תָּבוֹר
שם מקראי על שם הר תבור בגליל התחתון, שעליו כינס ברק בן אבינועם את צבאו לקרב בסיסרא (שופטים ד).
משמעות ומקור
תבור הוא שם ישראלי חדש יחסית שנלקח מהר תבור — ההר המעוגל והבודד שמתנשא מעל עמק יזרעאל בגליל התחתון. ההר מופיע בתנ״ך כמה פעמים: כמקום שבו התאסף צבא ברק בימי דבורה, ובתהלים כהר שמרנן בשם ה׳. כמו שמות נוף אחרים — כרמל, גלבוע, ארבל — גם תבור מבטא קשר לארץ ולנוף שלה, והוא ניתן לבנים ולבנות.
הר בגובה של כ־575 מטר, שבולט בבדידותו מעל העמק. צורתו הכיפתית נראית למרחוק, ולכן שימש לאורך הדורות נקודת ציון.
מקור המילה ״תבור״ אינו ברור. יש המפרשים אותו כקשור ל״טבור״ — מרכז — בשל מיקומו בלב הארץ, אך זו השערה ולא קביעה.
הר בודד שעומד באמצע מישור הוא תמונה של יציבות. השם מבקש לילד מקום בטוח בעולם — מרכז שאפשר לחזור אליו.
מראש התבור רואים את העמק, את הגלבוע ואת הכנרת. בקריאה הזאת השם מבטא יכולת לראות את התמונה הגדולה ולא רק את מה שקרוב.
על התבור התכנס צבא ברק בעידודה של דבורה. השם מזכיר את הרגע שבו מישהו מחליט לקום ולפעול, אחרי ששמע קריאה.
כתיב והגייה
תָּ · בוֹר — 2 הברות, מלרע (ההטעמה בהברה האחרונה)
תבור אינו ״טבור״ (מרכז, טבור הבטן): התבור נכתב בת׳ וטבור בט׳, אף שהצליל קרוב.
Tavor משקף את ההגייה הישראלית; Tabor הוא הכתיב שבתרגומי התנ״ך ובשם הבינלאומי של ההר.
קשר לתנ״ך
תבור במקרא הוא שם של מקום — ההר שבגליל. הוא מופיע בסיפור דבורה וברק, בשירת תהלים ובנבואת ירמיהו, תמיד כסמל של גובה ושל נוכחות בולטת בנוף. השם הפרטי נשען על ההר ולא על דמות.
דבורה שולחת לברק בן אבינועם ומבקשת ממנו לכנס את בני נפתלי וזבולון על הר תבור. מכאן יצא הצבא אל הקרב.
בתהלים ההרים עצמם שרים: התבור והחרמון מרננים בשם ה׳. תמונה של בריאה שמשבחת את בוראה.
פסוקים לשם תבור
יש הנוהגים לומר בסוף תפילת העמידה פסוק שמתחיל באות הראשונה של השם ומסתיים באות האחרונה. לתבור — פסוקים שמתחילים ב־ת ומסתיימים ב־ר.
התאמה ממוחשבת לפי האות הראשונה והאחרונה בלבד. הרשימה לא נבדקה ידנית.
תָּבוֹא עַד־דּוֹר אֲבוֹתָיו עַד־נֵצַח לֹא יִרְאוּ־אוֹר׃
תָּשֶׁת־חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה בּוֹ־תִרְמֹשׂ כָּל־חַיְתוֹ־יָעַר׃
תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה אִישׁ־הָאֱלֹהִים אֲדֹנָי מָעוֹן אַתָּה הָיִיתָ לָּנוּ בְּדֹר וָדֹר׃
תְּקֵל תְּקִילְתָּה בְמֹאזַנְיָא וְהִשְׁתְּכַחַתְּ חַסִּיר׃
תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל־הָאֲנָשִׁים וְיַעֲשׂוּ־בָהּ וְאַל־יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי־שָׁקֶר׃
תַּחַת הֱיוֹתֵךְ עֲזוּבָה וּשְׂנוּאָה וְאֵין עוֹבֵר וְשַׂמְתִּיךְ לִגְאוֹן עוֹלָם מְשׂוֹשׂ דּוֹר וָדוֹר׃
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex) — נחלת הכלל, דרך Open Scriptures Hebrew Bible. טעמי המקרא הוסרו לנוחות הקריאה.
פסוק לשם תבור
פסוקים שמתחילים באות ת ומסתיימים באות ר, וכל שאר אותיות השם מופיעות בתוכם לפי הסדר.
נמצאו 6 פסוקים כאלה. ב־3 מהם אותיות האמצע פותחות מילים.
תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל־הָאֲנָשִׁים וְיַעֲשׂוּ־בָהּ וְאַל־יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי־שָׁקֶר׃
תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה אִישׁ־הָאֱלֹהִים אֲדֹנָי מָעוֹן אַתָּה הָיִיתָ לָּנוּ בְּדֹר וָדֹר׃
תְּקֵל תְּקִילְתָּה בְמֹאזַנְיָא וְהִשְׁתְּכַחַתְּ חַסִּיר׃
השם תבור מסתתר בפסוקים
האותיות של השם מופיעות בתוך הפסוק לפי הסדר: ברצף (כמילה בפסוק, בתוך מילה או על פני כמה מילים), או בדילוג קבוע (כל אות שנייה, שלישית וכן הלאה). זה חיפוש אותיות ממוחשב, לא פרשנות.
נמצאו 200 מופעים: 13 ברצף אותיות ו־187 בדילוג קבוע.
שִׁמְעוּ אֵלַי רֹדְפֵי צֶדֶק מְבַקְשֵׁי ה׳ הַבִּיטוּ אֶל־צוּר חֻצַּבְתֶּם וְאֶל־מַקֶּבֶת בּוֹר נֻקַּרְתֶּם׃
וּזְכֹר אֶת־בּוֹרְאֶיךָ בִּימֵי בְּחוּרֹתֶיךָ עַד אֲשֶׁר לֹא־יָבֹאוּ יְמֵי הָרָעָה וְהִגִּיעוּ שָׁנִים אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵין־לִי בָהֶם חֵפֶץ׃
וְשָׁב הַגְּבוּל יָמָּה אַזְנוֹת תָּבוֹר וְיָצָא מִשָּׁם חוּקֹקָה וּפָגַע בִּזְבֻלוּן מִנֶּגֶב וּבְאָשֵׁר פָּגַע מִיָּם וּבִיהוּדָה הַיַּרְדֵּן מִזְרַח הַשָּׁמֶשׁ׃
וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְבָרָק בֶּן־אֲבִינֹעַם מִקֶּדֶשׁ נַפְתָּלִי וַתֹּאמֶר אֵלָיו הֲלֹא צִוָּה ה׳ אֱלֹהֵי־יִשְׂרָאֵל לֵךְ וּמָשַׁכְתָּ בְּהַר תָּבוֹר וְלָקַחְתָּ עִמְּךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ מִבְּנֵי נַפְתָּלִי וּמִבְּנֵי זְבֻלוּן׃
קבלה ורוחניות
קריאה רוחנית בשם תבור דרך מדרש ההרים שביקשו שתינתן עליהם התורה, שירת ההרים בתהלים ואותיות השם. כל אחת מן הקריאות מציעה פן אחר של ההר.
ההר שבא לקבל תורה
במדרש (בראשית רבה צט, א) מסופר שתבור וכרמל באו ממרחקים כדי שתינתן התורה עליהם, ובסוף ניתנה בסיני, ההר הנמוך. בקריאה של השם יש כאן לקח כפול: השאיפה לגדולה ראויה, והענווה היא שמכריעה. מי שנקרא תבור יכול לשאוף גבוה ועדיין לזכור את כוחה של הענווה.
הר שמרנן
תהלים מתאר את התבור כמי ששר בשם ה׳ (תהלים פט, יג). אפשר לקרוא בשם את הרעיון שגם דבר יציב ושקט כמו הר יכול להביע שמחה והודיה. ברמז, השם מבקש שגם בתוך היציבות והשקט יהיה מקום לשיר, להודות ולשמוח במה שיש בכל יום מחדש.
ת׳ בפתיחה, ר׳ בסוף
ברמז, השם נפתח ב־ת׳, האות האחרונה באלף־בית, ומסתיים ב־ר׳. אפשר לקרוא בו מי שמתחיל מן השלמות — ממה שכבר הושג — ומשם יוצא אל ראשית חדשה. ההר עצמו מלמד זאת: מי שעלה לפסגה רואה משם דרכים חדשות שלא נראו מלמטה, ויכול לבחור בהן.
סוד האותיות בשם
בדרשת האותיות ת׳ היא „אמת”, ו„חותמו של הקב״ה אמת” (שבת נה, א). היא האחרונה באותיות, ובספר יצירה היא כפולה. ערכה 400. בתבור היא פותחת את השם — מן השלמות והאמת אל ההר.
שם האות הוא „בית”, ובה פותחת התורה: „בראשית”. בדרשת האותיות היא חלק מ„אלף בינה”, ובספר יצירה היא מן הכפולות בג״ד כפר״ת, שיש להן הגייה רכה וקשה. ערכה 2. בשם היא הבית שבתוך ההר — מקום שאפשר לגור בו.
שם האות „וו” הוא יתד מחברת, כמו „ווי העמודים” במשכן. בדרשת האותיות ה״ו הן „שמו של הקב״ה”, ובספר יצירה הו׳ כנגד חודש אייר וחוש המחשבה. ערכה 6. בשם היא מחברת את תחילת השם לסופו, כמו שביל שעולה בהר.
שם האות הוא „ראש”. בדרשת האותיות הק׳ מסבה את פניה מן הר׳, ובכל זאת נשאר לה פתח לחזרה — דרשה על כוחה של תשובה. בספר יצירה היא כפולה. ערכה 200. בשם היא חותמת את המילה — הראש, פסגת ההר.
הקשר לספירות לפי שלוש קבוצות האותיות בספר יצירה: שלוש האמות כנגד היסודות — א׳ אוויר (תפארת), מ׳ מים (חסד), ש׳ אש (גבורה); שבע הכפולות כנגד שבע הספירות התחתונות; שתים־עשרה הפשוטות כנגד חודשי השנה, ואין להן ספירה ישירה.
תבור וכרמל באו כדי שתינתן התורה עליהם, והתורה ניתנה בסיני. הסיפור מלמד שהגובה לבדו אינו מכריע.
התבור והחרמון מרננים בשם ה׳ — הנוף עצמו נעשה שיר. גם מה שיציב ושקט יכול לשיר ולהודות.
הר בודד באמצע העמק — אפשר לקרוא בשם את הצורך במרכז פנימי שקט. מרכז שאפשר לחזור אליו.
פרשנות מסורתית ורוחנית להשראה — לא קביעה על אופי הילד או על גורלו. סוד האותיות מובא לפי שיטות מזוהות: דרשת האותיות בתלמוד (שבת קד, א) וחלוקת האותיות בספר יצירה.
גימטריה
גימטריה היא שיטה עתיקה שמצמידה לכל אות עברית ערך מספרי — מא׳ שערכה 1 ועד ת׳ שערכה 400. במסורת הדרשנית מילים שערכן שווה נקשרות זו לזו ברמז, ושם פרטי הוא מקום טבעי לחפש בו רמזים כאלה.
ערכו של השם תבור הוא 608. בלי ה־ת׳ הפותחת נשאר ״בור״, 208 — כמו ״יִצְחָק״, השם שניתן על שם הצחוק והשמחה. כך השם מסתיר בתוכו שמחה, ומעליה ת׳ של שלמות ואמת.
שווה בגימטריה
״בור״ שבתוך השם שווה ל״יצחק״ — צחוק, שמחה, הבטחה שהתגשמה בזמנה.
האות הפותחת שווה 400, הערך הגבוה שבאותיות. היא חותם האמת והשלמות.
שמחה שיש לה בסיס
יצחק (208) ועוד ת׳ (400): בקריאה הזאת השמחה אינה רגע חולף אלא נשענת על בסיס יציב — כמו הר שעליו אפשר לעמוד. ושממנו אפשר להביט רחוק.
מספר שמסתיים בשמונה
608 מסתיים ב־8, המספר שאחרי שלמות השבוע. אפשר לקרוא בו התחלה חדשה שבאה אחרי שהעבודה הושלמה. שמונה היא מספר של מעבר אל מה שחדש ופתוח.
שיטה: גימטריה רגילה (מספר הכרחי), א=1 עד ת=400; אותיות סופיות (ך ם ן ף ץ) מחושבות כרגילות. „עם הכולל” = תוספת 1 על המילה עצמה, ומצוין במפורש. השוואה בגימטריה היא רמז ופרשנות, לא עובדה.
מחשבון שם מלא
התוצאה עבור תבור
- ת400
- ב2
- ו6
- ר200
- צמצום: 6 + 0 + 8 = 14
- צמצום: 1 + 4 = 5
- 5 הוא מספר בין 1 ל־9 — עוצרים כאן
ניקוד, רווח ומקף אינם משנים את הסכום. ך ם ן ף ץ מחושבות כמו כ מ נ פ צ.
טיפ: הוסיפו שם שני או שם משפחה כדי לחשב את הגימטריה של השם המלא.
המספר 5 — בפרשנות הנומרולוגית
חמישה הוא מספר התנועה — חמשת חומשי תורה, והאות ה׳ שנוספה לשמות אברהם ושרה. הוא מזוהה עם סקרנות, חופש וגמישות.
פרשנות היא מסורת תרבותית ורוחנית — לא קביעה מדעית ולא תחזית. היא לא משנה את משמעות השם.
מילים מהתנ״ך שערכן 608
יש הנוהגים לומר בסוף תפילת העמידה פסוק שמתחיל באות הראשונה של שמם ומסתיים באות האחרונה.
נומרולוגיה
פרשנות להשראה — מסורת תרבותית על המספר, לא קביעה על אופיו, מקצועו או עתידו של הילד.
איך מחשבים? גימטריה רגילה (608) ← 6 + 0 + 8 = 14 ← 1 + 4 = 5.
5 כנגד חמשת חומשי תורה
התורה נחלקת לחמישה חומשים, ובמסורת 5 הוא מספר של מסגרת שלמה שיש בה גם תנועה: מבריאת העולם, דרך יציאת מצרים והמדבר, ועד הכניסה לארץ. כך 5 מסמל דרך ולא רק נקודה.
5 במקרא ובמסורת
האות ה׳, שערכה 5, נוספה לשמות אברם ושרי והפכה אותם לאברהם ולשרה (בראשית יז, ה; יז, טו). במסורת זו נחשבת התוספת של חמש לפתח של שינוי — מהות חדשה שנפתחת דרך שם חדש.
הדרך של 5
במסורת הנומרולוגית בעלי המספר 5 מתוארים כמגלים: אוהבים לנסוע, ללמוד דבר חדש ולפגוש אנשים. כוחם בגמישות ובאומץ להשתנות, והאתגר שהמסורת מייחסת למספר הוא להתמיד גם כשהחידוש מתחלף בשגרה.
• סקרנות
• גמישות
• אנרגיה
• אהבת חופש
• הסתגלות מהירה
• פתיחות לחדש
• כושר שכנוע
• חוסר מנוחה
• קושי במחויבות ארוכה
• פזיזות
• מסעות ותיירות
• תקשורת ושיווק
• עיתונות ומחקר שטח
• יזמות
• תחומים משתנים
שכיחות לאורך השנים
מתוכם 83 בשנים שבהן הלמ״ס לא פרסם מספר נפרד (מספר קטן מדי לפרסום)
בין ילידי 2024: מקום 196 בין השמות של היהודים. מילידי 1949 עד 2024 — מקום 479 מתוך 6,722 שמות.
| שנת לידה | מספר |
|---|---|
| 2024 | 101 |
| 2023 | 73 |
| 2022 | 49 |
| 2021 | 59 |
| 2020 | 56 |
| 2019 | 49 |
| 2018 | 35 |
| 2017 | 45 |
| 2016 | 41 |
| 2015 | 40 |
| 2014 | 23 |
| 2013 | 26 |
| 2012 | 16 |
| 2011 | 34 |
| 2010 | 16 |
| 2009 | 25 |
| 2008 | 20 |
| 2007 | 18 |
| 2006 | 16 |
| 2005 | 11 |
| 2004 | 13 |
| 2003 | 14 |
| 2002 | 12 |
| 2001 | לא פורסם (״..״) |
| 2000 | לא פורסם (״..״) |
| 1999 | 6 |
| 1998 | 8 |
| 1997 | לא פורסם (״..״) |
| 1996 | 7 |
| 1995 | לא פורסם (״..״) |
| 1994 | לא פורסם (״..״) |
| 1993 | לא פורסם (״..״) |
| 1992 | לא פורסם (״..״) |
| 1991 | לא פורסם (״..״) |
| 1990 | לא פורסם (״..״) |
| 1989 | לא פורסם (״..״) |
| 1988 | לא פורסם (״..״) |
| 1987 | לא פורסם (״..״) |
| 1986 | לא פורסם (״..״) |
| 1985 | לא פורסם (״..״) |
| 1984 | 0 |
| 1983 | 0 |
| 1982 | לא פורסם (״..״) |
| 1981 | לא פורסם (״..״) |
| 1980 | 0 |
מה זה סופר? אנשים שחיים היום בישראל ונושאים את השם, לפי שנת הלידה — לא כל מי שנולד באותה שנה. בשנים מוקדמות המספר נמוך יותר בגלל פטירה, הגירה ושינוי שם. ערכים קטנים שהלמ״ס לא מפרסמת (״..״) לא מוצגים כאפס.
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ״ס), ״השמות הנוכחיים של ילידי 1949 עד 2024 לפי מין וקבוצת אוכלוסייה, שם פרטי ושנת לידה״, נשלף 27.10.2026. מועתק ומופץ כמות שהוא (as is) על פי רישיון השימוש של הלמ״ס.
שמות קרובים
שם הר נוסף, שבמקרא מופיע לצד התבור (ירמיהו מו, יח).
שם על שם הר ארבל שמעל הכנרת, לא רחוק מן התבור.
ההר הגבוה בארץ, שמרנן יחד עם התבור בתהלים פט, יג.
השמות כאן אינם כתיב אחר של תבור; הם שמות נוף אחרים.
שאלות ומקורות
מה פירוש השם תבור?
האם תבור הוא שם לבן או לבת?
היכן מופיע תבור בתנ״ך?
מה הגימטריה של השם תבור?
איזה פסוק מתאים לשם תבור?
[1] תנ״ך: שופטים ד, ו · תהלים פט, יג · צ, א · ירמיהו מו, יח · ישעיהו ס, טו [2] בראשית רבה צט, א [3] תלמוד בבלי, שבת קד, א [4] ספר יצירה
מאותה משפחה שבנתה את מרכז השמות.
בזמן שבוחרים שם — גם הגוף צריך מנוחה
מרכז השמות הוא מתנה מאימי — בלי עלות ובלי הרשמה. אם כבר כאן, הכירו את כריות ההריון שלנו.