שָׁנִית
שם עברי מודרני לבנות, מן ״שָׁנִי״ — הצבע האדום העז שבמקרא, שבו נצבעו יריעות המשכן.
משמעות ומקור
שנית הוא שם עברי מודרני לבנות. הוא נגזר מן המילה המקראית ״שָׁנִי״ — צבע אדום עז שהופק מתולעת ושימש לבגדי הכהונה וליריעות המשכן, ונוספה לו הסיומת הנשית ״־ית״, כמו בשמות כרמית ונורית. השם קרוב לשם שני, ונבחר בישראל בעיקר מאז שנות השישים והשבעים. בצליל הוא מזכיר גם את המילה ״שֵׁנִית״ — פעם נוספת.
צבע אדום עז, ״תּוֹלַעַת שָׁנִי״ במקרא. היה מן החומרים היקרים שנתרמו למשכן, וגם סמל ליופי — ״כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתֹתַיִךְ״.
סיומת נשית שיוצרת שמות עבריים רבים: כרמית, נורית, גלית. כך ״שני״ נעשה שם נשי מובחן.
האדום של השני הוא צבע של חום, של לב ושל אנרגיה. שם שנגזר ממנו מבטא חיות, נוכחות ויופי שאינו מתבייש. זה צבע שרואים.
השני היה צבע יקר, שהופק בעמל רב ושמור לדברים חשובים — בגדי כהונה ומשכן. מכאן קריאה של ערך: הילדה כדבר יקר ונבחר.
בצליל השם נשמעת המילה ״שֵׁנִית״. יש הורים שרואים בכך ברכה להתחדשות: הזדמנות שנייה, ניסיון נוסף, תקווה שחוזרת.
כתיב והגייה
שָׁ · נִית — 2 הברות, מלרע (ההטעמה בהברה האחרונה)
השם שָׁנִית (מן ״שני״, צבע אדום) נכתב כמו המילה שֵׁנִית (פעם שנייה), אבל נהגה אחרת: בשם השי״ן בקמץ.
בלטינית נהוג Shanit. הכתיב Shanith עם h בסוף נדיר, ומופיע בעיקר אצל משפחות שמקפידות על תעתיק של ת׳.
קשר לתנ״ך
שנית אינו שם של דמות במקרא, אבל המילה שממנה הוא נגזר, ״שָׁנִי״, מופיעה פעמים רבות: בפרשות המשכן, בשיר השירים ובמשלי. גם המילה ״שֵׁנִית״, שנכתבת בדיוק כמו השם, מופיעה בנבואת הגאולה של ישעיהו.
השני היה בין החומרים היקרים שנתרמו לבניית המשכן, לצד התכלת והארגמן.
המילה ״שנית״, שנכתבת כמו השם, מופיעה בנבואה על קיבוץ הגלויות — יד שמושטת פעם נוספת.
פסוקים לשם שנית
יש הנוהגים לומר בסוף תפילת העמידה פסוק שמתחיל באות הראשונה של השם ומסתיים באות האחרונה. לשנית — פסוקים שמתחילים ב־ש ומסתיימים ב־ת.
התאמה ממוחשבת לפי האות הראשונה והאחרונה בלבד. הרשימה לא נבדקה ידנית.
שַׁתַּנִי בְּבוֹר תַּחְתִּיּוֹת בְּמַחֲשַׁכִּים בִּמְצֹלוֹת׃
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת הִנֵּה בָּרֲכוּ אֶת־ה׳ כָּל־עַבְדֵי ה׳ הָעֹמְדִים בְּבֵית־ה׳ בַּלֵּילוֹת׃
שְׁכַנְיָה רְחֻם מְרֵמֹת׃
שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת׃
שָׁלְחָה נַעֲרֹתֶיהָ תִקְרָא עַל־גַּפֵּי מְרֹמֵי קָרֶת׃
שְׁלֹשָׁה הֵמָּה מֵיטִיבֵי צָעַד וְאַרְבָּעָה מֵיטִבֵי לָכֶת׃
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex) — נחלת הכלל, דרך Open Scriptures Hebrew Bible. טעמי המקרא הוסרו לנוחות הקריאה.
פסוק לשם שנית
פסוקים שמתחילים באות ש ומסתיימים באות ת, וכל שאר אותיות השם מופיעות בתוכם לפי הסדר.
נמצאו 15 פסוקים כאלה. ב־3 מהם אותיות האמצע פותחות מילים.
שִׁמְעוּ וְהָעִידוּ בְּבֵית יַעֲקֹב נְאֻם־אֲדֹנָי ה׳ אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת׃
שֹׁמֵר מִצְוָה שֹׁמֵר נַפְשׁוֹ בּוֹזֵה דְרָכָיו יָמוּת׃
שְׂאוּ לַשָּׁמַיִם עֵינֵיכֶם וְהַבִּיטוּ אֶל־הָאָרֶץ מִתַּחַת כִּי־שָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה וְיֹשְׁבֶיהָ כְּמוֹ־כֵן יְמוּתוּן וִישׁוּעָתִי לְעוֹלָם תִּהְיֶה וְצִדְקָתִי לֹא תֵחָת׃
השם שנית מסתתר בפסוקים
האותיות של השם מופיעות בתוך הפסוק לפי הסדר: ברצף (כמילה בפסוק, בתוך מילה או על פני כמה מילים), או בדילוג קבוע (כל אות שנייה, שלישית וכן הלאה). זה חיפוש אותיות ממוחשב, לא פרשנות.
נמצאו 200 מופעים: 82 ברצף אותיות ו־118 בדילוג קבוע.
שְׂבָכִים מַעֲשֵׂה שְׂבָכָה גְּדִלִים מַעֲשֵׂה שַׁרְשְׁרוֹת לַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל־רֹאשׁ הָעַמּוּדִים שִׁבְעָה לַכֹּתֶרֶת הָאֶחָת וְשִׁבְעָה לַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית׃
אֶת־הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם׃
וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וּכְנִסְכָּהּ תַּעֲשֶׂה־לָּהּ לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַה׳
וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְלָקַח לַמִּטַּהֵר שְׁתֵּי־צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהֹרוֹת וְעֵץ אֶרֶז וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב׃
קבלה ורוחניות
קריאה רוחנית בשם שנית דרך צבע השני שבמשכן ובאשת חיל, דרך המילה ״שנית״ שבנבואת ישעיהו, ודרך ארבע אותיותיו.
אדום שבתוך הקודש
השני שימש במשכן לצד התכלת והארגמן. אפשר לקרוא בכך שגם החום והתשוקה, הצבע האדום, יש להם מקום בקודש — לא רק השקט והכחול. השם שנית נושא את הצבע הזה כחלק שלם ומכובד באדם. גם רגש עז יכול לשרת דבר טוב. כשהוא מכוון נכון.
בית שאינו מפחד
על אשת חיל נאמר ״לֹא תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג כִּי כָל בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים״. בקריאה רוחנית, שנית היא מי שמלבישה את סביבתה חום — דאגה שקטה שמגינה מפני הקור. זו לא דאגה רועשת אלא חום שמרגישים בבית בכל יום.
הזדמנות נוספת
בישעיהו ״יוֹסִיף אֲדֹנָי שֵׁנִית יָדוֹ״ — יד שנמשכת שוב לגאול. אפשר לקרוא בשם, שנכתב כמו המילה הזאת, ברכה לחיים שבהם תמיד יש פעם נוספת, ותקווה שאינה נגמרת אחרי ניסיון אחד. הנפילה אינה סוף הדרך. תמיד אפשר לקום שוב ולהמשיך.
סוד האותיות בשם
בספר יצירה ש׳ היא אחת משלוש האמות, כנגד האש. צורתה שלושה ראשים העולים מבסיס אחד. בדרשת האותיות ש׳ ות׳ מעמידות זו מול זו את השקר והאמת. ערכה 300. בשנית היא פותחת את השם — אש וחום, כמו הצבע האדום של השני.
בדרשת האותיות „נו״ן כפופה נו״ן פשוטה — נאמן כפוף, נאמן פשוט”: מי שנאמן בענווה זוכה לעמוד זקוף. בספר יצירה היא כנגד חודש חשוון וחוש הריח. ערכה 50. בשם היא ממשיכה את ״שני״, ומוסיפה לו יציבות.
בדרשת האותיות י׳ היא „ונותן לך ירושה”. היא הקטנה באותיות, ובה פותח שם הוי״ה. בספר יצירה היא כנגד חודש אלול וחוש המעשה. ערכה 10. בשם היא חותמת את המילה ״שני״, הקטנה שבאותיות לפני הסיומת.
בדרשת האותיות ת׳ היא „אמת”, ו„חותמו של הקב״ה אמת” (שבת נה, א). היא האחרונה באותיות, ובספר יצירה היא כפולה. ערכה 400. בשם היא חותמת וקובעת את הסיומת הנשית ״־ית״.
הקשר לספירות לפי שלוש קבוצות האותיות בספר יצירה: שלוש האמות כנגד היסודות — א׳ אוויר (תפארת), מ׳ מים (חסד), ש׳ אש (גבורה); שבע הכפולות כנגד שבע הספירות התחתונות; שתים־עשרה הפשוטות כנגד חודשי השנה, ואין להן ספירה ישירה.
תולעת השני נתרמה למשכן לצד התכלת והארגמן. צבע של חום ושל חיות שקיבל מקום בקודש. במשכן.
בית שלבוש שני אינו חושש מן השלג — דימוי לדאגה ולחום. הבית מוגן בזכות מי שדואגת לו.
ברמז, השם מזכיר שתמיד אפשר לנסות שוב ולהתחיל מחדש. תקווה שחוזרת בכל פעם. וכוח להתחיל שוב בלי לוותר.
פרשנות מסורתית ורוחנית להשראה — לא קביעה על אופי הילד או על גורלו. סוד האותיות מובא לפי שיטות מזוהות: דרשת האותיות בתלמוד (שבת קד, א) וחלוקת האותיות בספר יצירה.
גימטריה
גימטריה היא חישוב ערך מספרי לכל אות עברית: א = 1 ועד ת = 400. מחברים את ערכי האותיות ומקבלים את ערך השם, ואז מחפשים מילים מן המקרא שערכן זהה. זו דרך פרשנית עתיקה לחפש קשרים בין מילים, ולא קביעה על אופיו של מי שנושא את השם.
ערכו של השם שנית הוא 760, כמו ״עֲצֶרֶת״ — הכינוי המקראי ליום החג שבסוף סוכות: ״עֲצֶרֶת הִוא״ (ויקרא כג, לו). עצרת היא כינוס ושהייה יחד, ולפי קריאה זו השם מחבר בין חום לבין התכנסות של משפחה וקהילה.
שווה בגימטריה
יום של התכנסות בסוף החג — רגע שבו עוצרים ונשארים ביחד. בשמחה.
מילה מקראית מן השורש ש־כ־ל: להצליח ולהבין. מוסיפה לשם ברכה של תבונה.
החלק ״שני״ בשם שווה 360, כמו ״שמך״. הצבע שבשם הוא, ברמז, השם עצמו.
לעצור ולהיות יחד
שנית ועצרת באותו ערך מציעים קריאה של שהייה: ערך של רגעים שבהם עוצרים את המרוץ ונמצאים עם האנשים הקרובים. בעולם מהיר, היכולת לעצור היא מתנה.
חום ותבונה
״תשכיל״ באותו ערך מאזן את החום שבצבע השני בשכל ובשיקול דעת. רגש ובינה שהולכים יחד. החום נותן כוח, והתבונה מכוונת אותו. יחד הם שלמים.
השם כצבע
״שני״ שווה ל״שמך״. אפשר לקרוא בכך שהשם הוא כמו צבע: הוא נותן לאדם גוון משלו, שמבדיל אותו בלי להפריד אותו מן השאר. וזה כוחו.
שיטה: גימטריה רגילה (מספר הכרחי), א=1 עד ת=400; אותיות סופיות (ך ם ן ף ץ) מחושבות כרגילות. „עם הכולל” = תוספת 1 על המילה עצמה, ומצוין במפורש. השוואה בגימטריה היא רמז ופרשנות, לא עובדה.
מחשבון שם מלא
התוצאה עבור שנית
- ש300
- נ50
- י10
- ת400
- צמצום: 7 + 6 + 0 = 13
- צמצום: 1 + 3 = 4
- 4 הוא מספר בין 1 ל־9 — עוצרים כאן
ניקוד, רווח ומקף אינם משנים את הסכום. ך ם ן ף ץ מחושבות כמו כ מ נ פ צ.
טיפ: הוסיפו שם שני או שם משפחה כדי לחשב את הגימטריה של השם המלא.
המספר 4 — בפרשנות הנומרולוגית
ארבעה הוא מספר היסוד והיציבות — ארבע אותיות שם הוי״ה, ארבע האמהות וארבע רוחות השמיים. הוא מזוהה עם סדר, נאמנות ובנייה סבלנית לאורך זמן.
פרשנות היא מסורת תרבותית ורוחנית — לא קביעה מדעית ולא תחזית. היא לא משנה את משמעות השם.
מילים מהתנ״ך שערכן 760
יש הנוהגים לומר בסוף תפילת העמידה פסוק שמתחיל באות הראשונה של שמם ומסתיים באות האחרונה.
נומרולוגיה
פרשנות להשראה — מסורת תרבותית על המספר, לא קביעה על אופיו, מקצועו או עתידו של הילד.
איך מחשבים? גימטריה רגילה (760) ← 7 + 6 + 0 = 13 ← 1 + 3 = 4.
4 כנגד ארבע אותיות השם
שם הוי״ה בנוי מארבע אותיות, ובמסורת הקבלה הן מבטאות מבנה שלם — מן הנקודה שבי׳ ועד ההתפשטות שבה׳ האחרונה. לכן 4 נחשב מספר של בניין שלם ומסודר, שיש לו גם שורש וגם התגלות.
4 במקרא ובמסורת
ארבע אמהות, ארבעה נהרות שיצאו מעדן, ארבע רוחות השמיים, ארבעה מינים, ארבע כוסות וארבעה בנים בליל הסדר. בכל אלה 4 מסמן שלמות שמחזיקה את הכול יחד מכל הכיוונים.
הדרך של 4
במסורת הנומרולוגית בעלי המספר 4 מתוארים כבונים: מי שמניחים יסודות שאחרים יכולים לעמוד עליהם — במשפחה, בקהילה ובעבודה. כוחם בהתמדה ובנאמנות, והאתגר שלהם הוא לשמור על גמישות ועל שמחה בדרך.
• מעשיות
• סדר ושיטתיות
• נאמנות
• התמדה
• אמינות — עומד במילה
• בונה דברים לאורך זמן
• מביא שקט וביטחון לסביבה
• נטייה לנוקשות
• קושי עם שינויים פתאומיים
• ביקורתיות כלפי עצמו
• חינוך והוראה
• הנדסה, בנייה ותכנון
• ניהול ותפעול
• משפט וסדרי ציבור
• רפואה וטיפול
שכיחות לאורך השנים
מתוכם 47 בשנים שבהן הלמ״ס לא פרסם מספר נפרד (מספר קטן מדי לפרסום)
בין ילידי 2024 השם אינו מופיע בדירוג (מספר קטן מדי לפרסום). מילידי 1949 עד 2024 — מקום 919 מתוך 8,126 שמות.
| שנת לידה | מספר |
|---|---|
| 2019 | לא פורסם (״..״) |
| 2018 | 0 |
| 2017 | 0 |
| 2016 | 0 |
| 2015 | 0 |
| 2014 | 0 |
| 2013 | 0 |
| 2012 | 0 |
| 2011 | 0 |
| 2010 | 0 |
| 2009 | 0 |
| 2008 | 0 |
| 2007 | 0 |
| 2006 | לא פורסם (״..״) |
| 2005 | 0 |
| 2004 | לא פורסם (״..״) |
| 2003 | לא פורסם (״..״) |
| 2002 | 0 |
| 2001 | לא פורסם (״..״) |
| 2000 | לא פורסם (״..״) |
| 1999 | לא פורסם (״..״) |
| 1998 | לא פורסם (״..״) |
| 1997 | לא פורסם (״..״) |
| 1996 | 0 |
| 1995 | לא פורסם (״..״) |
| 1994 | לא פורסם (״..״) |
| 1993 | לא פורסם (״..״) |
| 1992 | לא פורסם (״..״) |
| 1991 | לא פורסם (״..״) |
| 1990 | 7 |
| 1989 | 7 |
| 1988 | 10 |
| 1987 | 10 |
| 1986 | 8 |
| 1985 | 23 |
| 1984 | 11 |
| 1983 | 12 |
| 1982 | 17 |
| 1981 | 13 |
| 1980 | 22 |
מה זה סופר? אנשים שחיים היום בישראל ונושאים את השם, לפי שנת הלידה — לא כל מי שנולד באותה שנה. בשנים מוקדמות המספר נמוך יותר בגלל פטירה, הגירה ושינוי שם. ערכים קטנים שהלמ״ס לא מפרסמת (״..״) לא מוצגים כאפס.
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ״ס), ״השמות הנוכחיים של ילידי 1949 עד 2024 לפי מין וקבוצת אוכלוסייה, שם פרטי ושנת לידה״, נשלף 27.10.2026. מועתק ומופץ כמות שהוא (as is) על פי רישיון השימוש של הלמ״ס.
שמות קרובים
השם שממנו נגזר שנית: הצבע האדום של המשכן. נפוץ יותר, וקרוב מאוד בצליל ובמשמעות.
שם עברי מן הרימון האדום. בשיר השירים שני הדימויים מופיעים באותו פסוק: חוט השני ופלח הרימון.
שם עברי בסיומת ״־ית״ ובצליל דומה, וגם הוא מן הטבע הישראלי — מן הכרם.
אף אחד מן השמות כאן אינו כתיב אחר של שנית: הם שמות נפרדים, קרובים אליו במשמעות, בצליל או במקור.
שאלות ומקורות
מה פירוש השם שנית?
האם שנית הוא שם מקראי?
איך הוגים את השם שנית?
מה הגימטריה של שנית?
איזה פסוק מתאים לשם שנית?
[1] תנ״ך: שמות כה, ד · ויקרא כג, לו · ישעיהו יא, יא · משלי לא, כא · שיר השירים ד, ג · מלכים א׳ י, יט · נחמיה יב, ג [2] תלמוד בבלי, שבת קד, א (דרשת האותיות) [3] ספר יצירה
מאותה משפחה שבנתה את מרכז השמות.
בזמן שבוחרים שם — גם הגוף צריך מנוחה
מרכז השמות הוא מתנה מאימי — בלי עלות ובלי הרשמה. אם כבר כאן, הכירו את כריות ההריון שלנו.