חַגִּית
שם מקראי מהשורש ח־ג־ג — חג ושמחה. חגית הייתה אשת דוד המלך ואמו של אדוניה.
משמעות ומקור
חגית הוא שם מקראי מן השורש ח־ג־ג, השורש של המילה ״חג״. במקרא חגית היא אחת מנשות דוד המלך, שילדה לו בחברון את אדוניה, בנו הרביעי (שמואל ב׳ ג, ד). הסיומת ״־ית״ נותנת לשם צורה של נקבה, ולכן משמעו הפשוט הוא ״של חג״ או ״חגיגית״. בישראל השם היה נפוץ מאוד בשנות השבעים, וחזר להישמע כשם עברי קצר ושמח.
השורש של החג והחגיגה. בתורה ״חג״ הוא בעיקר אחד משלושת הרגלים, שבהם עלו לירושלים: ״שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה״ (שמות כג, יד).
סיומת שיוצרת שם או תואר בלשון נקבה. כך ״חגית״ היא מי ששייכת לחג, כמו שמות עבריים אחרים שנוצרו בסיומת הזאת מן מילה פשוטה.
הקריאה הפשוטה: ילדה שמביאה איתה אווירה של חג. התורה מצווה ״וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ״, ושם עם השורש הזה הוא ברכה לבית שיש בו שמחה, שולחן ערוך ואורחים מסביב.
יש החוקרים הקושרים את השורש ח־ג־ג למעגל ולמחול סביב מקום קדוש, כמו המילה הערבית ״חג׳״ לעלייה לרגל. בקריאה הזאת השם מבטא תנועה משותפת — אנשים שמתאספים יחד ונעים במעגל אחד.
חג הוא זמן שונה מימי החול: עוצרים, מתלבשים אחרת ונפגשים. השם חגית מזכיר את היכולת להפוך יום רגיל לזמן מיוחד, ולמצוא בתוך השגרה רגעים שראוי לחגוג.
כתיב והגייה
חַ · גִּית — 2 הברות, מלרע (ההטעמה בהברה האחרונה)
גִּיתִּית היא מילה אחרת, מכותרות מזמורי תהלים (״עַל־הַגִּתִּית״), ואינה קשורה לחג. חַגַּי הוא שם הנביא, מאותו שורש אבל שם נפרד.
בעברית השם נכתב תמיד כמו במקרא, עם יו״ד אחת. Hagit נפוץ במסמכים רשמיים, Chagit משמר את הח׳ הגרונית, ו־Haggith הוא הצורה שבתרגומי התנ״ך לאנגלית.
קשר לתנ״ך
חגית היא דמות מקראית: אחת משש הנשים שילדו לדוד בנים בחברון, בשנים שבהן מלך על יהודה בלבד. בנה אדוניה היה הרביעי בבני דוד (שמואל ב׳ ג, ד), ובזקנת דוד ניסה למלוך במקומו, כפי שמסופר בתחילת ספר מלכים. המקרא אינו מספר דבר נוסף על חגית עצמה, ושמה נזכר תמיד בצירוף ״אדוניה בן חגית״. מאותו שורש נקראו במקרא גם חגי בן גד והנביא חגי.
ברשימת בני דוד שנולדו בחברון כל בן נזכר עם שם אמו. כך נשמר שמה של חגית, אם הבן הרביעי.
מצוות השמחה בחג כוללת את כל בני הבית, וגם את הגר, היתום והאלמנה. זו המילה שבבסיס השם חגית.
פסוקים לשם חגית
יש הנוהגים לומר בסוף תפילת העמידה פסוק שמתחיל באות הראשונה של השם ומסתיים באות האחרונה. לחגית — פסוקים שמתחילים ב־ח ומסתיימים ב־ת.
התאמה ממוחשבת לפי האות הראשונה והאחרונה בלבד. הרשימה לא נבדקה ידנית.
חֶלְבָּמוֹ סָּגְרוּ פִּימוֹ דִּבְּרוּ בְגֵאוּת׃
חָלְקוּ מַחְמָאֹת פִּיו וּקֲרָב־לִבּוֹ רַכּוּ דְבָרָיו מִשֶּׁמֶן וְהֵמָּה פְתִחוֹת׃
חָנֵּנִי אֱלֹהִים חָנֵּנִי כִּי בְךָ חָסָיָה נַפְשִׁי וּבְצֵל־כְּנָפֶיךָ אֶחְסֶה עַד יַעֲבֹר הַוּוֹת׃
חֵלֶק כְּחֵלֶק יֹאכֵלוּ לְבַד מִמְכָּרָיו עַל־הָאָבוֹת׃
חַדַל־בְּנִי לִשְׁמֹעַ מוּסָר לִשְׁגוֹת מֵאִמְרֵי־דָעַת׃
חָזֵה הֲוֵית בְּחֶזְוֵי רֵאשִׁי עַל־מִשְׁכְּבִי וַאֲלוּ עִיר וְקַדִּישׁ מִן־שְׁמַיָּא נָחִת׃
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex) — נחלת הכלל, דרך Open Scriptures Hebrew Bible. טעמי המקרא הוסרו לנוחות הקריאה.
פסוק לשם חגית
פסוקים שמתחילים באות ח ומסתיימים באות ת, וכל שאר אותיות השם מופיעות בתוכם לפי הסדר.
נמצאו 5 פסוקים כאלה. באחד מהם אותיות האמצע פותחות מילים.
חֲבֹל יָשִׁיב רָשָׁע גְּזֵלָה יְשַׁלֵּם בְּחֻקּוֹת הַחַיִּים הָלַךְ לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת עָוֶל חָיוֹ יִחְיֶה לֹא יָמוּת׃
חָרַשׁ עֵצִים נָטָה קָו יְתָאֲרֵהוּ בַשֶּׂרֶד יַעֲשֵׂהוּ בַּמַּקְצֻעוֹת וּבַמְּחוּגָה יְתָאֳרֵהוּ וַיַּעֲשֵׂהוּ כְּתַבְנִית אִישׁ כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת׃
חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת אָחוּז בְּחַבְלֵי־בוּץ וְאַרְגָּמָן עַל־גְּלִילֵי כֶסֶף וְעַמּוּדֵי שֵׁשׁ מִטּוֹת זָהָב וָכֶסֶף עַל רִצְפַת בַּהַט־וָשֵׁשׁ וְדַר וְסֹחָרֶת׃
השם חגית מסתתר בפסוקים
האותיות של השם מופיעות בתוך הפסוק לפי הסדר: ברצף (כמילה בפסוק, בתוך מילה או על פני כמה מילים), או בדילוג קבוע (כל אות שנייה, שלישית וכן הלאה). זה חיפוש אותיות ממוחשב, לא פרשנות.
נמצאו 15 מופעים: 5 ברצף אותיות ו־10 בדילוג קבוע.
וְהָרְבִיעִי אֲדֹנִיָּה בֶן־חַגִּית וְהַחֲמִישִׁי שְׁפַטְיָה בֶן־אֲבִיטָל׃
וַאֲדֹנִיָּה בֶן־חַגִּית מִתְנַשֵּׂא לֵאמֹר אֲנִי אֶמְלֹךְ וַיַּעַשׂ לוֹ רֶכֶב וּפָרָשִׁים וַחֲמִשִּׁים אִישׁ רָצִים לְפָנָיו׃
וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל־בַּת־שֶׁבַע אֵם־שְׁלֹמֹה לֵאמֹר הֲלוֹא שָׁמַעַתְּ כִּי מָלַךְ אֲדֹנִיָּהוּ בֶן־חַגִּית וַאֲדֹנֵינוּ דָוִד לֹא יָדָע׃
כִּי־תָצוּר אֶל־עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ לֹא־תַשְׁחִית אֶת־עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר׃
קבלה ורוחניות
קריאה רוחנית בשם חגית, שם של חג ושמחה: מצוות השמחה בחג, העלייה לרגל, החלוקה ״חג״ ו״ית״ בגימטריה, ואותיות השם לפי דרשת האותיות בתלמוד.
שמחה שיש בה מקום לכולם
הפסוק ״וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ״ (דברים טז, יד) ממשיך ומונה את הבן והבת, העבד והאמה, הלוי, הגר, היתום והאלמנה. השמחה של החג אינה פרטית: היא נמדדת במי שמוזמן אליה. אפשר לקרוא בשם חגית את הצד הזה של החג — לא רק לשמוח, אלא לדאוג שגם מי שבודד או רחוק ירגיש שיש לו מקום ליד השולחן.
שלושה רגלים
בתורה נאמר ״שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה״ (שמות כג, יד): המילה ״תחוג״ היא פועל, ולא רק שם של מועד. חג הוא דבר שעושים — הולכים, עולים ומתאספים. בעיני האתר השם חגית נושא את התנועה הזאת: הדרך אל המקום המשותף, והבחירה לצאת מן הבית כדי להיפגש עם העם כולו.
חג ועוד ״ית״ קדוש
בגימטריה השם מתחלק בטבעיות: ״חג״ שווה 11, והסיומת ״ית״ שווה 410 — כמו ״קָדוֹשׁ״. בגמרא ביומא (ט, א) נאמר שהבית הראשון עמד ארבע מאות ועשר שנים. ברמז אפשר לקרוא בשם חג שמחובר לקדושה ולמקדש, כלומר שמחה שיש לה שורש עמוק ולא רק חגיגה רגעית. זו קריאה פרשנית של האתר.
שמחה עם טעם
בגמרא בפסחים (קט, א) מובא שבזמן שבית המקדש היה קיים ״אין שמחה אלא בבשר״, ומשחרב — ״אין שמחה אלא ביין״. חכמים ראו בשמחת החג דבר מוחשי, שמרגישים אותו בטעם ובריח. אפשר לקרוא בשם חגית הזמנה לשמחה כזאת, שאינה רק רעיון אלא ארוחה משותפת, שיר וקרבה בין אנשים.
סוד האותיות בשם
בדרשת האותיות ח׳ היא „וחן אותך” — חן ונשיאת חן. בספר יצירה היא כנגד חודש תמוז וחוש הראייה. ערכה 8, והיא פותחת את המילים חיים וחסד. בחגית היא פותחת את השם ואת המילה ״חג״ — חן שנפרש על כל השמחה.
בדרשת האותיות „גימ״ל דל״ת — גְּמוֹל דַּלִּים”: גמול חסד לעני. רגלה של הגימל נמשכת אל הדלת, כמו נותן שרץ אחרי המקבל. בספר יצירה היא כפולה. ערכה 3. בשם היא משלימה את ״חג״ — הנתינה לדלים, כמו מצוות השמחה שכוללת את כולם.
בדרשת האותיות י׳ היא „ונותן לך ירושה”. היא הקטנה באותיות, ובה פותח שם הוי״ה. בספר יצירה היא כנגד חודש אלול וחוש המעשה. ערכה 10. בשם היא פותחת את הסיומת ״ית״ — הירושה שעוברת מחג לחג ומדור לדור.
בדרשת האותיות ת׳ היא „אמת”, ו„חותמו של הקב״ה אמת” (שבת נה, א). היא האחרונה באותיות, ובספר יצירה היא כפולה. ערכה 400. בשם היא חותמת — אמת וחותם, כמו סוף של חג שמשאיר רושם קבוע.
הקשר לספירות לפי שלוש קבוצות האותיות בספר יצירה: שלוש האמות כנגד היסודות — א׳ אוויר (תפארת), מ׳ מים (חסד), ש׳ אש (גבורה); שבע הכפולות כנגד שבע הספירות התחתונות; שתים־עשרה הפשוטות כנגד חודשי השנה, ואין להן ספירה ישירה.
מצוות השמחה בחג כוללת את כל בני הבית ואת הגר, היתום והאלמנה — שמחה שנמדדת במי שמוזמן אליה.
״תחוג״ הוא פועל: החג הוא דבר שעושים — עולים לרגל שלוש פעמים בשנה, מתאספים וחוגגים יחד במקום אחד.
הבית הראשון עמד 410 שנים. זה גם ערכה של הסיומת ״ית״ שבשם חגית, ושל המילה ״קדוש״ בגימטריה.
אפשר לקרוא בשם ברכה לשמחה שמרגישים בבית: שולחן ערוך, קולות של משפחה ודלת שנפתחת לאורחים.
פרשנות מסורתית ורוחנית להשראה — לא קביעה על אופי הילד או על גורלו. סוד האותיות מובא לפי שיטות מזוהות: דרשת האותיות בתלמוד (שבת קד, א) וחלוקת האותיות בספר יצירה.
גימטריה
גימטריה היא שיטה עתיקה שמצמידה לכל אות עברית ערך מספרי — מא׳ שערכה 1 ועד ת׳ שערכה 400. במסורת הדרשנית מילים שערכן שווה נקשרות זו לזו ברמז, ושם פרטי הוא מקום טבעי לחפש בו רמזים כאלה.
ערכו של השם חגית הוא 421, כמו ״וְתוֹדָה״ וכמו ״לִישׁוּעָה״. השם מתחלק לשני חלקים ברורים: ״חג״ שערכו 11, והסיומת ״ית״ שערכה 410, כמו ״קדוש״. כך הגימטריה מחזקת את מה שהשם אומר במילים: חג שיש בו הודיה, ושמחה שמחוברת למשהו גדול ממנה.
שווה בגימטריה
תודה היא לב החג: הכרה בטוב שקיבלנו. השם חגית שווה בדיוק למילה הזאת, בלי תוספות.
כמו ב״וַיְהִי־לִי לִישׁוּעָה״ שבשירת הים. חג רבים בישראל הם זכר לישועה שהייתה.
הפועל שממנו נולדת הישועה. חג אינו רק זיכרון, אלא גם תקווה לעזרה שעוד תבוא.
זהו ערכה של הסיומת ״ית״ לבדה, בלי ״חג״. כך השם נקרא ברמז: חג ועוד קדושה.
חג של הודיה
השוויון ל״ותודה״ מחבר את השם לרגע שבו עוצרים ואומרים תודה. בקריאה הזאת החג אינו רק מנוחה מן העבודה, אלא זמן שבו מכירים בכל מה שניתן לנו ומחלקים אותו עם אחרים.
זיכרון של ישועה
חגים רבים בלוח העברי, מפסח ועד פורים, הם זכר לישועה. השם חגית ששווה ל״לישועה״ מזכיר שהשמחה של היום נשענת על סיפור של הצלה, ושהזיכרון הוא חלק מן החגיגה.
שמחה עם שורש
החלוקה ״חג״ ועוד ״ית״ ששווה ״קדוש״ מבחינה בין חגיגה רגעית לבין שמחה שיש לה עומק. אפשר לקרוא בכך ברכה לחיים שבהם הרגעים היפים מחוברים לערכים ולמסורת.
שיטה: גימטריה רגילה (מספר הכרחי), א=1 עד ת=400; אותיות סופיות (ך ם ן ף ץ) מחושבות כרגילות. „עם הכולל” = תוספת 1 על המילה עצמה, ומצוין במפורש. השוואה בגימטריה היא רמז ופרשנות, לא עובדה.
מחשבון שם מלא
התוצאה עבור חגית
- ח8
- ג3
- י10
- ת400
- צמצום: 4 + 2 + 1 = 7
- 7 הוא מספר בין 1 ל־9 — עוצרים כאן
ניקוד, רווח ומקף אינם משנים את הסכום. ך ם ן ף ץ מחושבות כמו כ מ נ פ צ.
טיפ: הוסיפו שם שני או שם משפחה כדי לחשב את הגימטריה של השם המלא.
המספר 7 — בפרשנות הנומרולוגית
שבעה הוא מספר הקדושה והעומק — השבת, שבע הספירות התחתונות. הוא מזוהה עם חיפוש משמעות, חכמה והתבוננות.
פרשנות היא מסורת תרבותית ורוחנית — לא קביעה מדעית ולא תחזית. היא לא משנה את משמעות השם.
מילים מהתנ״ך שערכן 421
יש הנוהגים לומר בסוף תפילת העמידה פסוק שמתחיל באות הראשונה של שמם ומסתיים באות האחרונה.
נומרולוגיה
פרשנות להשראה — מסורת תרבותית על המספר, לא קביעה על אופיו, מקצועו או עתידו של הילד.
איך מחשבים? גימטריה רגילה (421) ← 4 + 2 + 1 = 7.
7 כנגד השבת
היום השביעי הוא השבת, „ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו” (בראשית ב, ג). במסורת 7 הוא מספר הקדושה והמנוחה — הזמן שבו מפסיקים לעשות כדי להתבונן ולהתחדש.
7 במקרא ובמסורת
שבעה ימי השבוע, שבע שנות השמיטה ושבעה שבועות עד מתן תורה. במסורת 7 מסמן מחזור שלם, וכל מחזור כזה הוא הזדמנות לעצור, להתבונן במה שהיה ולהתחדש לקראת מה שיבוא.
הדרך של 7
במסורת הנומרולוגית בעלי המספר 7 מתוארים כחוקרים ומתבוננים: מי שמחפשים משמעות, שואלים שאלות עמוקות ונהנים מלמידה. האתגר שהמסורת מייחסת למספר הוא לשתף אחרים בעולם הפנימי.
• סקרנות פנימית
• יכולת ריכוז
• מחשבה מעמיקה
• ענווה
• רואה מה שמתחת לפני השטח
• לומד לעומק
• שקט ויציב
• נטייה להסתגר
• ספקנות
• קושי לשתף
• מחקר ומדע
• לימוד והוראה
• כתיבה והגות
• טכנולוגיה
• ייעוץ
שכיחות לאורך השנים
מתוכם 19 בשנים שבהן הלמ״ס לא פרסם מספר נפרד (מספר קטן מדי לפרסום)
בין ילידי 2024: מקום 268 בשמות הבנות היהודים. מילידי 1949 עד 2024 — מקום 108 מתוך 8,126 שמות.
| שנת לידה | מספר |
|---|---|
| 2024 | 32 |
| 2023 | 27 |
| 2022 | 22 |
| 2021 | 28 |
| 2020 | 30 |
| 2019 | 37 |
| 2018 | 38 |
| 2017 | 27 |
| 2016 | 20 |
| 2015 | 21 |
| 2014 | 36 |
| 2013 | 17 |
| 2012 | 22 |
| 2011 | 28 |
| 2010 | 24 |
| 2009 | 27 |
| 2008 | 39 |
| 2007 | 37 |
| 2006 | 29 |
| 2005 | 31 |
| 2004 | 31 |
| 2003 | 37 |
| 2002 | 28 |
| 2001 | 31 |
| 2000 | 44 |
| 1999 | 26 |
| 1998 | 48 |
| 1997 | 51 |
| 1996 | 49 |
| 1995 | 63 |
| 1994 | 46 |
| 1993 | 65 |
| 1992 | 74 |
| 1991 | 55 |
| 1990 | 61 |
| 1989 | 80 |
| 1988 | 84 |
| 1987 | 99 |
| 1986 | 110 |
| 1985 | 116 |
| 1984 | 140 |
| 1983 | 183 |
| 1982 | 169 |
| 1981 | 222 |
| 1980 | 226 |
מה זה סופר? אנשים שחיים היום בישראל ונושאים את השם, לפי שנת הלידה — לא כל מי שנולד באותה שנה. בשנים מוקדמות המספר נמוך יותר בגלל פטירה, הגירה ושינוי שם. ערכים קטנים שהלמ״ס לא מפרסמת (״..״) לא מוצגים כאפס.
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ״ס), ״השמות הנוכחיים של ילידי 1949 עד 2024 לפי מין וקבוצת אוכלוסייה, שם פרטי ושנת לידה״, נשלף 27.10.2026. מועתק ומופץ כמות שהוא (as is) על פי רישיון השימוש של הלמ״ס.
אנשים מוכרים
נשים מוכרות בשם חגית, מן המקרא ומן התרבות הישראלית.
שמות קרובים
שם הנביא שפעל בימי שיבת ציון ועודד את בניית בית המקדש השני. אותו שורש ח־ג־ג, בצורת זכר.
שם עברי שמשמעו שמחה וצהלה. קרוב לחגית ברעיון של שמחה, אף שהשורש שונה.
אשה אחרת של דוד, שילדה לו בחברון את שפטיה. שמה נזכר באותו פסוק עם חגית.
חגי הוא שם קרוב מאותו שורש אבל שם נפרד; לשם חגית אין כתיב חלופי בעברית.
שאלות ומקורות
מה פירוש השם חגית?
האם חגית היא שם מקראי?
מה הגימטריה של השם חגית?
איך כותבים חגית באנגלית?
מה הקשר בין חגית לחגי?
איזה פסוק מתאים לשם חגית?
[1] תנ״ך: שמואל ב׳ ג, ד · מלכים א׳ א, ה · דברים טז, יד · שמות כג, יד · בראשית מו, טז · חגי א, א · יחזקאל לג, טו [2] תלמוד בבלי, פסחים קט, א; יומא ט, א; שבת קד, א [3] ספר יצירה [4] ויקיפדיה [5] הלמ״ס
מאותה משפחה שבנתה את מרכז השמות.
בזמן שבוחרים שם — גם הגוף צריך מנוחה
מרכז השמות הוא מתנה מאימי — בלי עלות ובלי הרשמה. אם כבר כאן, הכירו את כריות ההריון שלנו.