מה השם אומר, איך כותבים אותו ומה מקורותיו במקרא ובקבלה
3 פירושים
2 פסוקים
4 אותיות ורמזים
01
משמעות ומקור
מה ידוע
אסתר הוא שם מקראי, שמה של גיבורת מגילת אסתר. לפי המגילה שמה העברי היה ״הֲדַסָּה״ (אסתר ב, ז), ו״אסתר״ היה שמה בחצר המלכות בשושן. החוקרים מקשרים את השם למילה הפרסית שמשמעה ״כוכב״, ויש המקשרים אותו לשם האלה הבבלית אִשְׁתַּר. במסורת היהודית נדרש השם גם בעברית, מן השורש ס־ת־ר: הנסתרת, מי שפועלת בשקט עד שמגיעה העת לדבר.
כוכב (פרסית)
ההסבר הלשוני המקובל: ״אסתר״ קרוב למילה הפרסית לכוכב, שממנה גם star באנגלית. כוכב מאיר בלילה, ובמגילה אסתר היא האור שמופיע בשעה החשוכה ביותר.
ס־ת־ר
בעברית נשמע השם כמו ״אַסְתִּיר״ — אסתיר, אכסה. בתלמוד (חולין קלט, ב) נדרש עליו הפסוק ״וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי״ (דברים לא, יח) — רמז לנס שבא בדרך נסתרת.
פירוש
כוכב בלילה
הקריאה הלשונית: אסתר היא כוכב. כוכב איננו מאיר את כל השמיים, אבל דווקא בלילה הוא נראה ומכוון את הדרך. גם במגילה אסתר מופיעה ברגע של סכנה, והאור שלה מוביל ל״אורה ושמחה״ בסוף הסיפור.
גבורה שקטה
מן השורש ס־ת־ר: אסתר מסתירה בתחילה את מוצאה, ורק כשמגיע הרגע הנכון היא מדברת. השם מבטא כוח שאינו צריך להכריז על עצמו — סבלנות, תבונה ובחירה מדויקת של העת לפעול.
שני שמות, זהות אחת
לאסתר היו שני שמות: הדסה בבית ואסתר בארמון. אפשר לקרוא בשם את היכולת לחיות בשני עולמות בלי לאבד את עצמך — להשתלב בסביבה זרה ובכל זאת לזכור מאין באת ולמי את שייכת.
נביאות ישראל לפי התלמוד
שרה
מרים
דבורה
חנה
אביגיל
חולדה
שמות של אור ושל כוכב
הדסה
כוכבה
נוגה
מאירה
02
כתיב והגייה
כינויים
אסתי
אסתרק׳ה
כתיבים נפוצים באנגלית
Ester
Esther
ניקוד
אֶסְתֵּר
חלוקת הברות והטעמה
אֶס · תֵּר — 2 הברות, מלרע (ההטעמה בהברה האחרונה)
לא לבלבל עם
הֲדַסָּה הוא שמה העברי של אסתר לפי המגילה, ומשמש היום כשם נפרד. ״אַסְתִּיר״ (אכסה) נשמע כמעט אותו דבר, אבל הוא פועל ולא שם — ועליו נבנית הדרשה בתלמוד.
הכתיב Esther, עם th, מגיע מן התרגום היווני והלטיני ונפוץ בעולם; בישראל נפוץ Ester, שמשקף את ההגייה העברית. בשני המקרים השם נהגה עם הטעמה בסופו: אֶס־תֵּר.
03
קשר לתנ״ך
אסתר היא גיבורת מגילת אסתר. היא יתומה שגדלה בבית מרדכי, בן דודה, בשושן הבירה, נבחרת למלכה בחצר אחשוורוש ומסתירה בתחילה את מוצאה. כשהמן מזמם להשמיד את היהודים, מרדכי מבקש ממנה לפנות למלך, והיא מגייסת את העם לצום של שלושה ימים ונכנסת אל המלך בלי שהוזמנה. בזכותה בוטלה הגזירה, ויחד עם מרדכי כתבה את איגרת הפורים (אסתר ט, כט).
הֲדַסָּה הִיא אֶסְתֵּר
המגילה מציגה את הגיבורה בשני שמותיה: הדסה, השם העברי, ואסתר, השם שבו נודעה. היא יתומה מאב ומאם, ומרדכי לקח אותה לו לבת.
האותיות של השם מופיעות בתוך הפסוק לפי הסדר: ברצף (כמילה בפסוק, בתוך מילה או על פני כמה מילים), או בדילוג קבוע (כל אות שנייה, שלישית וכן הלאה). זה חיפוש אותיות ממוחשב, לא פרשנות.
נמצאו 82 מופעים: 60 ברצף אותיות ו־22 בדילוג קבוע.
איוב יג, כבפסוק שמתחיל ומסתיים באותיות השםהמילה עצמה בפסוק
קריאה רוחנית בשם אסתר: הסתר הפנים שבו פועלת ההשגחה, השם הכפול הדסה ואסתר, האיילת שמבשרת את השחר, וההכרעה של מי שנכנסת אל המלך.
״אסתר מן התורה מנין?״
בתלמוד (חולין קלט, ב) נשאלת שאלה מפתיעה: היכן רמוזה אסתר בתורה? והתשובה: ״וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי״ (דברים לא, יח). שמה של אסתר נשמע כמו ההסתר עצמו. המגילה כולה איננה מזכירה את שם האל, והנס בה בא דרך צירופי מקרים — ולכן השם הפך לסמל של השגחה שפועלת מאחורי הקלעים.
הדסה — ריח טוב של צדיקים
בתלמוד (מגילה יג, א) נדרש השם הדסה: ״למה נקראת הדסה? על שם הצדיקים שנקראו הדסים״. ההדס הוא צמח ירוק תמיד, וריחו הטוב נשאר בו גם כשענפיו נקטפים. כך השם הכפול של אסתר מלמד שגם כשהשם החיצוני משתנה, הריח הפנימי — המעשים והמידות — נשאר אותו דבר.
איילת השחר
בתלמוד (יומא כט, א) מזמור כ״ב בתהלים, שפותח ב״עַל־אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר״, נדרש על אסתר, ונשאלת השאלה: למה נמשלה אסתר לשחר? והתשובה: מה שחר סוף כל הלילה, אף אסתר סוף כל הנסים — הנס האחרון שנכתב במקרא. בשם אסתר יש מכאן תקווה: גם הלילה הארוך ביותר מסתיים, והשחר שבא אחריו פותח יום חדש.
״וכאשר אבדתי אבדתי״
לפני שנכנסה אל המלך אמרה אסתר ״וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי״ (אסתר ד, טז). בעיני האתר זו נקודת המפנה של השם: אסתר, הנסתרת, בוחרת לצאת מן ההסתר. אפשר לקרוא בשם ברכה לאומץ שקט — לא להתבלט בלי צורך, אבל גם לא לברוח כשהשעה דורשת לעמוד בפרץ.
סוד האותיות בשם
א
אָלֶף · שבת קד, א · אם (ספר יצירה)
ספירה: תפארת · אות אם, כנגד האוויר
בדרשת האותיות בתלמוד „אל״ף בי״ת — אֱלַף בִּינָה”: למד חכמה. בספר יצירה א׳ היא אחת משלוש האמות (אמ״ש), כנגד הרוח והאוויר. ערכה 1 — האחד. באסתר היא פותחת את השם — חכמה ובינה כמו של מלכה נבונה.
ס
סָמֶךְ · שבת קד, א · פשוטה, כסלו (ספר יצירה)
ספירה: אין ספירה ישירה · אות פשוטה, כנגד חודש כסלו
בדרשת האותיות „סמ״ך עי״ן — סְמוֹךְ עֲנִיִּים”: תמיכה במי שזקוק לה. צורתה עגולה וסגורה. בספר יצירה היא כנגד חודש כסלו. ערכה 60. בשם היא אות התמיכה — אסתר שעמדה לצד עמה בשעת צרה.
ת
תָּו · שבת קד, א · כפולה (ספר יצירה)
ספירות: שבע הספירות התחתונות (חסד–מלכות) · אות כפולה
בדרשת האותיות ת׳ היא „אמת”, ו„חותמו של הקב״ה אמת” (שבת נה, א). היא האחרונה באותיות, ובספר יצירה היא כפולה. ערכה 400. בשם היא לב המילה ״אסתיר״, והיא אות האמת שנגלית בסוף המגילה.
ר
רֵישׁ · שבת קד, א · כפולה (ספר יצירה)
ספירות: שבע הספירות התחתונות (חסד–מלכות) · אות כפולה
שם האות הוא „ראש”. בדרשת האותיות הק׳ מסבה את פניה מן הר׳, ובכל זאת נשאר לה פתח לחזרה — דרשה על כוחה של תשובה. בספר יצירה היא כפולה. ערכה 200. בשם היא חותמת — ראש ומלכות, כמו הכתר שהושם בראשה.
הקשר לספירות לפי שלוש קבוצות האותיות בספר יצירה: שלוש האמות כנגד היסודות — א׳ אוויר (תפארת), מ׳ מים (חסד), ש׳ אש (גבורה); שבע הכפולות כנגד שבע הספירות התחתונות; שתים־עשרה הפשוטות כנגד חודשי השנה, ואין להן ספירה ישירה.
הַסְתֵּר
הסתר פנים · תלמוד
״אסתר מן התורה מנין? — ואנכי הסתר אסתיר פני.״ שם הגיבורה נשמע כמו ההסתר שבו פועלת ההשגחה במגילה.
מקור: חולין קלט, ב
הֲדַס
הדסה · תלמוד
הדסה נקראה כך על שם הצדיקים שנקראו ״הדסים״. השם העברי של אסתר מבטא ריח טוב של מעשים, שאינו נעלם עם הזמן.
מקור: מגילה יג, א
שַׁחַר
איילת השחר · תלמוד
מזמור ״על איילת השחר״ נדרש על אסתר: מה שחר סוף כל הלילה, אף אסתר סוף כל הנסים שנכתבו במקרא.
מקור: יומא כט, א
כּוֹכָב
כוכב נסתר
בשם נפגשים כוכב והסתר: אור שאינו מסנוור, אלא נגלה למי שמרים את עיניו. אפשר לקרוא בזה ברכה לאור פנימי ושקט.
פרשנות רוחנית
פרשנות מסורתית ורוחנית להשראה — לא קביעה על אופי הילד או על גורלו. סוד האותיות מובא לפי שיטות מזוהות: דרשת האותיות בתלמוד (שבת קד, א) וחלוקת האותיות בספר יצירה.
סודות המספרים
מה מסתתר בערך המספרי של השם — גימטריה, מחשבון לשם המלא ונומרולוגיה
גימטריה 661
מספר השם 4
05
גימטריה
רמז · פרשנות
גימטריה היא שיטה עתיקה שמצמידה לכל אות עברית ערך מספרי — מא׳ שערכה 1 ועד ת׳ שערכה 400. במסורת הדרשנית מילים שערכן שווה נקשרות זו לזו ברמז, ושם פרטי הוא מקום טבעי לחפש בו רמזים כאלה.
א
1
ס
60
ת
400
ר
200
1 + 60 + 400 + 200 = 661
אסתר = 661 = שׁוֹשַׁנָּה
ערכו של השם אסתר הוא 661, כמו המילה ״שׁוֹשַׁנָּה״. השוויון הזה מתאים במיוחד: הסיפור של אסתר מתרחש בשושן הבירה, ובפיוט שנאמר אחרי קריאת המגילה העם נקרא ״שׁוֹשַׁנַּת יַעֲקֹב״. באותו ערך נמצאות גם ״הַנֵּרוֹת״, ״נְהָרוֹת״ ו״אִמְרָתְךָ״ — אור, שפע ודיבור, שלושה צדדים של אותה דמות.
שווה בגימטריה
שׁוֹשַׁנָּה
661
״כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים״ (שיר השירים ב, ב). אסתר היא שושנה שצמחה בין קוצים — בחצר זרה, ושמרה על יופייה ועל זהותה.
הַנֵּרוֹת
661
הנרות מאירים מתוך החושך. גם אסתר הביאה אור בשעה קשה, והמגילה מסתיימת ב״לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה״.
אִמְרָתְךָ
661
״אמרתך״ — הדיבור, ההבטחה. אסתר שתקה זמן רב, וכשדיברה דבריה שינו את גורל העם. מילה אחת ברגע הנכון.
נְהָרוֹת
661
נהרות זורמים לאט ובכל זאת חוצבים את דרכם בסלע. השוויון מזכיר את הדרך של אסתר: התמדה שקטה שמשנה את הנוף.
שושנה בין החוחים
השוויון לשושנה מחבר את השם אל המקום שבו התרחש הסיפור, שושן, ואל הדימוי של פרח עדין שמחזיק מעמד בין קוצים. אפשר לקרוא בכך ברכה לשמור על רוך ועל יופי גם בסביבה שאינה קלה.
מן השתיקה אל הדיבור
״אמרתך״ ו״הנרות״ שוות שתיהן לאסתר. המילים מתארות מעבר מהסתר לגילוי: נר שנדלק ודיבור שנאמר. זו תמצית הסיפור, וגם רעיון לחיים — לדעת מתי לשמור בלב ומתי לצאת ולומר.
זרימה שקטה
נהרות אינם מרעישים כמו סערה, אבל כוחם מצטבר. הקריאה הזאת רואה בשם אסתר ברכה להשפעה שבאה מבפנים ולאורך זמן — לא בפריצה אחת, אלא במסלול סבלני שמגיע לבסוף אל הים.
שם הוי״ה בנוי מארבע אותיות, ובמסורת הקבלה הן מבטאות מבנה שלם — מן הנקודה שבי׳ ועד ההתפשטות שבה׳ האחרונה. לכן 4 נחשב מספר של בניין שלם ומסודר, שיש לו גם שורש וגם התגלות.
4 במקרא ובמסורת
ארבע אמהות, ארבעה נהרות שיצאו מעדן, ארבע רוחות השמיים, ארבעה מינים, ארבע כוסות וארבעה בנים בליל הסדר. בכל אלה 4 מסמן שלמות שמחזיקה את הכול יחד מכל הכיוונים.
הדרך של 4
במסורת הנומרולוגית בעלי המספר 4 מתוארים כבונים: מי שמניחים יסודות שאחרים יכולים לעמוד עליהם — במשפחה, בקהילה ובעבודה. כוחם בהתמדה ובנאמנות, והאתגר שלהם הוא לשמור על גמישות ועל שמחה בדרך.
תכונות שמיוחסות למספר
• מעשיות
• סדר ושיטתיות
• נאמנות
• התמדה
חוזקות
• אמינות — עומד במילה
• בונה דברים לאורך זמן
• מביא שקט וביטחון לסביבה
אתגרים
• נטייה לנוקשות
• קושי עם שינויים פתאומיים
• ביקורתיות כלפי עצמו
תחומים שמיוחסים למספר
• חינוך והוראה
• הנדסה, בנייה ותכנון
• ניהול ותפעול
• משפט וסדרי ציבור
• רפואה וטיפול
השם במציאות
כמה נקראים כך בישראל, אנשים מוכרים ושמות קרובים
9 שמות קרובים
3 אנשים מוכרים
08
שכיחות לאורך השנים
נתון רשמי
תושבים ששמם אסתר, לפי שנת לידה · בנות · יהודים
סך הכל, ילידי 1949 עד 2024
59,416
מתוכם 1,293 בשנים שבהן הלמ״ס לא פרסם מספר נפרד (מספר קטן מדי לפרסום)
ילידי השנה האחרונה
1,022
שנת השיא
1951
·
1,602
השנה האחרונה לעומת 2015
+32%
בין ילידי 2024: מקום 6 בשמות הבנות היהודים. מילידי 1949 עד 2024 — מקום 2 מתוך 8,126 שמות.
תושבים ששמם אסתר, לפי שנת לידה · בנות · יהודים. הנתונים המלאים זמינים בתצוגת הטבלה.
1980
1985
1990
1995
2000
2005
2010
2015
2020
1,022
תושבים ששמם אסתר, לפי שנת לידה · בנות · יהודים
שנת לידה
מספר
2024
1,022
2023
946
2022
960
2021
910
2020
868
2019
948
2018
828
2017
944
2016
922
2015
777
2014
856
2013
794
2012
680
2011
754
2010
666
2009
640
2008
743
2007
639
2006
592
2005
624
2004
560
2003
643
2002
599
2001
577
2000
648
1999
660
1998
563
1997
578
1996
531
1995
597
1994
622
1993
601
1992
694
1991
614
1990
565
1989
581
1988
507
1987
523
1986
561
1985
569
1984
599
1983
544
1982
523
1981
532
1980
488
מה זה סופר? אנשים שחיים היום בישראל ונושאים את השם, לפי שנת הלידה — לא כל מי שנולד באותה שנה. בשנים מוקדמות המספר נמוך יותר בגלל פטירה, הגירה ושינוי שם. ערכים קטנים שהלמ״ס לא מפרסמת (״..״) לא מוצגים כאפס.
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ״ס), ״השמות הנוכחיים של ילידי 1949 עד 2024 לפי מין וקבוצת אוכלוסייה, שם פרטי ושנת לידה״, נשלף 27.10.2026. מועתק ומופץ כמות שהוא (as is) על פי רישיון השימוש של הלמ״ס.
09
אנשים מוכרים
רשומות
נשים מוכרות בשם אסתר — מן המגילה ועד המשפט והמוזיקה בישראל.