אֶשְׁכּוֹל
שם עברי מקראי: ״אֶשְׁכּוֹל״ הוא צרור של ענבים או של פרחים על ענף אחד. במקרא זהו גם שמו של בעל בריתו של אברם.
משמעות ומקור
אשכול הוא מילה עברית מקראית שמשמעה צרור פירות או פרחים שצומחים יחד על ענף אחד, ובעיקר אשכול ענבים. במקרא זה גם שם של אדם — אשכול האמורי, אחיו של ממרא ובעל בריתו של אברם — ושם של נחל בנגב הר חברון, שבו כרתו המרגלים את האשכול הגדול. כשם פרטי בישראל השם התחזק בשנות השישים, בימיו של ראש הממשלה לוי אשכול, שבחר בו כשם משפחה עברי.
שם עצם מקראי: ענבים רבים שמחוברים אל גבעול אחד. המילה מופיעה בתנ״ך גם בצורה החסרה ״אֶשְׁכֹּל״, והיא מתארת שפע שמגיע מאותו מקור.
הקריאה הפשוטה: אשכול הוא סמל של ארץ טובה ושל יבול עשיר. אשכול הענבים שנישא במוט בידי שני אנשים הפך לסמל של ארץ ישראל, ושם כזה מבטא איחול לחיים מלאים ופוריים.
באשכול כל ענב עומד בפני עצמו, אבל כולם יונקים מאותו גבעול. מכאן קריאה חברתית: אדם שמחבר סביבו אנשים, משפחה או קהילה, ושכוחו בא מן הקשר ולא מן הבדידות.
אשכול המקראי מופיע לצד אברם כבעל ברית שיצא איתו למלחמה להצלת לוט ונטל חלק בשלל. לכן אפשר לראות בשם גם ערך של חברות אמת: מי שעומד לצד חבריו ברגע שבו הם צריכים עזרה.
כתיב והגייה
אֶשְׁ · כּוֹל — 2 הברות, מלרע (ההטעמה בהברה האחרונה)
במקרא המילה כתובה פעמים ״אֶשְׁכּוֹל״ ופעמים בכתיב חסר ״אֶשְׁכֹּל״. זהו אותו שם, וכשם פרטי מקובל הכתיב המלא עם ו׳.
הכתיב Eshkol הוא הנפוץ בישראל; Eshcol מופיע בעיקר בתרגומי תנ״ך לאנגלית.
קשר לתנ״ך
אשכול מופיע במקרא בשני הקשרים: כשמו של אדם בסיפור מלחמת המלכים בספר בראשית, וכשם של נחל ושל אשכול ענבים בסיפור המרגלים בספר במדבר. שני הסיפורים מחברים את השם לרעיון של ברית ושל ארץ טובה.
אשכול, ענר וממרא האמורים גרו באלוני ממרא וכרתו ברית עם אברם. כשלוט נשבה, הם יצאו עם אברם להצילו.
המרגלים כורתים אשכול כה גדול ששני אנשים נושאים אותו במוט — עדות לפוריות הארץ.
פסוקים לשם אשכול
יש הנוהגים לומר בסוף תפילת העמידה פסוק שמתחיל באות הראשונה של השם ומסתיים באות האחרונה. לאשכול — פסוקים שמתחילים ב־א ומסתיימים ב־ל.
התאמה ממוחשבת לפי האות הראשונה והאחרונה בלבד. הרשימה לא נבדקה ידנית.
אֱלֹהִים אַל־דֳּמִי־לָךְ אַל־תֶּחֱרַשׁ וְאַל־תִּשְׁקֹט אֵל׃
אֲשֶׁר בָּנֵינוּ כִּנְטִעִים מְגֻדָּלִים בִּנְעוּרֵיהֶם בְּנוֹתֵינוּ כְזָוִיֹּת מְחֻטָּבוֹת תַּבְנִית הֵיכָל׃
אֶרֶץ רָעָשָׁה אַף־שָׁמַיִם נָטְפוּ מִפְּנֵי אֱלֹהִים זֶה סִינַי מִפְּנֵי אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃
אַל־יֵבֹשׁוּ בִי קֹוֶיךָ אֲדֹנָי ה׳ צְבָאוֹת אַל־יִכָּלְמוּ בִי מְבַקְשֶׁיךָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃
אַל־תִּיגַע לְהַעֲשִׁיר מִבִּינָתְךָ חֲדָל׃
אֲשֶׁר אֵין־לָהּ קָצִין שֹׁטֵר וּמֹשֵׁל׃
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex) — נחלת הכלל, דרך Open Scriptures Hebrew Bible. טעמי המקרא הוסרו לנוחות הקריאה.
פסוק לשם אשכול
פסוקים שמתחילים באות א ומסתיימים באות ל, וכל שאר אותיות השם מופיעות בתוכם לפי הסדר.
נמצאו 30 פסוקים כאלה. באחד מהם אותיות האמצע פותחות מילים.
אֱדַיִן מַלְכָּא לְדָנִיֵּאל רַבִּי וּמַתְּנָן רַבְרְבָן שַׂגִּיאָן יְהַב־לֵהּ וְהַשְׁלְטֵהּ עַל כָּל־מְדִינַת בָּבֶל וְרַב־סִגְנִין עַל כָּל־חַכִּימֵי בָבֶל׃
אָז אָמַר שְׁלֹמֹה ה׳ אָמַר לִשְׁכּוֹן בָּעֲרָפֶל׃
אַךְ־אֵלֶּה מִשְׁכְּנוֹת עַוָּל וְזֶה מְקוֹם לֹא־יָדַע־אֵל׃
השם אשכול מסתתר בפסוקים
האותיות של השם מופיעות בתוך הפסוק לפי הסדר: ברצף (כמילה בפסוק, בתוך מילה או על פני כמה מילים), או בדילוג קבוע (כל אות שנייה, שלישית וכן הלאה). זה חיפוש אותיות ממוחשב, לא פרשנות.
נמצאו 21 מופעים: 6 ברצף אותיות ו־15 בדילוג קבוע.
אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל׃
לַמָּקוֹם הַהוּא קָרָא נַחַל אֶשְׁכּוֹל עַל אֹדוֹת הָאֶשְׁכּוֹל אֲשֶׁר־כָּרְתוּ מִשָּׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃
וַיָּבֹאוּ עַד־נַחַל אֶשְׁכֹּל וַיִּכְרְתוּ מִשָּׁם זְמוֹרָה וְאֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים אֶחָד וַיִּשָּׂאֻהוּ בַמּוֹט בִּשְׁנָיִם וּמִן־הָרִמֹּנִים וּמִן־הַתְּאֵנִים׃
לַמָּקוֹם הַהוּא קָרָא נַחַל אֶשְׁכּוֹל עַל אֹדוֹת הָאֶשְׁכּוֹל אֲשֶׁר־כָּרְתוּ מִשָּׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃
קבלה ורוחניות
בספרות חז״ל ״אשכול״ הוא כינוי לאדם גדול שכל התורה והמידות הטובות נמצאות בו. לצד המקור הזה מוצגת כאן קריאה רוחנית בשם ובאותיותיו.
״איש שהכל בו״
המשנה במסכת סוטה (ט, ט) מונה את ״האשכולות״ — גדולי החכמים בימי הבית השני — ואומרת שאחרי מות יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ״בטלו האשכולות״. בגמרא (סוטה מז, ב) שואלים מהו אשכול, ומשיבים: ״איש שהכל בו״. כלומר, אשכול הוא אדם שמכנס בתוכו חכמה, יראה ומעשים טובים כמו ענבים רבים על ענף אחד.
מן האשכול אל היין
אפשר לקרוא בשם רמז לתהליך: האשכול הוא עדיין פרי טרי, ורק בסבלנות ובעבודה הוא הופך ליין. כך גם כישרונות של אדם — הם מתחילים כשפע גולמי, וזקוקים לזמן ולעיבוד כדי להבשיל לדבר שמשמח אחרים. השם מזמין אורך רוח כלפי עצמנו וכלפי ילדינו.
פרי שנישא בשניים
בסיפור המרגלים האשכול כבד מכדי שאדם אחד יישא אותו. ברמז, יש דברים טובים שאי אפשר לשאת לבד — הם דורשים שותפות. שם כזה מזכיר שהברכה הגדולה נבנית בחברותא ולא ביחידות. גם בבית ובקהילה, המשא הכבד נעשה קל כשמחלקים אותו בין כמה כתפיים.
סוד האותיות בשם
בדרשת האותיות בתלמוד „אל״ף בי״ת — אֱלַף בִּינָה”: למד חכמה. בספר יצירה א׳ היא אחת משלוש האמות (אמ״ש), כנגד הרוח והאוויר. ערכה 1 — האחד. באשכול היא הפתיחה — האחד שממנו יוצא כל הצרור.
בספר יצירה ש׳ היא אחת משלוש האמות, כנגד האש. צורתה שלושה ראשים העולים מבסיס אחד. בדרשת האותיות ש׳ ות׳ מעמידות זו מול זו את השקר והאמת. ערכה 300. בשם היא האות השנייה, ובכוחה של האש מבשילים הענבים בשמש.
בדרשת האותיות כ׳ היא „וקושר לך כתר”. שם האות „כף” הוא כף היד הפתוחה לתת ולקבל. בספר יצירה היא כפולה. ערכה 20. בשם היא מרכז המילה, כמו הגבעול שמחזיק את כל הענבים.
שם האות „וו” הוא יתד מחברת, כמו „ווי העמודים” במשכן. בדרשת האותיות ה״ו הן „שמו של הקב״ה”, ובספר יצירה הו׳ כנגד חודש אייר וחוש המחשבה. ערכה 6. בשם היא אות החיבור — הוו שמקשרת בין הענבים לענף.
בדרשת האותיות ל׳ חותמת את השרשרת: „כתר לעולם הבא”. שמה מן השורש ל־מ־ד, והיא הגבוהה באותיות. בספר יצירה היא כנגד חודש תשרי. ערכה 30. בשם היא חותמת — הלמד הגבוהה, שמבקשת לצמוח למעלה.
הקשר לספירות לפי שלוש קבוצות האותיות בספר יצירה: שלוש האמות כנגד היסודות — א׳ אוויר (תפארת), מ׳ מים (חסד), ש׳ אש (גבורה); שבע הכפולות כנגד שבע הספירות התחתונות; שתים־עשרה הפשוטות כנגד חודשי השנה, ואין להן ספירה ישירה.
בגמרא ״אשכול״ הוא אדם שמכנס בתוכו תורה ומידות טובות. המשנה מכנה כך את גדולי החכמים של דורם.
אשכול המקראי הוא שותף לברית עם אברם. אפשר לקרוא בשם קריאה לנאמנות וליושר כלפי מי שקשורים אלינו.
האשכול שהביאו המרגלים היה ראיה מוחשית לטוב הארץ. ברמז, השם מבקש לראות קודם כול את הטוב שבדברים.
פרשנות מסורתית ורוחנית להשראה — לא קביעה על אופי הילד או על גורלו. סוד האותיות מובא לפי שיטות מזוהות: דרשת האותיות בתלמוד (שבת קד, א) וחלוקת האותיות בספר יצירה.
גימטריה
גימטריה היא שיטה עתיקה שמצמידה לכל אות עברית ערך מספרי — מא׳ שערכה 1 ועד ת׳ שערכה 400. במסורת הדרשנית מילים שערכן שווה נקשרות זו לזו ברמז, ושם פרטי הוא מקום טבעי לחפש בו רמזים כאלה.
ערכו של השם אשכול הוא 357 — בדיוק כמו המילה ״אֱנוֹשׁ״, אדם. לפי קריאה זו השם מחבר את השפע של הכרם אל האנושיות: הפרי הטוב נמדד במה שהוא נותן לבני האדם.
שווה בגימטריה
המילה המקראית לאדם, שמדגישה את צדו הענו והשביר. השוויון מזכיר שגם השפע הגדול נשען על אנושיות פשוטה.
מן השורש נ־ש־א: להרים ולשאת. האשכול של המרגלים ״נישא״ במוט, ובגימטריה השם שווה לנשיאה עצמה.
שפע בגובה האדם
השוויון לאנוש מלמד שאין צורך להיות ענק כדי להיות אשכול. הגדולה שהחכמים ייחסו לאשכולות היא אנושית — מידות טובות שאדם רגיל יכול לכנס בתוכו.
לשאת ולהעניק
השם שווה ל״ונשא״, ופירושו כפול: לשאת משא ולשאת פנים, כלומר לכבד. אפשר לקרוא בכך איחול למי שנושא באחריות ומרים גם את מי שסביבו.
שיטה: גימטריה רגילה (מספר הכרחי), א=1 עד ת=400; אותיות סופיות (ך ם ן ף ץ) מחושבות כרגילות. „עם הכולל” = תוספת 1 על המילה עצמה, ומצוין במפורש. השוואה בגימטריה היא רמז ופרשנות, לא עובדה.
מחשבון שם מלא
התוצאה עבור אשכול
- א1
- ש300
- כ20
- ו6
- ל30
- צמצום: 3 + 5 + 7 = 15
- צמצום: 1 + 5 = 6
- 6 הוא מספר בין 1 ל־9 — עוצרים כאן
ניקוד, רווח ומקף אינם משנים את הסכום. ך ם ן ף ץ מחושבות כמו כ מ נ פ צ.
טיפ: הוסיפו שם שני או שם משפחה כדי לחשב את הגימטריה של השם המלא.
המספר 6 — בפרשנות הנומרולוגית
שישה הוא מספר הבית והאחריות — ששת ימי המעשה. הוא מזוהה עם דאגה לאחרים, הרמוניה ומשפחה.
פרשנות היא מסורת תרבותית ורוחנית — לא קביעה מדעית ולא תחזית. היא לא משנה את משמעות השם.
מילים מהתנ״ך שערכן 357
יש הנוהגים לומר בסוף תפילת העמידה פסוק שמתחיל באות הראשונה של שמם ומסתיים באות האחרונה.
נומרולוגיה
פרשנות להשראה — מסורת תרבותית על המספר, לא קביעה על אופיו, מקצועו או עתידו של הילד.
איך מחשבים? גימטריה רגילה (357) ← 3 + 5 + 7 = 15 ← 1 + 5 = 6.
6 כנגד ששת ימי המעשה
בששה ימים נברא העולם, ובמסורת 6 הוא מספר העשייה והבנייה. הוא מכין את הקרקע לשבת: עבודה שתכליתה בית ומנוחה, ומעשה שיש בו כוונה ולא רק מאמץ. כך העשייה מקבלת משמעות.
6 במקרא ובמסורת
ששה סדרי משנה ושש כנפיים לשרפים בחזון ישעיהו (ישעיהו ו, ב). במסורת 6 מסמל שלמות של עולם מסודר, שבו לכל חלק יש מקום ותפקיד, וכל פרט תורם לשלם שנבנה ממנו.
הדרך של 6
במסורת הנומרולוגית בעלי המספר 6 מתוארים כמי שבונים בית — במובן הרחב: משפחה, קהילה ומקום שאחרים מרגישים בו מוגנים. האתגר שהמסורת מייחסת למספר הוא לדאוג גם לעצמם.
• אכפתיות
• אחריות
• נאמנות למשפחה
• חוש לאסתטיקה
• דואג לאחרים
• יוצר אווירה של בית
• מחויב לאורך זמן
• נטייה לקחת יותר מדי על עצמו
• קושי לסרב
• שלמות יתר
• חינוך ורווחה
• רפואה וסיעוד
• עיצוב ואדריכלות
• אירוח
• עבודה קהילתית
שכיחות לאורך השנים
מתוכם 39 בשנים שבהן הלמ״ס לא פרסם מספר נפרד (מספר קטן מדי לפרסום)
בין ילידי 2024 השם אינו מופיע בדירוג (מספר קטן מדי לפרסום). מילידי 1949 עד 2024 — מקום 1,276 מתוך 6,722 שמות.
| שנת לידה | מספר |
|---|---|
| 2024 | לא פורסם (״..״) |
| 2023 | 0 |
| 2022 | 0 |
| 2021 | 0 |
| 2020 | לא פורסם (״..״) |
| 2019 | לא פורסם (״..״) |
| 2018 | 0 |
| 2017 | לא פורסם (״..״) |
| 2016 | 0 |
| 2015 | לא פורסם (״..״) |
| 2014 | 0 |
| 2013 | 0 |
| 2012 | לא פורסם (״..״) |
| 2011 | לא פורסם (״..״) |
| 2010 | 0 |
| 2009 | לא פורסם (״..״) |
| 2008 | 0 |
| 2007 | לא פורסם (״..״) |
| 2006 | 0 |
| 2005 | 0 |
| 2004 | 0 |
| 2003 | 0 |
| 2002 | 0 |
| 2001 | 0 |
| 2000 | 0 |
| 1999 | 0 |
| 1998 | לא פורסם (״..״) |
| 1997 | 0 |
| 1996 | 0 |
| 1995 | 0 |
| 1994 | 0 |
| 1993 | 0 |
| 1992 | 0 |
| 1991 | 0 |
| 1990 | 0 |
| 1989 | 0 |
| 1988 | לא פורסם (״..״) |
| 1987 | 0 |
| 1986 | 0 |
| 1985 | לא פורסם (״..״) |
| 1984 | 0 |
| 1983 | 0 |
| 1982 | לא פורסם (״..״) |
| 1981 | 0 |
| 1980 | 0 |
מה זה סופר? אנשים שחיים היום בישראל ונושאים את השם, לפי שנת הלידה — לא כל מי שנולד באותה שנה. בשנים מוקדמות המספר נמוך יותר בגלל פטירה, הגירה ושינוי שם. ערכים קטנים שהלמ״ס לא מפרסמת (״..״) לא מוצגים כאפס.
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ״ס), ״השמות הנוכחיים של ילידי 1949 עד 2024 לפי מין וקבוצת אוכלוסייה, שם פרטי ושנת לידה״, נשלף 27.10.2026. מועתק ומופץ כמות שהוא (as is) על פי רישיון השימוש של הלמ״ס.
שמות קרובים
שם עברי מעולם הכרם: הגפן היא הצמח שעליו גדלים האשכולות.
שם של הר ושל כרם פורה. כמו אשכול, גם הוא מבטא שפע ויבול.
פרי משבעת המינים. המרגלים הביאו מנחל אשכול גם רימונים, באותו פסוק עצמו.
השמות כאן אינם צורות אחרות של אשכול: הם שמות נפרדים, קרובים אליו במשמעות או בהקשר המקראי.
שאלות ומקורות
מה פירוש השם אשכול?
האם אשכול הוא שם מקראי?
מה הגימטריה של השם אשכול?
מה הקשר בין השם אשכול לחז״ל?
איך כותבים אשכול באנגלית?
איזה פסוק מתאים לשם אשכול?
[1] תנ״ך: בראשית יד, יג · יד, כד · במדבר יג, כג · יג, כד · מלכים א׳ ח, יב · ישעיהו יט, כה [2] משנה סוטה ט, ט · תלמוד בבלי סוטה מז, ב [3] תלמוד בבלי, שבת קד, א (דרשת האותיות) [4] ספר יצירה
מאותה משפחה שבנתה את מרכז השמות.
בזמן שבוחרים שם — גם הגוף צריך מנוחה
מרכז השמות הוא מתנה מאימי — בלי עלות ובלי הרשמה. אם כבר כאן, הכירו את כריות ההריון שלנו.