פּוּעָה
שם מקראי: פועה ושפרה היו המיילדות העבריות במצרים שסירבו לצו פרעה להמית את הבנים, כמסופר בספר שמות.
משמעות ומקור
פועה הוא שם מקראי מובהק: אחת משתי המיילדות שבתחילת ספר שמות, שלא צייתו לפקודת פרעה והצילו את הילדים העבריים. משמעות המילה אינה מוסברת בכתוב. חז״ל קשרו אותה לפעייה, הקול הרך שמרגיע תינוק, ויש החוקרים שמציעים קשר לשורש שפירושו נערה או זוהר. בישראל השם ניתן בעיקר בשנים הראשונות של המדינה, בזכות הגבורה השקטה של הדמות.
הפועל פ־ע־ה מציין השמעת קול. רש״י מסביר שהמיילדת נקראה כך משום שהייתה ״פועה ומדברת והוגה לולד״, כדרך הנשים שמרגיעות תינוק בוכה.
שם קרוב בכתיב באל״ף מופיע במקרא כשם של גבר: פואה, אביו של השופט תולע משבט יששכר. זה שם נפרד, אך הצליל זהה כמעט.
הקריאה המרכזית: פועה היא אישה שבחרה במוסר ולא בפחד. היא עמדה מול מלך מצרים ולא עשתה את מה שנצטוותה, כי ״יראו את האלוהים״. השם הפך לסמל של אומץ אזרחי.
לפי דרשת חז״ל השם מתאר את הקול הרך של מי שמלווה לידה ומרגיעה את התינוק. בקריאה זו פועה היא שם של חום, של אמהות ושל דאגה לחלשים.
המיילדות ״החיו את הילדים״. מי שנקראת פועה נושאת בשמה את הערך העתיק של שמירה על חיים, ושל עבודה שקטה שמשנה את גורלו של עם שלם.
כתיב והגייה
פּוּ · עָה — 2 הברות, מלעיל (ההטעמה בהברה הראשונה)
פּוּאָה באל״ף הוא שם מקראי של גבר, אביו של תולע (שופטים י, א). פועה בעי״ן הוא שמה של המיילדת.
בתרגומי מקרא לאנגלית מקובל Puah; בישראל נפוץ גם Pua, בלי h בסוף.
קשר לתנ״ך
פועה מופיעה בפרק הראשון של ספר שמות, יחד עם שפרה. מלך מצרים מצווה עליהן להמית את הבנים הנולדים לעבריות, והן מסרבות. הכתוב מספר שהאל היטיב עמן, ומשום שיראו את האלוהים ״וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים״ (שמות א, כא) — חז״ל פירשו בתי כהונה, לוויה ומלכות. זהו אחד הסיפורים הראשונים בתנ״ך על סירוב לפקודה בלתי מוסרית.
הכתוב טורח לציין את שמות המיילדות, דבר נדיר בסיפור שבו אפילו שמו של פרעה אינו נזכר.
במקום לציית הן ״החיו את הילדים״. המעשה נעשה מתוך יראת אלוהים, בלי נשק ובלי הכרזות.
פסוקים לשם פועה
יש הנוהגים לומר בסוף תפילת העמידה פסוק שמתחיל באות הראשונה של השם ומסתיים באות האחרונה. לפועה — פסוקים שמתחילים ב־פ ומסתיימים ב־ה.
התאמה ממוחשבת לפי האות הראשונה והאחרונה בלבד. הרשימה לא נבדקה ידנית.
פִּיךָ שָׁלַחְתָּ בְרָעָה וּלְשׁוֹנְךָ תַּצְמִיד מִרְמָה׃
פָּרַשׂ עָנָן לְמָסָךְ וְאֵשׁ לְהָאִיר לָיְלָה׃
פְּלִיאָה דַעַת מִמֶּנִּי נִשְׂגְּבָה לֹא־אוּכַל לָהּ׃
פִּתְחוּ־לִי שַׁעֲרֵי־צֶדֶק אָבֹא־בָם אוֹדֶה יָהּ׃
פֵּרַשְׂתִּי יָדַי אֵלֶיךָ נַפְשִׁי כְּאֶרֶץ־עֲיֵפָה לְךָ סֶלָה׃
פָּקַדְתָּ הָאָרֶץ וַתְּשֹׁקְקֶהָ רַבַּת תַּעְשְׁרֶנָּה פֶּלֶג אֱלֹהִים מָלֵא מָיִם תָּכִין דְּגָנָם כִּי־כֵן תְּכִינֶהָ׃
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex) — נחלת הכלל, דרך Open Scriptures Hebrew Bible. טעמי המקרא הוסרו לנוחות הקריאה.
פסוק לשם פועה
פסוקים שמתחילים באות פ ומסתיימים באות ה, וכל שאר אותיות השם מופיעות בתוכם לפי הסדר.
נמצאו 27 פסוקים כאלה. ב־5 מהם אותיות האמצע פותחות מילים.
פַּחַד וָפַחַת וָפָח עָלֶיךָ יוֹשֵׁב מוֹאָב נְאֻם־ה׳
פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה וְתוֹרַת־חֶסֶד עַל־לְשׁוֹנָהּ׃
פַּעֲמֹן וְרִמֹּן פַּעֲמֹן וְרִמֹּן עַל־שׁוּלֵי הַמְּעִיל סָבִיב לְשָׁרֵת כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת־מֹשֶׁה׃
השם פועה מסתתר בפסוקים
האותיות של השם מופיעות בתוך הפסוק לפי הסדר: ברצף (כמילה בפסוק, בתוך מילה או על פני כמה מילים), או בדילוג קבוע (כל אות שנייה, שלישית וכן הלאה). זה חיפוש אותיות ממוחשב, לא פרשנות.
נמצאו 58 מופעים: אחד ברצף אותיות ו־57 בדילוג קבוע.
פְּעֻלָּתוֹ אֲשֶׁר־עָבַד בָּהּ נָתַתִּי לוֹ אֶת־אֶרֶץ מִצְרָיִם אֲשֶׁר עָשׂוּ לִי נְאֻם אֲדֹנָי ה׳
וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה׃
אִישׁ כִּי־יִדֹּר נֶדֶר לַה׳ אוֹ־הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל־נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל־הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה׃
וְשָׁפְטוּ הָעֵדָה בֵּין הַמַּכֶּה וּבֵין גֹּאֵל הַדָּם עַל הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה׃
קבלה ורוחניות
פועה במקורות חז״ל: זיהויה עם מרים, פירוש שמה, והשכר שקיבלו המיילדות. לצד זה קריאה רוחנית באותיות השם.
פועה זו מרים
בתלמוד (סוטה יא, ב) נאמר ״שפרה זו יוכבד, פועה זו מרים״. לפי הדרשה המיילדות היו אמו ואחותו של משה. כך פועה אינה דמות שולית אלא מי שתעמוד אחר כך על שפת היאור, תשמור על אחיה התינוק, ותוביל לימים את שירת הנשים על הים.
הקול שמרגיע
רש״י על שמות א, טו מביא שנקראה פועה ״שפועה ומדברת והוגה לולד״. המילה מתארת קול של חיבה, לא של פקודה. ברמז, זה שם של מי שמדברת אל הקטנים בשפה שלהם, ויודעת שמילה רכה ברגע הנכון יכולה להרגיע יותר מכל הסבר.
בתים כשכר
הכתוב אומר שהאל עשה למיילדות ״בתים״, ובסוטה יא, ב מפרשים זאת כבתי כהונה ולוויה וכבית מלכות. השכר על הצלת ילדים הוא המשכיות: משפחות שלמות שיוצאות ממעשה אחד של אומץ, ודורות שחבים את קיומם לשתי נשים שלא פחדו.
פה ועין
בשם פועה נמצאות האותיות פ׳ וע׳ — פה ועין. אפשר לקרוא בהן ברמז שילוב של ראייה ודיבור: לראות את מי שזקוק לעזרה, ולמצוא את המילים הנכונות. המיילדות ראו את הילדים ולא רק את הפקודה, ודיברו בחוכמה מול פרעה. זו קריאה של האתר כהשראה.
סוד האותיות בשם
בדרשת האותיות „פ״א כפופה פ״א פשוטה — פה פתוח, פה סתום”: יש עת לדבר ועת לשתוק. שם האות הוא „פה”, ובספר יצירה היא כפולה. ערכה 80. בפועה היא פותחת — הפה שפונה אל הילד בקול רך.
שם האות „וו” הוא יתד מחברת, כמו „ווי העמודים” במשכן. בדרשת האותיות ה״ו הן „שמו של הקב״ה”, ובספר יצירה הו׳ כנגד חודש אייר וחוש המחשבה. ערכה 6. בשם היא מחברת בין הפה לעין, כמו וו החיבור.
שם האות הוא „עין”. בדרשת האותיות היא „עניים” שבצירוף „סמוך עניים”, ובספר יצירה היא כנגד חודש טבת. ערכה 70. בשם היא העין שרואה את מי שזקוק לעזרה.
בדרשת האותיות „ה״א וי״ו — זה שמו של הקב״ה”. בספר יצירה היא מן הפשוטות, כנגד חודש ניסן וכנגד חוש הדיבור. ערכה 5. בשם היא חותמת — נשימה קלה שבסוף המילה.
הקשר לספירות לפי שלוש קבוצות האותיות בספר יצירה: שלוש האמות כנגד היסודות — א׳ אוויר (תפארת), מ׳ מים (חסד), ש׳ אש (גבורה); שבע הכפולות כנגד שבע הספירות התחתונות; שתים־עשרה הפשוטות כנגד חודשי השנה, ואין להן ספירה ישירה.
חז״ל זיהו את פועה עם מרים, אחותו של משה, ואת שפרה עם יוכבד. כך המיילדות הן משפחתו של הגואל.
השם מוסבר בהגיית קולות רכים לתינוק, כדרך הנשים שמפייסות ילד בוכה. שם שכולו רוך ודאגה.
השכר למיילדות היה בתי כהונה, לוויה ומלכות שיצאו מהן — מעשה אחד של אומץ שהפך לשושלת.
האות פ׳ היא פה והאות ע׳ היא עין. שם שמחבר בין ראייה ובין דיבור, בין לראות את האחר ולדבר בשבילו.
פרשנות מסורתית ורוחנית להשראה — לא קביעה על אופי הילד או על גורלו. סוד האותיות מובא לפי שיטות מזוהות: דרשת האותיות בתלמוד (שבת קד, א) וחלוקת האותיות בספר יצירה.
גימטריה
גימטריה היא שיטה עתיקה שמצמידה לכל אות עברית ערך מספרי — מא׳ שערכה 1 ועד ת׳ שערכה 400. במסורת הדרשנית מילים שערכן שווה נקשרות זו לזו ברמז, ושם פרטי הוא מקום טבעי לחפש בו רמזים כאלה.
ערכו של השם פועה הוא 161, כמו המילה ״אלפים״ וכמו המילה ״נפלא״. שני השוויונות מתארים את הסיפור עצמו: מעשה של שתי מיילדות שהציל אלפי ילדים, והיה בעיני הדורות דבר נפלא באמת.
שווה בגימטריה
מילה מקראית נפוצה שפירושה מספר גדול מאוד. שוויון מלא, שמדגיש את היקף ההצלה שבסיפור.
מילה עברית שפירושה מופלא ומעורר השתאות, מאותו שורש של ״פלא״. גם בה פותחת האות פ׳ את השורש.
אחד שמציל רבים
השוויון לאלפים רואה בשם ברכה להשפעה רחבה: מעשה טוב אחד שמתרחב ונוגע בחייהם של הרבה אנשים, הרבה מעבר למה שנראה ברגע שבו הוא נעשה.
פלא שקט
השוויון לנפלא מזכיר שהנס בסיפור המיילדות לא היה קריעת ים או מכה, אלא אומץ אנושי פשוט. קריאה זו רואה בשם ברכה לפלאים קטנים של יום יום.
שיטה: גימטריה רגילה (מספר הכרחי), א=1 עד ת=400; אותיות סופיות (ך ם ן ף ץ) מחושבות כרגילות. „עם הכולל” = תוספת 1 על המילה עצמה, ומצוין במפורש. השוואה בגימטריה היא רמז ופרשנות, לא עובדה.
מחשבון שם מלא
התוצאה עבור פועה
- פ80
- ו6
- ע70
- ה5
- צמצום: 1 + 6 + 1 = 8
- 8 הוא מספר בין 1 ל־9 — עוצרים כאן
ניקוד, רווח ומקף אינם משנים את הסכום. ך ם ן ף ץ מחושבות כמו כ מ נ פ צ.
טיפ: הוסיפו שם שני או שם משפחה כדי לחשב את הגימטריה של השם המלא.
המספר 8 — בפרשנות הנומרולוגית
שמונה הוא המספר שמעל הטבע — ברית המילה ביום השמיני ושמונת ימי חנוכה. הוא מזוהה עם כוח, הנהגה והגשמה.
פרשנות היא מסורת תרבותית ורוחנית — לא קביעה מדעית ולא תחזית. היא לא משנה את משמעות השם.
מילים מהתנ״ך שערכן 161
יש הנוהגים לומר בסוף תפילת העמידה פסוק שמתחיל באות הראשונה של שמם ומסתיים באות האחרונה.
נומרולוגיה
פרשנות להשראה — מסורת תרבותית על המספר, לא קביעה על אופיו, מקצועו או עתידו של הילד.
איך מחשבים? גימטריה רגילה (161) ← 1 + 6 + 1 = 8.
8 — מעבר לטבע
שבעה ימים הם מחזור הטבע, והשמיני הוא מה שמעבר לו: ברית המילה ביום השמיני, „ויהי ביום השמיני” של חנוכת המשכן (ויקרא ט, א) ושמונת ימי חנוכה. במסורת 8 מסמל כוח שמתעלה מעל הרגיל.
8 במקרא ובמסורת
שמונה בגדים לכהן הגדול ושמונה ימי חג הסוכות עם שמיני עצרת. במסורת המספר מסמן חגיגה של שלמות שהושגה, ותחילתו של מחזור חדש ברמה גבוהה יותר מקודמו, שנבנה על מה שכבר הושג.
הדרך של 8
במסורת הנומרולוגית בעלי המספר 8 מתוארים כמנהיגים מעשיים: מי שהופכים חזון לתוצאה, אחראים על אנשים ועל משאבים ויודעים להתמודד עם קושי. האתגר שהמסורת מייחסת למספר הוא לאזן בין הישגים לחסד.
• שאפתנות
• כושר ארגון
• עוצמה
• אחריות
• מגשים יעדים
• מנהל משאבים בתבונה
• עומד בלחץ
• נטייה לעבוד יותר מדי
• קושי לשחרר שליטה
• מדידה של הצלחה רק בתוצאות
• ניהול ועסקים
• משפט וכלכלה
• הנדסה
• ציבור ומדיניות
• רפואה
שכיחות לאורך השנים
מתוכם 120 בשנים שבהן הלמ״ס לא פרסם מספר נפרד (מספר קטן מדי לפרסום)
בין ילידי 2024 השם אינו מופיע בדירוג (מספר קטן מדי לפרסום). מילידי 1949 עד 2024 — מקום 1,290 מתוך 8,126 שמות.
| שנת לידה | מספר |
|---|---|
| 2021 | לא פורסם (״..״) |
| 2020 | 0 |
| 2019 | לא פורסם (״..״) |
| 2018 | לא פורסם (״..״) |
| 2017 | לא פורסם (״..״) |
| 2016 | 0 |
| 2015 | 0 |
| 2014 | 0 |
| 2013 | לא פורסם (״..״) |
| 2012 | 0 |
| 2011 | 0 |
| 2010 | 0 |
| 2009 | 0 |
| 2008 | לא פורסם (״..״) |
| 2007 | לא פורסם (״..״) |
| 2006 | לא פורסם (״..״) |
| 2005 | לא פורסם (״..״) |
| 2004 | לא פורסם (״..״) |
| 2003 | לא פורסם (״..״) |
| 2002 | לא פורסם (״..״) |
| 2001 | לא פורסם (״..״) |
| 2000 | לא פורסם (״..״) |
| 1999 | 0 |
| 1998 | לא פורסם (״..״) |
| 1997 | 0 |
| 1996 | לא פורסם (״..״) |
| 1995 | 0 |
| 1994 | לא פורסם (״..״) |
| 1993 | לא פורסם (״..״) |
| 1992 | לא פורסם (״..״) |
| 1991 | 0 |
| 1990 | לא פורסם (״..״) |
| 1989 | לא פורסם (״..״) |
| 1988 | 0 |
| 1987 | לא פורסם (״..״) |
| 1986 | לא פורסם (״..״) |
| 1985 | לא פורסם (״..״) |
| 1984 | לא פורסם (״..״) |
| 1983 | לא פורסם (״..״) |
| 1982 | לא פורסם (״..״) |
| 1981 | לא פורסם (״..״) |
| 1980 | לא פורסם (״..״) |
מה זה סופר? אנשים שחיים היום בישראל ונושאים את השם, לפי שנת הלידה — לא כל מי שנולד באותה שנה. בשנים מוקדמות המספר נמוך יותר בגלל פטירה, הגירה ושינוי שם. ערכים קטנים שהלמ״ס לא מפרסמת (״..״) לא מוצגים כאפס.
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ״ס), ״השמות הנוכחיים של ילידי 1949 עד 2024 לפי מין וקבוצת אוכלוסייה, שם פרטי ושנת לידה״, נשלף 27.10.2026. מועתק ומופץ כמות שהוא (as is) על פי רישיון השימוש של הלמ״ס.
שמות קרובים
המיילדת השנייה בסיפור, שפעלה יחד עם פועה. שם עברי שפירושו יופי.
לפי חז״ל פועה היא מרים, אחותם של משה ואהרן ומנהיגת שירת הנשים.
אמו של משה, שחז״ל זיהו עם שפרה. שם מקראי של אמהות ומסירות.
אף אחד מן השמות כאן אינו כתיב אחר של פועה: כולם שמות של נשים מקראיות שקשורות לסיפור או לתקופה.
שאלות ומקורות
מי הייתה פועה בתנ״ך?
מה פירוש השם פועה?
האם פועה היא מרים?
מה ההבדל בין פועה לפואה?
איזה פסוק מתאים לשם פועה?
[1] תנ״ך: שמות א, טו · א, יז · א, כא · שמות לט, כו · שופטים י, א · משלי לא, כו [2] תלמוד בבלי, סוטה יא, ב ושבת קד, א [3] רש״י לשמות א, טו [4] ספר יצירה
מאותה משפחה שבנתה את מרכז השמות.
בזמן שבוחרים שם — גם הגוף צריך מנוחה
מרכז השמות הוא מתנה מאימי — בלי עלות ובלי הרשמה. אם כבר כאן, הכירו את כריות ההריון שלנו.