מרכז השמות של אימי · חינם, בלי הרשמה
● משותף
עברי

שִׂמְחָה

שמחה
Simcha · Simha · Simhah
הגייה: שִׂמ־חָה · הטעמה בהברה האחרונה (במבטא אשכנזי: הטעמה בהברה הראשונה)

שם עברי שמשמעו שמחה וחדווה. בקהילות אשכנז משמש בעיקר לבנים, ובקהילות המזרח גם לבנות.

כתיבים נוספים: שימחה

תעודת השם
שימוש
משותף
מקור
עברי
אורך
4 אותיות
הברות
2
גימטריה
353
מספר מצומצם
2
שיטה: גימטריה רגילה · צמצום ספרות עד ספרה אחת
על השם
מה השם אומר, איך כותבים אותו ומה מקורותיו במקרא ובקבלה
3 פירושים
2 פסוקים
4 אותיות ורמזים
01

משמעות ומקור

מה ידוע

שמחה הוא שם עברי שנלקח ישירות מן המילה ״שִׂמְחָה״, מן השורש ש־מ־ח. המילה מופיעה במקרא עשרות פעמים, לרוב בהקשר של חג, של מקדש ושל ישועה, כמו ״שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ״ (ישעיהו נא, ג). כשם פרטי הוא התפשט בקהילות אשכנז, שם ניתן בעיקר לבנים ולעיתים כשם שני לצד שם אחר. בקהילות צפון אפריקה והמזרח הוא ניתן גם לבנות. בישראל השם ממשיך להינתן לשני המינים, ובמבטא האשכנזי הוא נשמע לעיתים קרובות שִׂמְחֶה, בהטעמה בהברה הראשונה.

שׂ־מ־ח

שורש עברי שמבטא אושר גלוי ומשותף. ממנו ״שָׂמַח״, ״שָׂמֵחַ״ ו״שַׂמֵּחַ״, ובמקרא הוא נקשר בדרך כלל לרגע שבו אנשים מתכנסים יחד — בחג, בחתונה או בשובם הביתה.

שִׂמְחָה

שם עצם במשקל ״קִטְלָה״, כמו ״חִכְמָה״ ו״דִּמְעָה״. השם אינו מתאר תכונה של מי שנושא אותו אלא את הרגש עצמו, וכך הילד נקרא ממש בשם החדווה שהביא.

פירוש
שמחת החג

בתורה השמחה היא מצווה: ״וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ״ (דברים טז, יד). בקריאה הזאת השם מזכיר שהשמחה אינה רק מצב רוח שבא והולך, אלא דבר שאפשר לבחור בו ולהכין לו מקום בבית ובלוח השנה.

שמחה שמשתפים בה

באותו פסוק מצטרפים לחג גם הגר, היתום והאלמנה. מכאן קריאה שנייה של השם: שמחה שלמה היא שמחה שמזמינים אליה אחרים, ובמיוחד את מי שאין לו ממי לשמוח.

ילד שנולד אחרי צער

במשפחות רבות ניתן השם לתינוק שנולד אחרי תקופה קשה, ובכך הוא נעשה מעין הודיה. הפסוק ״הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי״ (תהלים ל, יב) מתאר בדיוק את המעבר הזה מאבל לריקוד.

שמות של רגש טוב
גילה
רינה
דיצה
שירה
אושר
02

כתיב והגייה

כינויים
שימי
שמחי
כתיבים נפוצים באנגלית
Simcha
Simha
Simhah
ניקוד
שִׂמְחָה
חלוקת הברות והטעמה

שִׂמְ · חָה — 2 הברות, מלרע (ובמבטא אשכנזי: שִׂמְ · חֶה, מלעיל)

לא לבלבל עם

בכתב בלי ניקוד השם זהה למילה ״שמחה״ ולפועל ״שָׂמְחָה״ — היא שמחה. שמחי הוא כינוי חיבה ולא שם נפרד. ״שמחת״, כמו בשמחת תורה, היא צורת סמיכות ולא שם.

השם נכתב תמיד בשי״ן שמאלית (שׂ), אף שבכתב בלי ניקוד לא רואים את ההבדל. בתעתיק לטיני Simcha משמר את ההגייה החיכית של הח׳, ו־Simha נוח יותר לדוברי שפות אחרות.

03

קשר לתנ״ך

שמחה אינו מופיע במקרא כשם של אדם, אבל המילה ״שִׂמְחָה״ היא מן המילים הבולטות בו. היא מלווה את החגים בספר דברים, את מזמורי ההודיה בתהלים ואת נבואות הנחמה של ישעיהו. השימוש בה כשם פרטי מאוחר בהרבה, והוא התפשט בעיקר בקהילות אשכנז. כך נעשתה מילה מן התורה והנביאים לשם של ילד.

וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ

השמחה בחג נאמרת בתורה בלשון ציווי, ובאותו פסוק נמנים כל מי שצריך לשתף בה — מן הבן והבת ועד הגר, היתום והאלמנה.

דברים טז, יד
וּלְיִשְׁרֵי־לֵב שִׂמְחָה

בתהלים השמחה זרועה ומחכה לאנשים ישרי לב, כמו אור שזרוע לצדיק. זו תמונה של שמחה שצומחת לאט, ולא של התרגשות רגעית.

תהלים צז, יא
המילה שמחה במקרא
שמחת חג · דברים טז, יד
שמחה לישרי לב · תהלים צז, יא
ששון ושמחה · ישעיהו נא, ג
שמחו את ירושלים · ישעיהו סו, י

פסוקים לשם שמחה

יש הנוהגים לומר בסוף תפילת העמידה פסוק שמתחיל באות הראשונה של השם ומסתיים באות האחרונה. לשמחה — פסוקים שמתחילים ב־ש ומסתיימים ב־ה.

התאמה ממוחשבת לפי האות הראשונה והאחרונה בלבד. הרשימה לא נבדקה ידנית.

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה׳

תהלים קל, א

שְׂאוּ־יְדֵכֶם קֹדֶשׁ וּבָרֲכוּ אֶת־ה׳

תהלים קלד, ב

שִׁירוּ־לוֹ שִׁיר חָדָשׁ הֵיטִיבוּ נַגֵּן בִּתְרוּעָה׃

תהלים לג, ג

שֹׁמֵר כָּל־עַצְמוֹתָיו אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נִשְׁבָּרָה׃

תהלים לד, כא

שִׁיתָה ה׳ מוֹרָה לָהֶם יֵדְעוּ גוֹיִם אֱנוֹשׁ הֵמָּה סֶּלָה׃

תהלים ט, כא

שָׁמְעָה וַתִּשְׂמַח צִיּוֹן וַתָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ ה׳

תהלים צז, ח

נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex) — נחלת הכלל, דרך Open Scriptures Hebrew Bible. טעמי המקרא הוסרו לנוחות הקריאה.

פסוק לשם שמחה

פסוקים שמתחילים באות ש ומסתיימים באות ה, וכל שאר אותיות השם מופיעות בתוכם לפי הסדר.

נמצאו 44 פסוקים כאלה. ב־4 מהם אותיות האמצע פותחות מילים.

  1. שמות יג, וראשי תיבות: אותיות האמצע פותחות מילים

    שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי חַג לַה׳

  2. זכריה י, אראשי תיבות: אותיות האמצע פותחות מילים

    שַׁאֲלוּ מֵה׳ מָטָר בְּעֵת מַלְקוֹשׁ ה׳ עֹשֶׂה חֲזִיזִים וּמְטַר־גֶּשֶׁם יִתֵּן לָהֶם לְאִישׁ עֵשֶׂב בַּשָּׂדֶה׃

  3. ישעיהו סו, גראשי תיבות: אותיות האמצע פותחות מילים

    שׁוֹחֵט הַשּׁוֹר מַכֵּה־אִישׁ זוֹבֵחַ הַשֶּׂה עֹרֵף כֶּלֶב מַעֲלֵה מִנְחָה דַּם־חֲזִיר מַזְכִּיר לְבֹנָה מְבָרֵךְ אָוֶן גַּם־הֵמָּה בָּחֲרוּ בְּדַרְכֵיהֶם וּבְשִׁקּוּצֵיהֶם נַפְשָׁם חָפֵצָה׃

השם שמחה מסתתר בפסוקים

האותיות של השם מופיעות בתוך הפסוק לפי הסדר: ברצף (כמילה בפסוק, בתוך מילה או על פני כמה מילים), או בדילוג קבוע (כל אות שנייה, שלישית וכן הלאה). זה חיפוש אותיות ממוחשב, לא פרשנות.

נמצאו 171 מופעים: 86 ברצף אותיות ו־85 בדילוג קבוע.

  1. תהלים מח, יבברצף, על פני מילים

    יִשְׂמַח הַר־צִיּוֹן תָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ׃

  2. משלי כט, בברצף, על פני מילים

    בִּרְבוֹת צַדִּיקִים יִשְׂמַח הָעָם וּבִמְשֹׁל רָשָׁע יֵאָנַח עָם׃

  3. קהלת ג, כבברצף, על פני מילים

    וְרָאִיתִי כִּי אֵין טוֹב מֵאֲשֶׁר יִשְׂמַח הָאָדָם בְּמַעֲשָׂיו כִּי־הוּא חֶלְקוֹ כִּי מִי יְבִיאֶנּוּ לִרְאוֹת בְּמֶה שֶׁיִּהְיֶה אַחֲרָיו׃

  4. בראשית לא, כזברצף, בתוך מילה

    לָמָּה נַחְבֵּאתָ לִבְרֹחַ וַתִּגְנֹב אֹתִי וְלֹא־הִגַּדְתָּ לִּי וָאֲשַׁלֵּחֲךָ בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁרִים בְּתֹף וּבְכִנּוֹר׃

04

קבלה ורוחניות

פרשנות רוחנית

בשם שמחה נפגשות כמה זוויות רוחניות: השכינה ששורה מתוך שמחה, חודש אדר, שמחת בית השואבה, והקשר המפתיע בין אותיות השם לאותיות המילה ״חמשה״.

השכינה שורה מתוך שמחה

בתלמוד (שבת ל, ב) נאמר שהשכינה אינה שורה לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות, אלא מתוך דבר שמחה של מצווה. בעיני האתר יש בכך קריאה עמוקה לשם: השמחה אינה תוספת נעימה לחיים רוחניים אלא התנאי שלהם. ילד שנקרא שמחה נושא בשמו את המצב שבו, לפי הדרשה, האדם פתוח לקדושה.

משנכנס אדר מרבין בשמחה

המשנה שמובאת בתלמוד (תענית כט, א) קובעת שכשנכנס חודש אדר מרבים בשמחה. השמחה מקבלת כאן זמן משלה בלוח השנה, חודש שבו הגורל מתהפך לטובה. אפשר לקרוא בשם שמחה רמז לכך שגם לאדם יש עונות, ושאפשר להרבות שמחה בכוונה, כמו שמכינים בית לקראת חג.

שמחת בית השואבה

במשנה (סוכה נא, א) נאמר שמי שלא ראה את שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו. זו הייתה שמחה של שאיבת מים בחג הסוכות, עם ריקודים ואבוקות בחצר המקדש. הקישור לשם הוא שלנו: שמחה אמיתית קשורה למים ולחיים, לשאיבה ממקור עמוק ולא לרעש בלבד.

שמחה וחמשה — אותן אותיות

האותיות ש, מ, ח, ה מרכיבות גם את המילה ״חמשה״, ושתי המילים שוות בגימטריה ל־353. ברמז, אפשר לראות בחמש את חמשת חומשי התורה, ובשמחה את מה שנולד מן הלימוד: ״פִּקּוּדֵי ה׳ יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי־לֵב״ (תהלים יט, ט). בעיני האתר השם מציע שמחה שיש לה שורש ותוכן.

סוד האותיות בשם

ש
שִׁין · שבת קד, א · אם (ספר יצירה)
ספירה: גבורה · אות אם, כנגד האש

בספר יצירה ש׳ היא אחת משלוש האמות, כנגד האש. צורתה שלושה ראשים העולים מבסיס אחד. בדרשת האותיות ש׳ ות׳ מעמידות זו מול זו את השקר והאמת. ערכה 300. בשמחה היא פותחת את השם — אש של התלהבות, שמכוונת לטוב ולאמת.

מ
מֵם · שבת קד, א · אם (ספר יצירה)
ספירה: חסד · אות אם, כנגד המים

בדרשת האותיות „מ״ם פתוחה מ״ם סתומה — מאמר פתוח ומאמר סתום”: יש דברים שנאמרים בגלוי ויש שנשמרים בלב. בספר יצירה היא אם, כנגד המים. ערכה 40. בשם היא האות השנייה, ומרמזת שגם לשמחה יש צד גלוי וצד שנשמר בלב.

ח
חֵית · שבת קד, א · פשוטה, תמוז (ספר יצירה)
ספירה: אין ספירה ישירה · אות פשוטה, כנגד חודש תמוז

בדרשת האותיות ח׳ היא „וחן אותך” — חן ונשיאת חן. בספר יצירה היא כנגד חודש תמוז וחוש הראייה. ערכה 8, והיא פותחת את המילים חיים וחסד. בשם היא לב המילה, ושמחה בלי חן ובלי חסד אינה שמחה שלמה.

ה
הֵא · שבת קד, א · פשוטה, ניסן (ספר יצירה)
ספירה: אין ספירה ישירה · אות פשוטה, כנגד חודש ניסן

בדרשת האותיות „ה״א וי״ו — זה שמו של הקב״ה”. בספר יצירה היא מן הפשוטות, כנגד חודש ניסן וכנגד חוש הדיבור. ערכה 5. בשם היא החותמת, וכנגד חוש הדיבור — שמחה שיוצאת אל העולם במילים ובשיר.

הקשר לספירות לפי שלוש קבוצות האותיות בספר יצירה: שלוש האמות כנגד היסודות — א׳ אוויר (תפארת), מ׳ מים (חסד), ש׳ אש (גבורה); שבע הכפולות כנגד שבע הספירות התחתונות; שתים־עשרה הפשוטות כנגד חודשי השנה, ואין להן ספירה ישירה.

שְׁכִינָה
שמחה של מצווה

לפי התלמוד השכינה שורה מתוך שמחה של מצווה, ולא מתוך עצבות. השם שמחה מזכיר את המצב הנפשי שבו האדם קרוב לקדושה.

מקור: שבת ל, ב
אֲדָר
מרבין בשמחה

משנכנס אדר מרבים בשמחה. לשמחה יש חודש משלה, ואפשר להגביר אותה בכוונה ולא רק לחכות שתבוא מעצמה.

מקור: תענית כט, א
מַיִם
שמחת בית השואבה

מי שלא ראה את שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו. שמחה שקשורה לשאיבת מים ולחג, ונחגגה בכל העם יחד.

מקור: סוכה נא, א
חֲמִשָּׁה
אותן ארבע אותיות

שמחה וחמשה בנויות מאותן אותיות ושוות ל־353. אפשר לקרוא בכך רמז לשמחה שמקורה בחמשת חומשי התורה.

פרשנות רוחנית

פרשנות מסורתית ורוחנית להשראה — לא קביעה על אופי הילד או על גורלו. סוד האותיות מובא לפי שיטות מזוהות: דרשת האותיות בתלמוד (שבת קד, א) וחלוקת האותיות בספר יצירה.

סודות המספרים
מה מסתתר בערך המספרי של השם — גימטריה, מחשבון לשם המלא ונומרולוגיה
גימטריה 353
מספר השם 2
05

גימטריה

רמז · פרשנות

גימטריה היא שיטה עתיקה שמצמידה לכל אות עברית ערך מספרי — מא׳ שערכה 1 ועד ת׳ שערכה 400. במסורת הדרשנית מילים שערכן שווה נקשרות זו לזו ברמז, ושם פרטי הוא מקום טבעי לחפש בו רמזים כאלה.

ש
300
מ
40
ח
8
ה
5
300 + 40 + 8 + 5 = 353
שמחה = 353 = חֲמִשָּׁה

ערכו של השם שמחה הוא 353. אותו ערך יש למילה ״חמשה״, שבנויה מאותן ארבע אותיות בסדר אחר, ולכן זה שוויון של אותיות ולא רק של מספר. באותו ערך נמצאות גם ״גֹּשֶׁן״, הארץ שבה ישבו בני יעקב במצרים, ו״כַּשֶּׁלֶג״, מן הפסוק על חטאים שילבינו כשלג.

שווה בגימטריה

חֲמִשָּׁה
353

אותן אותיות בדיוק, בסדר אחר. ההתאמה הזאת חזקה מגימטריה רגילה, משום שהשם והמילה הם צירופים של אותה קבוצת אותיות.

גֹּשֶׁן
353

ארץ גושן ניתנה לבני יעקב כמקום טוב לשבת בו (בראשית מז, ו). רמז לשמחה של בית ושל ביטחון, גם בארץ זרה.

כַּשֶּׁלֶג
353

מן הפסוק ״אִם־יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ״ (ישעיהו א, יח). רמז לשמחה שבאה עם התחלה חדשה ונקייה.

אֶלְיָשִׁיב
353

שם מקראי שמשמעו ״אל ישיב״. אפשר לקרוא בו את השמחה של מי שמשהו טוב חזר אליו.

שמחה שבנויה מחמש

הצירוף שמחה־חמשה מציע לראות בשמחה דבר שיש לו מבנה, ולא רק התפרצות. חמש אצבעות ביד אחת, חמישה חומשים בתורה אחת — שמחה שמחזיקה ועושה, ולא רק מרגישה.

מקום בטוח ודף חדש

גושן וכשלג מוסיפים שני גוונים לשמחה: האחד הוא ביטחון של מקום, והשני הוא הקלה של מי שקיבל הזדמנות להתחיל מחדש. בעיני האתר שני אלה הם מן המקורות העמוקים לשמחה של אדם.

שלוש מאות חמישים ושלוש

המספר 353 מתחיל ונגמר באותה ספרה, 3, כמו מעגל שנסגר. אפשר לקרוא בכך רמז לשמחה שחוזרת אל מי שנתן אותה: מי שמשמח אחרים מגלה שהשמחה שבה אליו, לעיתים גדולה יותר ממה שנתן.

שיטה: גימטריה רגילה (מספר הכרחי), א=1 עד ת=400; אותיות סופיות (ך ם ן ף ץ) מחושבות כרגילות. „עם הכולל” = תוספת 1 על המילה עצמה, ומצוין במפורש. השוואה בגימטריה היא רמז ופרשנות, לא עובדה.

06

מחשבון שם מלא

כלי · מחושב במכשיר

מולא מראש משם העמוד

לא נשמר ולא נשלח

התוצאה עבור שמחה

353גימטריה
2מספר מצומצם
שמחה= 353
  1. ש300
  2. מ40
  3. ח8
  4. ה5
  1. צמצום: 3 + 5 + 3 = 11
  2. צמצום: 1 + 1 = 2
  3. 2 הוא מספר בין 1 ל־9 — עוצרים כאן

ניקוד, רווח ומקף אינם משנים את הסכום. ך ם ן ף ץ מחושבות כמו כ מ נ פ צ.

טיפ: הוסיפו שם שני או שם משפחה כדי לחשב את הגימטריה של השם המלא.

07

נומרולוגיה

פרשנות · לא עובדה
בנומרולוגיה המסורתית המספר 2 מזוהה עם שותפות, רגישות ויכולת לחבר בין אנשים.

פרשנות להשראה — מסורת תרבותית על המספר, לא קביעה על אופיו, מקצועו או עתידו של הילד.

איך מחשבים? גימטריה רגילה (353) ← 3 + 5 + 3 = 11 ← 1 + 1 = 2.

2
מספר השם

2 כנגד שני לוחות הברית

שני לוחות הברית, „זכור ושמור”, ושני הכרובים שפניהם איש אל אחיו (שמות כה, כ) — במסורת 2 הוא מספר הזוגיות והדו־שיח. אין בו ביטול של האחד אלא מפגש בין שניים שכל אחד מהם נשאר הוא עצמו.

2 במקרא ובמסורת

„טובים השנים מן האחד” (קהלת ד, ט): המקרא מתאר את השניים כמי שיכולים להרים זה את זה. גם בבריאה, ביום השני הובדלו מים ממים — ולכן 2 מסמל גם את היכולת להבחין ולהכיר בשונות.

הדרך של 2

במסורת הנומרולוגית בעלי המספר 2 מתוארים כמחברים: מי שמרגישים את האווירה בחדר, מיישבים מחלוקות ובונים אמון לאורך זמן. האתגר שהמסורת מייחסת למספר הוא לשמור על קול עצמאי גם בתוך השותפות.

תכונות שמיוחסות למספר

• רגישות

• הקשבה

• דיפלומטיה

• שיתוף פעולה

חוזקות

• מגשר בין אנשים

• נאמן בקשרים

• קשוב לפרטים הקטנים

אתגרים

• קושי להחליט לבד

• רגישות לביקורת

• ויתור יתר על עצמו

תחומים שמיוחסים למספר

• חינוך וייעוץ

• גישור ודיפלומטיה

• טיפול ורווחה

• מוזיקה ועבודה בצוות

• משאבי אנוש

השם במציאות
כמה נקראים כך בישראל, אנשים מוכרים ושמות קרובים
9 שמות קרובים
4 אנשים מוכרים
08

שכיחות לאורך השנים

נתון רשמי
תושבים ששמם שמחה, לפי שנת לידה · בנים ובנות · יהודים
סך הכל, ילידי 1949 עד 2024
11,515

מתוכם 185 בשנים שבהן הלמ״ס לא פרסם מספר נפרד (מספר קטן מדי לפרסום)

ילידי השנה האחרונה
165
שנת השיא
1993
·
295
השנה האחרונה לעומת 2015
⁦+40%⁩

בין ילידי 2024: מקום 321 בין השמות של היהודים. מילידי 1949 עד 2024 — מקום 159 מתוך 8,126 שמות.

תושבים ששמם שמחה, לפי שנת לידה · בנים ובנות · יהודים. ‏הנתונים המלאים זמינים בתצוגת הטבלה.

מה זה סופר? אנשים שחיים היום בישראל ונושאים את השם, לפי שנת הלידה — לא כל מי שנולד באותה שנה. בשנים מוקדמות המספר נמוך יותר בגלל פטירה, הגירה ושינוי שם. ערכים קטנים שהלמ״ס לא מפרסמת (״..״) לא מוצגים כאפס.

מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ״ס), ״השמות הנוכחיים של ילידי 1949 עד 2024 לפי מין וקבוצת אוכלוסייה, שם פרטי ושנת לידה״, נשלף 27.10.2026. מועתק ומופץ כמות שהוא (as is) על פי רישיון השימוש של הלמ״ס.

09

אנשים מוכרים

רשומות

אישי ציבור מוכרים בשם שמחה, רובם מדור המייסדים של המדינה ומקהילות אשכנז.

שמחה ארליך
שר האוצר בממשלת בגין הראשונה וסגן ראש הממשלה; נולד ב־1915 ונפטר ב־1983
מקור: ויקיפדיה
שמחה דיניץ
שגריר ישראל בארצות הברית ויושב ראש הסוכנות היהודית; נולד ב־1929 ונפטר ב־2003
מקור: ויקיפדיה
שמחה רוטם
לוחם במרד גטו ורשה, שכונה ״קאזיק״; נולד ב־1924 ונפטר ב־2018
מקור: ויקיפדיה
שמחה הולצברג
פעיל ציבור שכונה ״אבי הפצועים״ בזכות פעילותו למען פצועי צה״ל; נולד ב־1924 ונפטר ב־1994
מקור: ויקיפדיה
10

שמות קרובים

● בנות
Gila

שם עברי שמשמעו גיל ושמחה. במקרא ״גיל״ ו״שמחה״ מופיעות פעמים רבות זו לצד זו, כמו בצירוף ״שִׂמְחָה וְגִיל״.

משמעות: שמחה וגיל
● בנות
Rina

שם עברי שמשמעו שירת שמחה. הרינה היא השמחה כשהיא נשמעת בקול, בשיר או בתפילה.

משמעות: שמחה בקול
● בנים ובנות
Osher

שם עברי מודרני מן המילה ״אושר״. קרוב לשמחה בתחושה, אבל מתאר מצב של שלווה ולא דווקא חגיגה.

משמעות: רגש טוב ושלם
עוד שמות קרובים
שִׂמְחִי
דִּיצָה
שִׁירָה
צָהֳלָה
יִצְחָק
עֹנֶג

אף אחד מן השמות כאן אינו כתיב אחר של שמחה. שמחי הוא כינוי חיבה; השאר שמות נפרדים, קרובים במשמעות.

11

שאלות ומקורות

השם הוא המילה ״שִׂמְחָה״ עצמה, מן השורש ש־מ־ח. הוא מבטא חדווה ואושר, ובמקרא המילה מלווה בעיקר חגים, הודיה ונבואות של נחמה.
לשניהם. בקהילות אשכנז הוא ניתן בעיקר לבנים, לעיתים כשם שני, ובקהילות המזרח וצפון אפריקה הוא ניתן גם לבנות. כיום משתמשים בו לשני המינים.
בעברית התקנית ההטעמה היא בסוף: שִׂמְחָה. במבטא האשכנזי ההטעמה עוברת להברה הראשונה, והשם נשמע שִׂמְחֶה. שתי ההגיות מקובלות במשפחות.
לא כשם של אדם. המילה ״שמחה״ מופיעה במקרא פעמים רבות, והשימוש בה כשם פרטי התפשט בעיקר בקהילות אשכנז, הרבה אחרי תקופת המקרא.
353 — כמו המילה ״חֲמִשָּׁה״, שבנויה מאותן אותיות, וכמו ״גֹּשֶׁן״ ו״כַּשֶּׁלֶג״. ההסבר על השוויונות האלה מופיע בסעיף 05.
פסוק שמתחיל ב־ש ומסתיים ב־ה, למשל ״שִׂמְחוּ אֶת־יְרוּשָׁלִַם וְגִילוּ בָהּ כָּל־אֹהֲבֶיהָ״ (ישעיהו סו, י), שבו המילה של השם פותחת את הפסוק. פסוקים נוספים בסעיף 03.

[1] תנ״ך: דברים טז, יד · תהלים יט, ט · ל, יב · צז, יא · ישעיהו א, יח · נא, ג · סו, י · בראשית מז, ו · שמות יג, ו · זכריה י, א [2] תלמוד בבלי: שבת ל, ב · תענית כט, א · סוכה נא, א · שבת קד, א (דרשת האותיות) [3] ספר יצירה [4] נתוני השמות של הלמ״ס, כפי שהם מוצגים בעמוד

עודכן לאחרונה: 28.10.2026
אישה בהריון ישנה על צדה, מחבקת כרית הריון של אימי
אימי
מאת אימי
כריות ההריון של אימי

מאותה משפחה שבנתה את מרכז השמות.

נפתח באתר imy.co.il בלשונית חדשה
אימי
מאת אימי

בזמן שבוחרים שם — גם הגוף צריך מנוחה

מרכז השמות הוא מתנה מאימי — בלי עלות ובלי הרשמה. אם כבר כאן, הכירו את כריות ההריון שלנו.

נפתח באתר imy.co.il בלשונית חדשה
אישה בהריון ישנה על צדה, מחבקת כרית הריון של אימי