מה השם אומר, איך כותבים אותו ומה מקורותיו במקרא ובקבלה
3 פירושים
2 פסוקים
4 אותיות ורמזים
01
משמעות ומקור
מה ידוע
עודד הוא שם מקראי מן השורש ע־ו־ד, שמשמעו במקרא לחזק, להקים ולהשיב. בתהלים נאמר ״מְעוֹדֵד עֲנָוִים ה׳״ (תהלים קמז, ו) ו״יָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד״ (תהלים קמו, ט) — ה׳ מרים את מי שנפל. בעברית החדשה ״לעודד״ פירושו לתת כוח ותקווה במילים, וזו המשמעות שרוב ההורים שומעים בשם. במקרא נשאו אותו שני אנשים: עודד אביו של הנביא עזריהו, ועודד הנביא שפעל בשומרון בימי אחז מלך יהודה.
ע־ו־ד
שורש מקראי שמשמעו לחזק ולהקים מחדש. ממנו ״יְעוֹדֵד״ ו״מְעוֹדֵד״ בתהלים, ובעברית החדשה ״עידוד״ — המילה הטובה שנותנת לאדם כוח להמשיך בדרכו.
עוֹדֵד
צורה בבניין פּוֹלֵל, כמו ״מְעוֹדֵד״ שבתהלים. כשם פרטי היא מתארת את האדם עצמו: מי שמעודד ומחזק את הסובבים אותו.
פירוש
מילה שנותנת כוח
הקריאה הפשוטה מן העברית של היום: מי שמעודד אחרים. עידוד אמיתי אינו מחמאה ריקה, אלא מבט שרואה את הכוחות של האדם עוד לפני שהוא רואה אותם בעצמו, ואומר לו שהוא מסוגל להמשיך.
הנביא שהציל שבויים
עודד הנביא עמד מול צבא שחזר לשומרון עם שבויים רבים מיהודה, ודרש לשחרר אותם. בעקבות דבריו הלבישו החיילים את השבויים, האכילו אותם והחזירו אותם ליריחו. בקריאה הזאת השם מבטא אומץ מוסרי: לעמוד מול רבים ולדבר בשם החמלה.
קימה אחרי נפילה
במקרא השורש ע־ו־ד מתאר את ה׳ שמקים את הענווים, את היתום ואת האלמנה. קריאה שלישית רואה בשם הבטחה של חוסן: לא חיים בלי קשיים, אלא היכולת לקום אחריהם, ולהושיט יד גם למי שנפל לידך.
שמות מקראיים של חיזוק ועזרה
עזרא
עזריה
יחזקאל
חזקיה
אמוץ
02
כתיב והגייה
כינויים
עודי
כתיבים נפוצים באנגלית
Oded
ניקוד
עוֹדֵד
חלוקת הברות והטעמה
עוֹ · דֵד — 2 הברות, מלרע (ההטעמה בהברה האחרונה)
לא לבלבל עם
במקרא השם נכתב לרוב בכתיב חסר, עֹדֵד, ופעם אחת בכתיב מלא, עוֹדֵד (דברי הימים ב׳ טו, א). עובד הוא שם מקראי אחר, מן השורש ע־ב־ד, שנשמע דומה אך משמעו עבודה ושירות.
בתעתיק הלטיני Oded אין ייצוג לאות ע׳, כמו ברוב השמות העבריים שנפתחים בה. בעברית של היום השם נכתב תמיד עם וי״ו, עודד, ואין לו כתיב חלופי שנמצא בשימוש.
03
קשר לתנ״ך
עודד הוא שם מקראי שמופיע רק בספר דברי הימים ב׳. בפרק טו מוזכר ״עֲזַרְיָהוּ בֶּן־עוֹדֵד״, נביא שדבריו חיזקו את המלך אסא לבער את העבודה הזרה מן הארץ. בפרק כח מסופר על ״נָבִיא לַה׳ עֹדֵד שְׁמוֹ״, שיצא לקראת צבא ישראל החוזר לשומרון עם שבויים מיהודה, והוכיח את החיילים. בעקבות דבריו שוחררו השבויים, קיבלו בגדים, מזון ומשקה, והוחזרו אל אחיהם ביריחו.
עֹדֵד שְׁמוֹ וַיֵּצֵא לִפְנֵי הַצָּבָא
עודד הנביא יוצא לבדו מול צבא שלם ודורש לשחרר את השבויים. שמו מופיע במקרא ברגע של אומץ מוסרי.
האותיות של השם מופיעות בתוך הפסוק לפי הסדר: ברצף (כמילה בפסוק, בתוך מילה או על פני כמה מילים), או בדילוג קבוע (כל אות שנייה, שלישית וכן הלאה). זה חיפוש אותיות ממוחשב, לא פרשנות.
קריאה רוחנית בשם עודד: ה׳ שמעודד את הענווים, החובה לחזק ידיים רפות, הנביא שהפך רחמים למעשה, ואותיות השם לפי דרשת האותיות בתלמוד ולפי ספר יצירה.
״מעודד ענווים ה׳״
בתהלים נאמר ״מְעוֹדֵד עֲנָוִים ה׳ מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי־אָרֶץ״ (תהלים קמז, ו). הפועל שבבסיס השם עודד מתואר כאן כמעשה של ה׳ עצמו: להרים את מי שכפוף וצנוע. בעיני האתר אפשר לקרוא בשם הזמנה ללכת בדרך הזאת, ולהיות מי שמרים את רוחו של אדם שאיש אינו שם לב אליו. העידוד הופך כך ממעשה של נימוס לדרך של חיקוי מידותיו של ה׳.
חזקו ידיים רפות
ישעיהו קורא ״חַזְּקוּ יָדַיִם רָפוֹת וּבִרְכַּיִם כֹּשְׁלוֹת אַמֵּצוּ״ (ישעיהו לה, ג), ובמקום אחר הוא מתאר עם שבו ״אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ יַעְזֹרוּ וּלְאָחִיו יֹאמַר חֲזָק״ (ישעיהו מא, ו). העידוד נעשה כאן חובה הדדית: כל אחד אחראי לחזק את חברו. בשם עודד הרעיון הזה הופך לזהות — שם שמזכיר בכל פעם שקוראים בו שמילה טובה אינה מותרות, אלא חלק מן האחריות שלנו זה כלפי זה.
נבואה של רחמים
רוב הנביאים במקרא מוכיחים את העם על חטאיו. עודד הנביא מוכיח על חוסר רחמים: הוא דורש מן המנצחים לראות בשבויים אחים. דבריו פועלים, והאנשים מאכילים את השבויים, סכים אותם ומובילים את החלשים על חמורים (דברי הימים ב׳ כח, טו). בעיני האתר זו תמצית השם: עידוד שאינו נשאר במילים, אלא מוביל אנשים אחרים לעשות טוב.
עוד — מילה של המשך
ברמז, השם עודד פותח במילה ״עוד״ — מילה של המשך ושל תקווה, כמו בנבואת זכריה ״עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלִָם״ (זכריה ח, ד). מי שמעודד אחר אומר לו בעצם ״עוד״: יש עוד כוח, יש עוד דרך, עוד לא נגמר. אפשר לקרוא כך בשם הבטחה שקטה של המשכיות, שבאה דווקא ברגע שבו נדמה שאין המשך. זו פרשנות רוחנית ולא קביעה על אופי.
סוד האותיות בשם
ע
עַיִן · שבת קד, א · פשוטה, טבת (ספר יצירה)
ספירה: אין ספירה ישירה · אות פשוטה, כנגד חודש טבת
שם האות הוא „עין”. בדרשת האותיות היא „עניים” שבצירוף „סמוך עניים”, ובספר יצירה היא כנגד חודש טבת. ערכה 70. בעודד היא פותחת את השם — עין שרואה מי זקוק לעידוד, כמו בדרשת ״סמוך עניים״.
ו
וָו · שבת קד, א · פשוטה, אייר (ספר יצירה)
ספירה: אין ספירה ישירה · אות פשוטה, כנגד חודש אייר
שם האות „וו” הוא יתד מחברת, כמו „ווי העמודים” במשכן. בדרשת האותיות ה״ו הן „שמו של הקב״ה”, ובספר יצירה הו׳ כנגד חודש אייר וחוש המחשבה. ערכה 6. בשם היא משלימה עם הע׳ את המילה ״עוד״ — וו של חיבור ושל המשך.
ד
דָּלֶת · שבת קד, א · כפולה (ספר יצירה)
ספירות: שבע הספירות התחתונות (חסד–מלכות) · אות כפולה
שם האות הוא „דלת”, ובדרשת האותיות היא „דלים” שבצירוף „גמול דלים” — מי שמקבל את החסד ופותח לו דלת. בספר יצירה היא כפולה. ערכה 4. בשם היא הדלת הראשונה — הדל שמקבל את העידוד ופותח לו פתח.
ד
דָּלֶת · שבת קד, א · כפולה (ספר יצירה)
ספירות: שבע הספירות התחתונות (חסד–מלכות) · אות כפולה
שם האות הוא „דלת”, ובדרשת האותיות היא „דלים” שבצירוף „גמול דלים” — מי שמקבל את החסד ופותח לו דלת. בספר יצירה היא כפולה. ערכה 4. בשם היא חוזרת וחותמת, וכך שתי דלתי״ן סוגרות את השם: מי שקיבל עידוד יכול לפתוח דלת לאחר.
הקשר לספירות לפי שלוש קבוצות האותיות בספר יצירה: שלוש האמות כנגד היסודות — א׳ אוויר (תפארת), מ׳ מים (חסד), ש׳ אש (גבורה); שבע הכפולות כנגד שבע הספירות התחתונות; שתים־עשרה הפשוטות כנגד חודשי השנה, ואין להן ספירה ישירה.
מְעוֹדֵד
ה׳ מעודד · תהלים
הפועל ״מעודד״ מתאר בתהלים את ה׳, שמרים את הענווים ומחזק את מי שנפל. מאותו פועל ומאותו שורש נבנה השם עודד.
מקור: תהלים קמז, ו
חֲזָק
לאחיו יאמר חזק · ישעיהו
ישעיהו מתאר עם שבו כל אחד עוזר לרעהו ואומר לאחיו ״חזק״. עידוד הדדי כזה הוא לב המשמעות של השם.
מקור: ישעיהו מא, ו
שִׁבְיָה
שבויים שהוחזרו · דברי הימים
בעקבות דברי עודד הנביא קיבלו השבויים בגדים, מזון ושתייה, והוחזרו אל אחיהם ביריחו, עיר התמרים.
מקור: דברי הימים ב׳ כח, טו
עוֹד
עוד יש כוח
אפשר לקרוא בשם, שנפתח במילה ״עוד״, הזמנה לומר לאדם עייף שעוד לא נגמר, ושיש בו עדיין כוח להמשיך בדרכו.
פרשנות רוחנית
פרשנות מסורתית ורוחנית להשראה — לא קביעה על אופי הילד או על גורלו. סוד האותיות מובא לפי שיטות מזוהות: דרשת האותיות בתלמוד (שבת קד, א) וחלוקת האותיות בספר יצירה.
סודות המספרים
מה מסתתר בערך המספרי של השם — גימטריה, מחשבון לשם המלא ונומרולוגיה
גימטריה 84
מספר השם 3
05
גימטריה
רמז · פרשנות
גימטריה היא שיטה עתיקה שמצמידה לכל אות עברית ערך מספרי — מא׳ שערכה 1 ועד ת׳ שערכה 400. במסורת הדרשנית מילים שערכן שווה נקשרות זו לזו ברמז, ושם פרטי הוא מקום טבעי לחפש בו רמזים כאלה.
ע
70
ו
6
ד
4
ד
4
70 + 6 + 4 + 4 = 84
עודד = 84 = חֲנוֹךְ
ערכו של השם עודד הוא 84, כמו ״חֲנוֹךְ״, כמו ״דַּלִּים״, כמו ״יָדַע״ וכמו ״מָחוֹל״. השוויונות האלה מציירים תמונה שלמה של עידוד: חינוך שמכוון את הצעד הראשון, פנייה אל החלשים, היכרות אמיתית עם האחר ושמחה שמגיעה בסוף. לפי קריאה זו השם עודד אינו רק מילה טובה, אלא דרך שלמה של יחס לאדם.
שווה בגימטריה
חֲנוֹךְ
84
על חנוך נאמר ״וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת־הָאֱלֹהִים״ (בראשית ה, כד), ומאותו שורש באה המילה חינוך. עידוד הוא הלב של כל חינוך טוב.
דַּלִּים
84
כמו בדרשת האותיות ״גמול דלים״. עודד הנביא דאג לשבויים החלשים, ושמו שווה בדיוק למילה ״דלים״.
יָדַע
84
כדי לעודד צריך להכיר: לדעת מה מעיק על האדם ומה יחזק אותו. השוויון לידיעה מדגיש את ההקשבה שלפני המילה.
מָחוֹל
84
״הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי״ (תהלים ל, יב) — עידוד שמצליח הופך עצב לריקוד. שוויון מדויק, בלי תוספות.
לחנך פירושו לעודד
השוויון לחנוך, ומכאן לחינוך, מזכיר שהחינוך הטוב נבנה על אמון. מורה או הורה שמעודדים נותנים לילד את הביטחון לנסות ולטעות. הקריאה רואה בשם ברכה לאדם שיידע לגדל אחרים ולתת להם כוח.
אל הדלים
״דלים״ מכוון את העידוד אל מי שזקוק לו באמת. לא קשה לעודד את מי שכבר מצליח; קשה יותר, וחשוב יותר, לפנות אל מי שנחלש. אפשר לקרוא בשם הזמנה לראות את מי שנשאר בצד.
מן הידיעה אל המחול
הידיעה והמחול עומדים בשני קצוות של אותו מסע: קודם מכירים את הכאב, ואחר כך שמחים יחד ביציאה ממנו. השם, ששווה לשניהם, מתאר עידוד שמלווה את האדם לאורך כל הדרך.
אברהם, יצחק ויעקב — שלושה אבות שכל אחד מהם הוסיף דרך משלו. במסורת 3 הוא מספר של יציבות שנולדת מאיזון: „והחוט המשולש לא במהרה ינתק” (קהלת ד, יב). שלושה יחד מחזיקים זה את זה.
3 במקרא ובמסורת
התורה ניתנה בחודש השלישי, אחרי שלושה ימי הכנה, והיא „תורה משולשת” — תורה, נביאים וכתובים (שבת פח, א). במסורת 3 מסמל השלמה: לא רק שניים שעומדים זה מול זה, אלא גם הקשר שנוצר ביניהם.
הדרך של 3
במסורת הנומרולוגית בעלי המספר 3 מתוארים כיוצרים ומספרי סיפורים: אנשים שמבטאים רעיונות במילים, בצבע או בצליל ומשתפים בשמחה. האתגר שהמסורת מייחסת למספר הוא לתת לרעיון אחד להבשיל עד הסוף.
תכונות שמיוחסות למספר
• יצירתיות
• אופטימיות
• כושר ביטוי
• חברותיות
חוזקות
• מעורר השראה
• מביע רעיונות בבהירות
• מביא שמחה לסביבה
אתגרים
• פיזור בין עיסוקים רבים
• קושי בהתמדה
• רגישות לשגרה
תחומים שמיוחסים למספר
• אמנות וכתיבה
• תקשורת ומדיה
• הוראה והדרכה
• עיצוב
• במה ומוזיקה
השם במציאות
כמה נקראים כך בישראל, אנשים מוכרים ושמות קרובים
9 שמות קרובים
4 אנשים מוכרים
08
שכיחות לאורך השנים
נתון רשמי
תושבים ששמם עודד, לפי שנת לידה · בנים · יהודים
סך הכל, ילידי 1949 עד 2024
6,502
מתוכם 56 בשנים שבהן הלמ״ס לא פרסם מספר נפרד (מספר קטן מדי לפרסום)
שנת השיא
1978
·
190
בין ילידי 2024 השם אינו מופיע בדירוג (מספר קטן מדי לפרסום). מילידי 1949 עד 2024 — מקום 145 מתוך 6,722 שמות.
תושבים ששמם עודד, לפי שנת לידה · בנים · יהודים. הנתונים המלאים זמינים בתצוגת הטבלה.
1980
1985
1990
1995
2000
2005
2010
2015
2020
תושבים ששמם עודד, לפי שנת לידה · בנים · יהודים
שנת לידה
מספר
2024
לא פורסם (״..״)
2023
לא פורסם (״..״)
2022
10
2021
7
2020
5
2019
17
2018
12
2017
11
2016
20
2015
21
2014
20
2013
34
2012
26
2011
37
2010
35
2009
29
2008
32
2007
44
2006
40
2005
30
2004
50
2003
53
2002
50
2001
55
2000
63
1999
68
1998
84
1997
79
1996
43
1995
48
1994
46
1993
55
1992
64
1991
59
1990
64
1989
93
1988
92
1987
104
1986
103
1985
132
1984
161
1983
152
1982
152
1981
161
1980
175
מה זה סופר? אנשים שחיים היום בישראל ונושאים את השם, לפי שנת הלידה — לא כל מי שנולד באותה שנה. בשנים מוקדמות המספר נמוך יותר בגלל פטירה, הגירה ושינוי שם. ערכים קטנים שהלמ״ס לא מפרסמת (״..״) לא מוצגים כאפס.
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ״ס), ״השמות הנוכחיים של ילידי 1949 עד 2024 לפי מין וקבוצת אוכלוסייה, שם פרטי ושנת לידה״, נשלף 27.10.2026. מועתק ומופץ כמות שהוא (as is) על פי רישיון השימוש של הלמ״ס.
09
אנשים מוכרים
רשומות
אישים מוכרים בשם עודד, מן התיאטרון, הספורט, הספרות והפוליטיקה.
עודד קוטלר
שחקן ובמאי, זוכה פרס השחקן בפסטיבל קאן (1967)
מקור: ויקיפדיה
עודד קטש
שחקן ומאמן כדורסל, שחקן מכבי תל אביב ונבחרת ישראל
מקור: ויקיפדיה
עודד בורלא
סופר ומשורר לילדים, צייר ומאייר; 1915 עד 2009
מקור: ויקיפדיה
עודד פורר
חבר הכנסת מטעם ישראל ביתנו ושר החקלאות (2021 עד 2022)
בדברי הימים ב׳ מופיעים שניים: עודד, אביו של הנביא עזריהו (פרק טו), ועודד הנביא שפעל בשומרון ושכנע את חיילי ישראל לשחרר את שבויי יהודה ולהשיב אותם הביתה (פרק כח).