אוֹמְרִי
כתיב חלופי (באל״ף) של עמרי, שם מקראי — עמרי מלך ישראל, אבי אחאב, קנה את הר שומרון ובנה עליו את העיר שומרון.
משמעות ומקור
אומרי הוא כתיב חלופי של השם המקראי עמרי, באל״ף במקום עי״ן. בישראל השם עמרי (או עומרי) נפוץ מאוד, והכתיב באל״ף נבחר בדרך כלל כדי לשקף את ההגייה הישראלית, שבה אין הבדל בין א׳ ל־ע׳. משמעות השם המקראי אינה ודאית; יש המקשרים אותו לעֹמֶר, אלומת התבואה, ויש המקשרים אותו לשורש ערבי שעניינו חיים.
השם המקראי. נשאו אותו מלך ישראל ועוד כמה דמויות ברשימות היוחסין. מקורו אינו ודאי, ופירושים שונים הוצעו לו.
בכתיב באל״ף השם נשמע ונכתב כמו ״אוֹמֶר״ — דיבור, מאמר — עם יו״ד בסוף, כמו ״אִמְרִי״, ״הדיבור שלי״. זו אינה האטימולוגיה המקורית אלא משמעות נוספת שהכתיב יוצר בעברית.
לפי הפירוש שמקשר את השם לעומר, הוא מבטא שפע ואסיף: האלומה שנאספת בשדה, כמו ״עומר התנופה״ שהובא למקדש בתחילת הקציר.
הכתיב באל״ף מזכיר את ״אומר״ — דיבור. אפשר לקרוא בשם ברכה לדיבור נכון ומדויק, למילים שבונות ולא הורסות.
עמרי המקראי בנה את שומרון, שהפכה לבירת ממלכת ישראל. קריאה זו מתמקדת ביכולת לייסד ולבנות דבר שנשאר אחרי האדם.
כתיב והגייה
אוֹמ · רִי — 2 הברות, מלעיל (ההטעמה בהברה הראשונה)
אומרי, עומרי ועמרי הם אותו שם בכתיבים שונים. במקרא הכתיב הוא ״עָמְרִי״ בעי״ן. ״אִמְרִי״ (דיבורי) היא מילה אחרת.
הכתיב הלטיני Omri משותף לכל הכתיבים העבריים של השם.
קשר לתנ״ך
עמרי היה שר צבא בממלכת ישראל, שהומלך בידי העם אחרי שזמרי רצח את המלך אלה. הוא מלך שתים עשרה שנה, ייסד שושלת — אחאב בנו מלך אחריו — וקנה את הר שומרון מאת שמר ובנה עליו את העיר שומרון, שהפכה לבירת הממלכה. ספר מלכים מבקר אותו על דרכו הדתית, אך מעמדו המדיני ניכר גם מחוץ למקרא: מצבת מישע מזכירה את ״עמרי מלך ישראל״. בשם עמרי נקראו במקרא גם בן בכר משבט בנימין ושר שבט יששכר בימי דוד.
עמרי עולה למלוכה בתקופה של משבר, מתוך המחנה ובבחירת העם כולו.
עמרי קונה את ההר בכסף מלא ובונה עליו עיר — שומרון, בירת ממלכת ישראל במשך דורות.
פסוקים לשם אומרי
יש הנוהגים לומר בסוף תפילת העמידה פסוק שמתחיל באות הראשונה של השם ומסתיים באות האחרונה. לאומרי — פסוקים שמתחילים ב־א ומסתיימים ב־י.
התאמה ממוחשבת לפי האות הראשונה והאחרונה בלבד. הרשימה לא נבדקה ידנית.
אֲמָרַי הַאֲזִינָה ה׳ בִּינָה הֲגִיגִי׃
אֱלֹהִים בְּשִׁמְךָ הוֹשִׁיעֵנִי וּבִגְבוּרָתְךָ תְדִינֵנִי׃
אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי׃
אִם־אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי׃
אַטֶּה לְמָשָׁל אָזְנִי אֶפְתַּח בְּכִנּוֹר חִידָתִי׃
אֱלֹהִים שְׁמַע תְּפִלָּתִי הַאֲזִינָה לְאִמְרֵי־פִי׃
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex) — נחלת הכלל, דרך Open Scriptures Hebrew Bible. טעמי המקרא הוסרו לנוחות הקריאה.
פסוק לשם אומרי
פסוקים שמתחילים באות א ומסתיימים באות י, וכל שאר אותיות השם מופיעות בתוכם לפי הסדר.
נמצאו 76 פסוקים כאלה. ב־2 מהם אותיות האמצע פותחות מילים.
אִם־הָלַכְתִּי עִם־שָׁוְא וַתַּחַשׁ עַל־מִרְמָה רַגְלִי׃
אֲשֶׁר עָשָׂה דָוִד אֶת־הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה׳ וְלֹא־סָר מִכֹּל אֲשֶׁר־צִוָּהוּ כֹּל יְמֵי חַיָּיו רַק בִּדְבַר אוּרִיָּה הַחִתִּי׃
אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן־שִׁמְעִי בֶּן־קִישׁ אִישׁ יְמִינִי׃
השם אומרי מסתתר בפסוקים
האותיות של השם מופיעות בתוך הפסוק לפי הסדר: ברצף (כמילה בפסוק, בתוך מילה או על פני כמה מילים), או בדילוג קבוע (כל אות שנייה, שלישית וכן הלאה). זה חיפוש אותיות ממוחשב, לא פרשנות.
נמצאו 25 מופעים, כולם בדילוג קבוע.
אֵלֶּה מַחְלְקוֹת הַשֹּׁעֲרִים לִבְנֵי הַקָּרְחִי וְלִבְנֵי מְרָרִי׃
וַיֹּאמֶר אֵלַי מָה אַתָּה רֹאֶה וָאֹמַר רָאִיתִי וְהִנֵּה מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ וְגֻלָּהּ עַל־רֹאשָׁהּ וְשִׁבְעָה נֵרֹתֶיהָ עָלֶיהָ שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת לַנֵּרוֹת אֲשֶׁר עַל־רֹאשָׁהּ׃
נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם קָנֶה וְקִנָּמוֹן עִם כָּל־עֲצֵי לְבוֹנָה מֹר וַאֲהָלוֹת עִם כָּל־רָאשֵׁי בְשָׂמִים׃
וּרְאִיתִיו מַגִּיעַ אֵצֶל הָאַיִל וַיִּתְמַרְמַר אֵלָיו וַיַּךְ אֶת־הָאַיִל וַיְשַׁבֵּר אֶת־שְׁתֵּי קְרָנָיו וְלֹא־הָיָה כֹחַ בָּאַיִל לַעֲמֹד לְפָנָיו וַיַּשְׁלִיכֵהוּ אַרְצָה וַיִּרְמְסֵהוּ וְלֹא־הָיָה מַצִּיל לָאַיִל מִיָּדוֹ׃
קבלה ורוחניות
במסורת יש לעמרי זכות מפתיעה: התלמוד מסביר במה זכה למלכות. כאן המקור, קריאה בכתיב באל״ף, ואותיות השם לפי דרשת האותיות בתלמוד.
כרך אחד בארץ ישראל
בתלמוד (סנהדרין קב, ב) נשאלת השאלה מפני מה זכה עמרי למלכות, והתשובה היא: ״מפני שהוסיף כרך אחד בארץ ישראל״ — העיר שומרון. גם מלך שהמקרא מבקר את דרכו קיבל שכר על מעשה של בנייה ויישוב הארץ. זה לימוד על כוחו של מעשה טוב אחד.
אמרי — התפילה כדיבור
בכתיב באל״ף השם קרוב ל״אֲמָרַי״ שבפתיחת המזמור ״אֲמָרַי הַאֲזִינָה ה׳ בִּינָה הֲגִיגִי״ (תהלים ה, ב). המזמור מבחין בין ״אמרי״, הדיבור הגלוי, לבין ״הגיגי״, המחשבה הפנימית. אפשר לקרוא בשם אומרי הזמנה לדיבור שנובע מן הלב — שהמילים והמחשבה יהיו אחד.
לבנות ולא רק לשלוט
עמרי זכור במסורת לא בזכות כיבושים אלא בזכות עיר שקנה ובנה. ברמז, השם מזכיר שמה שנשאר מאדם הוא מה שבנה: בית, קהילה, מקום שאחרים יכולים לחיות בו. זו ברכה לבנות דבר של קיימא, שמשרת גם את הדורות הבאים אחריו.
סוד האותיות בשם
בדרשת האותיות בתלמוד „אל״ף בי״ת — אֱלַף בִּינָה”: למד חכמה. בספר יצירה א׳ היא אחת משלוש האמות (אמ״ש), כנגד הרוח והאוויר. ערכה 1 — האחד. באומרי היא פותחת את השם — במקום העי״ן של עמרי, ומבטאת את הכתיב הישראלי.
שם האות „וו” הוא יתד מחברת, כמו „ווי העמודים” במשכן. בדרשת האותיות ה״ו הן „שמו של הקב״ה”, ובספר יצירה הו׳ כנגד חודש אייר וחוש המחשבה. ערכה 6. בשם היא מחברת, כמו וי״ו החיבור שבין מילה למילה.
בדרשת האותיות „מ״ם פתוחה מ״ם סתומה — מאמר פתוח ומאמר סתום”: יש דברים שנאמרים בגלוי ויש שנשמרים בלב. בספר יצירה היא אם, כנגד המים. ערכה 40. בשם היא לב המילה ״אומר״ — הדיבור שבתוך השם.
שם האות הוא „ראש”. בדרשת האותיות הק׳ מסבה את פניה מן הר׳, ובכל זאת נשאר לה פתח לחזרה — דרשה על כוחה של תשובה. בספר יצירה היא כפולה. ערכה 200. בשם היא חותמת את ״אומר״ — ראש ותחילה של כל דבר.
בדרשת האותיות י׳ היא „ונותן לך ירושה”. היא הקטנה באותיות, ובה פותח שם הוי״ה. בספר יצירה היא כנגד חודש אלול וחוש המעשה. ערכה 10. בשם היא חותמת — ״שלי״, הדיבור האישי.
הקשר לספירות לפי שלוש קבוצות האותיות בספר יצירה: שלוש האמות כנגד היסודות — א׳ אוויר (תפארת), מ׳ מים (חסד), ש׳ אש (גבורה); שבע הכפולות כנגד שבע הספירות התחתונות; שתים־עשרה הפשוטות כנגד חודשי השנה, ואין להן ספירה ישירה.
עמרי זכה למלכות ״מפני שהוסיף כרך אחד בארץ ישראל״ — העיר שומרון. מעשה של בנייה הביא שכר גדול.
הכתיב באל״ף מזכיר את ״אמרי״ שבתהלים — דיבור שמחובר להגות הפנימית, ומילים שנובעות מן הלב.
ברמז, לפי הפירוש שמקשר את השם לעומר, הוא מזכיר את האלומה הראשונה של הקציר — התחלה שמוקדשת.
פרשנות מסורתית ורוחנית להשראה — לא קביעה על אופי הילד או על גורלו. סוד האותיות מובא לפי שיטות מזוהות: דרשת האותיות בתלמוד (שבת קד, א) וחלוקת האותיות בספר יצירה.
גימטריה
גימטריה היא שיטה עתיקה שמצמידה לכל אות עברית ערך מספרי — מא׳ שערכה 1 ועד ת׳ שערכה 400. במסורת הדרשנית מילים שערכן שווה נקשרות זו לזו ברמז, ושם פרטי הוא מקום טבעי לחפש בו רמזים כאלה.
ערך השם אומרי הוא 257 — כמו ״אֲרוֹן״, ארון הברית שבו הונחו הלוחות, וכמו ״נוֹרָא״, מן הפסוק ״הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא״ (דברים י, יז). שם שקשור לדיבור שווה בערכו לארון שמכיל את הדיבורים.
שווה בגימטריה
ארון הברית — ״וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים״ (שמות כה, י) — שבו נשמרו לוחות עשרת הדיברות. שוויון מדויק.
מילה מקראית שמתארת יראה, הוד וגדולה רבה. גם היא שווה בדיוק לשם.
ארבע האותיות הראשונות של השם יוצרות ״אומר״ — דיבור. היו״ד שבסוף (10) משלימה ל־257.
דיבור בתוך ארון
השם נשמע כמו ״אומר״ ושווה ל״ארון״, הכלי ששמר את הדיברות. אפשר לקרוא בכך ברכה לשמור את המילים — לדבר כשיש מה לומר, ולשמור כשצריך.
יראה ופליאה
״נורא״ במקרא אינו רק מפחיד אלא מעורר יראת כבוד. הקריאה הזאת רואה בשם הזמנה להתפעלות ולכבוד כלפי מה שגדול מאיתנו, בלי פחד.
שיטה: גימטריה רגילה (מספר הכרחי), א=1 עד ת=400; אותיות סופיות (ך ם ן ף ץ) מחושבות כרגילות. „עם הכולל” = תוספת 1 על המילה עצמה, ומצוין במפורש. השוואה בגימטריה היא רמז ופרשנות, לא עובדה.
מחשבון שם מלא
התוצאה עבור אומרי
- א1
- ו6
- מ40
- ר200
- י10
- צמצום: 2 + 5 + 7 = 14
- צמצום: 1 + 4 = 5
- 5 הוא מספר בין 1 ל־9 — עוצרים כאן
ניקוד, רווח ומקף אינם משנים את הסכום. ך ם ן ף ץ מחושבות כמו כ מ נ פ צ.
טיפ: הוסיפו שם שני או שם משפחה כדי לחשב את הגימטריה של השם המלא.
המספר 5 — בפרשנות הנומרולוגית
חמישה הוא מספר התנועה — חמשת חומשי תורה, והאות ה׳ שנוספה לשמות אברהם ושרה. הוא מזוהה עם סקרנות, חופש וגמישות.
פרשנות היא מסורת תרבותית ורוחנית — לא קביעה מדעית ולא תחזית. היא לא משנה את משמעות השם.
מילים מהתנ״ך שערכן 257
יש הנוהגים לומר בסוף תפילת העמידה פסוק שמתחיל באות הראשונה של שמם ומסתיים באות האחרונה.
נומרולוגיה
פרשנות להשראה — מסורת תרבותית על המספר, לא קביעה על אופיו, מקצועו או עתידו של הילד.
איך מחשבים? גימטריה רגילה (257) ← 2 + 5 + 7 = 14 ← 1 + 4 = 5.
5 כנגד חמשת חומשי תורה
התורה נחלקת לחמישה חומשים, ובמסורת 5 הוא מספר של מסגרת שלמה שיש בה גם תנועה: מבריאת העולם, דרך יציאת מצרים והמדבר, ועד הכניסה לארץ. כך 5 מסמל דרך ולא רק נקודה.
5 במקרא ובמסורת
האות ה׳, שערכה 5, נוספה לשמות אברם ושרי והפכה אותם לאברהם ולשרה (בראשית יז, ה; יז, טו). במסורת זו נחשבת התוספת של חמש לפתח של שינוי — מהות חדשה שנפתחת דרך שם חדש.
הדרך של 5
במסורת הנומרולוגית בעלי המספר 5 מתוארים כמגלים: אוהבים לנסוע, ללמוד דבר חדש ולפגוש אנשים. כוחם בגמישות ובאומץ להשתנות, והאתגר שהמסורת מייחסת למספר הוא להתמיד גם כשהחידוש מתחלף בשגרה.
• סקרנות
• גמישות
• אנרגיה
• אהבת חופש
• הסתגלות מהירה
• פתיחות לחדש
• כושר שכנוע
• חוסר מנוחה
• קושי במחויבות ארוכה
• פזיזות
• מסעות ותיירות
• תקשורת ושיווק
• עיתונות ומחקר שטח
• יזמות
• תחומים משתנים
שכיחות לאורך השנים
מתוכם 96 בשנים שבהן הלמ״ס לא פרסם מספר נפרד (מספר קטן מדי לפרסום)
בין ילידי 2024 השם אינו מופיע בדירוג (מספר קטן מדי לפרסום). מילידי 1949 עד 2024 — מקום 863 מתוך 6,722 שמות.
| שנת לידה | מספר |
|---|---|
| 2024 | לא פורסם (״..״) |
| 2023 | לא פורסם (״..״) |
| 2022 | לא פורסם (״..״) |
| 2021 | 5 |
| 2020 | 0 |
| 2019 | לא פורסם (״..״) |
| 2018 | לא פורסם (״..״) |
| 2017 | לא פורסם (״..״) |
| 2016 | 6 |
| 2015 | 0 |
| 2014 | לא פורסם (״..״) |
| 2013 | לא פורסם (״..״) |
| 2012 | 5 |
| 2011 | 5 |
| 2010 | 5 |
| 2009 | לא פורסם (״..״) |
| 2008 | לא פורסם (״..״) |
| 2007 | 5 |
| 2006 | 6 |
| 2005 | 9 |
| 2004 | 6 |
| 2003 | לא פורסם (״..״) |
| 2002 | לא פורסם (״..״) |
| 2001 | 6 |
| 2000 | לא פורסם (״..״) |
| 1999 | 7 |
| 1998 | 0 |
| 1997 | 5 |
| 1996 | לא פורסם (״..״) |
| 1995 | לא פורסם (״..״) |
| 1994 | לא פורסם (״..״) |
| 1993 | 5 |
| 1992 | לא פורסם (״..״) |
| 1991 | לא פורסם (״..״) |
| 1990 | 6 |
| 1989 | לא פורסם (״..״) |
| 1988 | לא פורסם (״..״) |
| 1987 | לא פורסם (״..״) |
| 1986 | 7 |
| 1985 | לא פורסם (״..״) |
| 1984 | לא פורסם (״..״) |
| 1983 | 5 |
| 1982 | לא פורסם (״..״) |
| 1981 | לא פורסם (״..״) |
| 1980 | לא פורסם (״..״) |
מה זה סופר? אנשים שחיים היום בישראל ונושאים את השם, לפי שנת הלידה — לא כל מי שנולד באותה שנה. בשנים מוקדמות המספר נמוך יותר בגלל פטירה, הגירה ושינוי שם. ערכים קטנים שהלמ״ס לא מפרסמת (״..״) לא מוצגים כאפס.
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ״ס), ״השמות הנוכחיים של ילידי 1949 עד 2024 לפי מין וקבוצת אוכלוסייה, שם פרטי ושנת לידה״, נשלף 27.10.2026. מועתק ומופץ כמות שהוא (as is) על פי רישיון השימוש של הלמ״ס.
שמות קרובים
הכתיב המקראי של אותו שם, בעי״ן. זה הכתיב שבו נקרא מלך ישראל.
שם עברי מן האלומה ומן ספירת העומר. יש המקשרים את עמרי לאותה מילה.
שם עברי שפירושו צמרת העץ. קרוב לאומרי בצליל ובאותיות א־מ־ר.
עמרי ועומרי הם אותו שם בכתיב אחר. שאר השמות כאן נפרדים, וקרובים לאומרי בצליל או במשמעות.
שאלות ומקורות
מה פירוש השם אומרי?
האם אומרי ועמרי הם אותו שם?
מי היה עמרי במקרא?
מה הגימטריה של השם אומרי?
איזה פסוק מתאים לשם אומרי?
[1] תנ״ך: מלכים א׳ טז, טז · טז, כד · דברי הימים א׳ ז, ח · כז, יח · תהלים ה, ב · צא, טז · משלי ח, יז · שמות כה, י · דברים י, יז [2] תלמוד בבלי, סנהדרין קב, ב · שבת קד, א [3] ספר יצירה
מאותה משפחה שבנתה את מרכז השמות.
בזמן שבוחרים שם — גם הגוף צריך מנוחה
מרכז השמות הוא מתנה מאימי — בלי עלות ובלי הרשמה. אם כבר כאן, הכירו את כריות ההריון שלנו.