סִימִי
שם חיבה, לרוב קיצור של השם שמחה, שפירושו גיל ושמחת לב; שימש גם כקיצור של סימונה.
משמעות ומקור
סימי הוא שם חיבה קצר ורך, שנולד בעיקר כקיצור של השם העברי שמחה. בקהילות רבות, ובמיוחד בקרב יוצאי ארצות האסלאם, נהגו לקרוא לבנות בשם שמחה, ובבית ובשכונה השם התקצר לסימי. עם הזמן סימי נעשה שם עצמאי שנרשם כך גם בתעודת הזהות. השם היה נפוץ במיוחד בשנים הראשונות של המדינה, ויש שהשתמשו בו גם כקיצור של סימונה.
שם עצם מן השורש ש־מ־ח: גיל, עליזות ושמחת לב. במקרא השמחה קשורה לחג, לעבודת ה׳ ולישועה, כמו ״עִבְדוּ אֶת־ה׳ בְּשִׂמְחָה״ (תהלים ק, ב).
סיומת חיבה מוכרת בעברית המדוברת, כמו בשמות רותי, שולי ותמי. היא הופכת את השם המלא לכינוי קרוב ומשפחתי.
הקריאה המקובלת: סימי הוא שמחה כפי שקוראים לה בבית. הוויתור על הש׳ והח׳ הכבדות יוצר שם קליל, שמתאים לילדה ומשמר את המשמעות המקורית של גיל ושל לב טוב.
שם שנגזר משמחה הוא משאלה של ההורים: שהבת תביא אור לבית ותשמח בחייה. במסורת שמות כאלה ניתנו לעיתים לבת שנולדה אחרי תקופה קשה, כסימן לפתח חדש.
משום שסימי משמש גם כקיצור של סימונה, השם יושב על הגבול בין העברית לשפות אירופה. ילדה ששמה סימי נושאת שם פשוט, שקל לבטא בכל שפה, ועדיין יש בו הד עברי ברור.
כתיב והגייה
סִי · מִי — 2 הברות, מלעיל (ההטעמה בהברה הראשונה)
שִׁמְעִי הוא שם מקראי שונה לגמרי (מן השורש ש־מ־ע), אף שהוא נשמע דומה. סימי נכתב בס׳ ואינו קשור אליו.
סימי נכתב תמיד בס׳ ולא בש׳, אף שהוא נגזר מן המילה שמחה. הכתיבים הלטיניים נקבעים לפי ההעדפה של נושאות השם.
קשר לתנ״ך
סימי אינו שם מקראי, אבל המילה שהוא מקצר, שמחה, היא אחד המושגים החוזרים בתנ״ך. השמחה מופיעה בתהלים כדרך לעבוד את ה׳, כגמול לישרי הלב, ובנבואות הגאולה של ישעיהו כשמחה שאין לה סוף. לכן הקשר של השם למקרא הוא רעיוני.
המזמור מזמין לעבוד את ה׳ מתוך שמחה ולא מתוך פחד. השמחה כאן היא דרך חיים שלמה ולא רק רגש של רגע.
השמחה מתוארת כמו זרע שנטמן באדמה ונובט עם הזמן: מי שליבו ישר, השמחה צומחת אצלו.
פסוקים לשם סימי
יש הנוהגים לומר בסוף תפילת העמידה פסוק שמתחיל באות הראשונה של השם ומסתיים באות האחרונה. לסימי — פסוקים שמתחילים ב־ס ומסתיימים ב־י.
התאמה ממוחשבת לפי האות הראשונה והאחרונה בלבד. הרשימה לא נבדקה ידנית.
סִתְרִי וּמָגִנִּי אָתָּה לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי׃
סָמַר מִפַּחְדְּךָ בְשָׂרִי וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ יָרֵאתִי׃
סְבָבוּנִי פָּרִים רַבִּים אַבִּירֵי בָשָׁן כִּתְּרוּנִי׃
סוּרוּ־מִמֶּנִּי מְרֵעִים וְאֶצְּרָה מִצְוֺת אֱלֹהָי׃
סָמְכֵנִי כְאִמְרָתְךָ וְאֶחְיֶה וְאַל־תְּבִישֵׁנִי מִשִּׂבְרִי׃
סִבְּכַי הַחֻשָׁתִי עִילַי הָאֲחוֹחִי׃
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex) — נחלת הכלל, דרך Open Scriptures Hebrew Bible. טעמי המקרא הוסרו לנוחות הקריאה.
פסוק לשם סימי
פסוקים שמתחילים באות ס ומסתיימים באות י, וכל שאר אותיות השם מופיעות בתוכם לפי הסדר.
נמצאו 9 פסוקים כאלה.
סְבָבוּנִי פָּרִים רַבִּים אַבִּירֵי בָשָׁן כִּתְּרוּנִי׃
סֵעֲפִים שָׂנֵאתִי וְתוֹרָתְךָ אָהָבְתִּי׃
סוּרוּ־מִמֶּנִּי מְרֵעִים וְאֶצְּרָה מִצְוֺת אֱלֹהָי׃
השם סימי מסתתר בפסוקים
האותיות של השם מופיעות בתוך הפסוק לפי הסדר: ברצף (כמילה בפסוק, בתוך מילה או על פני כמה מילים), או בדילוג קבוע (כל אות שנייה, שלישית וכן הלאה). זה חיפוש אותיות ממוחשב, לא פרשנות.
נמצאו 69 מופעים: 5 ברצף אותיות ו־64 בדילוג קבוע.
הוֹי הַיֹּרְדִים מִצְרַיִם לְעֶזְרָה עַל־סוּסִים יִשָּׁעֵנוּ וַיִּבְטְחוּ עַל־רֶכֶב כִּי רָב וְעַל פָּרָשִׁים כִּי־עָצְמוּ מְאֹד וְלֹא שָׁעוּ עַל־קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וְאֶת־ה׳ לֹא דָרָשׁוּ׃
קֶשֶׁת וְכִידוֹן יַחֲזִיקוּ אַכְזָרִי הוּא וְלֹא יְרַחֵמוּ קוֹלָם כַּיָּם יֶהֱמֶה וְעַל־סוּסִים יִרְכָּבוּ עָרוּךְ כְּאִישׁ לַמִּלְחָמָה עָלַיִךְ בַּת־צִיּוֹן׃
קֶשֶׁת וְכִידֹן יַחֲזִיקוּ אַכְזָרִי הֵמָּה וְלֹא יְרַחֵמוּ קוֹלָם כַּיָּם יֶהֱמֶה וְעַל־סוּסִים יִרְכָּבוּ עָרוּךְ כְּאִישׁ לַמִּלְחָמָה עָלַיִךְ בַּת־בָּבֶל׃
וַיְצַו יוֹסֵף וַיְמַלְאוּ אֶת־כְּלֵיהֶם בָּר וּלְהָשִׁיב כַּסְפֵּיהֶם אִישׁ אֶל־שַׂקּוֹ וְלָתֵת לָהֶם צֵדָה לַדָּרֶךְ וַיַּעַשׂ לָהֶם כֵּן׃
קבלה ורוחניות
קריאה רוחנית בשם סימי דרך השמחה שבמקורו, דרך האות ס׳ שפותחת אותו, ודרך המקורות שמלמדים שהשמחה היא שער לקדושה ולא רק מצב רוח.
שמחה של מצווה
בתלמוד נאמר שאין השכינה שורה לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות, אלא מתוך דבר שמחה של מצווה (שבת ל, ב). השמחה אינה תוספת נחמדה לחיים הרוחניים אלא התנאי שלהם. שם שנגזר משמחה מזכיר את העיקרון הזה בכל פעם שקוראים לילדה.
מצווה להיות בשמחה
רבי נחמן מברסלב כתב ״מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד״ (ליקוטי מוהר״ן תנינא, כד). הוא לא דיבר על שמחה שמגיעה מעצמה, אלא על עבודה מודעת לחפש את הטוב. אפשר לקרוא בשם סימי הזמנה לאותה עבודה: לבחור בשמחה גם ביום רגיל.
הס׳ הסובבת
ברמז, השם נפתח באות ס׳, אות עגולה וסגורה שאין לה התחלה ואין לה סוף. אפשר לקרוא בכך שמחה שמקיפה את האדם מכל צד, כמו מעגל של ריקוד בחתונה, ואינה תלויה בנקודה אחת בזמן. שמחה כזאת אינה נגמרת כשהאירוע נגמר, אלא ממשיכה להקיף את הבית גם בימים הרגילים.
שמחה קטנה וקרובה
סימי הוא שם חיבה ולא שם רשמי. ברמז, זו שמחה של בית: לא חגיגה גדולה אלא רגעים קטנים של קרבה, צחוק ליד השולחן וחיוך בבוקר. דווקא השם המקוצר מלמד שהשמחה אינה צריכה טקס, ושהיא נמצאת בדברים הפשוטים שחוזרים כל יום. כך אנו קוראים את השם, כהשראה ולא כתחזית.
סוד האותיות בשם
בדרשת האותיות „סמ״ך עי״ן — סְמוֹךְ עֲנִיִּים”: תמיכה במי שזקוק לה. צורתה עגולה וסגורה. בספר יצירה היא כנגד חודש כסלו. ערכה 60. בסימי היא פותחת את השם — תמיכה שעליה נבנית השמחה.
בדרשת האותיות י׳ היא „ונותן לך ירושה”. היא הקטנה באותיות, ובה פותח שם הוי״ה. בספר יצירה היא כנגד חודש אלול וחוש המעשה. ערכה 10. בשם היא מופיעה מיד אחרי הס׳ — נקודה קטנה של ענווה בתוך הגיל.
בדרשת האותיות „מ״ם פתוחה מ״ם סתומה — מאמר פתוח ומאמר סתום”: יש דברים שנאמרים בגלוי ויש שנשמרים בלב. בספר יצירה היא אם, כנגד המים. ערכה 40. בשם היא האות המרכזית, ויחד עם הי׳ שאחריה היא יוצרת את המילה ״מי״.
בדרשת האותיות י׳ היא „ונותן לך ירושה”. היא הקטנה באותיות, ובה פותח שם הוי״ה. בספר יצירה היא כנגד חודש אלול וחוש המעשה. ערכה 10. בשם היא חותמת את השם — אותה אות כמו בהברה הראשונה, כמו הד של צחוק.
הקשר לספירות לפי שלוש קבוצות האותיות בספר יצירה: שלוש האמות כנגד היסודות — א׳ אוויר (תפארת), מ׳ מים (חסד), ש׳ אש (גבורה); שבע הכפולות כנגד שבע הספירות התחתונות; שתים־עשרה הפשוטות כנגד חודשי השנה, ואין להן ספירה ישירה.
השכינה שורה מתוך שמחה של מצווה, ולא מתוך עצבות או עצלות. השם סימי נושא את המילה הזאת בתוכו.
רבי נחמן מלמד שלהיות בשמחה תמיד היא מצווה גדולה — עבודה יומיומית של בחירה, ולא מצב רוח שבא והולך.
אפשר לקרוא בס׳ העגולה שפותחת את השם מעגל של שמחה שאין לו קצה, כמו מחול שבו כולם אוחזים ידיים יחד.
פרשנות מסורתית ורוחנית להשראה — לא קביעה על אופי הילד או על גורלו. סוד האותיות מובא לפי שיטות מזוהות: דרשת האותיות בתלמוד (שבת קד, א) וחלוקת האותיות בספר יצירה.
גימטריה
גימטריה היא שיטה עתיקה שמצמידה לכל אות עברית ערך מספרי — מא׳ שערכה 1 ועד ת׳ שערכה 400. במסורת הדרשנית מילים שערכן שווה נקשרות זו לזו ברמז, ושם פרטי הוא מקום טבעי לחפש בו רמזים כאלה.
ערכו של השם סימי שווה בדיוק לערך המילה ״סָמֶךְ״, שהיא גם שמה של האות הראשונה בשם. סמך פירושו תמיכה ומשען, כמו בפסוק ״סָמְכֵנִי כְאִמְרָתְךָ וְאֶחְיֶה״ (תהלים קיט, קטז). לפי קריאה זו השם מחבר בין שמחה לבין ביטחון: שמחה שיש לה על מה להישען.
שווה בגימטריה
שם האות ס׳ והמילה שפירושה תמיכה ומשען. השם כולו שווה לשם האות שבה הוא נפתח.
ההברה הראשונה, ״סי״, שווה 70 כמו ״סוד״. השם נפתח בדבר פנימי, שמור ואינטימי.
ההברה השנייה, ״מי״, שווה 50 כמו ״כל״. הסוד הפנימי נפתח ומתפשט אל הכול.
שמחה שנשענת
השם שווה ״סמך״. אפשר לקרוא בכך שהשמחה שבשם אינה קלות דעת אלא שמחה שיש לה בסיס: אמונה, משפחה ותמיכה של אנשים קרובים שעומדים מאחוריה.
מן הסוד אל הכול
״סי״ הוא ״סוד״ ו״מי״ הוא ״כל״. השם עובר מן הפנימי אל הכללי, כמו שמחה שמתחילה בלב אחד, שקטה וצנועה, ומתפשטת אל כל הבית ואל כל מי שבו.
מאה ועשרים
120 הוא המספר שבו מברכים ״עד מאה ועשרים״, ברכה לאורך ימים. הגימטריה של השם מזכירה את הברכה הזאת לחיים ארוכים, מלאים ושמחים.
שיטה: גימטריה רגילה (מספר הכרחי), א=1 עד ת=400; אותיות סופיות (ך ם ן ף ץ) מחושבות כרגילות. „עם הכולל” = תוספת 1 על המילה עצמה, ומצוין במפורש. השוואה בגימטריה היא רמז ופרשנות, לא עובדה.
מחשבון שם מלא
התוצאה עבור סימי
- ס60
- י10
- מ40
- י10
- צמצום: 1 + 2 + 0 = 3
- 3 הוא מספר בין 1 ל־9 — עוצרים כאן
ניקוד, רווח ומקף אינם משנים את הסכום. ך ם ן ף ץ מחושבות כמו כ מ נ פ צ.
טיפ: הוסיפו שם שני או שם משפחה כדי לחשב את הגימטריה של השם המלא.
המספר 3 — בפרשנות הנומרולוגית
שלושה הוא מספר השלמות שנבנית — שלושת האבות, ״החוט המשולש לא במהרה יינתק״. הוא מזוהה עם יצירתיות, שמחה וביטוי עצמי.
פרשנות היא מסורת תרבותית ורוחנית — לא קביעה מדעית ולא תחזית. היא לא משנה את משמעות השם.
מילים מהתנ״ך שערכן 120
יש הנוהגים לומר בסוף תפילת העמידה פסוק שמתחיל באות הראשונה של שמם ומסתיים באות האחרונה.
נומרולוגיה
פרשנות להשראה — מסורת תרבותית על המספר, לא קביעה על אופיו, מקצועו או עתידו של הילד.
איך מחשבים? גימטריה רגילה (120) ← 1 + 2 + 0 = 3.
3 כנגד שלושת האבות
אברהם, יצחק ויעקב — שלושה אבות שכל אחד מהם הוסיף דרך משלו. במסורת 3 הוא מספר של יציבות שנולדת מאיזון: „והחוט המשולש לא במהרה ינתק” (קהלת ד, יב). שלושה יחד מחזיקים זה את זה.
3 במקרא ובמסורת
התורה ניתנה בחודש השלישי, אחרי שלושה ימי הכנה, והיא „תורה משולשת” — תורה, נביאים וכתובים (שבת פח, א). במסורת 3 מסמל השלמה: לא רק שניים שעומדים זה מול זה, אלא גם הקשר שנוצר ביניהם.
הדרך של 3
במסורת הנומרולוגית בעלי המספר 3 מתוארים כיוצרים ומספרי סיפורים: אנשים שמבטאים רעיונות במילים, בצבע או בצליל ומשתפים בשמחה. האתגר שהמסורת מייחסת למספר הוא לתת לרעיון אחד להבשיל עד הסוף.
• יצירתיות
• אופטימיות
• כושר ביטוי
• חברותיות
• מעורר השראה
• מביע רעיונות בבהירות
• מביא שמחה לסביבה
• פיזור בין עיסוקים רבים
• קושי בהתמדה
• רגישות לשגרה
• אמנות וכתיבה
• תקשורת ומדיה
• הוראה והדרכה
• עיצוב
• במה ומוזיקה
שכיחות לאורך השנים
מתוכם 192 בשנים שבהן הלמ״ס לא פרסם מספר נפרד (מספר קטן מדי לפרסום)
בין ילידי 2024 השם אינו מופיע בדירוג (מספר קטן מדי לפרסום). מילידי 1949 עד 2024 — מקום 404 מתוך 8,126 שמות.
| שנת לידה | מספר |
|---|---|
| 2024 | לא פורסם (״..״) |
| 2023 | לא פורסם (״..״) |
| 2022 | 6 |
| 2021 | לא פורסם (״..״) |
| 2020 | 5 |
| 2019 | לא פורסם (״..״) |
| 2018 | לא פורסם (״..״) |
| 2017 | לא פורסם (״..״) |
| 2016 | לא פורסם (״..״) |
| 2015 | לא פורסם (״..״) |
| 2014 | לא פורסם (״..״) |
| 2013 | 5 |
| 2012 | לא פורסם (״..״) |
| 2011 | 7 |
| 2010 | לא פורסם (״..״) |
| 2009 | לא פורסם (״..״) |
| 2008 | לא פורסם (״..״) |
| 2007 | לא פורסם (״..״) |
| 2006 | לא פורסם (״..״) |
| 2005 | לא פורסם (״..״) |
| 2004 | לא פורסם (״..״) |
| 2003 | לא פורסם (״..״) |
| 2002 | לא פורסם (״..״) |
| 2001 | לא פורסם (״..״) |
| 2000 | 9 |
| 1999 | 6 |
| 1998 | לא פורסם (״..״) |
| 1997 | לא פורסם (״..״) |
| 1996 | לא פורסם (״..״) |
| 1995 | לא פורסם (״..״) |
| 1994 | 5 |
| 1993 | 12 |
| 1992 | 5 |
| 1991 | לא פורסם (״..״) |
| 1990 | 5 |
| 1989 | 5 |
| 1988 | 8 |
| 1987 | לא פורסם (״..״) |
| 1986 | 10 |
| 1985 | 8 |
| 1984 | 5 |
| 1983 | 8 |
| 1982 | 20 |
| 1981 | 16 |
| 1980 | 13 |
מה זה סופר? אנשים שחיים היום בישראל ונושאים את השם, לפי שנת הלידה — לא כל מי שנולד באותה שנה. בשנים מוקדמות המספר נמוך יותר בגלל פטירה, הגירה ושינוי שם. ערכים קטנים שהלמ״ס לא מפרסמת (״..״) לא מוצגים כאפס.
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ״ס), ״השמות הנוכחיים של ילידי 1949 עד 2024 לפי מין וקבוצת אוכלוסייה, שם פרטי ושנת לידה״, נשלף 27.10.2026. מועתק ומופץ כמות שהוא (as is) על פי רישיון השימוש של הלמ״ס.
שמות קרובים
השם המלא שסימי מקצר. שם מסורתי שפירושו גיל ושמחת לב.
שם עברי שפירושו שמחה ועליזות, מן המילה ״גיל״. אותה משמעות במילה אחרת.
שם עברי שפירושו שירה של שמחה. במקרא רינה ושמחה מופיעות יחד פעמים רבות.
אף אחד מן השמות כאן אינו כתיב אחר של סימי: כולם שמות נפרדים, הקרובים אליו במשמעות או בצליל.
שאלות ומקורות
מה פירוש השם סימי?
האם סימי הוא שם מקראי?
למה סימי נכתב בס׳ ולא בש׳?
מה הגימטריה של השם סימי?
איזה פסוק מתאים לשם סימי?
[1] תנ״ך: תהלים ק, ב · צז, יא · קיט, קיד · קיט, קטז · ישעיהו לה, י · שיר השירים ב, ה [2] תלמוד בבלי, שבת ל, ב · שבת קד, א [3] ליקוטי מוהר״ן תנינא, כד [4] ספר יצירה
מאותה משפחה שבנתה את מרכז השמות.
בזמן שבוחרים שם — גם הגוף צריך מנוחה
מרכז השמות הוא מתנה מאימי — בלי עלות ובלי הרשמה. אם כבר כאן, הכירו את כריות ההריון שלנו.