מה השם אומר, איך כותבים אותו ומה מקורותיו במקרא ובקבלה
3 פירושים
2 פסוקים
6 אותיות ורמזים
01
משמעות ומקור
מה ידוע
יהודית היא שם מקראי, צורת הנקבה של ״יהודי״ — אישה מבני יהודה, ובהמשך כל אישה מבני ישראל. המילה נגזרת מן השם יהודה, שלאה נתנה לבנה הרביעי מתוך הודיה: ״הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה׳״ (בראשית כט, לה). במקרא ״יהודית״ היא גם שם הלשון העברית שדיברו בממלכת יהודה. השם נעשה אהוב במיוחד בזכות גיבורת ספר יהודית, שהצילה את עירה מצבא אויב.
יְהוּדָה
שם השבט והממלכה, מן השורש י־ד־ה: להודות. לאה קראה כך לבנה מתוך תודה, ומיהודה נגזרו המילים יהודי ויהדות.
־ִית
סיומת של שייכות בנקבה, כמו ״עברית״ ו״ארמית״. ״יהודית״ היא אפוא ״זו שמיהודה״, וגם שמה של לשון — הלשון היהודית.
פירוש
הודיה ותודה
השורש של השם הוא הודיה: לאה קראה לבנה יהודה כי ״הפעם אודה את ה׳״. יהודית נושאת בשמה את התנועה הזאת — לראות את הטוב שקיבלת ולומר עליו תודה, גם כשהדרך אליו הייתה ארוכה ומפותלת.
שייכות לעם
משמעות פשוטה וישירה: אישה יהודייה, בת לעם. זהו שם שאינו מסתיר את השייכות אלא אומר אותה בגלוי, כמו ״איש יהודי״ שבמגילת אסתר — גאווה שקטה בזהות ובשורשים שעברו מדור לדור.
אומץ בשעת סכנה
בספר יהודית, מן הספרים החיצוניים, יהודית היא אלמנה מן העיר בתוליה שיצאה בעצמה אל מחנה האויב והצילה את עירה. מכאן קיבל השם צבע של תושייה ושל אומץ, ובחנוכה נוהגים בקהילות רבות להזכיר את סיפורה.
יהודה הוא שם השבט ושם פרטי לבנים, ויהודית נגזרת ממנו. Judith באנגלית היא אותו שם עצמו בתעתיק אירופי ולא שם נפרד, ואילו ג׳ודי משמש בעיקר ככינוי.
הכתיב המלא, עם ו׳ ועם י׳, הוא הכתיב המקראי, ואין לשם כתיב חסר מקובל. בלועזית Judith מוכרת יותר בעולם, ו־Yehudit שומרת על ההגייה העברית.
03
קשר לתנ״ך
יהודית מופיעה במקרא פעם אחת כשם של אישה: יהודית בת בארי החתי, אחת משתי הנשים שעשו נשא בגיל ארבעים (בראשית כו, לד). פעמיים נוספות המילה ״יהודית״ היא שם הלשון — העברית שדיברו בממלכת יהודה. הגיבורה המפורסמת בשם זה, יהודית מבתוליה, אינה מן התנ״ך אלא מספר יהודית, אחד הספרים החיצוניים מימי בית שני.
האותיות של השם מופיעות בתוך הפסוק לפי הסדר: ברצף (כמילה בפסוק, בתוך מילה או על פני כמה מילים), או בדילוג קבוע (כל אות שנייה, שלישית וכן הלאה). זה חיפוש אותיות ממוחשב, לא פרשנות.
קריאה רוחנית בשם יהודית: ההודיה שבשורש, אותיות שם ה׳ שבתוך השם, הדרשה על ״יהודי״ במגילה, מנהג החלב בחנוכה, ואותיות השם לפי דרשת האותיות ולפי ספר יצירה.
שם שמכיל את שם ה׳
בתלמוד (סוטה י, ב) נאמר שיהודה, שקידש שם שמים בפרהסיה, זכה ״ונקרא כולו על שמו של הקב״ה״ — שמו כולל את ארבע אותיות שם הוי״ה ועוד ד׳. יהודית נבנית מן האותיות של יהודה, ומוסיפה עליהן י״ת. הדרשה נאמרה על יהודה; הקישור ליהודית הוא קריאה שלנו, אבל היא נשענת על מקור מפורש.
מי נקרא יהודי
במסכת מגילה (יג, א) נשאלת השאלה מדוע מרדכי, שהיה משבט בנימין, נקרא ״איש יהודי״, והתשובה היא: ״כל הכופר בעבודה זרה נקרא יהודי״. לפי הדרשה הזאת ״יהודי״ אינו רק שיוך שבטי אלא עמדה רוחנית — סירוב לעבוד את מה שאינו אמת. יהודית, צורת הנקבה של אותה מילה, נושאת בשמה ברמז את העמידה הזאת.
ההודיה הראשונה
בתלמוד (ברכות ז, ב) נאמר שמיום שנברא העולם לא היה אדם שהודה לקב״ה עד שבאה לאה ואמרה ״הפעם אודה את ה׳״. ההודיה של לאה נולדה מתוך דרך קשה, ולכן יש בה עומק מיוחד. אפשר לקרוא בשם יהודית את ההמשך של אותה תודה: ברכה לחיים שיודעים להבחין בטוב ולומר עליו מילה בקול.
יהודית ונס חנוכה
הרמ״א (שולחן ערוך, אורח חיים תרע, ב) מביא מנהג לאכול מאכלי חלב בחנוכה, משום שהנס נעשה בחלב שהאכילה יהודית את האויב. כך נכנסה גיבורת הספר החיצוני אל מנהגי החג. בעיני האתר זהו רמז לכוחה של יוזמה אישית: אדם אחד שקם בשעת סכנה יכול לשנות את גורל עירו כולה.
סוד האותיות בשם
י
יוּד · שבת קד, א · פשוטה, אלול (ספר יצירה)
ספירה: אין ספירה ישירה · אות פשוטה, כנגד חודש אלול
בדרשת האותיות י׳ היא „ונותן לך ירושה”. היא הקטנה באותיות, ובה פותח שם הוי״ה. בספר יצירה היא כנגד חודש אלול וחוש המעשה. ערכה 10. ביהודית היא פותחת את השם, כמו שהיא פותחת את שם ה׳ ואת שם יהודה.
ה
הֵא · שבת קד, א · פשוטה, ניסן (ספר יצירה)
ספירה: אין ספירה ישירה · אות פשוטה, כנגד חודש ניסן
בדרשת האותיות „ה״א וי״ו — זה שמו של הקב״ה”. בספר יצירה היא מן הפשוטות, כנגד חודש ניסן וכנגד חוש הדיבור. ערכה 5. בשם היא האות השנייה, ויחד עם הי׳ היא יוצרת ״יה״ — שם קודש בראש השם.
ו
וָו · שבת קד, א · פשוטה, אייר (ספר יצירה)
ספירה: אין ספירה ישירה · אות פשוטה, כנגד חודש אייר
שם האות „וו” הוא יתד מחברת, כמו „ווי העמודים” במשכן. בדרשת האותיות ה״ו הן „שמו של הקב״ה”, ובספר יצירה הו׳ כנגד חודש אייר וחוש המחשבה. ערכה 6. בשם היא היתד שמחברת את ״יה״ אל המשך השם ומחזיקה את חלקיו יחד.
ד
דָּלֶת · שבת קד, א · כפולה (ספר יצירה)
ספירות: שבע הספירות התחתונות (חסד–מלכות) · אות כפולה
שם האות הוא „דלת”, ובדרשת האותיות היא „דלים” שבצירוף „גמול דלים” — מי שמקבל את החסד ופותח לו דלת. בספר יצירה היא כפולה. ערכה 4. בשם היא האות שהופכת את אותיות שם הקודש ל״יהודה״, ובכך מורידה אותן אל האדם.
י
יוּד · שבת קד, א · פשוטה, אלול (ספר יצירה)
ספירה: אין ספירה ישירה · אות פשוטה, כנגד חודש אלול
בדרשת האותיות י׳ היא „ונותן לך ירושה”. היא הקטנה באותיות, ובה פותח שם הוי״ה. בספר יצירה היא כנגד חודש אלול וחוש המעשה. ערכה 10. בשם היא פותחת את הסיומת ״־ית״, וחוזרת אל האות שבה השם התחיל.
ת
תָּו · שבת קד, א · כפולה (ספר יצירה)
ספירות: שבע הספירות התחתונות (חסד–מלכות) · אות כפולה
בדרשת האותיות ת׳ היא „אמת”, ו„חותמו של הקב״ה אמת” (שבת נה, א). היא האחרונה באותיות, ובספר יצירה היא כפולה. ערכה 400. בשם היא החותמת — ״אמת״ בסוף השם, כמו חותם על השייכות שהוא מבטא.
הקשר לספירות לפי שלוש קבוצות האותיות בספר יצירה: שלוש האמות כנגד היסודות — א׳ אוויר (תפארת), מ׳ מים (חסד), ש׳ אש (גבורה); שבע הכפולות כנגד שבע הספירות התחתונות; שתים־עשרה הפשוטות כנגד חודשי השנה, ואין להן ספירה ישירה.
יְהוּדָה
נקרא על שם הקב״ה · תלמוד
יהודה ״נקרא כולו על שמו של הקב״ה״, כי שמו כולל את אותיות שם הוי״ה. אותן אותיות נמצאות גם בראש השם יהודית.
מקור: סוטה י, ב
יְהוּדִי
הכופר בעבודה זרה · תלמוד
״כל הכופר בעבודה זרה נקרא יהודי״ — לפי הדרשה, המילה מבטאת עמידה על האמת ולא רק שייכות למשפחה או לשבט.
מקור: מגילה יג, א
אוֹדֶה
ההודיה של לאה · תלמוד
לאה היא הראשונה שהודתה לקב״ה, כשקראה לבנה יהודה. השם יהודית ממשיך את אותו שורש של תודה והכרת טובה.
מקור: ברכות ז, ב
חֲנֻכָּה
יהודית בחנוכה · הלכה
הרמ״א מביא את המנהג לאכול מאכלי חלב בחנוכה, לזכר הנס שנעשה על ידי יהודית. כך נקשר השם אל חג האורים.
מקור: שולחן ערוך, אורח חיים תרע, ב
פרשנות מסורתית ורוחנית להשראה — לא קביעה על אופי הילד או על גורלו. סוד האותיות מובא לפי שיטות מזוהות: דרשת האותיות בתלמוד (שבת קד, א) וחלוקת האותיות בספר יצירה.
סודות המספרים
מה מסתתר בערך המספרי של השם — גימטריה, מחשבון לשם המלא ונומרולוגיה
גימטריה 435
מספר השם 3
05
גימטריה
רמז · פרשנות
גימטריה היא שיטה עתיקה שמצמידה לכל אות עברית ערך מספרי — מא׳ שערכה 1 ועד ת׳ שערכה 400. במסורת הדרשנית מילים שערכן שווה נקשרות זו לזו ברמז, ושם פרטי הוא מקום טבעי לחפש בו רמזים כאלה.
י
10
ה
5
ו
6
ד
4
י
10
ת
400
10 + 5 + 6 + 4 + 10 + 400 = 435
יהודית = 435 = הַנֶּפֶשׁ
ערכו של השם יהודית הוא 435, כמו המילה ״הַנֶּפֶשׁ״ וכמו ״וּמִשְׁפָּט״. שני השוויונות משלימים זה את זה: הנפש היא העולם הפנימי של האדם, והמשפט הוא הדרך שבה הוא עומד מול העולם. גם המילה ״מֵהַשָּׁמַיִם״ שווה 435, ואפשר לקרוא בכך רמז לשם שנושא בתוכו את אותיות שם ה׳.
שווה בגימטריה
הַנֶּפֶשׁ
435
הנפש היא החיים הפנימיים של האדם. יהודית שווה לה בדיוק, בלי תוספות — שם שמכוון אל הפנימיות.
וּמִשְׁפָּט
435
״צדק ומשפט מכון כסאך״ (תהלים פט, טו). יהודה הוא שבט המלוכה, ויהודית שווה בערכה ל״ומשפט״.
מֵהַשָּׁמַיִם
435
שם שנפתח באותיות י־ה־ו שווה בערכו ל״מהשמים״ — רמז לחיבור בין מה שלמעלה לבין שמו של האדם.
נפש ומשפט
השוויון לנפש ולמשפט מציע קריאה של איזון: עולם פנימי עשיר לצד עמידה הוגנת מול אחרים. שבט יהודה הוא שבט של מלכות ושל דין, ויהודית, שערכה שווה לשתי המילים, מחברת בין הרגש לבין האחריות.
שמיים בתוך השם
שם שפותח באותיות י־ה־ו שווה בערכו ל״מהשמים״. אפשר לראות בכך רמז לכך שהשם אינו רק תיאור של מוצא משפחתי, אלא גם תזכורת למקור שמעבר לאדם — מקור שממנו באה גם התודה שבשורש השם.
הנפש שמודה
חיבור בין שורש השם, הודיה, לבין הערך ״הנפש״ נותן קריאה שלישית: נפש שיודעת להודות. כמו בפסוק ״בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת ה׳״ (תהלים קג, א), התודה יוצאת מן הנפש עצמה ולא רק מן השפתיים.
אברהם, יצחק ויעקב — שלושה אבות שכל אחד מהם הוסיף דרך משלו. במסורת 3 הוא מספר של יציבות שנולדת מאיזון: „והחוט המשולש לא במהרה ינתק” (קהלת ד, יב). שלושה יחד מחזיקים זה את זה.
3 במקרא ובמסורת
התורה ניתנה בחודש השלישי, אחרי שלושה ימי הכנה, והיא „תורה משולשת” — תורה, נביאים וכתובים (שבת פח, א). במסורת 3 מסמל השלמה: לא רק שניים שעומדים זה מול זה, אלא גם הקשר שנוצר ביניהם.
הדרך של 3
במסורת הנומרולוגית בעלי המספר 3 מתוארים כיוצרים ומספרי סיפורים: אנשים שמבטאים רעיונות במילים, בצבע או בצליל ומשתפים בשמחה. האתגר שהמסורת מייחסת למספר הוא לתת לרעיון אחד להבשיל עד הסוף.
תכונות שמיוחסות למספר
• יצירתיות
• אופטימיות
• כושר ביטוי
• חברותיות
חוזקות
• מעורר השראה
• מביע רעיונות בבהירות
• מביא שמחה לסביבה
אתגרים
• פיזור בין עיסוקים רבים
• קושי בהתמדה
• רגישות לשגרה
תחומים שמיוחסים למספר
• אמנות וכתיבה
• תקשורת ומדיה
• הוראה והדרכה
• עיצוב
• במה ומוזיקה
השם במציאות
כמה נקראים כך בישראל, אנשים מוכרים ושמות קרובים
9 שמות קרובים
3 אנשים מוכרים
08
שכיחות לאורך השנים
נתון רשמי
תושבים ששמם יהודית, לפי שנת לידה · בנות · יהודים
סך הכל, ילידי 1949 עד 2024
22,667
מתוכם 614 בשנים שבהן הלמ״ס לא פרסם מספר נפרד (מספר קטן מדי לפרסום)
ילידי השנה האחרונה
457
שנת השיא
1952
·
589
השנה האחרונה לעומת 2015
+24%
בין ילידי 2024: מקום 38 בשמות הבנות היהודים. מילידי 1949 עד 2024 — מקום 24 מתוך 8,126 שמות.
תושבים ששמם יהודית, לפי שנת לידה · בנות · יהודים. הנתונים המלאים זמינים בתצוגת הטבלה.
1980
1985
1990
1995
2000
2005
2010
2015
2020
457
תושבים ששמם יהודית, לפי שנת לידה · בנות · יהודים
שנת לידה
מספר
2024
457
2023
508
2022
439
2021
417
2020
413
2019
423
2018
449
2017
404
2016
357
2015
368
2014
372
2013
356
2012
364
2011
328
2010
301
2009
274
2008
261
2007
265
2006
235
2005
250
2004
232
2003
242
2002
209
2001
215
2000
197
1999
200
1998
187
1997
200
1996
157
1995
164
1994
196
1993
172
1992
166
1991
152
1990
158
1989
161
1988
170
1987
181
1986
161
1985
193
1984
136
1983
141
1982
154
1981
135
1980
160
מה זה סופר? אנשים שחיים היום בישראל ונושאים את השם, לפי שנת הלידה — לא כל מי שנולד באותה שנה. בשנים מוקדמות המספר נמוך יותר בגלל פטירה, הגירה ושינוי שם. ערכים קטנים שהלמ״ס לא מפרסמת (״..״) לא מוצגים כאפס.
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ״ס), ״השמות הנוכחיים של ילידי 1949 עד 2024 לפי מין וקבוצת אוכלוסייה, שם פרטי ושנת לידה״, נשלף 27.10.2026. מועתק ומופץ כמות שהוא (as is) על פי רישיון השימוש של הלמ״ס.
09
אנשים מוכרים
רשומות
נשים מוכרות בשם יהודית, מתחומי המוזיקה, הספרות והמחול בישראל.
יהודית רביץ
זמרת, מלחינה ויוצרת ישראלית, נולדה ב־1956
מקור: ויקיפדיה
יהודית הנדל
סופרת ישראלית, כלת פרס ישראל לספרות (1921 עד 2014)
מקור: ויקיפדיה
יהודית ארנון
כוריאוגרפית, מייסדת להקת המחול הקיבוצית (1926 עד 2013)
[1] תנ״ך: בראשית כו, לד · כט, לה · מלכים ב׳ יח, כו · נחמיה יג, כד · אסתר ב, ה · תהלים פט, טו · קג, א · קמו, ט [2] תלמוד בבלי: סוטה י, ב · מגילה יג, א · ברכות ז, ב · שבת קד, א [3] שולחן ערוך, אורח חיים תרע, ב (הגהת הרמ״א) [4] ספר יהודית (מן הספרים החיצוניים) [5] ספר יצירה [6] ויקיפדיה