תִּקְוָה
שם עברי שפירושו ציפייה לטוב. במקרא תקוה הוא גם שם של אדם — אביו של שלום, בעלה של חולדה הנביאה — ובימינו מזוהה עם ההמנון ״התקווה״.
כתיבים נוספים: תיקוה, תיקווה
משמעות ומקור
תקוה הוא שם עברי שפירושו ציפייה לטוב ואמונה בעתיד. המילה בנויה מן השורש ק־ו־ה, שמשמעו לחכות ולצפות, ובמקרא היא מופיעה פעמים רבות בהקשר של הבטחה ונחמה. כשם פרטי לבנות הוא היה נפוץ בעיקר בשנים הראשונות של המדינה, כשהמילה ״תקווה״ קיבלה משמעות לאומית בזכות ההמנון.
השורש של ״קִוִּיתִי״ ו״מִקְוֶה״: לחכות, לצפות ולהישען על משהו. מאותו שורש גם המילה ״קַו״ — חבל מתוח — ויש המקשרים בין התקווה לבין חוט שמחזיק ומחבר.
תבנית של שם עצם עברי שנפתח בת׳, כמו תפילה, תהילה ותשובה. כך מן הפועל ״קוה״ נוצר שם העצם ״תקוה״.
בירמיהו ה׳ מבטיח לגולים ״לָתֵת לָכֶם אַחֲרִית וְתִקְוָה״. הקריאה הראשונה רואה בשם ברכה לעתיד טוב: לא אופטימיות שטחית, אלא ביטחון עמוק שיש לאן להגיע.
מן השורש ק־ו־ה בא גם ה״קו״, החבל. תקוה היא אפוא גם דבר שמחזיקים בו: חוט שמחבר בין הרגע הקשה לבין מה שיבוא אחריו. שם שמבטא כוח עמידה.
עבור דור ההורים של שנות החמישים, תקוה הייתה גם מילה של תחייה לאומית — ״התקווה״ של ההמנון ושל פתח תקווה. השם מחבר בין חלום אישי לחלום של עם.
כתיב והגייה
תִּק · וָה — 2 הברות, מלרע (ההטעמה בהברה האחרונה)
בכתיב מלא נכתבת המילה ״תקווה״ בשני וו״ין, ואילו השם במקרא ובמסמכים רבים נכתב ״תקוה״ בוו אחת. זה אותו שם בשני כתיבים.
הכתיב הלטיני Tikvah עם h בסוף מקובל בחו״ל כדי לסמן את הה״א הסופית; בישראל נפוץ Tikva.
קשר לתנ״ך
במקרא תקוה הוא שם של גבר: תקוה בן חרחס הוא אביו של שלום, בעלה של חולדה הנביאה, ותקוה נוסף הוא אביו של יחזיה בימי עזרא. מעבר לכך, המילה ״תקוה״ חוזרת בתנ״ך פעמים רבות כמושג של ציפייה ונחמה.
בימי יאשיהו פונים שליחי המלך אל חולדה הנביאה. בעלה שלום הוא ״בן תקוה״ — כך השם נכנס למקרא דרך משפחה של נביאה.
במכתב ירמיהו לגולים: מחשבות שלום ולא לרעה. זהו אולי הפסוק המוכר ביותר עם המילה תקוה.
פסוקים לשם תקוה
יש הנוהגים לומר בסוף תפילת העמידה פסוק שמתחיל באות הראשונה של השם ומסתיים באות האחרונה. לתקוה — פסוקים שמתחילים ב־ת ומסתיימים ב־ה.
התאמה ממוחשבת לפי האות הראשונה והאחרונה בלבד. הרשימה לא נבדקה ידנית.
תַּחַת־אַהֲבָתִי יִשְׂטְנוּנִי וַאֲנִי תְפִלָּה׃
תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ יִבָּרֵאוּן וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה׃
תְּשַׁלַּח קְצִירֶהָ עַד־יָם וְאֶל־נָהָר יוֹנְקוֹתֶיהָ׃
תְּהִי־לוֹ כְּבֶגֶד יַעְטֶה וּלְמֵזַח תָּמִיד יַחְגְּרֶהָ׃
תִּכָּתֶב זֹאת לְדוֹר אַחֲרוֹן וְעַם נִבְרָא יְהַלֶּל־יָהּ׃
תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּה לּוֹ וַאֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו בַּל־מָנַעְתָּ סֶּלָה׃
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex) — נחלת הכלל, דרך Open Scriptures Hebrew Bible. טעמי המקרא הוסרו לנוחות הקריאה.
פסוק לשם תקוה
פסוקים שמתחילים באות ת ומסתיימים באות ה, וכל שאר אותיות השם מופיעות בתוכם לפי הסדר.
נמצאו 12 פסוקים כאלה. ב־4 מהם אותיות האמצע פותחות מילים.
תַּחַת־צֶאֱלִים יִשְׁכָּב בְּסֵתֶר קָנֶה וּבִצָּה׃
תְּשַׁלַּח קְצִירֶהָ עַד־יָם וְאֶל־נָהָר יוֹנְקוֹתֶיהָ׃
תְּחִלַּת דִּבֶּר־ה׳ בְּהוֹשֵׁעַ וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל־הוֹשֵׁעַ לֵךְ קַח־לְךָ אֵשֶׁת זְנוּנִים וְיַלְדֵי זְנוּנִים כִּי־זָנֹה תִזְנֶה הָאָרֶץ מֵאַחֲרֵי ה׳
השם תקוה מסתתר בפסוקים
האותיות של השם מופיעות בתוך הפסוק לפי הסדר: ברצף (כמילה בפסוק, בתוך מילה או על פני כמה מילים), או בדילוג קבוע (כל אות שנייה, שלישית וכן הלאה). זה חיפוש אותיות ממוחשב, לא פרשנות.
נמצאו 80 מופעים: 19 ברצף אותיות ו־61 בדילוג קבוע.
וַיִּצְעַק אֶל־ה׳ וַיּוֹרֵהוּ ה׳ עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל־הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ׃
וְכִי־יִרְאֶה הַכֹּהֵן אֶת־נֶגַע הַנֶּתֶק וְהִנֵּה אֵין־מַרְאֵהוּ עָמֹק מִן־הָעוֹר וְשֵׂעָר שָׁחֹר אֵין בּוֹ וְהִסְגִּיר הַכֹּהֵן אֶת־נֶגַע הַנֶּתֶק שִׁבְעַת יָמִים׃
וְהָעַוִּים עָשׂוּ נִבְחַז וְאֶת־תַּרְתָּק וְהַסְפַרְוִים שֹׂרְפִים אֶת־בְּנֵיהֶם בָּאֵשׁ לְאַדְרַמֶּלֶךְ וַעֲנַמֶּלֶךְ אֱלֹהֵי סְפַרְוָיִם׃
וַיֵּלֶךְ חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן וַאֲחִיקָם וְעַכְבּוֹר וְשָׁפָן וַעֲשָׂיָה אֶל־חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה אֵשֶׁת שַׁלֻּם בֶּן־תִּקְוָה בֶּן־חַרְחַס שֹׁמֵר הַבְּגָדִים וְהִיא יֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם בַּמִּשְׁנֶה וַיְדַבְּרוּ אֵלֶיהָ׃
קבלה ורוחניות
קריאה רוחנית בשם תקוה: המתח שבין המתנה לבין פעולה, החוט שמחבר את האדם לעתידו, והאותיות שפותחות וחותמות את השם.
ציפייה שיש בה מעשה
אפשר לקרוא בשם תקוה שאין זו המתנה סבילה. השורש ק־ו־ה הוא גם ״קו״ — משהו שמותחים ובונים. כך התקווה אינה ישיבה בצד, אלא מתיחת קו מן ההווה אל העתיד וצעידה לאורכו. מי שנקראת תקוה נושאת בשמה את שני הצדדים: הסבלנות לחכות והכוח לפעול בזמן ההמתנה.
ת׳ בתחילה, ה׳ בסוף
ברמז, השם נפתח בת׳, האחרונה שבאותיות, ונחתם בה׳, אות קלה ונושמת. אפשר לראות בכך תנועה מן הסוף אל ההתחלה: דווקא כשנראה שהגענו לקצה, נפתח מקום חדש לנשימה. זו תמצית התקווה: היכולת לראות בסוף של דבר אחד את ההתחלה של דבר אחר.
אחרית שהיא ראשית
בפסוק בירמיהו התקווה צמודה ל״אחרית״. בשם תקוה אפשר לקרוא ברמז שהעתיד אינו נגזר מן העבר בלבד; יש בו מקום לחידוש, וזה מה שהשם מבקש לחנוך בו את הילדה. האחרית אינה גזרה אלא אפשרות, ומי שמחזיקה בתקווה משתתפת בעיצוב שלה.
סוד האותיות בשם
בדרשת האותיות ת׳ היא „אמת”, ו„חותמו של הקב״ה אמת” (שבת נה, א). היא האחרונה באותיות, ובספר יצירה היא כפולה. ערכה 400. בתקוה היא פותחת את השם — האות שחותמת את האלף־בית ופותחת כאן משהו חדש.
בדרשת האותיות ק׳ היא „קדוש”, ורגלה התלויה פותחת פתח למי שחוזר בתשובה. בספר יצירה היא כנגד חודש אדר וחוש השחוק. ערכה 100. בשם היא לב השורש ק־ו־ה, ההתחלה של הציפייה.
שם האות „וו” הוא יתד מחברת, כמו „ווי העמודים” במשכן. בדרשת האותיות ה״ו הן „שמו של הקב״ה”, ובספר יצירה הו׳ כנגד חודש אייר וחוש המחשבה. ערכה 6. בשם היא מחברת — כמו וו החיבור — בין הציפייה לבין מה שיבוא.
בדרשת האותיות „ה״א וי״ו — זה שמו של הקב״ה”. בספר יצירה היא מן הפשוטות, כנגד חודש ניסן וכנגד חוש הדיבור. ערכה 5. בשם היא חותמת, אות קלה שנשמעת כמו נשימה אחרי המתנה.
הקשר לספירות לפי שלוש קבוצות האותיות בספר יצירה: שלוש האמות כנגד היסודות — א׳ אוויר (תפארת), מ׳ מים (חסד), ש׳ אש (גבורה); שבע הכפולות כנגד שבע הספירות התחתונות; שתים־עשרה הפשוטות כנגד חודשי השנה, ואין להן ספירה ישירה.
אפשר לקרוא בשם את ה״קו״ שבשורש ק־ו־ה: תקווה היא חוט מתוח שמחזיקים בו, ובעזרתו מושכים את עצמנו קדימה.
במכתב לגולים בבבל ה׳ מבטיח ״מחשבות שלום ולא לרעה, לתת לכם אחרית ותקוה״ — נחמה בעיצומו של משבר.
ברמז, השם עובר מן הת׳, האחרונה באותיות, אל הה׳ הנושמת — תנועה מן הסוף אל פתיחה מחדש ואל נשימה עמוקה.
פרשנות מסורתית ורוחנית להשראה — לא קביעה על אופי הילד או על גורלו. סוד האותיות מובא לפי שיטות מזוהות: דרשת האותיות בתלמוד (שבת קד, א) וחלוקת האותיות בספר יצירה.
גימטריה
גימטריה היא שיטה עתיקה שמצמידה לכל אות עברית ערך מספרי — מא׳ שערכה 1 ועד ת׳ שערכה 400. במסורת הדרשנית מילים שערכן שווה נקשרות זו לזו ברמז, ושם פרטי הוא מקום טבעי לחפש בו רמזים כאלה.
ערכו של השם תקוה שווה לערך המילה ״אַשְׁרֵי״ — המילה שפותחת את ספר תהלים. התקווה והאושר נפגשים במספר אחד, ובלב השם מסתתר גם ״פלא״ — השורש קוה שווה בערכו למילה הזאת.
שווה בגימטריה
המילה הראשונה בספר תהלים, ״אַשְׁרֵי הָאִישׁ״. שוויון מדויק בין תקווה לבין אושר.
השורש ״קוה״ שבתוך השם שווה ל״פלא״ ול״אלף״. התקווה נוגעת במה שנראה בלתי צפוי.
תקווה שהיא אושר
השוויון לאשרי מציע קריאה שבה התקווה איננה רק דרך אל האושר אלא חלק ממנו. מי שיש לו תקווה כבר נמצא בתוך משהו טוב, עוד לפני שהגיע אל היעד.
פלא שבתוך השם
בלב השם, בשורש ״קוה״, מסתתר המספר של ״פלא״. אפשר לראות בכך רמז שהתקווה פתוחה גם למה שאינו צפוי מראש, ושהיא מותירה מקום להפתעה טובה.
שיטה: גימטריה רגילה (מספר הכרחי), א=1 עד ת=400; אותיות סופיות (ך ם ן ף ץ) מחושבות כרגילות. „עם הכולל” = תוספת 1 על המילה עצמה, ומצוין במפורש. השוואה בגימטריה היא רמז ופרשנות, לא עובדה.
מחשבון שם מלא
התוצאה עבור תקוה
- ת400
- ק100
- ו6
- ה5
- צמצום: 5 + 1 + 1 = 7
- 7 הוא מספר בין 1 ל־9 — עוצרים כאן
ניקוד, רווח ומקף אינם משנים את הסכום. ך ם ן ף ץ מחושבות כמו כ מ נ פ צ.
טיפ: הוסיפו שם שני או שם משפחה כדי לחשב את הגימטריה של השם המלא.
המספר 7 — בפרשנות הנומרולוגית
שבעה הוא מספר הקדושה והעומק — השבת, שבע הספירות התחתונות. הוא מזוהה עם חיפוש משמעות, חכמה והתבוננות.
פרשנות היא מסורת תרבותית ורוחנית — לא קביעה מדעית ולא תחזית. היא לא משנה את משמעות השם.
מילים מהתנ״ך שערכן 511
יש הנוהגים לומר בסוף תפילת העמידה פסוק שמתחיל באות הראשונה של שמם ומסתיים באות האחרונה.
נומרולוגיה
פרשנות להשראה — מסורת תרבותית על המספר, לא קביעה על אופיו, מקצועו או עתידו של הילד.
איך מחשבים? גימטריה רגילה (511) ← 5 + 1 + 1 = 7.
7 כנגד השבת
היום השביעי הוא השבת, „ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו” (בראשית ב, ג). במסורת 7 הוא מספר הקדושה והמנוחה — הזמן שבו מפסיקים לעשות כדי להתבונן ולהתחדש.
7 במקרא ובמסורת
שבעה ימי השבוע, שבע שנות השמיטה ושבעה שבועות עד מתן תורה. במסורת 7 מסמן מחזור שלם, וכל מחזור כזה הוא הזדמנות לעצור, להתבונן במה שהיה ולהתחדש לקראת מה שיבוא.
הדרך של 7
במסורת הנומרולוגית בעלי המספר 7 מתוארים כחוקרים ומתבוננים: מי שמחפשים משמעות, שואלים שאלות עמוקות ונהנים מלמידה. האתגר שהמסורת מייחסת למספר הוא לשתף אחרים בעולם הפנימי.
• סקרנות פנימית
• יכולת ריכוז
• מחשבה מעמיקה
• ענווה
• רואה מה שמתחת לפני השטח
• לומד לעומק
• שקט ויציב
• נטייה להסתגר
• ספקנות
• קושי לשתף
• מחקר ומדע
• לימוד והוראה
• כתיבה והגות
• טכנולוגיה
• ייעוץ
שכיחות לאורך השנים
מתוכם 141 בשנים שבהן הלמ״ס לא פרסם מספר נפרד (מספר קטן מדי לפרסום)
בין ילידי 2024: מקום 607 בשמות הבנות היהודים. מילידי 1949 עד 2024 — מקום 300 מתוך 8,126 שמות.
| שנת לידה | מספר |
|---|---|
| 2024 | 5 |
| 2023 | 8 |
| 2022 | 5 |
| 2021 | לא פורסם (״..״) |
| 2020 | לא פורסם (״..״) |
| 2019 | 6 |
| 2018 | לא פורסם (״..״) |
| 2017 | 7 |
| 2016 | 8 |
| 2015 | לא פורסם (״..״) |
| 2014 | 5 |
| 2013 | 6 |
| 2012 | 5 |
| 2011 | לא פורסם (״..״) |
| 2010 | 5 |
| 2009 | 6 |
| 2008 | לא פורסם (״..״) |
| 2007 | 7 |
| 2006 | לא פורסם (״..״) |
| 2005 | 7 |
| 2004 | 5 |
| 2003 | 8 |
| 2002 | 12 |
| 2001 | 10 |
| 2000 | 10 |
| 1999 | 14 |
| 1998 | 13 |
| 1997 | 8 |
| 1996 | 15 |
| 1995 | 11 |
| 1994 | 13 |
| 1993 | 9 |
| 1992 | 13 |
| 1991 | 12 |
| 1990 | 10 |
| 1989 | 11 |
| 1988 | 14 |
| 1987 | 7 |
| 1986 | 6 |
| 1985 | 8 |
| 1984 | 10 |
| 1983 | 6 |
| 1982 | 9 |
| 1981 | 10 |
| 1980 | 9 |
מה זה סופר? אנשים שחיים היום בישראל ונושאים את השם, לפי שנת הלידה — לא כל מי שנולד באותה שנה. בשנים מוקדמות המספר נמוך יותר בגלל פטירה, הגירה ושינוי שם. ערכים קטנים שהלמ״ס לא מפרסמת (״..״) לא מוצגים כאפס.
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ״ס), ״השמות הנוכחיים של ילידי 1949 עד 2024 לפי מין וקבוצת אוכלוסייה, שם פרטי ושנת לידה״, נשלף 27.10.2026. מועתק ומופץ כמות שהוא (as is) על פי רישיון השימוש של הלמ״ס.
שמות קרובים
שם עברי שמבטא ביטחון ונאמנות. קרוב לתקוה כשם של ערך רוחני.
שם עברי של נחמה ועידוד, נפוץ באותו דור של תקוה.
אף אחד מן השמות כאן אינו כתיב אחר של תקוה: כולם שמות נפרדים, הקרובים אליה ברעיון או בדור.
שאלות ומקורות
מה פירוש השם תקוה?
האם תקוה הוא שם מקראי?
תקוה או תקווה?
מה הגימטריה של תקוה?
איזה פסוק מתאים לשם תקוה?
[1] תנ״ך: מלכים ב׳ כב, יד · עזרא י, טו · ירמיהו כט, יא · תהלים א, א · פ, יב [2] תלמוד בבלי, שבת קד, א (דרשת האותיות) [3] ספר יצירה
מאותה משפחה שבנתה את מרכז השמות.
בזמן שבוחרים שם — גם הגוף צריך מנוחה
מרכז השמות הוא מתנה מאימי — בלי עלות ובלי הרשמה. אם כבר כאן, הכירו את כריות ההריון שלנו.