זְהָבִית
שם עברי מן המילה ״זהב״; זהבית היא גם שם פרח בר (Gagea) הפורח בפרחים צהובים בחורף.
משמעות ומקור
זהבית הוא שם עברי מודרני מן המילה ״זהב״ בתוספת הסיומת ״־ית״, כמו בשמות אורית, נורית וגלית. בעברית זהבית היא גם שמו של סוג פרחי בר (Gagea) — פרחים צהובים קטנים שפורחים בחורף ובתחילת האביב בשדות ובהרים. השם נפוץ בישראל משנות החמישים, ושיא השימוש בו היה בסביבות שנת 1980.
המתכת היקרה, וגם הצבע. במקרא הזהב הוא סמל ליופי, לערך ולקדושה — המשכן והמקדש היו מצופים זהב.
סיומת עברית שיוצרת שמות נשיים ושמות צמחים: נורית, כלנית, זהבית.
הקריאה הפשוטה: ילדה יקרה כזהב. ״וּזֲהַב הָאָרֶץ הַהִוא טוֹב״ — הזהב הראשון שמוזכר בתורה מתואר כטוב, לא רק כיקר.
הזהבית פורחת דווקא בחורף, כשרוב הצמחים עדיין רדומים. אפשר לקרוא בשם ברכה לאור ולצבע גם בתקופות קרות.
״תַּפּוּחֵי זָהָב בְּמַשְׂכִּיּוֹת כָּסֶף״ — כך משלי מתאר מילה שנאמרה בזמנה. השם מתחבר ליופי של דיבור נכון.
כתיב והגייה
זְ · הָ · בִית — 3 הברות, מלרע (ההטעמה בהברה האחרונה)
זהבה הוא שם קרוב מאותה מילה, בלי הסיומת ״־ית״.
Zehavit קרוב להגייה הישראלית; Zahavit נשען על הצורה ״זהב״.
קשר לתנ״ך
זהבית אינו שם מקראי, אבל המילה ״זהב״ מופיעה במקרא מאות פעמים — כבר בתיאור הארצות שליד גן עדן ועד למשכן ולמקדש. בתנ״ך יש גם שמות מקומות שמזוהים עם זהב, כמו חוילה ואופיר, שהיו לסמל של זהב משובח.
הפעם הראשונה שהזהב מוזכר בתורה — בתיאור ארץ החוילה ליד גן עדן — והוא מתואר כטוב.
משל לדבר שנאמר בזמנו ובדרכו — יופי של מילים שמתאימות לרגע, כמו זהב בתוך כסף.
פסוקים לשם זהבית
יש הנוהגים לומר בסוף תפילת העמידה פסוק שמתחיל באות הראשונה של השם ומסתיים באות האחרונה. לזהבית — פסוקים שמתחילים ב־ז ומסתיימים ב־ת.
התאמה ממוחשבת לפי האות הראשונה והאחרונה בלבד. הרשימה לא נבדקה ידנית.
זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם שָׁם־רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם־גְּדֹלוֹת׃
זִיף וָטֶלֶם וּבְעָלוֹת׃
זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר וְשָׁדַיִךְ לְאַשְׁכֹּלוֹת׃
זֹאת תּוֹרַת הַבָּיִת עַל־רֹאשׁ הָהָר כָּל־גְּבֻלוֹ סָבִיב סָבִיב קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִנֵּה־זֹאת תּוֹרַת הַבָּיִת׃
זָכוֹר אֶת־הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם מֹשֶׁה עֶבֶד־ה׳ לֵאמֹר ה׳ אֱלֹהֵיכֶם מֵנִיחַ לָכֶם וְנָתַן לָכֶם אֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת׃
זָקֵן בָּחוּר וּבְתוּלָה וְטַף וְנָשִׁים תַּהַרְגוּ לְמַשְׁחִית וְעַל־כָּל־אִישׁ אֲשֶׁר־עָלָיו הַתָּו אַל־תִּגַּשׁוּ וּמִמִּקְדָּשִׁי תָּחֵלּוּ וַיָּחֵלּוּ בָּאֲנָשִׁים הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר לִפְנֵי הַבָּיִת׃
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex) — נחלת הכלל, דרך Open Scriptures Hebrew Bible. טעמי המקרא הוסרו לנוחות הקריאה.
פסוק לשם זהבית
פסוקים שמתחילים באות ז ומסתיימים באות ת, וכל שאר אותיות השם מופיעות בתוכם לפי הסדר.
נמצאו 4 פסוקים כאלה.
זָקֵן בָּחוּר וּבְתוּלָה וְטַף וְנָשִׁים תַּהַרְגוּ לְמַשְׁחִית וְעַל־כָּל־אִישׁ אֲשֶׁר־עָלָיו הַתָּו אַל־תִּגַּשׁוּ וּמִמִּקְדָּשִׁי תָּחֵלּוּ וַיָּחֵלּוּ בָּאֲנָשִׁים הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר לִפְנֵי הַבָּיִת׃
זֹאת תּוֹרַת הַבָּיִת עַל־רֹאשׁ הָהָר כָּל־גְּבֻלוֹ סָבִיב סָבִיב קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִנֵּה־זֹאת תּוֹרַת הַבָּיִת׃
זָכוֹר אֶת־הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם מֹשֶׁה עֶבֶד־ה׳ לֵאמֹר ה׳ אֱלֹהֵיכֶם מֵנִיחַ לָכֶם וְנָתַן לָכֶם אֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת׃
השם זהבית מסתתר בפסוקים
האותיות של השם מופיעות בתוך הפסוק לפי הסדר: ברצף (כמילה בפסוק, בתוך מילה או על פני כמה מילים), או בדילוג קבוע (כל אות שנייה, שלישית וכן הלאה). זה חיפוש אותיות ממוחשב, לא פרשנות.
נמצאו 5 מופעים: 4 ברצף אותיות ואחד בדילוג קבוע.
וַיִּגַּשׁ שָׁאוּל אֶת־שְׁמוּאֵל בְּתוֹךְ הַשָּׁעַר וַיֹּאמֶר הַגִּידָה־נָּא לִי אֵי־זֶה בֵּית הָרֹאֶה׃
וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ שִׂימוּ אֶת־זֶה בֵּית הַכֶּלֶא וְהַאֲכִילֻהוּ לֶחֶם לַחַץ וּמַיִם לַחַץ עַד בֹּאִי בְשָׁלוֹם׃
כֹּה אָמַר ה׳ הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי אֵי־זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ־לִי וְאֵי־זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי׃
וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָעֶבֶד אוּלַי לֹא־תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרַי אֶל־הָאָרֶץ הַזֹּאת הֶהָשֵׁב אָשִׁיב אֶת־בִּנְךָ אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־יָצָאתָ מִשָּׁם׃
קבלה ורוחניות
קריאה רוחנית בשם זהבית דרך הצירוף ״זה בית״ שמסתתר בו, דרך ערכה של המילה ״זהב״ — כמו ״דוד״ וכמו ״יד״ — ודרך הזהב כחומר שמזדכך באש.
זה בית
אפשר לקרוא את השם כשתי מילים: ״זה בית״. בחזון יחזקאל על המקדש העתידי נאמר ״זֹאת תּוֹרַת הַבָּיִת״. ברמז, השם מדבר על מי שיוצרת בית — מקום של שייכות וחום, שבו מי שנכנס מרגיש שהוא במקומו, ושיש בו גם קדושה של יום יום.
זהב כמו דוד
המילה ״זהב״ שווה 14, כמו ״דוד״ וכמו ״יד״. אפשר לקרוא בכך שהזהב האמיתי אינו המתכת אלא מה שעושים בידיים ומה שאוהבים — ״דוד״ הוא גם אהוב, כמו בשיר השירים. כך השם רומז שהעושר האמיתי הוא אהבה שמתבטאת במעשים.
זהב שנצרף
זהב מטוהר באש: מה שאינו זהב נשרף, ומה שנשאר מבריק יותר. אפשר לקרוא בשם כוח שמתבהר דווקא בזמנים קשים, כמו פרח הזהבית שפורח בלב החורף, כשהשדות עוד ריקים, ומביא צבע ואור לפני כל הפרחים האחרים, כסימן ראשון לאביב.
סוד האותיות בשם
בדרשת האותיות ז׳ פותחת את שרשרת הברכה: „זן אותך, וחן אותך, ומטיב לך”. בספר יצירה היא כנגד חודש סיון וחוש ההליכה. ערכה 7. בשם זהבית היא פותחת את המילה ״זהב״ ואת המילה ״זה״.
בדרשת האותיות „ה״א וי״ו — זה שמו של הקב״ה”. בספר יצירה היא מן הפשוטות, כנגד חודש ניסן וכנגד חוש הדיבור. ערכה 5. בשם היא חותמת את ״זה״ ומחברת אותו אל ״בית״.
שם האות הוא „בית”, ובה פותחת התורה: „בראשית”. בדרשת האותיות היא חלק מ„אלף בינה”, ובספר יצירה היא מן הכפולות בג״ד כפר״ת, שיש להן הגייה רכה וקשה. ערכה 2. בשם היא פותחת את המילה ״בית״ — האות שבה נפתחה התורה.
בדרשת האותיות י׳ היא „ונותן לך ירושה”. היא הקטנה באותיות, ובה פותח שם הוי״ה. בספר יצירה היא כנגד חודש אלול וחוש המעשה. ערכה 10. בשם היא לב המילה ״בית״, קטנה ומרכזית.
בדרשת האותיות ת׳ היא „אמת”, ו„חותמו של הקב״ה אמת” (שבת נה, א). היא האחרונה באותיות, ובספר יצירה היא כפולה. ערכה 400. בשם היא חותמת את ״בית״ ואת השם כולו.
הקשר לספירות לפי שלוש קבוצות האותיות בספר יצירה: שלוש האמות כנגד היסודות — א׳ אוויר (תפארת), מ׳ מים (חסד), ש׳ אש (גבורה); שבע הכפולות כנגד שבע הספירות התחתונות; שתים־עשרה הפשוטות כנגד חודשי השנה, ואין להן ספירה ישירה.
השם מתחלק ל״זה״ ו״בית״. ברמז, השם מדבר על בית ומשפחה, מקום של שייכות שנבנה באהבה.
שלוש המילים שוות 14. ברמז, האהבה (״דוד״) והמעשה (״יד״) הם הזהב האמיתי שהשם מבקש.
הזהב הראשון בתורה, בארץ החוילה, מתואר כ״טוב״. השם מתחיל בזהב, וברמז מבקש את הטוב שבו.
פרשנות מסורתית ורוחנית להשראה — לא קביעה על אופי הילד או על גורלו. סוד האותיות מובא לפי שיטות מזוהות: דרשת האותיות בתלמוד (שבת קד, א) וחלוקת האותיות בספר יצירה.
גימטריה
גימטריה היא שיטה עתיקה שמצמידה לכל אות עברית ערך מספרי — מא׳ שערכה 1 ועד ת׳ שערכה 400. במסורת הדרשנית מילים שערכן שווה נקשרות זו לזו ברמז, ושם פרטי הוא מקום טבעי לחפש בו רמזים כאלה.
ערכו של השם זהבית הוא 424. יש הנוהגים לציין שזהו גם ערך הצירוף ״משיח בן דוד״. בתוך השם, ״זהב״ שווה 14 — כמו ״דוד״ וכמו ״יד״ — ומה שנותר, ״ית״, משלים את השם לערכו המלא.
שווה בגימטריה
שוויון מדויק לצירוף מן המסורת היהודית, סמל לתקווה ולגאולה ולעתיד טוב.
שלוש האותיות הראשונות של השם שוות ל״דוד״, שפירושו גם ״אהוב״.
גם ״יד״ שווה 14 — המעשה והנתינה, מה שנעשה בידיים ולא רק נאמר.
זהב של אהבה
״זהב״ ו״דוד״ שווים זה לזה. אפשר לקרוא בכך שהדבר היקר באמת הוא האהבה, ושמה שמעניק ערך לחיים אינו מה שיש לנו אלא את מי שאנחנו אוהבים.
תקווה
השוויון ל״משיח בן דוד״ מוסיף לשם צליל של תקווה ושל עתיד טוב — ברכה לחיים שמסתכלים קדימה, ושאינם מוותרים על האמונה שהטוב עוד יבוא.
שיטה: גימטריה רגילה (מספר הכרחי), א=1 עד ת=400; אותיות סופיות (ך ם ן ף ץ) מחושבות כרגילות. „עם הכולל” = תוספת 1 על המילה עצמה, ומצוין במפורש. השוואה בגימטריה היא רמז ופרשנות, לא עובדה.
מחשבון שם מלא
התוצאה עבור זהבית
- ז7
- ה5
- ב2
- י10
- ת400
- צמצום: 4 + 2 + 4 = 10
- צמצום: 1 + 0 = 1
- 1 הוא מספר בין 1 ל־9 — עוצרים כאן
ניקוד, רווח ומקף אינם משנים את הסכום. ך ם ן ף ץ מחושבות כמו כ מ נ פ צ.
טיפ: הוסיפו שם שני או שם משפחה כדי לחשב את הגימטריה של השם המלא.
המספר 1 — בפרשנות הנומרולוגית
אחד הוא מספר ההתחלה והאחדות — כמו ״ה׳ אחד״. במסורת הנומרולוגית הוא מזוהה עם יוזמה, עצמאות ואומץ לפתוח דרך חדשה.
פרשנות היא מסורת תרבותית ורוחנית — לא קביעה מדעית ולא תחזית. היא לא משנה את משמעות השם.
מילים מהתנ״ך שערכן 424
יש הנוהגים לומר בסוף תפילת העמידה פסוק שמתחיל באות הראשונה של שמם ומסתיים באות האחרונה.
נומרולוגיה
פרשנות להשראה — מסורת תרבותית על המספר, לא קביעה על אופיו, מקצועו או עתידו של הילד.
איך מחשבים? גימטריה רגילה (424) ← 4 + 2 + 4 = 10 ← 1 + 0 = 1.
1 כנגד „ה׳ אחד”
האחד הוא יסוד האמונה: „שמע ישראל ה׳ אלהינו ה׳ אחד” (דברים ו, ד). במסורת המספרים 1 הוא האחדות שמאחורי הריבוי — הנקודה שכל המספרים האחרים בנויים ממנה, ולכן הוא מסמל מקור, שורש והתחלה.
1 במקרא ובמסורת
היום הראשון לבריאה נקרא „יום אחד” ולא „יום ראשון”, ובמדרש נאמר שהוא נקרא כך משום שהקב״ה היה יחיד בעולמו. האחד מופיע כך כסמל של שלמות שלפני החלוקה, ושל רגע הפתיחה שבו עוד הכול אפשרי.
הדרך של 1
במסורת הנומרולוגית בעלי המספר 1 מתוארים כמי שפותחים דרך: מתחילים פרויקטים, מציעים רעיון ראשון ונושאים בעול ההובלה. האתגר שהמסורת מייחסת למספר הוא לשלב את העצמאות עם הקשבה לאחרים ועם נכונות לקבל עזרה.
• יוזמה
• עצמאות
• נחישות
• מקוריות
• פותח דרכים חדשות
• לוקח אחריות
• אומץ להוביל
• קושי לבקש עזרה
• נטייה לעקשנות
• חוסר סבלנות
• יזמות ופיתוח
• הובלה וניהול
• מחקר וחדשנות
• אמנות יוצרת
• ספורט תחרותי
שכיחות לאורך השנים
מתוכם 33 בשנים שבהן הלמ״ס לא פרסם מספר נפרד (מספר קטן מדי לפרסום)
בין ילידי 2024 השם אינו מופיע בדירוג (מספר קטן מדי לפרסום). מילידי 1949 עד 2024 — מקום 415 מתוך 8,126 שמות.
| שנת לידה | מספר |
|---|---|
| 2024 | לא פורסם (״..״) |
| 2023 | 0 |
| 2022 | 0 |
| 2021 | לא פורסם (״..״) |
| 2020 | לא פורסם (״..״) |
| 2019 | לא פורסם (״..״) |
| 2018 | 0 |
| 2017 | לא פורסם (״..״) |
| 2016 | 0 |
| 2015 | לא פורסם (״..״) |
| 2014 | לא פורסם (״..״) |
| 2013 | 0 |
| 2012 | לא פורסם (״..״) |
| 2011 | 5 |
| 2010 | 0 |
| 2009 | לא פורסם (״..״) |
| 2008 | 5 |
| 2007 | לא פורסם (״..״) |
| 2006 | לא פורסם (״..״) |
| 2005 | 5 |
| 2004 | 5 |
| 2003 | 5 |
| 2002 | לא פורסם (״..״) |
| 2001 | לא פורסם (״..״) |
| 2000 | 9 |
| 1999 | 5 |
| 1998 | 10 |
| 1997 | 12 |
| 1996 | 13 |
| 1995 | 13 |
| 1994 | 13 |
| 1993 | 7 |
| 1992 | 13 |
| 1991 | 17 |
| 1990 | 24 |
| 1989 | 30 |
| 1988 | 37 |
| 1987 | 42 |
| 1986 | 44 |
| 1985 | 56 |
| 1984 | 52 |
| 1983 | 60 |
| 1982 | 68 |
| 1981 | 62 |
| 1980 | 75 |
מה זה סופר? אנשים שחיים היום בישראל ונושאים את השם, לפי שנת הלידה — לא כל מי שנולד באותה שנה. בשנים מוקדמות המספר נמוך יותר בגלל פטירה, הגירה ושינוי שם. ערכים קטנים שהלמ״ס לא מפרסמת (״..״) לא מוצגים כאפס.
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ״ס), ״השמות הנוכחיים של ילידי 1949 עד 2024 לפי מין וקבוצת אוכלוסייה, שם פרטי ושנת לידה״, נשלף 27.10.2026. מועתק ומופץ כמות שהוא (as is) על פי רישיון השימוש של הלמ״ס.
שמות קרובים
השמות כאן קרובים לזהבית במשמעות, בתבנית או בצליל.
שאלות ומקורות
מה פירוש השם זהבית?
האם זהבית הוא שם מקראי?
מה הגימטריה של השם זהבית?
איך כותבים זהבית באנגלית?
איזה פסוק מתאים לשם זהבית?
[1] תנ״ך: בראשית ב, יא · ב, יב · י, כט · משלי כה, יא · יחזקאל מג, יב · יהושע א, יג · תהלים קד, כה [2] תלמוד בבלי, שבת קד, א [3] ספר יצירה
מאותה משפחה שבנתה את מרכז השמות.
בזמן שבוחרים שם — גם הגוף צריך מנוחה
מרכז השמות הוא מתנה מאימי — בלי עלות ובלי הרשמה. אם כבר כאן, הכירו את כריות ההריון שלנו.