דְּגָנִית
שם עברי מן המילה ״דגן״ — תבואה, ובהשאלה שפע של יבול ופוריות.
משמעות ומקור
דגנית הוא שם עברי שנגזר מן המילה המקראית ״דָּגָן״ — התבואה, בעיקר חיטה ושעורה — ומן הסיומת הנשית ״־ית״. הוא שייך לגל של שמות חקלאיים ששיקפו את החיבור של ההתיישבות העברית לאדמה, ובאותה רוח נקראה גם דגניה, הקבוצה הראשונה. השם היה נפוץ בעיקר בשנות השבעים.
התבואה במקרא, ובצירוף הקבוע ״דגן ותירוש״ — סמל לשפע שה׳ נותן בארץ (בראשית כז, כח; דברים יא, יד).
סיומת עברית ליצירת שמות נשיים, שמוסיפה לשם נימה רכה של חיבה.
הקריאה הראשונה היא הברכה שיצחק מברך את יעקב: ״וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ״. דגנית היא לפי זה שם של שפע ושל שולחן מלא.
דגן אינו צומח מעצמו: חורשים, זורעים ומחכים לגשם בעתו. יש בשם גם הערכה לעבודה הסבלנית שמביאה פרי, בשדה ובחיים.
בשנים שבהן השם נפוץ, דגן ושדות היו חלק מן הזהות הישראלית החדשה. מי שנקראת דגנית נושאת את זיכרון החיבור הזה בין אנשים לאדמה.
כתיב והגייה
דְּגָ · נִית — 2 הברות, מלרע (ההטעמה בהברה האחרונה)
דגנית אינה דגניה: דגניה הוא שם קיבוץ ושם פרטי נפרד, אף ששניהם מן המילה דגן.
בדיבור השווא בד׳ כמעט אינו נשמע, ולכן הכתיב Dganit נפוץ יותר מ־Deganit.
קשר לתנ״ך
דגנית אינה שם מקראי, אבל המילה ״דגן״ מופיעה במקרא פעמים רבות, בדרך כלל בצירוף ״דגן ותירוש״ — ביטוי לברכה ולשפע של הארץ. הקשר של השם למקרא הוא דרך המילה הזאת.
ברכת יצחק ליעקב: טל השמים, שמני הארץ ושפע של דגן. זו הברכה המוכרת ביותר שבה מופיע הדגן.
בפרשת ״והיה אם שמוע״: גשם בעתו, ואחריו אסיף של דגן, יין ושמן.
פסוקים לשם דגנית
יש הנוהגים לומר בסוף תפילת העמידה פסוק שמתחיל באות הראשונה של השם ומסתיים באות האחרונה. לדגנית — פסוקים שמתחילים ב־ד ומסתיימים ב־ת.
התאמה ממוחשבת לפי האות הראשונה והאחרונה בלבד. הרשימה לא נבדקה ידנית.
דּוֹם לַה׳ וְהִתְחוֹלֵל לוֹ אַל־תִּתְחַר בְּמַצְלִיחַ דַּרְכּוֹ בְּאִישׁ עֹשֶׂה מְזִמּוֹת׃
דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת׃
דְּנָה פַּרְשֶׁגֶן אִגַּרְתָּא דִּי שְׁלַחוּ עֲלוֹהִי עַל־אַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא מַלְכָּא עַבְדָיךְ אֱנָשׁ עֲבַר־נַהֲרָה וּכְעֶנֶת׃
דַּבֵּר אֶל־אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת־הַנֵּרֹת אֶל־מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת׃
דַּבְּרוּ אֶל־כָּל־עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית־אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת׃
דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל־כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל־צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת׃
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex) — נחלת הכלל, דרך Open Scriptures Hebrew Bible. טעמי המקרא הוסרו לנוחות הקריאה.
פסוק לשם דגנית
פסוקים שמתחילים באות ד ומסתיימים באות ת, וכל שאר אותיות השם מופיעות בתוכם לפי הסדר.
נמצאו 4 פסוקים כאלה.
דִּי יְבַקַּר בִּסְפַר־דָּכְרָנַיָּא דִּי אֲבָהָתָךְ וּתְהַשְׁכַּח בִּסְפַר דָּכְרָנַיָּא וְתִנְדַּע דִּי קִרְיְתָא דָךְ קִרְיָא מָרָדָא וּמְהַנְזְקַת מַלְכִין וּמְדִנָן וְאֶשְׁתַּדּוּר עָבְדִין בְּגַוַּהּ מִן־יוֹמָת עָלְמָא עַל־דְּנָה קִרְיְתָא דָךְ הָחָרְבַת׃
דְּנָה פַּרְשֶׁגֶן אִגַּרְתָּא דִּי שְׁלַחוּ עֲלוֹהִי עַל־אַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא מַלְכָּא עַבְדָיךְ אֱנָשׁ עֲבַר־נַהֲרָה וּכְעֶנֶת׃
דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל־כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל־צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת׃
קבלה ורוחניות
בספרות חז״ל הדגן הוא יותר ממזון: הוא קשור לדעת, לברכה ולצמיחה. מכאן קריאה רוחנית בשם דגנית — חלקה מן התלמוד וחלקה פרשנות של האתר.
דגן ודעת
בתלמוד (ברכות מ, א) נאמר שאין התינוק יודע לקרוא ״אבא״ ו״אמא״ עד שיטעם טעם דגן. הדגן נקשר כאן לראשית ההכרה. אפשר לקרוא בשם דגנית ברכה לצמיחה של הבנה — הדעת שמבשילה כמו שיבולת, לאט ובעונתה, ולא בבת אחת כמו פרי שנקטף מוקדם.
זרע שנעלם וחוזר
גרגר הדגן נקבר באדמה ונראה כאילו אבד, ורק אחר כך עולה ממנו שיבולת. ברמז, יש בשם לימוד על אמונה בתהליך: לא כל מה שנזרע נראה מיד. מי שנקראת דגנית נושאת בשמה את הסבלנות של החקלאי, שזורע בסתיו ויודע שהקציר יבוא רק באביב. זו קריאה רוחנית ולא תחזית.
שמחה בלב
בתהלים ד, ח השמחה שבלב נמדדת מול ״דגנם ותירושם״. אפשר לקרוא בשם תזכורת שהשפע האמיתי הוא זה שמורגש בפנים. המשורר אינו מזלזל בדגן ובתירוש, אבל מעמיד מעליהם את השמחה שבלב. ברמז, השם מברך גם על שפע חומרי וגם על היכולת לשמוח בו.
סוד האותיות בשם
שם האות הוא „דלת”, ובדרשת האותיות היא „דלים” שבצירוף „גמול דלים” — מי שמקבל את החסד ופותח לו דלת. בספר יצירה היא כפולה. ערכה 4. בדגנית היא פותחת את השם — דלת שנפתחת אל השדה.
בדרשת האותיות „גימ״ל דל״ת — גְּמוֹל דַּלִּים”: גמול חסד לעני. רגלה של הגימל נמשכת אל הדלת, כמו נותן שרץ אחרי המקבל. בספר יצירה היא כפולה. ערכה 3. בשם היא באה אחרי הד׳, וביחד הן פותחות את ״דגן״ — כמו גומל שמביא אל הדל.
בדרשת האותיות „נו״ן כפופה נו״ן פשוטה — נאמן כפוף, נאמן פשוט”: מי שנאמן בענווה זוכה לעמוד זקוף. בספר יצירה היא כנגד חודש חשוון וחוש הריח. ערכה 50. בשם היא חותמת את המילה ״דגן״ — הגרגר שנזרע.
בדרשת האותיות י׳ היא „ונותן לך ירושה”. היא הקטנה באותיות, ובה פותח שם הוי״ה. בספר יצירה היא כנגד חודש אלול וחוש המעשה. ערכה 10. בשם היא מוסיפה את הסיומת הנשית, נקודה קטנה של חיבה.
בדרשת האותיות ת׳ היא „אמת”, ו„חותמו של הקב״ה אמת” (שבת נה, א). היא האחרונה באותיות, ובספר יצירה היא כפולה. ערכה 400. בשם היא חותמת את הכול — הסימן שהאסיף הושלם.
הקשר לספירות לפי שלוש קבוצות האותיות בספר יצירה: שלוש האמות כנגד היסודות — א׳ אוויר (תפארת), מ׳ מים (חסד), ש׳ אש (גבורה); שבע הכפולות כנגד שבע הספירות התחתונות; שתים־עשרה הפשוטות כנגד חודשי השנה, ואין להן ספירה ישירה.
אין התינוק יודע לקרוא ״אבא״ ו״אמא״ עד שיטעם טעם דגן — הדגן קשור כאן לראשית הדיבור וההכרה.
ברמז, השם מלמד סבלנות לתהליך: זריעה, המתנה לגשם בעתו ואסיף. מה שנקבר באדמה עולה בסוף כשיבולת.
ערך השם שווה לערך המילה ״נתיבה״ — אפשר לראות בו שביל שעובר בין השיבולים ומוביל אל הקציר.
פרשנות מסורתית ורוחנית להשראה — לא קביעה על אופי הילד או על גורלו. סוד האותיות מובא לפי שיטות מזוהות: דרשת האותיות בתלמוד (שבת קד, א) וחלוקת האותיות בספר יצירה.
גימטריה
גימטריה היא שיטה עתיקה שמצמידה לכל אות עברית ערך מספרי — מא׳ שערכה 1 ועד ת׳ שערכה 400. במסורת הדרשנית מילים שערכן שווה נקשרות זו לזו ברמז, ושם פרטי הוא מקום טבעי לחפש בו רמזים כאלה.
ערכו של השם דגנית שווה לערך המילה העברית ״נתיבה״ — שביל, דרך צרה. לפי קריאה זו השם מצרף את השפע אל הדרך: לא רק מה שצומח, אלא גם הנתיב שבו הולכים כדי להגיע אליו.
שווה בגימטריה
מילה עברית שפירושה שביל או דרך. השוויון לשם מדויק, בלי תוספות.
החלק הראשון בשם, ״דגן״, שווה ל״דגים״. שני סמלי המזון של היבשה ושל המים נפגשים במספר אחד.
שביל בין שיבולים
דגן ונתיבה יחד יוצרים תמונה של שדה שעובר בו שביל. השם מברך על שפע, אבל גם על הידיעה לאן ללכת בתוכו ואיך לא ללכת בו לאיבוד.
יבשה ומים
״דגן״ ו״דגים״ שווים בערכם. אפשר לראות בכך שלמות של מזון ושל ברכה מכל מקום — מן השדה ומן הים. שם אחד שמזכיר את כל מקורות המחיה.
שיטה: גימטריה רגילה (מספר הכרחי), א=1 עד ת=400; אותיות סופיות (ך ם ן ף ץ) מחושבות כרגילות. „עם הכולל” = תוספת 1 על המילה עצמה, ומצוין במפורש. השוואה בגימטריה היא רמז ופרשנות, לא עובדה.
מחשבון שם מלא
התוצאה עבור דגנית
- ד4
- ג3
- נ50
- י10
- ת400
- צמצום: 4 + 6 + 7 = 17
- צמצום: 1 + 7 = 8
- 8 הוא מספר בין 1 ל־9 — עוצרים כאן
ניקוד, רווח ומקף אינם משנים את הסכום. ך ם ן ף ץ מחושבות כמו כ מ נ פ צ.
טיפ: הוסיפו שם שני או שם משפחה כדי לחשב את הגימטריה של השם המלא.
המספר 8 — בפרשנות הנומרולוגית
שמונה הוא המספר שמעל הטבע — ברית המילה ביום השמיני ושמונת ימי חנוכה. הוא מזוהה עם כוח, הנהגה והגשמה.
פרשנות היא מסורת תרבותית ורוחנית — לא קביעה מדעית ולא תחזית. היא לא משנה את משמעות השם.
מילים מהתנ״ך שערכן 467
יש הנוהגים לומר בסוף תפילת העמידה פסוק שמתחיל באות הראשונה של שמם ומסתיים באות האחרונה.
נומרולוגיה
פרשנות להשראה — מסורת תרבותית על המספר, לא קביעה על אופיו, מקצועו או עתידו של הילד.
איך מחשבים? גימטריה רגילה (467) ← 4 + 6 + 7 = 17 ← 1 + 7 = 8.
8 — מעבר לטבע
שבעה ימים הם מחזור הטבע, והשמיני הוא מה שמעבר לו: ברית המילה ביום השמיני, „ויהי ביום השמיני” של חנוכת המשכן (ויקרא ט, א) ושמונת ימי חנוכה. במסורת 8 מסמל כוח שמתעלה מעל הרגיל.
8 במקרא ובמסורת
שמונה בגדים לכהן הגדול ושמונה ימי חג הסוכות עם שמיני עצרת. במסורת המספר מסמן חגיגה של שלמות שהושגה, ותחילתו של מחזור חדש ברמה גבוהה יותר מקודמו, שנבנה על מה שכבר הושג.
הדרך של 8
במסורת הנומרולוגית בעלי המספר 8 מתוארים כמנהיגים מעשיים: מי שהופכים חזון לתוצאה, אחראים על אנשים ועל משאבים ויודעים להתמודד עם קושי. האתגר שהמסורת מייחסת למספר הוא לאזן בין הישגים לחסד.
• שאפתנות
• כושר ארגון
• עוצמה
• אחריות
• מגשים יעדים
• מנהל משאבים בתבונה
• עומד בלחץ
• נטייה לעבוד יותר מדי
• קושי לשחרר שליטה
• מדידה של הצלחה רק בתוצאות
• ניהול ועסקים
• משפט וכלכלה
• הנדסה
• ציבור ומדיניות
• רפואה
שכיחות לאורך השנים
מתוכם 43 בשנים שבהן הלמ״ס לא פרסם מספר נפרד (מספר קטן מדי לפרסום)
בין ילידי 2024 השם אינו מופיע בדירוג (מספר קטן מדי לפרסום). מילידי 1949 עד 2024 — מקום 388 מתוך 8,126 שמות.
| שנת לידה | מספר |
|---|---|
| 2011 | לא פורסם (״..״) |
| 2010 | לא פורסם (״..״) |
| 2009 | 0 |
| 2008 | 0 |
| 2007 | לא פורסם (״..״) |
| 2006 | 0 |
| 2005 | לא פורסם (״..״) |
| 2004 | 0 |
| 2003 | לא פורסם (״..״) |
| 2002 | לא פורסם (״..״) |
| 2001 | לא פורסם (״..״) |
| 2000 | לא פורסם (״..״) |
| 1999 | לא פורסם (״..״) |
| 1998 | לא פורסם (״..״) |
| 1997 | לא פורסם (״..״) |
| 1996 | לא פורסם (״..״) |
| 1995 | לא פורסם (״..״) |
| 1994 | לא פורסם (״..״) |
| 1993 | 9 |
| 1992 | 8 |
| 1991 | 13 |
| 1990 | 14 |
| 1989 | 12 |
| 1988 | 17 |
| 1987 | 9 |
| 1986 | 10 |
| 1985 | 20 |
| 1984 | 26 |
| 1983 | 20 |
| 1982 | 18 |
| 1981 | 46 |
| 1980 | 34 |
מה זה סופר? אנשים שחיים היום בישראל ונושאים את השם, לפי שנת הלידה — לא כל מי שנולד באותה שנה. בשנים מוקדמות המספר נמוך יותר בגלל פטירה, הגירה ושינוי שם. ערכים קטנים שהלמ״ס לא מפרסמת (״..״) לא מוצגים כאפס.
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ״ס), ״השמות הנוכחיים של ילידי 1949 עד 2024 לפי מין וקבוצת אוכלוסייה, שם פרטי ושנת לידה״, נשלף 27.10.2026. מועתק ומופץ כמות שהוא (as is) על פי רישיון השימוש של הלמ״ס.
שמות קרובים
שם עברי מאותה מילה, דגן, עם הסיומת ״־יה״. מוכר גם כשם הקבוצה הראשונה.
שם מן הטבע באותה תבנית ״־ית״, מן המילה אילן.
השמות כאן אינם כתיב אחר של דגנית — הם שמות נפרדים הקרובים לה בשורש, בתבנית או במשמעות.
שאלות ומקורות
מה פירוש השם דגנית?
האם דגנית היא שם מקראי?
מה הגימטריה של דגנית?
איך כותבים דגנית באנגלית?
איזה פסוק מתאים לשם דגנית?
[1] תנ״ך: בראשית כז, כח · דברים יא, יד · תהלים ד, ח · במדבר ח, ב · קהלת א, ד · במדבר טו, לח [2] תלמוד בבלי, ברכות מ, א · שבת קד, א [3] ספר יצירה
מאותה משפחה שבנתה את מרכז השמות.
בזמן שבוחרים שם — גם הגוף צריך מנוחה
מרכז השמות הוא מתנה מאימי — בלי עלות ובלי הרשמה. אם כבר כאן, הכירו את כריות ההריון שלנו.