אִיּוֹב
שם מקראי — איוב, גיבור ספר איוב, איש ״תם וישר״ מארץ עוץ שעמד בייסורים קשים ושמר על אמונתו.
משמעות ומקור
איוב הוא שמו של גיבור ספר איוב, אדם צדיק מארץ עוץ שאיבד את רכושו ואת ילדיו, נאבק בשאלת הסבל ולבסוף התברך מחדש. מקור השם אינו ודאי: יש המפרשים אותו מן השורש א־י־ב, ויש חוקרים שמקשרים אותו לשם שמי עתיק שפירושו ״איה האב?״. בערבית השם הוא אַיּוּבּ, והוא נפוץ בקרב מוסלמים, דרוזים ונוצרים, גם בישראל.
יש המפרשים את השם מן השורש של ״אויב״, כלומר מי שנרדף או ניצב מול קושי. התלמוד משחק בקרבה הזאת בין איוב לאויב.
יש חוקרים שרואים בשם צורה של שם שמי עתיק, ״איה האב?״, שמוכר מתעודות מן האלף השני לפני הספירה. זו השערה ולא ודאות.
הקריאה המקראית: איוב הוא סמל של יושר. הספר פותח בתיאורו כאיש ״תָּם וְיָשָׁר״, והשם נעשה שם נרדף להגינות שאינה תלויה בשכר.
איוב איבד כמעט הכול ונשאר עומד. הורים שבוחרים בשם רואים בו לעיתים ברכה לכוח פנימי וליכולת להתחיל מחדש.
אותו שם מוכר ביהדות, בנצרות ובאסלאם. השושלת האיובית, שצלאח א־דין השתייך אליה, נקראה על שם אביו, נג׳ם א־דין איוב.
כתיב והגייה
אִי · יוֹב — 2 הברות, מלרע (ההטעמה בהברה האחרונה)
יואב הוא שם מקראי אחר, שר צבא דוד, ונכתב באותן ארבע אותיות בסדר שונה. גם ״יוֹב״, בנו של יששכר, הוא שם נפרד.
הדגש ביו״ד מכפיל אותה, ולכן ההגייה המדויקת היא אִיּוֹב. בערבית מקובל התעתיק Ayoub או Ayub, ובאנגלית Job.
קשר לתנ״ך
איוב הוא דמות מרכזית בתנ״ך, גיבור הספר שנקרא על שמו בכתובים. הספר מספר על צדיק שנבחן בייסורים, שאמר אחרי האסון ״ה׳ נָתַן וַה׳ לָקָח״, התווכח ארוכות עם רעיו וקיבל תשובה מן הסערה. גם יחזקאל מזכיר אותו לצד נח ודניאל: ״נֹחַ דָּנִיֵּאל וְאִיּוֹב״.
הפסוק הראשון בספר מציג את איוב דרך מידותיו: תם, ישר וירא אלוהים.
הספר מסתיים בברכה: אחרית חייו של איוב טובה מראשיתם. סוף של תקווה.
פסוקים לשם איוב
יש הנוהגים לומר בסוף תפילת העמידה פסוק שמתחיל באות הראשונה של השם ומסתיים באות האחרונה. לאיוב — פסוקים שמתחילים ב־א ומסתיימים ב־ב.
התאמה ממוחשבת לפי האות הראשונה והאחרונה בלבד. הרשימה לא נבדקה ידנית.
אֱלֹהִים בְּאַרְמְנוֹתֶיהָ נוֹדַע לְמִשְׂגָּב׃
אֲדֹנָי יִתֶּן־אֹמֶר הַמְבַשְּׂרוֹת צָבָא רָב׃
אַחַת נִשְׁבַּעְתִּי בְקָדְשִׁי אִם־לְדָוִד אֲכַזֵּב׃
אֲנִי אָמַרְתִּי בְחָפְזִי כָּל־הָאָדָם כֹּזֵב׃
אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַה׳ נָדַר לַאֲבִיר יַעֲקֹב׃
אַתָּה־הוּא מַלְכִּי אֱלֹהִים צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב׃
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex) — נחלת הכלל, דרך Open Scriptures Hebrew Bible. טעמי המקרא הוסרו לנוחות הקריאה.
פסוק לשם איוב
פסוקים שמתחילים באות א ומסתיימים באות ב, וכל שאר אותיות השם מופיעות בתוכם לפי הסדר.
נמצאו 32 פסוקים כאלה. ב־10 מהם אותיות האמצע פותחות מילים.
אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה׳ וַאֲמַרְתֶּם בַּמָּה אֲהַבְתָּנוּ הֲלוֹא־אָח עֵשָׂו לְיַעֲקֹב נְאֻם־ה׳ וָאֹהַב אֶת־יַעֲקֹב׃
אֶל־הֶהָרִים לֹא אָכָל וְעֵינָיו לֹא נָשָׂא אֶל־גִּלּוּלֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת־אֵשֶׁת רֵעֵהוּ לֹא טִמֵּא וְאֶל־אִשָּׁה נִדָּה לֹא יִקְרָב׃
אָשֵׁר לֹא הוֹרִישׁ אֶת־יֹשְׁבֵי עַכּוֹ וְאֶת־יוֹשְׁבֵי צִידוֹן וְאֶת־אַחְלָב וְאֶת־אַכְזִיב וְאֶת־חֶלְבָּה וְאֶת־אֲפִיק וְאֶת־רְחֹב׃
השם איוב מסתתר בפסוקים
האותיות של השם מופיעות בתוך הפסוק לפי הסדר: ברצף (כמילה בפסוק, בתוך מילה או על פני כמה מילים), או בדילוג קבוע (כל אות שנייה, שלישית וכן הלאה). זה חיפוש אותיות ממוחשב, לא פרשנות.
נמצאו 801 מופעים: 61 ברצף אותיות ו־740 בדילוג קבוע.
אָשֵׁר לֹא הוֹרִישׁ אֶת־יֹשְׁבֵי עַכּוֹ וְאֶת־יוֹשְׁבֵי צִידוֹן וְאֶת־אַחְלָב וְאֶת־אַכְזִיב וְאֶת־חֶלְבָּה וְאֶת־אֲפִיק וְאֶת־רְחֹב׃
כֶּסֶף אָשָׁם וְכֶסֶף חַטָּאוֹת לֹא יוּבָא בֵּית ה׳ לַכֹּהֲנִים יִהְיוּ׃
בָּעֵת הַהִיא יוּבַל־שַׁי לַה׳ צְבָאוֹת עַם מְמֻשָּׁךְ וּמוֹרָט וּמֵעַם נוֹרָא מִן־הוּא וָהָלְאָה גּוֹי קַו־קָו וּמְבוּסָה אֲשֶׁר בָּזְאוּ נְהָרִים אַרְצוֹ אֶל־מְקוֹם שֵׁם־ה׳ צְבָאוֹת הַר־צִיּוֹן׃
וּבְבֵית מַרְכָּבוֹת וּבַחֲצַר סוּסִים וּבְבֵית בִּרְאִי וּבְשַׁעֲרָיִם אֵלֶּה עָרֵיהֶם עַד־מְלֹךְ דָּוִיד׃
קבלה ורוחניות
חז״ל עסקו באיוב רבות: מתי חי, האם היה דמות היסטורית, ומה מלמד סיפורו. לצד מקורות אלה מובאת קריאה רוחנית של האתר באותיות השם.
איוב או אויב
בתלמוד (בבא בתרא טז, א) מובאת טענתו של איוב כלפי מעלה: שמא התחלף לפניך איוב באויב? בין שתי המילים מפרידה רק החלפת מקומן של שתי אותיות. הדרשה מעמידה את השם על הגבול שבין אהוב לנרדף, ואת השאלה איך אדם נשאר נאמן כשהוא מרגיש נרדף.
משל או אדם
בבבא בתרא טו, א נאמרה הדעה ״איוב לא היה ולא נברא, אלא משל היה״, ולצידה דעות שמציבות אותו בתקופות שונות, מימי האבות ועד ימי שיבת ציון. המחלוקת עצמה מלמדת שסיפורו נקרא כשיעור לכל דור, ולא רק כתולדות של אדם אחד שחי פעם.
השתיקה בחצר פרעה
בסוטה יא, א נדרש שאיוב היה בין שלושת יועציו של פרעה, יחד עם בלעם ויתרו. בלעם יעץ לגזור, יתרו ברח, ואיוב שתק כשנגזרה הגזירה על ישראל, ולכן נידון בייסורים. לפי הדרשה הסיפור מלמד על כוחו של קול: שתיקה מול עוול אינה ניטרלית.
אחרית טובה מראשית
אפשר לקרוא בשם ברכה לסוף שטוב מן ההתחלה. איוב מסמל את מי שעובר משבר ויוצא ממנו עם חיים חדשים, כמו בפסוק החותם את סיפורו, שבו אחריתו מבורכת מראשיתו. זו קריאה רוחנית של האתר: לא חיים בלי קושי, אלא תקווה שאחרי הקושי יש המשך.
סוד האותיות בשם
בדרשת האותיות בתלמוד „אל״ף בי״ת — אֱלַף בִּינָה”: למד חכמה. בספר יצירה א׳ היא אחת משלוש האמות (אמ״ש), כנגד הרוח והאוויר. ערכה 1 — האחד. באיוב היא פותחת את השם — אחדות ואמונה כנקודת מוצא.
בדרשת האותיות י׳ היא „ונותן לך ירושה”. היא הקטנה באותיות, ובה פותח שם הוי״ה. בספר יצירה היא כנגד חודש אלול וחוש המעשה. ערכה 10. בשם היא קטנה וענווה, כמו האדם שמתבטל מול השאלה הגדולה.
שם האות „וו” הוא יתד מחברת, כמו „ווי העמודים” במשכן. בדרשת האותיות ה״ו הן „שמו של הקב״ה”, ובספר יצירה הו׳ כנגד חודש אייר וחוש המחשבה. ערכה 6. בשם היא מחברת בין ההתחלה לסוף, כמו התקווה שמחברת בין ראשית לאחרית.
שם האות הוא „בית”, ובה פותחת התורה: „בראשית”. בדרשת האותיות היא חלק מ„אלף בינה”, ובספר יצירה היא מן הכפולות בג״ד כפר״ת, שיש להן הגייה רכה וקשה. ערכה 2. בשם היא חותמת — הבית שאיוב בנה מחדש.
הקשר לספירות לפי שלוש קבוצות האותיות בספר יצירה: שלוש האמות כנגד היסודות — א׳ אוויר (תפארת), מ׳ מים (חסד), ש׳ אש (גבורה); שבע הכפולות כנגד שבע הספירות התחתונות; שתים־עשרה הפשוטות כנגד חודשי השנה, ואין להן ספירה ישירה.
הדרשה על חילוף האותיות בין איוב לאויב, והטענה שמא התחלף לפני האל אוהב באויב. בבסיסה עומדת שאלת הצדק של הספר.
דעה בגמרא שאיוב לא היה אלא משל, לצד דעות אחרות שמתארכות את ימיו בתקופות שונות של תולדות ישראל.
בלעם, איוב ויתרו היו יועציו של פרעה. איוב שתק כשנגזרה הגזירה על ישראל, ולפי הדרשה נענש על כך בייסורים.
פרשנות מסורתית ורוחנית להשראה — לא קביעה על אופי הילד או על גורלו. סוד האותיות מובא לפי שיטות מזוהות: דרשת האותיות בתלמוד (שבת קד, א) וחלוקת האותיות בספר יצירה.
גימטריה
גימטריה היא שיטה עתיקה שמצמידה לכל אות עברית ערך מספרי — מא׳ שערכה 1 ועד ת׳ שערכה 400. במסורת הדרשנית מילים שערכן שווה נקשרות זו לזו ברמז, ושם פרטי הוא מקום טבעי לחפש בו רמזים כאלה.
ערכו של איוב, 19, שווה לערך ״חַוָּה״, אם כל חי, ולערך השם ״יוֹאָב״, שנכתב באותן ארבע אותיות בדיוק. גם המילה ״גּוֹי״ מן הצירוף ״וְגוֹי קָדוֹשׁ״ שבמעמד הר סיני שווה 19.
שווה בגימטריה
האישה הראשונה, שנקראה כך ״כִּי הִוא הָיְתָה אֵם כָּל־חָי״. שם של חיים והתחלה.
שר צבאו של דוד. אותן ארבע אותיות של איוב בסדר אחר, ולכן גם אותו ערך.
מן ״וְגוֹי קָדוֹשׁ״ שבמעמד הר סיני: עם שלם שנקרא לייעוד משותף ולאחריות.
חיים חדשים
השוויון לחוה, אם כל חי, משתלב בסוף הספר, שבו נולדים לאיוב בנים ובנות חדשים. ברמז, השם מבטא כוח להתחדש ולבנות חיים מחדש גם אחרי אובדן.
אותן אותיות, דרך אחרת
יואב הוא לוחם ואיוב הוא צדיק סובל. אותן אותיות יוצרות שתי דמויות שונות מאוד, כאילו כל אדם בוחר מה לבנות מן החומרים שקיבל, ובאיזו דרך ללכת.
יחיד ועם
השוויון לגוי מחבר את הסיפור האישי של איוב לסיפור של עם. סבלו ותקוותו נקראו בכל הדורות כסיפור של רבים, ונחמתו נעשתה נחמה של ציבור שלם.
שיטה: גימטריה רגילה (מספר הכרחי), א=1 עד ת=400; אותיות סופיות (ך ם ן ף ץ) מחושבות כרגילות. „עם הכולל” = תוספת 1 על המילה עצמה, ומצוין במפורש. השוואה בגימטריה היא רמז ופרשנות, לא עובדה.
מחשבון שם מלא
התוצאה עבור איוב
- א1
- י10
- ו6
- ב2
- צמצום: 1 + 9 = 10
- צמצום: 1 + 0 = 1
- 1 הוא מספר בין 1 ל־9 — עוצרים כאן
ניקוד, רווח ומקף אינם משנים את הסכום. ך ם ן ף ץ מחושבות כמו כ מ נ פ צ.
טיפ: הוסיפו שם שני או שם משפחה כדי לחשב את הגימטריה של השם המלא.
המספר 1 — בפרשנות הנומרולוגית
אחד הוא מספר ההתחלה והאחדות — כמו ״ה׳ אחד״. במסורת הנומרולוגית הוא מזוהה עם יוזמה, עצמאות ואומץ לפתוח דרך חדשה.
פרשנות היא מסורת תרבותית ורוחנית — לא קביעה מדעית ולא תחזית. היא לא משנה את משמעות השם.
מילים מהתנ״ך שערכן 19
יש הנוהגים לומר בסוף תפילת העמידה פסוק שמתחיל באות הראשונה של שמם ומסתיים באות האחרונה.
נומרולוגיה
פרשנות להשראה — מסורת תרבותית על המספר, לא קביעה על אופיו, מקצועו או עתידו של הילד.
איך מחשבים? גימטריה רגילה (19) ← 1 + 9 = 10 ← 1 + 0 = 1.
1 כנגד „ה׳ אחד”
האחד הוא יסוד האמונה: „שמע ישראל ה׳ אלהינו ה׳ אחד” (דברים ו, ד). במסורת המספרים 1 הוא האחדות שמאחורי הריבוי — הנקודה שכל המספרים האחרים בנויים ממנה, ולכן הוא מסמל מקור, שורש והתחלה.
1 במקרא ובמסורת
היום הראשון לבריאה נקרא „יום אחד” ולא „יום ראשון”, ובמדרש נאמר שהוא נקרא כך משום שהקב״ה היה יחיד בעולמו. האחד מופיע כך כסמל של שלמות שלפני החלוקה, ושל רגע הפתיחה שבו עוד הכול אפשרי.
הדרך של 1
במסורת הנומרולוגית בעלי המספר 1 מתוארים כמי שפותחים דרך: מתחילים פרויקטים, מציעים רעיון ראשון ונושאים בעול ההובלה. האתגר שהמסורת מייחסת למספר הוא לשלב את העצמאות עם הקשבה לאחרים ועם נכונות לקבל עזרה.
• יוזמה
• עצמאות
• נחישות
• מקוריות
• פותח דרכים חדשות
• לוקח אחריות
• אומץ להוביל
• קושי לבקש עזרה
• נטייה לעקשנות
• חוסר סבלנות
• יזמות ופיתוח
• הובלה וניהול
• מחקר וחדשנות
• אמנות יוצרת
• ספורט תחרותי
שכיחות לאורך השנים
מתוכם 124 בשנים שבהן הלמ״ס לא פרסם מספר נפרד (מספר קטן מדי לפרסום)
בין ילידי 2024 השם אינו מופיע בדירוג (מספר קטן מדי לפרסום). מילידי 1949 עד 2024 — מקום 943 מתוך 6,722 שמות.
| שנת לידה | מספר |
|---|---|
| 2024 | לא פורסם (״..״) |
| 2023 | לא פורסם (״..״) |
| 2022 | לא פורסם (״..״) |
| 2021 | לא פורסם (״..״) |
| 2020 | 7 |
| 2019 | לא פורסם (״..״) |
| 2018 | 5 |
| 2017 | 5 |
| 2016 | לא פורסם (״..״) |
| 2015 | לא פורסם (״..״) |
| 2014 | לא פורסם (״..״) |
| 2013 | לא פורסם (״..״) |
| 2012 | לא פורסם (״..״) |
| 2011 | לא פורסם (״..״) |
| 2010 | לא פורסם (״..״) |
| 2009 | לא פורסם (״..״) |
| 2008 | לא פורסם (״..״) |
| 2007 | לא פורסם (״..״) |
| 2006 | לא פורסם (״..״) |
| 2005 | לא פורסם (״..״) |
| 2004 | 0 |
| 2003 | לא פורסם (״..״) |
| 2002 | 6 |
| 2001 | לא פורסם (״..״) |
| 2000 | לא פורסם (״..״) |
| 1999 | לא פורסם (״..״) |
| 1998 | לא פורסם (״..״) |
| 1997 | לא פורסם (״..״) |
| 1996 | לא פורסם (״..״) |
| 1995 | 0 |
| 1994 | לא פורסם (״..״) |
| 1993 | לא פורסם (״..״) |
| 1992 | לא פורסם (״..״) |
| 1991 | לא פורסם (״..״) |
| 1990 | 0 |
| 1989 | לא פורסם (״..״) |
| 1988 | 0 |
| 1987 | לא פורסם (״..״) |
| 1986 | 0 |
| 1985 | 0 |
| 1984 | לא פורסם (״..״) |
| 1983 | 0 |
| 1982 | 0 |
| 1981 | לא פורסם (״..״) |
| 1980 | לא פורסם (״..״) |
מה זה סופר? אנשים שחיים היום בישראל ונושאים את השם, לפי שנת הלידה — לא כל מי שנולד באותה שנה. בשנים מוקדמות המספר נמוך יותר בגלל פטירה, הגירה ושינוי שם. ערכים קטנים שהלמ״ס לא מפרסמת (״..״) לא מוצגים כאפס.
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ״ס), ״השמות הנוכחיים של ילידי 1949 עד 2024 לפי מין וקבוצת אוכלוסייה, שם פרטי ושנת לידה״, נשלף 27.10.2026. מועתק ומופץ כמות שהוא (as is) על פי רישיון השימוש של הלמ״ס.
אנשים מוכרים
אישי ציבור מוכרים בשם איוב, עם תחום פעילותם.
שמות קרובים
שם מקראי באותן אותיות ובאותו ערך מספרי. יואב בן צרויה היה שר צבא דוד.
הצעיר שבין רעי איוב, שדיבר אחרון ונזף בכולם בענווה ובחוכמה.
בתו הראשונה של איוב אחרי שהתברך מחדש. שם מקראי לבנות שעדיין בשימוש.
אף שם כאן אינו כתיב אחר של איוב. יואב קרוב אליו באותיות, והשאר קשורים לספר איוב או לתבנית דומה.
שאלות ומקורות
מה פירוש השם איוב?
מי היה איוב?
האם איוב הוא גם שם ערבי?
מה הגימטריה של איוב?
איזה פסוק מתאים לשם איוב?
[1] תנ״ך: איוב א, א · א, כא · מב, יב · יחזקאל יד, יד · בראשית ג, כ · שמות יט, ו · משלי ב, ט · תהלים פז, ב · מ, ה [2] תלמוד בבלי: בבא בתרא טו, א · טז, א · סוטה יא, א · שבת קד, א [3] ספר יצירה [4] הלמ״ס, השמות הנוכחיים של ילידי 1949 עד 2024
מאותה משפחה שבנתה את מרכז השמות.
בזמן שבוחרים שם — גם הגוף צריך מנוחה
מרכז השמות הוא מתנה מאימי — בלי עלות ובלי הרשמה. אם כבר כאן, הכירו את כריות ההריון שלנו.