מַעְייָן
שם עברי שמשמעו מקור מים נובע. בשיר השירים: ״מַעְיַן גַּנִּים בְּאֵר מַיִם חַיִּים״. שם משותף לבנים ולבנות.
משמעות ומקור
מעיין הוא שם עברי שמשמעו מקור מים שנובע מן האדמה. המילה בנויה מן ״עַיִן״, שבעברית המקראית פירושה גם מקור מים — כמו ״עֵין הַמַּיִם״ שבסיפור הגר — בתוספת מ׳ בתחילתה. במקרא המעיין הוא סמל לחיים, לשפע ולטוהר, ובשיר השירים האהובה נקראת ״מַעְיַן גַּנִּים״. בישראל השם ניתן גם לבנים וגם לבנות, והוא שייך לשמות הטבע העבריים של העת החדשה.
במקרא ״עַיִן״ היא גם איבר הראייה וגם מקור מים, כמו ״עַל־עֵין הַמַּיִם בַּמִּדְבָּר״ (בראשית טז, ז). מכאן גם שמות של מקומות, כמו עין גדי.
המ׳ בתחילת המילה יוצרת שם של מקום — המקום שממנו המים יוצאים. ברבים: ״מַעְיָנוֹת״, כמו ״נִבְקְעוּ כָּל־מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה״ בסיפור המבול (בראשית ז, יא).
מים של מעיין אינם עומדים; הם יוצאים כל הזמן מחדש. לכן המקרא קורא להם ״מַיִם חַיִּים״, והשם מבטא ברכה לחיות מתחדשת — כוח שאינו נגמר, שמתמלא מבפנים גם אחרי שנתן לאחרים.
המעיין משקה את כל מי שמגיע אליו, ואינו בוחר את מי להשקות. ספר משלי מתאר את הרגע שבו ״יָפוּצוּ מַעְיְנֹתֶיךָ חוּצָה״, מים שיוצאים אל הרחובות. בקריאה הזאת השם הוא ברכה לנדיבות שמגיעה רחוק.
מעיין הוא נקודת התחלה: ממנו נולדים נחלים ונהרות. יש הורים שבוחרים בשם בגלל המשמעות הזאת — ילד כמקור חדש של משפחה. כך השם מחבר בין התחלה צנועה, מים שקטים מתחת לאדמה, לבין זרם רחב שיוצא ממנה.
כתיב והגייה
מַ · עְ · יָן — 3 הברות בהגייה הרווחת (מַעְ־יָן בהגייה המקראית), מלרע
הכתיב החסר ״מעין״ זהה בכתב למילה ״מֵעֵין״ (בדומה ל־), ולכן השם נכתב בדרך כלל בשתי יודי״ן. עֵינַת היא שם נפרד שנגזר מאותה מילה, ״עין״.
השם משותף לבנים ולבנות, והכתיב שלו זהה לשני המינים. הכתיב הלטיני Maayan שומר על שתי תנועות a, ו־Mayan מקצר אותן לפי ההגייה המהירה.
קשר לתנ״ך
מעיין אינו שם של דמות במקרא, אבל המילה מופיעה בו פעמים רבות ובמשמעות חיובית מאוד. ארץ ישראל מתוארת כ״אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת״ (דברים ח, ז), בשיר השירים האהובה היא ״מַעְיַן גַּנִּים״, ובישעיהו הישועה עצמה נמשלת למעיינות שאפשר לשאוב מהם בשמחה. השם הפרטי הוא חידוש של העברית בת זמננו, שנשען ישירות על המילה המקראית.
האוהב מתאר את אהובתו כמעיין שמשקה גנים. מים חיים שזורמים מן הלבנון הם כאן תמונה של חיות, של רעננות ושל אהבה.
בשירת הגאולה של ישעיהו הישועה היא מעיין. הפסוק נאמר בהבדלה במוצאי שבת ומושר בשירים, והוא מחבר את המעיין לשמחה גדולה.
פסוקים לשם מעיין
יש הנוהגים לומר בסוף תפילת העמידה פסוק שמתחיל באות הראשונה של השם ומסתיים באות האחרונה. למעיין — פסוקים שמתחילים ב־מ ומסתיימים ב־נ.
התאמה ממוחשבת לפי האות הראשונה והאחרונה בלבד. הרשימה לא נבדקה ידנית.
מְקִימִי מֵעָפָר דָּל מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן׃
מִן־גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן מִן־קוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזוּן׃
מַה־יָּקָר חַסְדְּךָ אֱלֹהִים וּבְנֵי אָדָם בְּצֵל כְּנָפֶיךָ יֶחֱסָיוּן׃
מִי־יָקוּם לִי עִם־מְרֵעִים מִי־יִתְיַצֵּב לִי עִם־פֹּעֲלֵי אָוֶן׃
מְשֻׁלָּם אֲבִיָּה מִיָּמִן׃
מְפַנֵּק מִנֹּעַר עַבְדּוֹ וְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה מָנוֹן׃
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex) — נחלת הכלל, דרך Open Scriptures Hebrew Bible. טעמי המקרא הוסרו לנוחות הקריאה.
פסוק לשם מעיין
פסוקים שמתחילים באות מ ומסתיימים באות ן, וכל שאר אותיות השם מופיעות בתוכם לפי הסדר.
נמצאו 20 פסוקים כאלה.
מַדּוּעַ בָּזִיתָ אֶת־דְּבַר ה׳ לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינַי אֵת אוּרִיָּה הַחִתִּי הִכִּיתָ בַחֶרֶב וְאֶת־אִשְׁתּוֹ לָקַחְתָּ לְּךָ לְאִשָּׁה וְאֹתוֹ הָרַגְתָּ בְּחֶרֶב בְּנֵי עַמּוֹן׃
מִשְׂתַּכַּל הֲוֵית בְּקַרְנַיָּא וַאֲלוּ קֶרֶן אָחֳרִי זְעֵירָה סִלְקָת בֵּינֵיהֵן וּתְלָת מִן־קַרְנַיָּא קַדְמָיָתָא אֶתְעֲקַרָה מִן־קֳדָמַהּ וַאֲלוּ עַיְנִין כְּעַיְנֵי אֲנָשָׁא בְּקַרְנָא־דָא וּפֻם מְמַלִּל רַבְרְבָן׃
מִי־יָקוּם לִי עִם־מְרֵעִים מִי־יִתְיַצֵּב לִי עִם־פֹּעֲלֵי אָוֶן׃
השם מעיין מסתתר בפסוקים
האותיות של השם מופיעות בתוך הפסוק לפי הסדר: ברצף (כמילה בפסוק, בתוך מילה או על פני כמה מילים), או בדילוג קבוע (כל אות שנייה, שלישית וכן הלאה). זה חיפוש אותיות ממוחשב, לא פרשנות.
נמצאו 10 מופעים: אחד ברצף אותיות ו־9 בדילוג קבוע.
לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלִַם עִיִּין תִּהְיֶה וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר׃
הֲלֹא תֵדְעוּ מֶה עָשִׂיתִי אֲנִי וַאֲבוֹתַי לְכֹל עַמֵּי הָאֲרָצוֹת הֲיָכוֹל יָכְלוּ אֱלֹהֵי גּוֹיֵ הָאֲרָצוֹת לְהַצִּיל אֶת־אַרְצָם מִיָּדִי׃
כָּל־הַבָּקָר לָעֹלָה שְׁנֵים עָשָׂר פָּרִים אֵילִם שְׁנֵים־עָשָׂר כְּבָשִׂים בְּנֵי־שָׁנָה שְׁנֵים עָשָׂר וּמִנְחָתָם וּשְׂעִירֵי עִזִּים שְׁנֵים עָשָׂר לְחַטָּאת׃
וְהוּא מְהַשְׁנֵא עִדָּנַיָּא וְזִמְנַיָּא מְהַעְדֵּה מַלְכִין וּמְהָקֵים מַלְכִין יָהֵב חָכְמְתָא לְחַכִּימִין וּמַנְדְּעָא לְיָדְעֵי בִינָה׃
קבלה ורוחניות
קריאה רוחנית בשם מעיין: התורה כמעיין המתגבר, הבאר שליוותה את ישראל במדבר בזכות מרים, והטהרה שיש במים חיים — לצד אותיות השם לפי דרשת האותיות ולפי ספר יצירה.
כמעיין המתגבר
במשנה (אבות ו, א) מתואר מי שלומד תורה לשמה: ״נַעֲשֶׂה כְּמַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר וּכְנָהָר שֶׁאֵינוֹ פוֹסֵק״, ובאבות ב, ח רבן יוחנן בן זכאי מתאר כך את תלמידו ר׳ אלעזר בן ערך. המעיין המתגבר הוא חכמה שלא רק נשמרת אלא מתחדשת ומוסיפה. אפשר לקרוא בשם מעיין ברכה ללב שמוליד רעיונות ונותן מהם בלי לחשוש שייגמרו.
הבאר של מרים
בתלמוד (תענית ט, א) נאמר ששלוש מתנות ניתנו לישראל במדבר בזכות שלושה מנהיגים, והבאר ניתנה בזכות מרים. כשמרים מתה, ״וְלֹא־הָיָה מַיִם לָעֵדָה״ (במדבר כ, ב). מקור המים מחובר כאן לאישה אחת ולזכות שלה. ברמז, השם מעיין מזכיר שמקור של חיים יכול להיות אדם — מי שבזכותו אחרים מקבלים כוח להמשיך.
מים חיים שמטהרים
בהלכה (משנה מקוואות, פרק א) נמנות דרגות של מים לטהרה, ומי מעיין עומדים בהן גבוה ממי מקווה: הם מטהרים גם כשהם זורמים. ירמיהו קורא לה׳ ״מְקוֹר מַיִם חַיִּים״ (ירמיהו ב, יג). בעיני האתר השם מעיין נושא את הרעיון הזה — טוהר שאינו עומד במקום אלא מתחדש, וניקיון שמגיע מן המקור עצמו.
עין ומעיין
בעברית אותה מילה, ״עין״, משמשת גם לראייה וגם למקור מים. אפשר לקרוא בכך רמז: מקור המים הוא ״העין״ של האדמה, המקום שבו היא נפתחת. השם מעיין מחבר בין שתי המשמעויות — מבט פתוח אל העולם ונביעה של טוב מבפנים — ומזכיר שמה שאדם רואה ומה שהוא נותן קשורים זה בזה.
סוד האותיות בשם
בדרשת האותיות „מ״ם פתוחה מ״ם סתומה — מאמר פתוח ומאמר סתום”: יש דברים שנאמרים בגלוי ויש שנשמרים בלב. בספר יצירה היא אם, כנגד המים. ערכה 40. במעיין היא פותחת את השם — מים, היסוד שהשם כולו מדבר עליו.
שם האות הוא „עין”. בדרשת האותיות היא „עניים” שבצירוף „סמוך עניים”, ובספר יצירה היא כנגד חודש טבת. ערכה 70. בשם היא האות שממנה נבנה הכול: ״עין״ היא מקור המים שבלב המילה.
בדרשת האותיות י׳ היא „ונותן לך ירושה”. היא הקטנה באותיות, ובה פותח שם הוי״ה. בספר יצירה היא כנגד חודש אלול וחוש המעשה. ערכה 10. בשם היא היו״ד הראשונה, טיפה קטנה שיוצאת מן העין.
בדרשת האותיות י׳ היא „ונותן לך ירושה”. היא הקטנה באותיות, ובה פותח שם הוי״ה. בספר יצירה היא כנגד חודש אלול וחוש המעשה. ערכה 10. בשם היא היו״ד השנייה — הטיפה שאחריה, והמים כבר מתחילים לזרום.
בדרשת האותיות „נו״ן כפופה נו״ן פשוטה — נאמן כפוף, נאמן פשוט”: מי שנאמן בענווה זוכה לעמוד זקוף. בספר יצירה היא כנגד חודש חשוון וחוש הריח. ערכה 50. בשם היא חותמת בנו״ן סופית ארוכה, כמו זרם שממשיך הלאה אל הנחלים.
הקשר לספירות לפי שלוש קבוצות האותיות בספר יצירה: שלוש האמות כנגד היסודות — א׳ אוויר (תפארת), מ׳ מים (חסד), ש׳ אש (גבורה); שבע הכפולות כנגד שבע הספירות התחתונות; שתים־עשרה הפשוטות כנגד חודשי השנה, ואין להן ספירה ישירה.
מי שלומד לשמה ״נעשה כמעין המתגבר וכנהר שאינו פוסק״ — חכמה שמתחדשת ומוסיפה כל הזמן, ואינה מתייבשת.
הבאר שליוותה את ישראל במדבר ניתנה בזכות מרים, ועם מותה פסקו המים. מקור חיים שתלוי בזכותו של אדם.
הנביא קורא לה׳ ״מקור מים חיים״, ומבדיל בינו לבין בורות נשברים שאינם מחזיקים מים. המעיין הוא המקור האמיתי.
אפשר לקרוא בשם רמז לחיבור בין עין שרואה לבין מים שנובעים: לראות את מה שחסר ולהשקות אותו מן הטוב שבך.
פרשנות מסורתית ורוחנית להשראה — לא קביעה על אופי הילד או על גורלו. סוד האותיות מובא לפי שיטות מזוהות: דרשת האותיות בתלמוד (שבת קד, א) וחלוקת האותיות בספר יצירה.
גימטריה
גימטריה היא שיטה עתיקה שמצמידה לכל אות עברית ערך מספרי — מא׳ שערכה 1 ועד ת׳ שערכה 400. במסורת הדרשנית מילים שערכן שווה נקשרות זו לזו ברמז, ושם פרטי הוא מקום טבעי לחפש בו רמזים כאלה.
ערכו של השם מעיין הוא 180, כמו ״עֵינַיִם״ וכמו ״פָּנִים״. השוויון לעיניים מפתיע במיוחד, כי ״עין״ היא גם המילה המקראית למקור מים — כך שהמספר מחזיר את השם אל המילה שממנה נבנה. באותו ערך נמצאות גם ״מִמַּעַל״ ו״הֵינִיקָה״, ואפשר לקרוא בהן רמז לשפע שיורד מלמעלה ולחיים הראשונים של התינוק.
שווה בגימטריה
עין היא גם מקור מים, ולכן השוויון לעיניים מחזיר את השם אל המילה שממנה נבנה. שני מקורות — של אור ושל מים.
הפנים הן המקום שבו אדם נפגש עם האחר. כמו מעיין שמקבל כל מי שבא, יש בשוויון הזה רמז לסבר פנים יפות.
״ממעל״ — מלמעלה. המים של המעיין עולים מן האדמה, אבל מקורם בגשם שיורד מן השמיים.
״מִי מִלֵּל לְאַבְרָהָם הֵינִיקָה בָנִים שָׂרָה״ (בראשית כא, ז). ההנקה היא מעיין ראשון של חיים, ושווה בדיוק לשם.
עין שרואה, עין שנובעת
בגימטריה השם שווה ל״עיניים״, ובשפה ״עין״ היא גם מעיין. אפשר לקרוא בכך את התנועה הכפולה של השם: לקלוט את העולם בעיניים פתוחות, ולהחזיר לו משהו טוב שנובע מבפנים, בלי שאחד יבוא על חשבון השני.
בין מעלה למטה
המעיין יוצא מן האדמה, אבל הוא חי מן הגשם. השוויון ל״ממעל״ מזכיר את הקשר הזה: מה שנראה כנביעה עצמית נשען תמיד על מקור עליון. בקריאה הזאת השם מלמד ענווה, ומודה על מה שהתקבל לפני שנותנים הלאה.
המעיין הראשון
השוויון להנקה מביא את השם אל הימים הראשונים של התינוק, שבהם האם היא מקור החיים שלו. אפשר לראות בכך ברכה פשוטה לתחילת החיים: שהילד יגדל מתוך שפע, ושיום אחד יהיה גם הוא מקור לאחרים.
שיטה: גימטריה רגילה (מספר הכרחי), א=1 עד ת=400; אותיות סופיות (ך ם ן ף ץ) מחושבות כרגילות. „עם הכולל” = תוספת 1 על המילה עצמה, ומצוין במפורש. השוואה בגימטריה היא רמז ופרשנות, לא עובדה.
מחשבון שם מלא
התוצאה עבור מעיין
- מ40
- ע70
- י10
- י10
- ן50
- צמצום: 1 + 8 + 0 = 9
- 9 הוא מספר בין 1 ל־9 — עוצרים כאן
ניקוד, רווח ומקף אינם משנים את הסכום. ך ם ן ף ץ מחושבות כמו כ מ נ פ צ.
טיפ: הוסיפו שם שני או שם משפחה כדי לחשב את הגימטריה של השם המלא.
המספר 9 — בפרשנות הנומרולוגית
תשעה הוא מספר האמת והשלמות — חודשי ההריון. הוא מזוהה עם נתינה, חמלה וראייה רחבה.
פרשנות היא מסורת תרבותית ורוחנית — לא קביעה מדעית ולא תחזית. היא לא משנה את משמעות השם.
מילים מהתנ״ך שערכן 180
יש הנוהגים לומר בסוף תפילת העמידה פסוק שמתחיל באות הראשונה של שמם ומסתיים באות האחרונה.
נומרולוגיה
פרשנות להשראה — מסורת תרבותית על המספר, לא קביעה על אופיו, מקצועו או עתידו של הילד.
איך מחשבים? גימטריה רגילה (180) ← 1 + 8 + 0 = 9.
9 — חודשי ההיריון
תשעה חודשים מתפתח העובר עד הלידה, ולכן במסורת 9 מסמל שלמות של תהליך — מה שהבשיל ומוכן לצאת לאור. זה המספר החד־ספרתי האחרון, והוא סוגר מעגל ופותח את הדרך למה שבא אחריו.
9 במקרא ובמסורת
תכונה מיוחדת של 9: כל כפולה שלו מצטמצמת שוב ל־9 (18 → 9, 27 → 9). במסורת המספרים זה רמז לאמת שאינה משתנה, לדבר שנשאר נאמן לעצמו בכל צירוף ובכל מצב שבו הוא נמצא.
הדרך של 9
במסורת הנומרולוגית בעלי המספר 9 מתוארים כנותנים: מי שמרגישים אחריות כלפי העולם, מתנדבים ומחפשים תיקון. האתגר שהמסורת מייחסת למספר הוא לשמור על כוחות ולדעת גם לקבל.
• חמלה
• נדיבות
• אידיאליזם
• ראייה רחבה
• רואה את התמונה הגדולה
• נותן מעצמו
• מבין אנשים מרקעים שונים
• קושי לשים גבולות
• אכזבה מהמציאות
• נטייה להקריב יותר מדי
• טיפול ורפואה
• חינוך
• אמנות
• עבודה חברתית והתנדבות
• משפט ומדיניות ציבורית
שכיחות לאורך השנים
מתוכם 49 בשנים שבהן הלמ״ס לא פרסם מספר נפרד (מספר קטן מדי לפרסום)
בין ילידי 2024: מקום 78 בין השמות של היהודים. מילידי 1949 עד 2024 — מקום 25 מתוך 8,126 שמות.
| שנת לידה | מספר |
|---|---|
| 2024 | 415 |
| 2023 | 452 |
| 2022 | 475 |
| 2021 | 513 |
| 2020 | 501 |
| 2019 | 553 |
| 2018 | 585 |
| 2017 | 662 |
| 2016 | 604 |
| 2015 | 663 |
| 2014 | 650 |
| 2013 | 660 |
| 2012 | 755 |
| 2011 | 801 |
| 2010 | 894 |
| 2009 | 928 |
| 2008 | 856 |
| 2007 | 891 |
| 2006 | 754 |
| 2005 | 699 |
| 2004 | 660 |
| 2003 | 609 |
| 2002 | 480 |
| 2001 | 435 |
| 2000 | 432 |
| 1999 | 447 |
| 1998 | 378 |
| 1997 | 398 |
| 1996 | 374 |
| 1995 | 385 |
| 1994 | 415 |
| 1993 | 397 |
| 1992 | 447 |
| 1991 | 487 |
| 1990 | 515 |
| 1989 | 567 |
| 1988 | 711 |
| 1987 | 696 |
| 1986 | 585 |
| 1985 | 607 |
| 1984 | 467 |
| 1983 | 384 |
| 1982 | 331 |
| 1981 | 283 |
| 1980 | 201 |
מה זה סופר? אנשים שחיים היום בישראל ונושאים את השם, לפי שנת הלידה — לא כל מי שנולד באותה שנה. בשנים מוקדמות המספר נמוך יותר בגלל פטירה, הגירה ושינוי שם. ערכים קטנים שהלמ״ס לא מפרסמת (״..״) לא מוצגים כאפס.
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ״ס), ״השמות הנוכחיים של ילידי 1949 עד 2024 לפי מין וקבוצת אוכלוסייה, שם פרטי ושנת לידה״, נשלף 27.10.2026. מועתק ומופץ כמות שהוא (as is) על פי רישיון השימוש של הלמ״ס.
שמות קרובים
שם עברי מן המילה ״עין״, שבמקרא היא גם מקור מים. קרוב למעיין במשמעות ובשורש, אבל שם נפרד.
שם מקראי שמשמעו גם פלג מים, כמו ״וְעַל־יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו״ (ירמיהו יז, ח). מים זורמים, כמו במעיין.
שם עברי מן הטבע, על שם מקווה מים גדול ושקט. גם הוא שם משותף לבנים ולבנות.
אף אחד מן השמות כאן אינו כתיב אחר של מעיין; הכתיב החסר מעין נחשב לאותו שם, ושאר השמות נפרדים וקרובים במשמעות בלבד.
שאלות ומקורות
מה פירוש השם מעיין?
האם מעיין הוא שם לבנים או לבנות?
האם מעיין הוא שם מקראי?
למה כותבים מעיין בשתי יודי״ן?
מה הגימטריה של השם מעיין?
איזה פסוק מתאים לשם מעיין?
[1] תנ״ך: שיר השירים ד, טו · ישעיהו יב, ג · דברים ח, ז · בראשית ז, יא · טז, ז · כא, ז · משלי ה, טז · ירמיהו ב, יג · יז, ח · במדבר כ, ב · קהלת ה, יא · תהלים צד, טז [2] משנה: אבות ב, ח; אבות ו, א; מקוואות פרק א [3] תלמוד בבלי: תענית ט, א; שבת קד, א [4] ספר יצירה [5] הלמ״ס, השמות הנוכחיים של ילידי 1949 עד 2024
מאותה משפחה שבנתה את מרכז השמות.
בזמן שבוחרים שם — גם הגוף צריך מנוחה
מרכז השמות הוא מתנה מאימי — בלי עלות ובלי הרשמה. אם כבר כאן, הכירו את כריות ההריון שלנו.