זְהוֹרִית
שם עברי מן המילה ״זְהוֹרִית״ — בלשון חז״ל צבע אדום־שני — והוא נשמע גם כקרוב של ״זוהר״, אור ובוהק.
משמעות ומקור
זהורית היא מילה מלשון חז״ל שמשמעה צבע אדום עז, צבע השני. היא מופיעה במשנה ובתלמוד בעיקר בצירוף ״לשון של זהורית״ — רצועת הצמר האדום של יום הכיפורים. בעברית החדשה השם נשמע גם כצורה נקבית של ״זוהר״, מן השורש ז־ה־ר שמשמעו להאיר ולזהור. השם היה נפוץ בישראל בעיקר בשנות השישים והשבעים.
מן השורש ז־ה־ר: אור, ברק, זוהר — כמו ״יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ״ (דניאל יב, ג). בלשון חז״ל המילה ״זהורית״ מציינת צבע אדום בוהק.
סיומת נקבית מוכרת בשמות עבריים, כמו בשרית, ורדית ואורית. היא הופכת את המילה לשם פרטי של בת.
הקריאה הנפוצה בעברית של היום שומעת בשם את ״זוהר״ — אור, בהירות וקרינה. ילדה שנקראת זהורית נושאת בשמה ברכה לאור פנימי שמאיר גם את מי שסביבה.
במשנה, רצועת הזהורית האדומה הלבינה ביום הכיפורים כסימן לסליחה. לפי קריאה זו השם מסמל התחדשות: היכולת להתחיל מחדש, לתקן ולהיטהר.
האדום של הזהורית הוא צבע עז, צבע של חום, של לב ושל התלהבות. יש הרואים בשם ברכה לאישיות חמה ומלאת חיים, שאינה נעלמת ברקע.
כתיב והגייה
זְ · הוֹ · רִית — 3 הברות, מלרע (ההטעמה בהברה האחרונה)
זהורית, זוהרה וזוהר הם שלושה שמות נפרדים מאותו שורש. זהורית היא היחידה מהם שמשמעה המילולית היא צבע.
הכתיב Zehorit הוא הנפוץ. הסיומת th ב־Zehorith מופיעה בעיקר במסמכים ישנים.
קשר לתנ״ך
המילה ״זהורית״ אינה מופיעה בתנ״ך — היא שייכת ללשון חז״ל. עם זאת, שני הרעיונות שבשם מקראיים: השורש ז־ה־ר מופיע בתיאור המשכילים שזוהרים כרקיע, והצבע האדום־שני מופיע בדברי ישעיהו על החטאים שילבינו ובחוט השני של רחב. לכן הקשר של השם למקרא הוא רעיוני.
חכמים ומלמדים זוהרים כאור השמים — השורש ז־ה־ר במלוא יופיו. זו תמונה של אור יציב.
השני האדום נעשה לבן כשלג. זה הפסוק שחז״ל קשרו לסימן של לשון הזהורית.
פסוקים לשם זהורית
יש הנוהגים לומר בסוף תפילת העמידה פסוק שמתחיל באות הראשונה של השם ומסתיים באות האחרונה. לזהורית — פסוקים שמתחילים ב־ז ומסתיימים ב־ת.
התאמה ממוחשבת לפי האות הראשונה והאחרונה בלבד. הרשימה לא נבדקה ידנית.
זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם שָׁם־רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם־גְּדֹלוֹת׃
זִיף וָטֶלֶם וּבְעָלוֹת׃
זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר וְשָׁדַיִךְ לְאַשְׁכֹּלוֹת׃
זֹאת תּוֹרַת הַבָּיִת עַל־רֹאשׁ הָהָר כָּל־גְּבֻלוֹ סָבִיב סָבִיב קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִנֵּה־זֹאת תּוֹרַת הַבָּיִת׃
זָכוֹר אֶת־הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם מֹשֶׁה עֶבֶד־ה׳ לֵאמֹר ה׳ אֱלֹהֵיכֶם מֵנִיחַ לָכֶם וְנָתַן לָכֶם אֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת׃
זָקֵן בָּחוּר וּבְתוּלָה וְטַף וְנָשִׁים תַּהַרְגוּ לְמַשְׁחִית וְעַל־כָּל־אִישׁ אֲשֶׁר־עָלָיו הַתָּו אַל־תִּגַּשׁוּ וּמִמִּקְדָּשִׁי תָּחֵלּוּ וַיָּחֵלּוּ בָּאֲנָשִׁים הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר לִפְנֵי הַבָּיִת׃
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex) — נחלת הכלל, דרך Open Scriptures Hebrew Bible. טעמי המקרא הוסרו לנוחות הקריאה.
פסוק לשם זהורית
פסוקים שמתחילים באות ז ומסתיימים באות ת, וכל שאר אותיות השם מופיעות בתוכם לפי הסדר.
נמצאו 6 פסוקים כאלה.
זָכוֹר אֶת־הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם מֹשֶׁה עֶבֶד־ה׳ לֵאמֹר ה׳ אֱלֹהֵיכֶם מֵנִיחַ לָכֶם וְנָתַן לָכֶם אֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת׃
זֹאת תּוֹרַת הַבָּיִת עַל־רֹאשׁ הָהָר כָּל־גְּבֻלוֹ סָבִיב סָבִיב קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִנֵּה־זֹאת תּוֹרַת הַבָּיִת׃
זֹאת תִּהְיֶה חַטַּאת מִצְרָיִם וְחַטַּאת כָּל־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יַעֲלוּ לָחֹג אֶת־חַג הַסֻּכּוֹת׃
קבלה ורוחניות
קריאה רוחנית בשם זהורית דרך לשון הזהורית של יום הכיפורים, דרך הזוהר שבספר דניאל, ודרך אותיות השם לפי דרשת האותיות בתלמוד.
לשון של זהורית
במשנה (יומא ו, ח) מסופר שביום הכיפורים הייתה רצועה של צמר צבוע זהורית קשורה על פתח ההיכל, וכשהשעיר הגיע למדבר — הלשון הלבינה. זה היה הסימן הגלוי לכך שהעם נסלח. השם זהורית נושא את הזיכרון של הרגע הזה: צבע שמשתנה כאות לתיקון.
מאדום ללבן
חז״ל קשרו את הסימן לדברי ישעיהו, ״אִם־יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ״. ובגמרא (יומא לט, ב) נאמר שבארבעים השנים שלפני החורבן הלשון כבר לא הלבינה. ברמז, השם מזכיר שהיכולת להשתנות לטובה היא מתנה שאין לקחת כמובנת מאליה.
זוהר הרקיע
בשם נשמע גם השורש של ״יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ״. אפשר לקרוא בכך ברכה לאור שמגיע מתוך חכמה וממעשה טוב — לא ברק חולף, אלא אור יציב כמו אור השמים. זו פרשנות רוחנית של האתר. אור כזה ממשיך לזהור גם כשאין מי שמסתכל.
חוט של תקווה
במקרא, חוט השני של רחב הוא סימן שמבטיח הצלה. אפשר לקרוא בשם זהורית — שהוא שמו של אותו צבע עצמו — סמל לתקווה שקשורה בחלון: גלויה לעין, ונאמנה להבטחה שניתנה. הצבע עצמו הופך כאן מסימן של חטא לסימן של חסד והבטחה, וזה מהפך שהשם נושא בתוכו.
סוד האותיות בשם
בדרשת האותיות ז׳ פותחת את שרשרת הברכה: „זן אותך, וחן אותך, ומטיב לך”. בספר יצירה היא כנגד חודש סיון וחוש ההליכה. ערכה 7. בזהורית היא פותחת את השם ואת המילה ״זוהר״ — אור בתחילת הדרך.
בדרשת האותיות „ה״א וי״ו — זה שמו של הקב״ה”. בספר יצירה היא מן הפשוטות, כנגד חודש ניסן וכנגד חוש הדיבור. ערכה 5. בשם היא האות השנייה, קלה ונושמת, ומשלימה עם הז׳ את ״זה״ — הצבעה על מה שקרוב.
שם האות „וו” הוא יתד מחברת, כמו „ווי העמודים” במשכן. בדרשת האותיות ה״ו הן „שמו של הקב״ה”, ובספר יצירה הו׳ כנגד חודש אייר וחוש המחשבה. ערכה 6. בשם היא מחברת את תחילת המילה לסופה, כמו חוט שקושר.
שם האות הוא „ראש”. בדרשת האותיות הק׳ מסבה את פניה מן הר׳, ובכל זאת נשאר לה פתח לחזרה — דרשה על כוחה של תשובה. בספר יצירה היא כפולה. ערכה 200. בשם היא סוגרת את השורש ״זהר״, ומשלימה את מילת האור.
בדרשת האותיות י׳ היא „ונותן לך ירושה”. היא הקטנה באותיות, ובה פותח שם הוי״ה. בספר יצירה היא כנגד חודש אלול וחוש המעשה. ערכה 10. בשם היא פותחת את הסיומת ״־ית״ — נקודה קטנה לפני החתימה.
בדרשת האותיות ת׳ היא „אמת”, ו„חותמו של הקב״ה אמת” (שבת נה, א). היא האחרונה באותיות, ובספר יצירה היא כפולה. ערכה 400. בשם היא האות האחרונה, ובה נחתם השם כשם של בת.
הקשר לספירות לפי שלוש קבוצות האותיות בספר יצירה: שלוש האמות כנגד היסודות — א׳ אוויר (תפארת), מ׳ מים (חסד), ש׳ אש (גבורה); שבע הכפולות כנגד שבע הספירות התחתונות; שתים־עשרה הפשוטות כנגד חודשי השנה, ואין להן ספירה ישירה.
הרצועה האדומה הלבינה ביום הכיפורים כאות לסליחה. השם הוא שמו של הצבע הזה. היא תלויה בפתח ההיכל.
הפסוק שחז״ל קשרו לסימן: השני האדום נעשה לבן. בגמרא מסופר שבשנים שלפני החורבן הסימן הזה פסק — תזכורת שהסליחה אינה מובנת מאליה.
המשכילים זוהרים כרקיע — אור של חכמה ושל לימוד. מי שמלמד ומצדיק את הרבים זוהר ככוכבים לעולם ועד, לפי סוף ספר דניאל.
אפשר לקרוא ברמז בשם הצבע הזה גם סימן של הבטחה והצלה. כמו החוט בחלון של רחב, גם השם הוא סימן גלוי שמזכיר הבטחה שנשמרה.
פרשנות מסורתית ורוחנית להשראה — לא קביעה על אופי הילד או על גורלו. סוד האותיות מובא לפי שיטות מזוהות: דרשת האותיות בתלמוד (שבת קד, א) וחלוקת האותיות בספר יצירה.
גימטריה
גימטריה היא שיטה עתיקה שמצמידה לכל אות עברית ערך מספרי — מא׳ שערכה 1 ועד ת׳ שערכה 400. במסורת הדרשנית מילים שערכן שווה נקשרות זו לזו ברמז, ושם פרטי הוא מקום טבעי לחפש בו רמזים כאלה.
ערך השם זהורית שווה לערך המילה ״בְּרָכוֹת״. לפי קריאה זו, שם שמשמעו אור וצבע עז מתחבר גם לרעיון של שפע וברכה שעוברים ממנו אל אחרים. הצבע והאור הופכים כאן לנתינה ולשפע.
שווה בגימטריה
שוויון מדויק לערך השם: 628, כמו ״ברכות״ ברבים. מילה של שפע שעובר מאדם לאדם.
גם ״ובריתי״ — הברית של ה׳ — שווה 628. מילה של קשר נאמן ובר קיימא.
ו״וברכת״, צורת הסמיכות של ברכה, מצטרפת לאותו ערך ומשלימה את הרעיון.
אור שהופך לברכה
הקריאה מחברת בין המשמעות לבין המספר: הזוהר שבשם אינו נשאר אצל מי שנושאת אותו, אלא עובר הלאה כברכה לסביבה. כמו נר שמדליק נר אחר בלי לחסר מאורו.
ברית וברכה
כשאותו מספר מתאים ל״ברכות״ ול״ובריתי״, אפשר לראות בשם חיבור בין שפע לבין נאמנות — ברכה שנשענת על קשר יציב. ברכה שאינה חולפת אלא נשענת על נאמנות.
הצבע והסימן
לשון הזהורית הייתה סימן לסליחה, והגימטריה של השם היא ״ברכות״. שני הצדדים יחד מתארים שם של התחדשות ושל טוב שנגלה לעין. זה שם של תקווה.
שיטה: גימטריה רגילה (מספר הכרחי), א=1 עד ת=400; אותיות סופיות (ך ם ן ף ץ) מחושבות כרגילות. „עם הכולל” = תוספת 1 על המילה עצמה, ומצוין במפורש. השוואה בגימטריה היא רמז ופרשנות, לא עובדה.
מחשבון שם מלא
התוצאה עבור זהורית
- ז7
- ה5
- ו6
- ר200
- י10
- ת400
- צמצום: 6 + 2 + 8 = 16
- צמצום: 1 + 6 = 7
- 7 הוא מספר בין 1 ל־9 — עוצרים כאן
ניקוד, רווח ומקף אינם משנים את הסכום. ך ם ן ף ץ מחושבות כמו כ מ נ פ צ.
טיפ: הוסיפו שם שני או שם משפחה כדי לחשב את הגימטריה של השם המלא.
המספר 7 — בפרשנות הנומרולוגית
שבעה הוא מספר הקדושה והעומק — השבת, שבע הספירות התחתונות. הוא מזוהה עם חיפוש משמעות, חכמה והתבוננות.
פרשנות היא מסורת תרבותית ורוחנית — לא קביעה מדעית ולא תחזית. היא לא משנה את משמעות השם.
מילים מהתנ״ך שערכן 628
יש הנוהגים לומר בסוף תפילת העמידה פסוק שמתחיל באות הראשונה של שמם ומסתיים באות האחרונה.
נומרולוגיה
פרשנות להשראה — מסורת תרבותית על המספר, לא קביעה על אופיו, מקצועו או עתידו של הילד.
איך מחשבים? גימטריה רגילה (628) ← 6 + 2 + 8 = 16 ← 1 + 6 = 7.
7 כנגד השבת
היום השביעי הוא השבת, „ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו” (בראשית ב, ג). במסורת 7 הוא מספר הקדושה והמנוחה — הזמן שבו מפסיקים לעשות כדי להתבונן ולהתחדש.
7 במקרא ובמסורת
שבעה ימי השבוע, שבע שנות השמיטה ושבעה שבועות עד מתן תורה. במסורת 7 מסמן מחזור שלם, וכל מחזור כזה הוא הזדמנות לעצור, להתבונן במה שהיה ולהתחדש לקראת מה שיבוא.
הדרך של 7
במסורת הנומרולוגית בעלי המספר 7 מתוארים כחוקרים ומתבוננים: מי שמחפשים משמעות, שואלים שאלות עמוקות ונהנים מלמידה. האתגר שהמסורת מייחסת למספר הוא לשתף אחרים בעולם הפנימי.
• סקרנות פנימית
• יכולת ריכוז
• מחשבה מעמיקה
• ענווה
• רואה מה שמתחת לפני השטח
• לומד לעומק
• שקט ויציב
• נטייה להסתגר
• ספקנות
• קושי לשתף
• מחקר ומדע
• לימוד והוראה
• כתיבה והגות
• טכנולוגיה
• ייעוץ
שכיחות לאורך השנים
מתוכם 82 בשנים שבהן הלמ״ס לא פרסם מספר נפרד (מספר קטן מדי לפרסום)
בין ילידי 2024 השם אינו מופיע בדירוג (מספר קטן מדי לפרסום). מילידי 1949 עד 2024 — מקום 1,513 מתוך 8,126 שמות.
| שנת לידה | מספר |
|---|---|
| 2014 | לא פורסם (״..״) |
| 2013 | 0 |
| 2012 | 0 |
| 2011 | 0 |
| 2010 | 0 |
| 2009 | 0 |
| 2008 | 0 |
| 2007 | לא פורסם (״..״) |
| 2006 | 0 |
| 2005 | לא פורסם (״..״) |
| 2004 | לא פורסם (״..״) |
| 2003 | 0 |
| 2002 | 0 |
| 2001 | 0 |
| 2000 | לא פורסם (״..״) |
| 1999 | לא פורסם (״..״) |
| 1998 | 0 |
| 1997 | לא פורסם (״..״) |
| 1996 | לא פורסם (״..״) |
| 1995 | לא פורסם (״..״) |
| 1994 | 0 |
| 1993 | לא פורסם (״..״) |
| 1992 | לא פורסם (״..״) |
| 1991 | לא פורסם (״..״) |
| 1990 | לא פורסם (״..״) |
| 1989 | 5 |
| 1988 | לא פורסם (״..״) |
| 1987 | לא פורסם (״..״) |
| 1986 | לא פורסם (״..״) |
| 1985 | לא פורסם (״..״) |
| 1984 | לא פורסם (״..״) |
| 1983 | לא פורסם (״..״) |
| 1982 | לא פורסם (״..״) |
| 1981 | לא פורסם (״..״) |
| 1980 | לא פורסם (״..״) |
מה זה סופר? אנשים שחיים היום בישראל ונושאים את השם, לפי שנת הלידה — לא כל מי שנולד באותה שנה. בשנים מוקדמות המספר נמוך יותר בגלל פטירה, הגירה ושינוי שם. ערכים קטנים שהלמ״ס לא מפרסמת (״..״) לא מוצגים כאפס.
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ״ס), ״השמות הנוכחיים של ילידי 1949 עד 2024 לפי מין וקבוצת אוכלוסייה, שם פרטי ושנת לידה״, נשלף 27.10.2026. מועתק ומופץ כמות שהוא (as is) על פי רישיון השימוש של הלמ״ס.
שמות קרובים
השם הבסיסי מן השורש ז־ה־ר — אור וברק. ניתן לבנים ולבנות.
צורה נקבית נוספת של ״זוהר״, שנפוצה במיוחד בשנות החמישים והשישים.
שם של אור באותה סיומת ״־ית״. קרוב לזהורית גם בצליל וגם במשמעות.
אף אחד מן השמות כאן אינו כתיב אחר של זהורית: כולם שמות נפרדים, הקרובים אליו בשורש, בתבנית או במשמעות.
שאלות ומקורות
מה פירוש השם זהורית?
האם זהורית היא מילה מן התנ״ך?
מה הגימטריה של השם זהורית?
איך כותבים זהורית באנגלית?
איזה פסוק מתאים לשם זהורית?
[1] תנ״ך: יהושע א, יג · ב, יח · ישעיהו א, יח · יחזקאל מג, יב · תהלים קד, כה · דניאל יב, ג [2] משנה, יומא ו, ח [3] תלמוד בבלי, יומא לט, ב [4] תלמוד בבלי, שבת קד, א (דרשת האותיות) [5] ספר יצירה
מאותה משפחה שבנתה את מרכז השמות.
בזמן שבוחרים שם — גם הגוף צריך מנוחה
מרכז השמות הוא מתנה מאימי — בלי עלות ובלי הרשמה. אם כבר כאן, הכירו את כריות ההריון שלנו.