנה מאימי — בלי עלות ובלי הרשמה. אם כבר כאן, הכירו את כריות ההריון שלנו.