נִיסִּים
שם עברי שמשמעו ״ניסים״. נפוץ בעיקר בקהילות ספרד והמזרח; נשא אותו רבנו נסים מגירונה (הר״ן).
משמעות ומקור
ניסים הוא שם עברי שמשמעו ״נִסִּים״ — מעשים נפלאים שמעבר לסדר הטבע. במקרא ״נֵס״ הוא בעיקר דגל או תורן גבוה שמרימים כדי שיראו אותו מרחוק, ובלשון חז״ל קיבלה המילה את המשמעות של פלא. השם רווח בקהילות ספרד והמזרח, ונשאו אותו חכמים כמו רבנו נסים מגירונה, הר״ן, ששמו נכתב בכתיב חסר. משפחות רבות נתנו אותו מתוך הכרת תודה על ישועה או על לידה.
במקרא נס הוא תורן או דגל: ״וְשִׂים אֹתוֹ עַל־נֵס״ (במדבר כא, ח), ״וְנָשָׂא נֵס לַגּוֹיִם״ (ישעיהו יא, יב). הנס נראה למרחוק ומקבץ אליו את העם.
צורת הרבים בלשון חז״ל: מעשים שמעבר לטבע, כמו בתפילת ״על הנסים״ שבחנוכה ובפורים, שבה מודים על ״הנסים ועל הפורקן״.
במשפחות רבות השם ניתן אחרי לידה קשה, החלמה או הצלה, כדרך לומר תודה. בקריאה הזאת השם הוא זיכרון חי: הילד עצמו הוא עדות לנס, וכל פעם שקוראים בשמו חוזרים אל רגע ההודיה.
המשמעות המקראית של ״נס״ היא דגל שמרימים במקום גבוה. מכאן קריאה שנייה: השם מבטא נראות ואחריות — מי שעומד במקום שכולם רואים, ושאחרים יכולים להתקבץ סביבו ולמצוא כיוון.
בתפילת ״מודים״ מודים ״על נסיך שבכל יום עמנו״. לפי הקריאה הזאת ניסים אינם רק אירועים גדולים והיסטוריים, אלא גם הדברים הקטנים שחוזרים כל יום — נשימה, משפחה, בוקר חדש.
כתיב והגייה
נִי · סִּים — 2 הברות, מלרע (ההטעמה בהברה האחרונה)
נסים, בכתיב חסר, הוא אותו שם בכתיב הקדום, וכך נכתב שמו של הר״ן. ניסן הוא שם אחר — שם החודש הראשון — אף שהצליל והאותיות קרובים מאוד.
הכתיב ניסים, עם יו״ד אחרי הנו״ן, הוא הכתיב המלא של ימינו. בתעתיק הלטיני Nissim עם שתי s שומר על הדגש שבס׳, ו־Nisim הוא כתיב פשוט יותר.
קשר לתנ״ך
ניסים אינו מופיע במקרא כשם של אדם, וגם צורת הרבים ״נִסִּים״ אינה מקראית. המילה ״נֵס״ מופיעה במקרא פעמים רבות במשמעות של דגל או תורן — אות שמרימים כדי לקבץ את העם. משה קרא למזבח שבנה אחרי הניצחון על עמלק ״ה׳ נִסִּי״. רק בלשון חז״ל קיבלה המילה את משמעות הפלא, וממנה נוצר השם הפרטי.
אחרי המלחמה בעמלק בונה משה מזבח וקורא לו ״ה׳ נסי״ — ה׳ הוא הדגל שלי. זה הקרוב ביותר במקרא לשם ניסים.
בנבואת הגאולה של ישעיהו ה׳ מרים נס, דגל גבוה, כדי לקבץ את נדחי ישראל ואת נפוצות יהודה מארבע כנפות הארץ.
פסוקים לשם ניסים
יש הנוהגים לומר בסוף תפילת העמידה פסוק שמתחיל באות הראשונה של השם ומסתיים באות האחרונה. לניסים — פסוקים שמתחילים ב־נ ומסתיימים ב־מ.
התאמה ממוחשבת לפי האות הראשונה והאחרונה בלבד. הרשימה לא נבדקה ידנית.
נָתַן גִּשְׁמֵיהֶם בָּרָד אֵשׁ לֶהָבוֹת בְּאַרְצָם׃
נָשְׂאוּ נְהָרוֹת ה׳ נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דָּכְיָם׃
נַעַר הָיִיתִי גַּם־זָקַנְתִּי וְלֹא־רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ־לָחֶם׃
נוֹרָאוֹת בְּצֶדֶק תַּעֲנֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ מִבְטָח כָּל־קַצְוֵי־אֶרֶץ וְיָם רְחֹקִים׃
נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשֶׁיךָ אֵל יִשְׂרָאֵל הוּא נֹתֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם בָּרוּךְ אֱלֹהִים׃
נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם׃
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex) — נחלת הכלל, דרך Open Scriptures Hebrew Bible. טעמי המקרא הוסרו לנוחות הקריאה.
פסוק לשם ניסים
פסוקים שמתחילים באות נ ומסתיימים באות ם, וכל שאר אותיות השם מופיעות בתוכם לפי הסדר.
נמצאו 6 פסוקים כאלה.
נִבְעַר כָּל־אָדָם מִדַּעַת הֹבִישׁ כָּל־צֹרֵף מִפָּסֶל כִּי שֶׁקֶר נִסְכּוֹ וְלֹא־רוּחַ בָּם׃
נִבְעַר כָּל־אָדָם מִדַּעַת הֹבִישׁ כָּל־צוֹרֵף מִפָּסֶל כִּי שֶׁקֶר נִסְכּוֹ וְלֹא־רוּחַ בָּם׃
נָכוֹנוּ לַלֵּצִים שְׁפָטִים וּמַהֲלֻמוֹת לְגֵו כְּסִילִים׃
קבלה ורוחניות
קריאה רוחנית בשם ניסים: הנס של פך השמן בחנוכה, דברי חז״ל על הנס הנסתר, הברכה על מקום שנעשו בו ניסים, הדגל של ״ה׳ נסי״, ואותיות השם לפי דרשת האותיות.
פך השמן
בתלמוד (שבת כא, ב) נשאלת השאלה ״מאי חנוכה?״, והתשובה מספרת על פך שמן אחד שנמצא חתום בחותמו של כהן גדול, ״ונעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים״. הנס של חנוכה הוא נס של אור קטן שמחזיק מעמד מעבר למה שציפו. השם ניסים מזכיר את התפילה ״על הנסים״, ובעיני האתר הוא ברכה לכוח עמידה: מעט שמן שמספיק להרבה ימים.
בעל הנס אינו מכיר בנסו
בתלמוד (נדה לא, א) נאמר ש״אפילו בעל הנס אינו מכיר בנסו״ — אדם יכול להינצל ולא לדעת בכלל שקרה לו נס. הרעיון הזה הופך את המבט על השם ניסים: הנסים החשובים אינם תמיד הגלויים. ברמז, השם מזמין לפתח רגישות לטוב שקורה בשקט, להכיר תודה גם על מה שלא ידענו שאנחנו צריכים, ולשים לב לחסד שמסתתר בשגרה.
ברוך שעשה נסים
בתלמוד (ברכות נד, א) נקבעה ברכה למי שרואה מקום שנעשו בו ניסים לישראל: ״ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה״. הנס נקשר כאן למקום ולזיכרון — חוזרים אל המקום ומודים שוב. אפשר לקרוא בשם ניסים מעין ברכה כזאת שנישאת בגוף: הילד הוא ״המקום״ שבו המשפחה זוכרת את הישועה שלה, ובכל שנה היא חוזרת ומודה עליה.
ה׳ נסי — הדגל
אחרי המלחמה בעמלק קרא משה למזבח ״ה׳ נִסִּי״ (שמות יז, טו), כלומר: ה׳ הוא הדגל שלי. הנס במקרא אינו פלא אלא נקודה גבוהה שמסמנת כיוון. כשהמשמעות המקראית והמשמעות של חז״ל נפגשות בשם ניסים, נוצרת קריאה כפולה: הפלא הוא דגל, משהו שמרים את המבט למעלה ומזכיר לאדם לאן הוא הולך ומי מלווה אותו בדרך.
סוד האותיות בשם
בדרשת האותיות „נו״ן כפופה נו״ן פשוטה — נאמן כפוף, נאמן פשוט”: מי שנאמן בענווה זוכה לעמוד זקוף. בספר יצירה היא כנגד חודש חשוון וחוש הריח. ערכה 50. בניסים היא פותחת את השם, כמו את המילה ״נס״ עצמה — נאמנות שזוכה להתרומם.
בדרשת האותיות י׳ היא „ונותן לך ירושה”. היא הקטנה באותיות, ובה פותח שם הוי״ה. בספר יצירה היא כנגד חודש אלול וחוש המעשה. ערכה 10. בשם היא האות השנייה, ומאריכה את ההברה הראשונה ״נִי״.
בדרשת האותיות „סמ״ך עי״ן — סְמוֹךְ עֲנִיִּים”: תמיכה במי שזקוק לה. צורתה עגולה וסגורה. בספר יצירה היא כנגד חודש כסלו. ערכה 60. בשם היא לב המילה ״נס״ — אות עגולה שמזכירה תמיכה וסמיכה.
בדרשת האותיות י׳ היא „ונותן לך ירושה”. היא הקטנה באותיות, ובה פותח שם הוי״ה. בספר יצירה היא כנגד חודש אלול וחוש המעשה. ערכה 10. בשם היא חוזרת פעם שנייה ופותחת את סיומת הרבים ״־ים״.
בדרשת האותיות „מ״ם פתוחה מ״ם סתומה — מאמר פתוח ומאמר סתום”: יש דברים שנאמרים בגלוי ויש שנשמרים בלב. בספר יצירה היא אם, כנגד המים. ערכה 40. בשם היא חותמת בצורתה הסגורה — כמו ״מאמר סתום״, הנס שאינו נראה לעין.
הקשר לספירות לפי שלוש קבוצות האותיות בספר יצירה: שלוש האמות כנגד היסודות — א׳ אוויר (תפארת), מ׳ מים (חסד), ש׳ אש (גבורה); שבע הכפולות כנגד שבע הספירות התחתונות; שתים־עשרה הפשוטות כנגד חודשי השנה, ואין להן ספירה ישירה.
פך שמן אחד שנמצא חתום הספיק להדלקה של שמונה ימים. זה הנס שבזכותו נקבעה החנוכה ונאמרת תפילת ״על הנסים״.
״אפילו בעל הנס אינו מכיר בנסו״ — יש ניסים שאיש אינו יודע עליהם. השם מזמין להכיר תודה גם על מה שלא נראה.
מי שרואה מקום שנעשו בו ניסים לישראל מברך ״שעשה נסים לאבותינו במקום הזה״. הנס נשמר בזיכרון ובמקום.
משה קרא למזבח ״ה׳ נסי״ — ה׳ הוא הדגל שלי. במקרא הנס הוא סימן גבוה שמכוון את הדרך, והשם נושא את המשמעות הזאת.
פרשנות מסורתית ורוחנית להשראה — לא קביעה על אופי הילד או על גורלו. סוד האותיות מובא לפי שיטות מזוהות: דרשת האותיות בתלמוד (שבת קד, א) וחלוקת האותיות בספר יצירה.
גימטריה
גימטריה היא שיטה עתיקה שמצמידה לכל אות עברית ערך מספרי — מא׳ שערכה 1 ועד ת׳ שערכה 400. במסורת הדרשנית מילים שערכן שווה נקשרות זו לזו ברמז, ושם פרטי הוא מקום טבעי לחפש בו רמזים כאלה.
ערכו של השם ניסים הוא 170, בדיוק כמו ״נִיסָן״ — החודש שבו יצאו ישראל ממצרים. באותו ערך נמצאות ״עָנָן״, שמזכיר את עמוד הענן שהוביל את העם במדבר, ״מַעְיָן״ ו״נָעִים״. לפי קריאה זו, השם מחבר בין הנס לבין הזמן, הדרך והמקור שמהם הוא בא.
שווה בגימטריה
ניסן הוא ״רֹאשׁ חֳדָשִׁים״ (שמות יב, ב), חודש יציאת מצרים ונסיה. השם ניסים שווה לו בדיוק, בלי תוספות.
ה׳ הלך לפני העם ״בְּעַמּוּד עָנָן״ (שמות יג, כא). הענן הוא נס שמלווה את הדרך ביום ומגן מפני השמש.
מעיין הוא מקור מים שנובע מעצמו. גם נס נתפס כמקור — משהו שבא מבחוץ ומחיה את מי שזקוק לו.
״נעים״ — טוב ומשמח. לא כל נס חייב להיות דרמטי; יש ניסים שמורגשים פשוט כנעימות של חיים טובים.
חודש של ניסים
השוויון לניסן הוא כמעט מילולי: בחודש ניסן נעשו ניסי יציאת מצרים, ובו נקבע ליל הסדר שבו מספרים עליהם. ילד בשם ניסים נושא בשמו את הסיפור הזה, את חובת ״והגדת לבנך״ ואת השמחה של החירות.
ענן שמוביל
עמוד הענן לא היה נס חד־פעמי אלא נוכחות קבועה שליוותה את העם בכל יום. בקריאה הזאת השם ניסים מבטא השגחה מתמשכת — לא רק הצלה ברגע אחד, אלא ליווי שקט לאורך כל הדרך.
מעיין שנובע
מעיין אינו נגמר, והוא ממשיך לנבוע גם כשאיש אינו שואב ממנו. אפשר לקרוא בשוויון הזה ברכה לחיים שיש בהם מקור פנימי של טוב, שמתחדש שוב ושוב ומשקה גם את הסובבים.
שיטה: גימטריה רגילה (מספר הכרחי), א=1 עד ת=400; אותיות סופיות (ך ם ן ף ץ) מחושבות כרגילות. „עם הכולל” = תוספת 1 על המילה עצמה, ומצוין במפורש. השוואה בגימטריה היא רמז ופרשנות, לא עובדה.
מחשבון שם מלא
התוצאה עבור ניסים
- נ50
- י10
- ס60
- י10
- ם40
- צמצום: 1 + 7 + 0 = 8
- 8 הוא מספר בין 1 ל־9 — עוצרים כאן
ניקוד, רווח ומקף אינם משנים את הסכום. ך ם ן ף ץ מחושבות כמו כ מ נ פ צ.
טיפ: הוסיפו שם שני או שם משפחה כדי לחשב את הגימטריה של השם המלא.
המספר 8 — בפרשנות הנומרולוגית
שמונה הוא המספר שמעל הטבע — ברית המילה ביום השמיני ושמונת ימי חנוכה. הוא מזוהה עם כוח, הנהגה והגשמה.
פרשנות היא מסורת תרבותית ורוחנית — לא קביעה מדעית ולא תחזית. היא לא משנה את משמעות השם.
מילים מהתנ״ך שערכן 170
יש הנוהגים לומר בסוף תפילת העמידה פסוק שמתחיל באות הראשונה של שמם ומסתיים באות האחרונה.
נומרולוגיה
פרשנות להשראה — מסורת תרבותית על המספר, לא קביעה על אופיו, מקצועו או עתידו של הילד.
איך מחשבים? גימטריה רגילה (170) ← 1 + 7 + 0 = 8.
8 — מעבר לטבע
שבעה ימים הם מחזור הטבע, והשמיני הוא מה שמעבר לו: ברית המילה ביום השמיני, „ויהי ביום השמיני” של חנוכת המשכן (ויקרא ט, א) ושמונת ימי חנוכה. במסורת 8 מסמל כוח שמתעלה מעל הרגיל.
8 במקרא ובמסורת
שמונה בגדים לכהן הגדול ושמונה ימי חג הסוכות עם שמיני עצרת. במסורת המספר מסמן חגיגה של שלמות שהושגה, ותחילתו של מחזור חדש ברמה גבוהה יותר מקודמו, שנבנה על מה שכבר הושג.
הדרך של 8
במסורת הנומרולוגית בעלי המספר 8 מתוארים כמנהיגים מעשיים: מי שהופכים חזון לתוצאה, אחראים על אנשים ועל משאבים ויודעים להתמודד עם קושי. האתגר שהמסורת מייחסת למספר הוא לאזן בין הישגים לחסד.
• שאפתנות
• כושר ארגון
• עוצמה
• אחריות
• מגשים יעדים
• מנהל משאבים בתבונה
• עומד בלחץ
• נטייה לעבוד יותר מדי
• קושי לשחרר שליטה
• מדידה של הצלחה רק בתוצאות
• ניהול ועסקים
• משפט וכלכלה
• הנדסה
• ציבור ומדיניות
• רפואה
שכיחות לאורך השנים
מתוכם 272 בשנים שבהן הלמ״ס לא פרסם מספר נפרד (מספר קטן מדי לפרסום)
בין ילידי 2024: מקום 299 בשמות הבנים היהודים. מילידי 1949 עד 2024 — מקום 80 מתוך 6,722 שמות.
| שנת לידה | מספר |
|---|---|
| 2024 | 24 |
| 2023 | 27 |
| 2022 | 30 |
| 2021 | 32 |
| 2020 | 33 |
| 2019 | 40 |
| 2018 | 49 |
| 2017 | 36 |
| 2016 | 33 |
| 2015 | 37 |
| 2014 | 39 |
| 2013 | 40 |
| 2012 | 42 |
| 2011 | 44 |
| 2010 | 42 |
| 2009 | 43 |
| 2008 | 46 |
| 2007 | 44 |
| 2006 | 39 |
| 2005 | 43 |
| 2004 | 60 |
| 2003 | 64 |
| 2002 | 66 |
| 2001 | 75 |
| 2000 | 70 |
| 1999 | 69 |
| 1998 | 65 |
| 1997 | 78 |
| 1996 | 71 |
| 1995 | 84 |
| 1994 | 110 |
| 1993 | 104 |
| 1992 | 121 |
| 1991 | 130 |
| 1990 | 122 |
| 1989 | 130 |
| 1988 | 129 |
| 1987 | 123 |
| 1986 | 121 |
| 1985 | 144 |
| 1984 | 156 |
| 1983 | 154 |
| 1982 | 160 |
| 1981 | 163 |
| 1980 | 145 |
מה זה סופר? אנשים שחיים היום בישראל ונושאים את השם, לפי שנת הלידה — לא כל מי שנולד באותה שנה. בשנים מוקדמות המספר נמוך יותר בגלל פטירה, הגירה ושינוי שם. ערכים קטנים שהלמ״ס לא מפרסמת (״..״) לא מוצגים כאפס.
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ״ס), ״השמות הנוכחיים של ילידי 1949 עד 2024 לפי מין וקבוצת אוכלוסייה, שם פרטי ושנת לידה״, נשלף 27.10.2026. מועתק ומופץ כמות שהוא (as is) על פי רישיון השימוש של הלמ״ס.
אנשים מוכרים
אישי ציבור מוכרים בשם ניסים, בכתיב המלא הזה. רבים מנושאי השם נכתבים בכתיב החסר נסים, והם אינם כלולים כאן.
שמות קרובים
אותו שם בכתיב החסר, כפי שנכתב במקורות ובשמו של הר״ן, רבנו נסים מגירונה. ההגייה והמשמעות זהות.
שם החודש שבו יצאו ישראל ממצרים, ניתן גם כשם פרטי. דומה מאוד בצליל, ושווה לניסים בגימטריה.
שם של ברכה ותפילה, רווח באותן קהילות של ספרד והמזרח. גם הוא בצורת רבים, וגם הוא מבטא תקווה לחסד.
נסים הוא אותו שם בכתיב חסר, אך הוא רשום בנפרד עם נתונים משלו; ניסן ושאר השמות הם שמות נפרדים.
שאלות ומקורות
מה פירוש השם ניסים?
מה ההבדל בין ניסים לנסים?
האם ניסים הוא שם מקראי?
מה הגימטריה של השם ניסים?
למה נותנים את השם ניסים?
איזה פסוק מתאים לשם ניסים?
[1] תנ״ך: שמות יז, טו · יב, ב · יג, כא · במדבר כא, ח · ישעיהו יא, יב · תהלים ס, ו · משלי כח, טז · ירמיהו י, יד [2] תלמוד בבלי: שבת כא, ב · נדה לא, א · ברכות נד, א · שבת קד, א [3] סידור: ״על הנסים״, ״מודים״ [4] ספר יצירה [5] ויקיפדיה: ניסים אלוני, ניסים משעל [6] הלמ״ס, השמות הנוכחיים של ילידי 1949 עד 2024
מאותה משפחה שבנתה את מרכז השמות.
בזמן שבוחרים שם — גם הגוף צריך מנוחה
מרכז השמות הוא מתנה מאימי — בלי עלות ובלי הרשמה. אם כבר כאן, הכירו את כריות ההריון שלנו.