חֶמְדָּה
שם עברי שמשמעו ״דבר נחמד, אהוב ונחשק״. בתנ״ך ארץ ישראל מכונה ״ארץ חמדה״.
משמעות ומקור
חמדה הוא שם עברי מן השורש ח־מ־ד, שפירושו לאהוב דבר ולרצות בו בגלל יופיו וערכו. ״חמדה״ במקרא היא דבר יקר ונחשק, ובכמה מקומות ארץ ישראל נקראת ״אֶרֶץ חֶמְדָּה״. השם נעשה נפוץ בישראל בתקופת תחיית הלשון העברית ובשנים הראשונות של המדינה, כחלק מן המגמה לתת שמות עבריים מן המילון המקראי.
השורש של אהבה ורצייה בדבר יפה. ממנו גם ״נחמד״, ״חמוד״ ו״חמודות״ — כמו בכינוי של דניאל ״אִישׁ־חֲמֻדוֹת״ (דניאל י, יא), אדם אהוב ויקר.
סיומת שם עצם נקבי, כמו ב״אהבה״ וב״שמחה״. ״חמדה״ היא הדבר עצמו שאוהבים, ולא רק פעולת האהבה.
הקריאה המקראית: ״חמדה״ הוא כינוי לארץ ישראל, כמו בירמיהו ג, יט ״וְאֶתֶּן־לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָּה״. בשם הזה הורים שזרו את אהבת הארץ בתוך זהותה של הבת.
במובן הפשוט חמדה היא ילדה שהיא אוצר בעיני הוריה — יקרה, אהובה ונחשקת. זה שם שמבטא את רגש ההורים עצמם ברגע הלידה.
במקרא ״חמדה״ איננה רק יופי חיצוני אלא דבר שערכו רב, כמו ״חֶמְדַּת כָּל־הַגּוֹיִם״ בחגי ב, ז. בקריאה זו השם מברך על יופי פנימי ועל איכות שאחרים מבחינים בה.
כתיב והגייה
חֶמְ · דָּה — 2 הברות, מלרע (ההטעמה בהברה האחרונה)
חמדה אינה חמודה: שני השמות מאותו שורש, אבל ״חמודה״ הוא תואר (אהובה, חמודה), ו״חמדה״ הוא שם עצם — הדבר האהוב עצמו.
האות ח׳ נכתבת באנגלית לרוב H, ולעיתים Ch. הה״א בסוף אינה נשמעת, ולכן Hemda ו־Hemdah שקולים.
קשר לתנ״ך
חמדה אינה שם של דמות מקראית, אבל המילה ״חֶמְדָּה״ מופיעה בתנ״ך כמה פעמים, ובעיקר בצירוף ״אֶרֶץ חֶמְדָּה״ — כינוי לארץ ישראל. השם המודרני לוקח את המילה הזאת והופך אותה לשם של אדם.
הנביא משמיע את דבר ה׳ כמו הורה שחולם להעניק לבתו את הטוב ביותר: נחלה יפה, ארץ חמדה.
בנבואת חגי על בית המקדש השני, ״חמדה״ היא הדבר היקר מכול שהעמים מביאים אל הבית.
פסוקים לשם חמדה
יש הנוהגים לומר בסוף תפילת העמידה פסוק שמתחיל באות הראשונה של השם ומסתיים באות האחרונה. לחמדה — פסוקים שמתחילים ב־ח ומסתיימים ב־ה.
התאמה ממוחשבת לפי האות הראשונה והאחרונה בלבד. הרשימה לא נבדקה ידנית.
חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם כָּל־הַמְיַחֲלִים לַה׳
חָרִם מְרֵמוֹת עֹבַדְיָה׃
חֲדַד וְתֵימָא יְטוּר נָפִישׁ וָקֵדְמָה׃
חָגְרָה בְעוֹז מָתְנֶיהָ וַתְּאַמֵּץ זְרֹעוֹתֶיהָ׃
חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה בָּרְחֹבוֹת תִּתֵּן קוֹלָהּ׃
חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה׃
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex) — נחלת הכלל, דרך Open Scriptures Hebrew Bible. טעמי המקרא הוסרו לנוחות הקריאה.
פסוק לשם חמדה
פסוקים שמתחילים באות ח ומסתיימים באות ה, וכל שאר אותיות השם מופיעות בתוכם לפי הסדר.
נמצאו 13 פסוקים כאלה.
חָדְלוּ גִבּוֹרֵי בָבֶל לְהִלָּחֵם יָשְׁבוּ בַּמְּצָדוֹת נָשְׁתָה גְבוּרָתָם הָיוּ לְנָשִׁים הִצִּיתוּ מִשְׁכְּנֹתֶיהָ נִשְׁבְּרוּ בְרִיחֶיהָ׃
חֶרֶב יְרֵאתֶם וְחֶרֶב אָבִיא עֲלֵיכֶם נְאֻם אֲדֹנָי ה׳
חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה׃
השם חמדה מסתתר בפסוקים
האותיות של השם מופיעות בתוך הפסוק לפי הסדר: ברצף (כמילה בפסוק, בתוך מילה או על פני כמה מילים), או בדילוג קבוע (כל אות שנייה, שלישית וכן הלאה). זה חיפוש אותיות ממוחשב, לא פרשנות.
נמצאו 45 מופעים: 11 ברצף אותיות ו־34 בדילוג קבוע.
וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה־הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם־לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל׃
וְאָנֹכִי אָמַרְתִּי אֵיךְ אֲשִׁיתֵךְ בַּבָּנִים וְאֶתֶּן־לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָּה נַחֲלַת צְבִי צִבְאוֹת גּוֹיִם וָאֹמַר אָבִי תִּקְרְאִי־לִי וּמֵאַחֲרַי לֹא תָשׁוּבִי׃
וְעַל כָּל־אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ וְעַל כָּל־שְׂכִיּוֹת הַחֶמְדָּה׃
וַיַּעַל כַּיּוֹנֵק לְפָנָיו וְכַשֹּׁרֶשׁ מֵאֶרֶץ צִיָּה לֹא־תֹאַר לוֹ וְלֹא הָדָר וְנִרְאֵהוּ וְלֹא־מַרְאֶה וְנֶחְמְדֵהוּ׃
קבלה ורוחניות
במסורת ״חמדה״ היא מילה של אהבה עמוקה: כך מכונה התורה במדרש התלמודי, וכך מכונה השבת בתפילה. כאן נקראות שתיהן כמפתח לשם.
חמודה גנוזה — התורה
בתלמוד (שבת פח, ב) מסופר שכאשר עלה משה למרום לקבל את התורה, אמרו המלאכים: ״חמודה גנוזה שגנוזה לך״ — התורה נקראת שם חמודה, אוצר שהיה שמור ומוסתר. השם חמדה מזכיר את הכינוי הזה: דבר יקר שנמסר מן השמים אל בני האדם.
חמדת ימים — השבת
בתפילת מוסף לשבת נאמר על יום השביעי ״חמדת ימים אותו קראת״. השבת היא ה״חמדה״ שבין הימים — יום של מנוחה, שלמות ושמחה. אפשר לקרוא בשם חמדה ברכה לנפש שיודעת לעצור, ליהנות ולהעריך את הטוב. השבת אינה בורחת מן העולם אלא מוסיפה לו טעם.
חמדה שאינה חמדנות
אותו שורש מופיע גם בדיבר ״לא תחמוד״. ברמז, השם חמדה מבחין בין שני פנים של אותו רגש: חמדנות שרוצה את של אחר, וחמדה שמוקירה את מה שיש. השם בוחר בצד השני — אהבה של מה שכבר ניתן. זו קריאה רוחנית של האתר ולא קביעה על אופייה.
סוד האותיות בשם
בדרשת האותיות ח׳ היא „וחן אותך” — חן ונשיאת חן. בספר יצירה היא כנגד חודש תמוז וחוש הראייה. ערכה 8, והיא פותחת את המילים חיים וחסד. בחמדה היא פותחת את השם — חיות ותנועה בתחילת הדרך.
בדרשת האותיות „מ״ם פתוחה מ״ם סתומה — מאמר פתוח ומאמר סתום”: יש דברים שנאמרים בגלוי ויש שנשמרים בלב. בספר יצירה היא אם, כנגד המים. ערכה 40. בשם היא השנייה, ויחד עם החי״ת היא יוצרת ״חם״ — חום ואהבה.
שם האות הוא „דלת”, ובדרשת האותיות היא „דלים” שבצירוף „גמול דלים” — מי שמקבל את החסד ופותח לו דלת. בספר יצירה היא כפולה. ערכה 4. בשם היא פותחת את ההברה ״דה״ — דלת שנפתחת כלפי חוץ.
בדרשת האותיות „ה״א וי״ו — זה שמו של הקב״ה”. בספר יצירה היא מן הפשוטות, כנגד חודש ניסן וכנגד חוש הדיבור. ערכה 5. בשם היא החותמת — נשימה רכה שסוגרת את המילה.
הקשר לספירות לפי שלוש קבוצות האותיות בספר יצירה: שלוש האמות כנגד היסודות — א׳ אוויר (תפארת), מ׳ מים (חסד), ש׳ אש (גבורה); שבע הכפולות כנגד שבע הספירות התחתונות; שתים־עשרה הפשוטות כנגד חודשי השנה, ואין להן ספירה ישירה.
המלאכים מכנים את התורה ״חמודה גנוזה״ — אוצר שהיה שמור ונמסר למשה. השם חמדה מזכיר את הכינוי הזה.
בתפילת מוסף לשבת היום השביעי נקרא ״חמדת ימים״ — החמדה שבין הימים. השם מזכיר את היום הזה של מנוחה ושמחה.
השורש ח־מ־ד יכול לציין רצון במה שאינו שלך, אבל בשם הוא מציין הוקרה של הטוב שכבר ניתן.
פרשנות מסורתית ורוחנית להשראה — לא קביעה על אופי הילד או על גורלו. סוד האותיות מובא לפי שיטות מזוהות: דרשת האותיות בתלמוד (שבת קד, א) וחלוקת האותיות בספר יצירה.
גימטריה
גימטריה היא שיטה עתיקה שמצמידה לכל אות עברית ערך מספרי — מא׳ שערכה 1 ועד ת׳ שערכה 400. במסורת הדרשנית מילים שערכן שווה נקשרות זו לזו ברמז, ושם פרטי הוא מקום טבעי לחפש בו רמזים כאלה.
ערכו של השם חמדה שווה לערך המילה ״דָּגָן״ — אחד מסמלי הברכה במקרא, כמו בברכת יצחק ליעקב ״וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ״ (בראשית כז, כח). לפי קריאה זו, השם מחבר את האהבה אל השפע: חמדה שאינה רק רגש אלא גם ברכה מוחשית.
שווה בגימטריה
התבואה שמזינה את הבית. שוויון מדויק לערך חמדה. הדגן מופיע בברכת יצחק ליעקב כסמל של שפע.
המקום שבו מביאים את הדבר היקר ביותר כמתנה — כמו המזבח שבנה נח אחרי המבול (בראשית ח, כ).
החלק הראשון בשם, ״חם״, מזכיר חום ואהבה, ו״דה״ (9) משלים אותו ל־57.
אהבה שמזינה
השוויון לדגן מזמין לקרוא בשם חמדה ברכה לאהבה שמזינה את הסובבים אותה, כמו לחם שמונח על השולחן בכל יום. זו אהבה יומיומית ויציבה.
נתינה מן היקר
המזבח הוא המקום שבו נותנים את מה שיקר לנו. בקריאה זו החמדה אינה רק לקבל אלא גם לתת מתוך אהבה. נתינה כזאת אינה מחסירה אלא מעשירה את הנותן.
חום בפתח השם
השם נפתח ב״חם״. אפשר לראות בכך ברכה לאישיות חמה שמקבלת את האחרים בלב פתוח. השם מסתיים ב״דה״, כמו הוספה רכה שנותנת לחום מקום להתפשט, ובכך החום הופך לנדיבות.
שיטה: גימטריה רגילה (מספר הכרחי), א=1 עד ת=400; אותיות סופיות (ך ם ן ף ץ) מחושבות כרגילות. „עם הכולל” = תוספת 1 על המילה עצמה, ומצוין במפורש. השוואה בגימטריה היא רמז ופרשנות, לא עובדה.
מחשבון שם מלא
התוצאה עבור חמדה
- ח8
- מ40
- ד4
- ה5
- צמצום: 5 + 7 = 12
- צמצום: 1 + 2 = 3
- 3 הוא מספר בין 1 ל־9 — עוצרים כאן
ניקוד, רווח ומקף אינם משנים את הסכום. ך ם ן ף ץ מחושבות כמו כ מ נ פ צ.
טיפ: הוסיפו שם שני או שם משפחה כדי לחשב את הגימטריה של השם המלא.
המספר 3 — בפרשנות הנומרולוגית
שלושה הוא מספר השלמות שנבנית — שלושת האבות, ״החוט המשולש לא במהרה יינתק״. הוא מזוהה עם יצירתיות, שמחה וביטוי עצמי.
פרשנות היא מסורת תרבותית ורוחנית — לא קביעה מדעית ולא תחזית. היא לא משנה את משמעות השם.
מילים מהתנ״ך שערכן 57
יש הנוהגים לומר בסוף תפילת העמידה פסוק שמתחיל באות הראשונה של שמם ומסתיים באות האחרונה.
נומרולוגיה
פרשנות להשראה — מסורת תרבותית על המספר, לא קביעה על אופיו, מקצועו או עתידו של הילד.
איך מחשבים? גימטריה רגילה (57) ← 5 + 7 = 12 ← 1 + 2 = 3.
3 כנגד שלושת האבות
אברהם, יצחק ויעקב — שלושה אבות שכל אחד מהם הוסיף דרך משלו. במסורת 3 הוא מספר של יציבות שנולדת מאיזון: „והחוט המשולש לא במהרה ינתק” (קהלת ד, יב). שלושה יחד מחזיקים זה את זה.
3 במקרא ובמסורת
התורה ניתנה בחודש השלישי, אחרי שלושה ימי הכנה, והיא „תורה משולשת” — תורה, נביאים וכתובים (שבת פח, א). במסורת 3 מסמל השלמה: לא רק שניים שעומדים זה מול זה, אלא גם הקשר שנוצר ביניהם.
הדרך של 3
במסורת הנומרולוגית בעלי המספר 3 מתוארים כיוצרים ומספרי סיפורים: אנשים שמבטאים רעיונות במילים, בצבע או בצליל ומשתפים בשמחה. האתגר שהמסורת מייחסת למספר הוא לתת לרעיון אחד להבשיל עד הסוף.
• יצירתיות
• אופטימיות
• כושר ביטוי
• חברותיות
• מעורר השראה
• מביע רעיונות בבהירות
• מביא שמחה לסביבה
• פיזור בין עיסוקים רבים
• קושי בהתמדה
• רגישות לשגרה
• אמנות וכתיבה
• תקשורת ומדיה
• הוראה והדרכה
• עיצוב
• במה ומוזיקה
שכיחות לאורך השנים
מתוכם 104 בשנים שבהן הלמ״ס לא פרסם מספר נפרד (מספר קטן מדי לפרסום)
בין ילידי 2024 השם אינו מופיע בדירוג (מספר קטן מדי לפרסום). מילידי 1949 עד 2024 — מקום 612 מתוך 8,126 שמות.
| שנת לידה | מספר |
|---|---|
| 2023 | לא פורסם (״..״) |
| 2022 | לא פורסם (״..״) |
| 2021 | לא פורסם (״..״) |
| 2020 | לא פורסם (״..״) |
| 2019 | לא פורסם (״..״) |
| 2018 | לא פורסם (״..״) |
| 2017 | לא פורסם (״..״) |
| 2016 | לא פורסם (״..״) |
| 2015 | לא פורסם (״..״) |
| 2014 | לא פורסם (״..״) |
| 2013 | לא פורסם (״..״) |
| 2012 | 0 |
| 2011 | לא פורסם (״..״) |
| 2010 | לא פורסם (״..״) |
| 2009 | לא פורסם (״..״) |
| 2008 | לא פורסם (״..״) |
| 2007 | לא פורסם (״..״) |
| 2006 | לא פורסם (״..״) |
| 2005 | לא פורסם (״..״) |
| 2004 | לא פורסם (״..״) |
| 2003 | לא פורסם (״..״) |
| 2002 | לא פורסם (״..״) |
| 2001 | לא פורסם (״..״) |
| 2000 | לא פורסם (״..״) |
| 1999 | 5 |
| 1998 | לא פורסם (״..״) |
| 1997 | לא פורסם (״..״) |
| 1996 | לא פורסם (״..״) |
| 1995 | לא פורסם (״..״) |
| 1994 | 5 |
| 1993 | 5 |
| 1992 | 6 |
| 1991 | לא פורסם (״..״) |
| 1990 | 6 |
| 1989 | 8 |
| 1988 | 5 |
| 1987 | לא פורסם (״..״) |
| 1986 | 8 |
| 1985 | לא פורסם (״..״) |
| 1984 | 7 |
| 1983 | 7 |
| 1982 | 8 |
| 1981 | 6 |
| 1980 | 8 |
מה זה סופר? אנשים שחיים היום בישראל ונושאים את השם, לפי שנת הלידה — לא כל מי שנולד באותה שנה. בשנים מוקדמות המספר נמוך יותר בגלל פטירה, הגירה ושינוי שם. ערכים קטנים שהלמ״ס לא מפרסמת (״..״) לא מוצגים כאפס.
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ״ס), ״השמות הנוכחיים של ילידי 1949 עד 2024 לפי מין וקבוצת אוכלוסייה, שם פרטי ושנת לידה״, נשלף 27.10.2026. מועתק ומופץ כמות שהוא (as is) על פי רישיון השימוש של הלמ״ס.
שמות קרובים
שם מקראי שמשמעו נעימה ויפה, קרוב לחמדה במשמעות של חן ואהבה.
שם עברי שמשמעו יקרה ואהובה — דבר יקר, כמו ״חמודה גנוזה״.
אף אחד מן השמות כאן אינו כתיב אחר של חמדה: כולם שמות נפרדים, הקרובים אליה בשורש או במשמעות.
שאלות ומקורות
מה פירוש השם חמדה?
האם חמדה הוא שם מקראי?
מה הגימטריה של השם חמדה?
איך כותבים חמדה באנגלית?
איזה פסוק מתאים לשם חמדה?
[1] תנ״ך: ירמיהו ג, יט · חגי ב, ז · תהלים קו, כד · זכריה ז, יד · דניאל י, יא · בראשית כז, כח · ח, כ · משלי ט, א [2] תלמוד בבלי, שבת פח, ב · שבת קד, א [3] סידור, תפילת מוסף לשבת [4] ספר יצירה [5] הלמ״ס, השמות הנוכחיים של ילידי 1949 עד 2024
מאותה משפחה שבנתה את מרכז השמות.
בזמן שבוחרים שם — גם הגוף צריך מנוחה
מרכז השמות הוא מתנה מאימי — בלי עלות ובלי הרשמה. אם כבר כאן, הכירו את כריות ההריון שלנו.