מַרְגָּנִית
שם עברי על שם המרגנית — פרח בר נמוך בצבע אדום או כחול, הנפוץ בשדות ארץ ישראל.
משמעות ומקור
מרגנית הוא שם עברי מודרני שניתן על שם פרח בר קטן: מרגנית השדה, שפורחת בחורף ובאביב בשדות, בשולי דרכים ובגינות. פרחיה זעירים, בעלי חמישה עלי כותרת, ובארץ מוכרים בה בעיקר שני צבעים — אדום כתום וכחול עמוק. השם שייך לגל של שמות פרחים שהורים בישראל בחרו מאמצע המאה העשרים, לצד כלנית, נורית ורקפת.
שם הצמח בעברית החדשה. יש המקשרים אותו למילה הארמית ״מַרְגָּנִיתָא״ שבספרות חז״ל, שמשמעה פנינה ואבן יקרה, וכך השם נושא בתוכו גם פרח קטן וגם אבן חן.
הקריאה הפשוטה: ילדה שנקראת על שם פרח בר צנוע. המרגנית אינה גבוהה ואינה בולטת מרחוק, אבל מי שמתכופף אליה מגלה צבע עז. השם מבטא יופי שנגלה למי שמסתכל מקרוב.
דרך הקשר האפשרי ל״מרגניתא״ הארמית, השם מתפרש גם כ״פנינה״ — דבר יקר שאינו גלוי לכל. כך מרגנית היא שם של ערך פנימי, כמו אבן חן שנמצאת בתוך הצדפה.
קריאה שלישית רואה בשם הצהרה של שייכות למקום. הורים שבחרו שמות של פרחי הבר הישראליים ביקשו לחבר את הילדה לשדות, לעונות ולנוף של הארץ, ולא לשמות שהגיעו מן הגולה.
כתיב והגייה
מַרְ · גָּ · נִית — 3 הברות, מלרע (ההטעמה בהברה האחרונה)
מַרְגָּלִית הוא שם אחר, שמשמעו פנינה. מרגנית ומרגלית נבדלות באות אחת (נ׳ מול ל׳), וכל אחד מהם שם עצמאי.
הכתיב הלטיני הרווח הוא Marganit. הצורה עם th בסוף נדירה ומופיעה בעיקר במסמכים ישנים.
קשר לתנ״ך
המרגנית אינה נזכרת בתנ״ך בשמה, ומרגנית אינה שם של דמות מקראית. הקשר של השם אל המקרא עובר דרך עולם הפרחים שבשיר השירים, שבו פריחת האביב היא סמל לאהבה ולהתחדשות.
תיאור של בוא האביב: פרחים נראים בשדה וקול הציפורים נשמע. זה בדיוק הנוף שבו המרגנית פורחת.
הרעיה מתארת את עצמה כפרח של עמק ושל שרון — דימוי מקראי של אישה כפרח, קרוב לרוח השם.
פסוקים לשם מרגנית
יש הנוהגים לומר בסוף תפילת העמידה פסוק שמתחיל באות הראשונה של השם ומסתיים באות האחרונה. למרגנית — פסוקים שמתחילים ב־מ ומסתיימים ב־ת.
התאמה ממוחשבת לפי האות הראשונה והאחרונה בלבד. הרשימה לא נבדקה ידנית.
מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת׃
מַה־יְּדִידוֹת מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ ה׳ צְבָאוֹת׃
מִי כַּה׳ אֱלֹהֵינוּ הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת׃
מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ וּבְגָדֶיךָ כְּדֹרֵךְ בְּגַת׃
מְקוֹר חַיִּים שֵׂכֶל בְּעָלָיו וּמוּסַר אֱוִלִים אִוֶּלֶת׃
מְגַלֶּה עֲמֻקוֹת מִנִּי־חֹשֶׁךְ וַיֹּצֵא לָאוֹר צַלְמָוֶת׃
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex) — נחלת הכלל, דרך Open Scriptures Hebrew Bible. טעמי המקרא הוסרו לנוחות הקריאה.
פסוק לשם מרגנית
פסוקים שמתחילים באות מ ומסתיימים באות ת, וכל שאר אותיות השם מופיעות בתוכם לפי הסדר.
נמצא פסוק אחד כזה.
מִלֵּא אֹתָם חָכְמַת־לֵב לַעֲשׂוֹת כָּל־מְלֶאכֶת חָרָשׁ וְחֹשֵׁב וְרֹקֵם בַּתְּכֵלֶת וּבָאַרְגָּמָן בְּתוֹלַעַת הַשָּׁנִי וּבַשֵּׁשׁ וְאֹרֵג עֹשֵׂי כָּל־מְלָאכָה וְחֹשְׁבֵי מַחֲשָׁבֹת׃
קבלה ורוחניות
קריאה רוחנית בשם מרגנית: פרח קטן שצומח מן האדמה, פנינה שמסתתרת, ואותיות השם לפי דרשת האותיות בתלמוד.
גדילה מלמטה
אפשר לקרוא בשם מרגנית את סוד הצמיחה הנמוכה. הפרח אינו מתנשא, והוא קרוב לאדמה. ברמז, זו תכונה של ענווה פעילה: מי שאינו מבקש להיות גבוה מכולם, אבל מוסיף צבע לכל מקום שבו הוא נמצא. גם בשדה גדול, הפרח הקטן הוא שנותן לנוף את חיותו.
הפנינה שבפנים
אם מקבלים את הקשר אל ״מרגניתא״, השם מלמד על ערך שמתגלה רק כשפותחים. פנינה נוצרת בתוך הצדפה, לאט ובשקט. אפשר לקרוא בכך הזמנה לסבלנות עם הצמיחה הפנימית של הילדה, בלי למהר לחשוף ולמדוד. מה שנבנה בשקט נשאר לאורך זמן.
מ׳ פותחת ות׳ חותמת
השם נפתח במ׳, אות המים, ונחתם בת׳, האות האחרונה באלף־בית. ברמז, יש בו תנועה מן המקור אל השלמות: מן המים שמשקים את הפרח ועד לפריחה המלאה שבסוף העונה. כך השם כולו נקרא כמסע קצר של צמיחה, מן הגשם הראשון ועד לשדה מלא צבע.
סוד האותיות בשם
בדרשת האותיות „מ״ם פתוחה מ״ם סתומה — מאמר פתוח ומאמר סתום”: יש דברים שנאמרים בגלוי ויש שנשמרים בלב. בספר יצירה היא אם, כנגד המים. ערכה 40. במרגנית היא האות הפותחת — מים שמשקים את השדה.
שם האות הוא „ראש”. בדרשת האותיות הק׳ מסבה את פניה מן הר׳, ובכל זאת נשאר לה פתח לחזרה — דרשה על כוחה של תשובה. בספר יצירה היא כפולה. ערכה 200. כאן היא האות השנייה, וביחד עם המ׳ היא פותחת את צליל השם.
בדרשת האותיות „גימ״ל דל״ת — גְּמוֹל דַּלִּים”: גמול חסד לעני. רגלה של הגימל נמשכת אל הדלת, כמו נותן שרץ אחרי המקבל. בספר יצירה היא כפולה. ערכה 3. באמצע השם היא נותנת לו את הצליל הרך ״גָּ״.
בדרשת האותיות „נו״ן כפופה נו״ן פשוטה — נאמן כפוף, נאמן פשוט”: מי שנאמן בענווה זוכה לעמוד זקוף. בספר יצירה היא כנגד חודש חשוון וחוש הריח. ערכה 50. בשם היא פותחת את ההברה האחרונה ״נִית״.
בדרשת האותיות י׳ היא „ונותן לך ירושה”. היא הקטנה באותיות, ובה פותח שם הוי״ה. בספר יצירה היא כנגד חודש אלול וחוש המעשה. ערכה 10. היא האות הקטנה שבשם, ממש לפני הסוף.
בדרשת האותיות ת׳ היא „אמת”, ו„חותמו של הקב״ה אמת” (שבת נה, א). היא האחרונה באותיות, ובספר יצירה היא כפולה. ערכה 400. היא חותמת את השם, כמו פריחה שמגיעה לשלמותה.
הקשר לספירות לפי שלוש קבוצות האותיות בספר יצירה: שלוש האמות כנגד היסודות — א׳ אוויר (תפארת), מ׳ מים (חסד), ש׳ אש (גבורה); שבע הכפולות כנגד שבע הספירות התחתונות; שתים־עשרה הפשוטות כנגד חודשי השנה, ואין להן ספירה ישירה.
המרגנית פורחת בזמן קבוע בשנה, לא לפני ולא אחרי. אפשר לראות בה סמל לכך שלכל דבר יש עת, וכל פריחה באה בזמנה.
הצליל של השם מזכיר את הפנינה של לשון חז״ל. ברמז, השם מבקש לראות ערך בדברים קטנים.
פרח בר אינו נשתל בידי אדם, הוא עולה מעצמו. אפשר לקרוא בשם חיבור טבעי למקום ולשורשים.
פרשנות מסורתית ורוחנית להשראה — לא קביעה על אופי הילד או על גורלו. סוד האותיות מובא לפי שיטות מזוהות: דרשת האותיות בתלמוד (שבת קד, א) וחלוקת האותיות בספר יצירה.
גימטריה
גימטריה היא שיטה עתיקה שמצמידה לכל אות עברית ערך מספרי — מא׳ שערכה 1 ועד ת׳ שערכה 400. במסורת הדרשנית מילים שערכן שווה נקשרות זו לזו ברמז, ושם פרטי הוא מקום טבעי לחפש בו רמזים כאלה.
ערכו של השם מרגנית שווה לערך המילה המקראית ״אוֹצָרוֹת״. השוויון מתאים לקריאה של השם כפנינה: דבר יקר ששמור בפנים. פרח קטן שערכו כערך אוצרות מלמד שהיופי אינו נמדד בגודל.
שווה בגימטריה
המילה ״אוצרות״ מופיעה במקרא פעמים רבות, על אוצרות המלך ובית המקדש. השוויון מחזק את הקשר בין השם לבין דבר שיש לו ערך.
מילה מקראית מן השורש ב־צ־ר, שבו נמצאת גם ״בָּצִיר״. היא מזכירה תלות בגשם ובעונות, כמו פרח הבר שפורח רק אחרי הגשמים.
אוצר קטן
פרח קטן ששווה ל״אוצרות״: הקריאה הזאת מזכירה שגודל אינו קובע ערך. דבר צנוע יכול להיות יקר מאוד למי שיודע להעריך אותו ולשמור עליו.
מה שנאסף ונשמר
אוצרות הם דברים שאוספים לאורך זמן. אפשר לקרוא בכך ברכה לחיים שבהם נאספים חוויות, ידע וחברויות, ונשמרים בלב כמו בתיבה יקרה.
אחרי הגשם
השוויון השני מקשר את השם אל עונת הגשמים. המרגנית פורחת רק אחרי שהאדמה התמלאה מים, וכך גם השם מבטא צמיחה שבאה אחרי תקופה של המתנה.
שיטה: גימטריה רגילה (מספר הכרחי), א=1 עד ת=400; אותיות סופיות (ך ם ן ף ץ) מחושבות כרגילות. „עם הכולל” = תוספת 1 על המילה עצמה, ומצוין במפורש. השוואה בגימטריה היא רמז ופרשנות, לא עובדה.
מחשבון שם מלא
התוצאה עבור מרגנית
- מ40
- ר200
- ג3
- נ50
- י10
- ת400
- צמצום: 7 + 0 + 3 = 10
- צמצום: 1 + 0 = 1
- 1 הוא מספר בין 1 ל־9 — עוצרים כאן
ניקוד, רווח ומקף אינם משנים את הסכום. ך ם ן ף ץ מחושבות כמו כ מ נ פ צ.
טיפ: הוסיפו שם שני או שם משפחה כדי לחשב את הגימטריה של השם המלא.
המספר 1 — בפרשנות הנומרולוגית
אחד הוא מספר ההתחלה והאחדות — כמו ״ה׳ אחד״. במסורת הנומרולוגית הוא מזוהה עם יוזמה, עצמאות ואומץ לפתוח דרך חדשה.
פרשנות היא מסורת תרבותית ורוחנית — לא קביעה מדעית ולא תחזית. היא לא משנה את משמעות השם.
מילים מהתנ״ך שערכן 703
יש הנוהגים לומר בסוף תפילת העמידה פסוק שמתחיל באות הראשונה של שמם ומסתיים באות האחרונה.
נומרולוגיה
פרשנות להשראה — מסורת תרבותית על המספר, לא קביעה על אופיו, מקצועו או עתידו של הילד.
איך מחשבים? גימטריה רגילה (703) ← 7 + 0 + 3 = 10 ← 1 + 0 = 1.
1 כנגד „ה׳ אחד”
האחד הוא יסוד האמונה: „שמע ישראל ה׳ אלהינו ה׳ אחד” (דברים ו, ד). במסורת המספרים 1 הוא האחדות שמאחורי הריבוי — הנקודה שכל המספרים האחרים בנויים ממנה, ולכן הוא מסמל מקור, שורש והתחלה.
1 במקרא ובמסורת
היום הראשון לבריאה נקרא „יום אחד” ולא „יום ראשון”, ובמדרש נאמר שהוא נקרא כך משום שהקב״ה היה יחיד בעולמו. האחד מופיע כך כסמל של שלמות שלפני החלוקה, ושל רגע הפתיחה שבו עוד הכול אפשרי.
הדרך של 1
במסורת הנומרולוגית בעלי המספר 1 מתוארים כמי שפותחים דרך: מתחילים פרויקטים, מציעים רעיון ראשון ונושאים בעול ההובלה. האתגר שהמסורת מייחסת למספר הוא לשלב את העצמאות עם הקשבה לאחרים ועם נכונות לקבל עזרה.
• יוזמה
• עצמאות
• נחישות
• מקוריות
• פותח דרכים חדשות
• לוקח אחריות
• אומץ להוביל
• קושי לבקש עזרה
• נטייה לעקשנות
• חוסר סבלנות
• יזמות ופיתוח
• הובלה וניהול
• מחקר וחדשנות
• אמנות יוצרת
• ספורט תחרותי
שכיחות לאורך השנים
מתוכם 72 בשנים שבהן הלמ״ס לא פרסם מספר נפרד (מספר קטן מדי לפרסום)
בין ילידי 2024 השם אינו מופיע בדירוג (מספר קטן מדי לפרסום). מילידי 1949 עד 2024 — מקום 1,366 מתוך 8,126 שמות.
| שנת לידה | מספר |
|---|---|
| 2003 | לא פורסם (״..״) |
| 2002 | 0 |
| 2001 | 0 |
| 2000 | 0 |
| 1999 | 0 |
| 1998 | 0 |
| 1997 | 0 |
| 1996 | 0 |
| 1995 | 0 |
| 1994 | 0 |
| 1993 | לא פורסם (״..״) |
| 1992 | 0 |
| 1991 | לא פורסם (״..״) |
| 1990 | לא פורסם (״..״) |
| 1989 | 0 |
| 1988 | לא פורסם (״..״) |
| 1987 | לא פורסם (״..״) |
| 1986 | לא פורסם (״..״) |
| 1985 | לא פורסם (״..״) |
| 1984 | לא פורסם (״..״) |
| 1983 | 6 |
| 1982 | 7 |
| 1981 | 7 |
| 1980 | 7 |
מה זה סופר? אנשים שחיים היום בישראל ונושאים את השם, לפי שנת הלידה — לא כל מי שנולד באותה שנה. בשנים מוקדמות המספר נמוך יותר בגלל פטירה, הגירה ושינוי שם. ערכים קטנים שהלמ״ס לא מפרסמת (״..״) לא מוצגים כאפס.
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ״ס), ״השמות הנוכחיים של ילידי 1949 עד 2024 לפי מין וקבוצת אוכלוסייה, שם פרטי ושנת לידה״, נשלף 27.10.2026. מועתק ומופץ כמות שהוא (as is) על פי רישיון השימוש של הלמ״ס.
שמות קרובים
שם על שם הכלנית, פרח הבר האדום שמזוהה עם החורף הישראלי. נפוץ באותן שנים שבהן ניתן השם מרגנית.
שם פרח בר צהוב או אדום, שגם הוא פורח בשדות באביב. דומה למרגנית גם בסיומת ״־ית״.
שם עברי שמשמעו פנינה. קרוב מאוד בצליל, ומתחבר לקריאה של מרגנית כאבן חן.
השמות כאן קרובים למרגנית בתחום הפרחים או בצליל, אבל כל אחד מהם שם נפרד ולא כתיב אחר.
שאלות ומקורות
מה פירוש השם מרגנית?
האם מרגנית הוא שם מקראי?
מה ההבדל בין מרגנית למרגלית?
מה הגימטריה של מרגנית?
איזה פסוק מתאים לשם מרגנית?
[1] תנ״ך: שיר השירים ב, א · ב, יב · שמות לה, לה [2] תלמוד בבלי, שבת קד, א (דרשת האותיות) [3] ספר יצירה
מאותה משפחה שבנתה את מרכז השמות.
בזמן שבוחרים שם — גם הגוף צריך מנוחה
מרכז השמות הוא מתנה מאימי — בלי עלות ובלי הרשמה. אם כבר כאן, הכירו את כריות ההריון שלנו.