מה השם אומר, איך כותבים אותו ומה מקורותיו במקרא ובקבלה
3 פירושים
2 פסוקים
8 אותיות ורמזים
01
משמעות ומקור
מה ידוע
שלומציון הוא שם עברי עתיק משני רכיבים: ״שָׁלוֹם״ ו״צִיּוֹן״ — שלומה של ציון, שלומה של ירושלים. זה שמה של המלכה שלומציון, שמלכה ביהודה בימי בית שני, בשנים 76 עד 67 לפני הספירה, והייתה האישה היחידה שמלכה על ממלכת החשמונאים. בעת החדשה השם חזר לשימוש כשם נדיר ומיוחד, שנושא בתוכו גם היסטוריה וגם תפילה לשלום ירושלים.
שָׁלוֹם
שלמות, שלווה והיעדר מלחמה. בחז״ל ״שלום״ הוא גם אחד משמותיו של הקב״ה, והברכות בתפילה נחתמות בו.
צִיּוֹן
הר ציון וכינוי לירושלים כולה, ובמקרא גם כינוי לעם ישראל. ״ציון״ הוא מוקד הגעגוע והשיבה בשירה העברית לדורותיה.
פירוש
תפילה לשלום ירושלים
הקריאה הפשוטה: ״שלום ציון״ — ברכה ותפילה לשלומה של ירושלים, כמו בפסוק ״שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלָםִ״ (תהלים קכב, ו). מי שנקראת כך נושאת בשמה את המשאלה העתיקה לשלום העיר והעם.
מלכה של שלום
המלכה שלומציון זכורה במסורת כמי שבימיה שרר שלום בארץ, ולפי חז״ל אף ירדו גשמי ברכה בעיתם. השם מזכיר את דמותה: אישה שהנהיגה בתבונה, חיזקה את החכמים והביאה תקופה של רגיעה.
שלום וגאולה
בספר ישעיהו מתואר המבשר ״מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם… אֹמֵר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ״ (ישעיהו נב, ז). כאן שלום וציון באים יחד כבשורה של גאולה. השם, שמחבר את שתי המילים, נושא את התקווה הזאת.
שמות של ציון וירושלים
ציונה
ציון
אריאל
שלם
מן השורש ש־ל־ם
שלומית
שלומי
שולמית
שלמה
02
כתיב והגייה
כינויים
כתיבים נפוצים באנגלית
Shlomzion
Shlomtzion
ניקוד
שְׁלוֹמְצִיּוֹן
חלוקת הברות והטעמה
שְׁלוֹם · צִיּ · וֹן — 3 הברות, מלרע
לא לבלבל עם
שלומית ושולמית הם שמות נפרדים מן השורש ש־ל־ם. ציונה הוא שם נפרד מן המילה ציון. שלומציון כוללת את שני הרכיבים יחד.
השם נכתב במילה אחת, בלי רווח ובלי מקף. בכתבי חז״ל הוא מופיע בצורות שונות, כמו ״שלמצי״ ו״שלמינון״, ובמחקר האנגלי נכתב לעיתים Shelamzion.
03
קשר לתנ״ך
שלומציון אינה דמות מקראית: זה שם מתקופת בית שני. המלכה שלומציון, אשת המלך אלכסנדר ינאי, מוזכרת בספרא (בחוקותי, פרשה א) ובוויקרא רבה (לה, י), ויוסף בן מתתיהו מתאר את ימי מלכותה בפירוט. שני רכיבי השם, ״שלום״ ו״ציון״, מקראיים, והם מופיעים יחד בכמה מן הפסוקים היפים בתהלים ובישעיהו.
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex) — נחלת הכלל, דרך Open Scriptures Hebrew Bible. טעמי המקרא הוסרו לנוחות הקריאה.
04
קבלה ורוחניות
פרשנות רוחנית
קריאה רוחנית בשם שלומציון: המלכה שבימיה ירדו גשמי ברכה, ״שלום״ כשם של הקב״ה, ציון כנקודה שבה דין ורחמים נפגשים, ואותיות השם.
ימי שלומציון — ימי ברכה
בספרא (בחוקותי, פרשה א) ובוויקרא רבה (לה, י) מסופר שבימי שלומציון המלכה ירדו הגשמים בעיתם — בלילות של ימי רביעי ושבת — עד שהחיטים היו גדולות ככליות. זהו מקור על השם עצמו: חז״ל רואים בימי מלכותה דוגמה לשפע שמגיע כשהעם הולך בדרך הישר.
״שלום״ — שמו של הקב״ה
בתלמוד (שבת י, ב) נאמר ששלום הוא שמו של הקב״ה, ולכן אין אומרים ״שלום״ במקומות שאינם נקיים. במשנה (עוקצין ג, יב) נאמר ״לא מצא הקב״ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום״. השם שלומציון פותח במילה הזאת, וכך הוא נפתח בכלי שמחזיק את כל הברכות.
ציון — מקום המפגש
בספר פרדס רמונים לרמ״ק (שער כג, פרק יח) מוסבר ש״ציון״ הוא כינוי לנקודה שבה השפע העליון יורד אל העולם — יש המפרשים אותה כמלכות ויש כיסוד. כשהשם מצרף ״שלום״ אל ״ציון״, אפשר לקרוא בו — כקריאה פרשנית שלנו — ברכה לשלום שיורד אל המקום שבו העולם מקבל את השפע.
אישה שהנהיגה בחכמה
לפי יוסף בן מתתיהו, שלומציון מלכה תשע שנים, והחזירה את חכמי הפרושים למעמדם אחרי שנות מחלוקת קשות. במסורת היא זכורה כמי שהשכינה שלום בין המלכות לחכמים. בקריאה רוחנית זו דמות של הנהגה נשית שמביאה שלום בבית ובעם.
סוד האותיות בשם
ש
שִׁין · שבת קד, א · אם (ספר יצירה)
בספר יצירה ש׳ היא אחת משלוש האמות, כנגד האש. צורתה שלושה ראשים העולים מבסיס אחד. בדרשת האותיות ש׳ ות׳ מעמידות זו מול זו את השקר והאמת. ערכה 300. בשלומציון היא פותחת את השם — אש של אמת בתחילתו.
ל
לָמֶד · שבת קד, א · פשוטה, תשרי (ספר יצירה)
בדרשת האותיות ל׳ חותמת את השרשרת: „כתר לעולם הבא”. שמה מן השורש ל־מ־ד, והיא הגבוהה באותיות. בספר יצירה היא כנגד חודש תשרי. ערכה 30. בשם היא האות השנייה, הגבוהה שבאותיות, בלב המילה ״שלום״.
ו
וָו · שבת קד, א · פשוטה, אייר (ספר יצירה)
שם האות „וו” הוא יתד מחברת, כמו „ווי העמודים” במשכן. בדרשת האותיות ה״ו הן „שמו של הקב״ה”, ובספר יצירה הו׳ כנגד חודש אייר וחוש המחשבה. ערכה 6. בשם היא מחברת את הש״ל אל המ׳ — ו׳ החיבור של ״שלום״.
מ
מֵם · שבת קד, א · אם (ספר יצירה)
בדרשת האותיות „מ״ם פתוחה מ״ם סתומה — מאמר פתוח ומאמר סתום”: יש דברים שנאמרים בגלוי ויש שנשמרים בלב. בספר יצירה היא אם, כנגד המים. ערכה 40. בשם היא חותמת את המילה ״שלום״ — מאמר פתוח ומאמר סתום.
צ
צָדִי · שבת קד, א · פשוטה, שבט (ספר יצירה)
בדרשת האותיות „צד״י כפופה צד״י פשוטה — צדיק כפוף, צדיק פשוט”: הצדיק כפוף בעולם הזה וזקוף בעולם הבא. בספר יצירה היא כנגד חודש שבט. ערכה 90. בשם היא פותחת את המילה ״ציון״ — צדיק כפוף וצדיק פשוט.
י
יוּד · שבת קד, א · פשוטה, אלול (ספר יצירה)
בדרשת האותיות י׳ היא „ונותן לך ירושה”. היא הקטנה באותיות, ובה פותח שם הוי״ה. בספר יצירה היא כנגד חודש אלול וחוש המעשה. ערכה 10. בשם היא לב המילה ״ציון״ — הקטנה שבאותיות.
ו
וָו · שבת קד, א · פשוטה, אייר (ספר יצירה)
שם האות „וו” הוא יתד מחברת, כמו „ווי העמודים” במשכן. בדרשת האותיות ה״ו הן „שמו של הקב״ה”, ובספר יצירה הו׳ כנגד חודש אייר וחוש המחשבה. ערכה 6. בשם היא מופיעה בפעם השנייה, וכך ״שלום״ ו״ציון״ חולקות את אותה אות מחברת.
ן
נוּן · שבת קד, א · פשוטה, חשוון (ספר יצירה)
בדרשת האותיות „נו״ן כפופה נו״ן פשוטה — נאמן כפוף, נאמן פשוט”: מי שנאמן בענווה זוכה לעמוד זקוף. בספר יצירה היא כנגד חודש חשוון וחוש הריח. ערכה 50. בשם היא נו״ן סופית — ״נאמן פשוט״, האות הזקופה שחותמת את השם.
גְּשָׁמִים
גשמי ברכה בימיה
בימי שלומציון המלכה ירדו הגשמים בעיתם, והתבואה הייתה מבורכת במיוחד — סימן לשפע ולשלום.
מקור: ספרא, בחוקותי א · ויקרא רבה לה, י
שָׁלוֹם
שלום · שמו של הקב״ה
״השם שלום״ — בתלמוד שלום הוא אחד משמותיו של הקב״ה, ולכן הוא נאמר בזהירות ובכבוד.
מקור: שבת י, ב
כְּלִי
כלי מחזיק ברכה
המשנה האחרונה בש״ס: ״לא מצא הקב״ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום״. השם נפתח בכלי הזה.
מקור: עוקצין ג, יב
צִיּוֹן
ציון · שער השפע
בקבלה ציון היא הנקודה שדרכה השפע יורד לעולם. ״שלום ציון״ — ברכה לשלום שעובר בשער הזה.
מקור: פרדס רמונים כג, יח
פרשנות מסורתית ורוחנית להשראה — לא קביעה על אופי הילד או על גורלו. סוד האותיות מובא לפי שיטות מזוהות: דרשת האותיות בתלמוד (שבת קד, א) וחלוקת האותיות בספר יצירה.
סודות המספרים
מה מסתתר בערך המספרי של השם — גימטריה, מחשבון לשם המלא ונומרולוגיה
גימטריה 532
מספר השם 1
05
גימטריה
רמז · פרשנות
גימטריה היא שיטה עתיקה שמצמידה לכל אות עברית ערך מספרי — מא׳ שערכה 1 ועד ת׳ שערכה 400. במסורת הדרשנית מילים שערכן שווה נקשרות זו לזו ברמז, ושם פרטי הוא מקום טבעי לחפש בו רמזים כאלה.
ש
300
ל
30
ו
6
מ
40
צ
90
י
10
ו
6
ן
50
300 + 30 + 6 + 40 + 90 + 10 + 6 + 50 = 532
שלומציון = 532 = לְבַשֵּׂר
ערכו של השם שלומציון הוא 532, כמו המילה ״לְבַשֵּׂר״. השוויון מתאים במיוחד לשם: בספר ישעיהו המבשר הוא זה ש״מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם… אֹמֵר לְצִיּוֹן״ — כלומר בשורת השלום מגיעה בדיוק אל ציון. בין המילים שערכן זהה נמצאות גם ״וְיָשִׁירוּ״ ו״בְּתֻפִּים״, ושתיהן מוסיפות לשם צליל של שמחה ושירה.
שווה בגימטריה
לְבַשֵּׂר
532
״לבשר״ — להביא בשורה טובה. בישעיהו המבשר מביא שלום לציון, ובשם שלומציון השלום וציון כבר נמצאים יחד.
וְיָשִׁירוּ
532
שירה היא התגובה הטבעית לשלום. השם שווה בערכו למילה שמזמינה את כולם לשיר.
בְּתֻפִּים
532
מרים הנביאה יצאה ״בתופים ובמחולות״ אחרי קריעת ים סוף. שוויון שמחבר את השם לשמחה של נשים מובילות.
וּמוֹפֵת
532
מופת הוא דוגמה ואות. דמותה של המלכה שלומציון נעשתה במסורת מופת לימים של שלום ושפע.
בשורה של שלום לציון
השוויון ל״לבשר״ מחזיר את השם אל הפסוק בישעיהו: המבשר מגיע לציון עם שלום וישועה. בקריאה הזאת השם הוא בשורה בפני עצמו — מי שנקראת שלומציון נושאת את החדשות הטובות.
שירה, תופים ושמחה
״וישירו״ ו״בתופים״, ששתיהן שוות לשם, מציירות תמונה של חגיגה. שלום אינו רק היעדר מלחמה אלא גם שמחה שאפשר לחגוג — שירה שבוקעת כשיש סיבה טובה לשמוח.
מופת להנהגה
השוויון ל״ומופת״ מזכיר את המקום של המלכה שלומציון בזיכרון: דוגמה לתקופה שבה ההנהגה הביאה רגיעה ושפע. אפשר לקרוא בכך ברכה להנהגה טובה בכל מקום — בבית, בקהילה ובעבודה.
האחד הוא יסוד האמונה: „שמע ישראל ה׳ אלהינו ה׳ אחד” (דברים ו, ד). במסורת המספרים 1 הוא האחדות שמאחורי הריבוי — הנקודה שכל המספרים האחרים בנויים ממנה, ולכן הוא מסמל מקור, שורש והתחלה.
1 במקרא ובמסורת
היום הראשון לבריאה נקרא „יום אחד” ולא „יום ראשון”, ובמדרש נאמר שהוא נקרא כך משום שהקב״ה היה יחיד בעולמו. האחד מופיע כך כסמל של שלמות שלפני החלוקה, ושל רגע הפתיחה שבו עוד הכול אפשרי.
הדרך של 1
במסורת הנומרולוגית בעלי המספר 1 מתוארים כמי שפותחים דרך: מתחילים פרויקטים, מציעים רעיון ראשון ונושאים בעול ההובלה. האתגר שהמסורת מייחסת למספר הוא לשלב את העצמאות עם הקשבה לאחרים ועם נכונות לקבל עזרה.
תכונות שמיוחסות למספר
• יוזמה
• עצמאות
• נחישות
• מקוריות
חוזקות
• פותח דרכים חדשות
• לוקח אחריות
• אומץ להוביל
אתגרים
• קושי לבקש עזרה
• נטייה לעקשנות
• חוסר סבלנות
תחומים שמיוחסים למספר
• יזמות ופיתוח
• הובלה וניהול
• מחקר וחדשנות
• אמנות יוצרת
• ספורט תחרותי
השם במציאות
כמה נקראים כך בישראל, אנשים מוכרים ושמות קרובים
9 שמות קרובים
2 אנשים מוכרים
08
שכיחות לאורך השנים
נתון רשמי
תושבים ששמם שלומציון, לפי שנת לידה · בנות · יהודים
סך הכל, ילידי 1949 עד 2024
183
שנת השיא
2002
·
8
בין ילידי 2024 השם אינו מופיע בדירוג (מספר קטן מדי לפרסום). מילידי 1949 עד 2024 — מקום 1,103 מתוך 8,126 שמות.
תושבים ששמם שלומציון, לפי שנת לידה · בנות · יהודים. הנתונים המלאים זמינים בתצוגת הטבלה.
1980
1985
1990
1995
2000
8
2005
2010
2015
2020
תושבים ששמם שלומציון, לפי שנת לידה · בנות · יהודים
שנת לידה
מספר
2024
לא פורסם (״..״)
2023
5
2022
לא פורסם (״..״)
2021
לא פורסם (״..״)
2020
לא פורסם (״..״)
2019
לא פורסם (״..״)
2018
5
2017
5
2016
לא פורסם (״..״)
2015
לא פורסם (״..״)
2014
לא פורסם (״..״)
2013
לא פורסם (״..״)
2012
לא פורסם (״..״)
2011
לא פורסם (״..״)
2010
לא פורסם (״..״)
2009
5
2008
לא פורסם (״..״)
2007
לא פורסם (״..״)
2006
5
2005
לא פורסם (״..״)
2004
לא פורסם (״..״)
2003
לא פורסם (״..״)
2002
8
2001
לא פורסם (״..״)
2000
לא פורסם (״..״)
1999
לא פורסם (״..״)
1998
5
1997
לא פורסם (״..״)
1996
לא פורסם (״..״)
1995
לא פורסם (״..״)
1994
5
1993
7
1992
לא פורסם (״..״)
1991
5
1990
לא פורסם (״..״)
1989
לא פורסם (״..״)
1988
לא פורסם (״..״)
1987
לא פורסם (״..״)
1986
לא פורסם (״..״)
1985
לא פורסם (״..״)
1984
לא פורסם (״..״)
1983
לא פורסם (״..״)
1982
לא פורסם (״..״)
1981
לא פורסם (״..״)
1980
0
מה זה סופר? אנשים שחיים היום בישראל ונושאים את השם, לפי שנת הלידה — לא כל מי שנולד באותה שנה. בשנים מוקדמות המספר נמוך יותר בגלל פטירה, הגירה ושינוי שם. ערכים קטנים שהלמ״ס לא מפרסמת (״..״) לא מוצגים כאפס.
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ״ס), ״השמות הנוכחיים של ילידי 1949 עד 2024 לפי מין וקבוצת אוכלוסייה, שם פרטי ושנת לידה״, נשלף 27.10.2026. מועתק ומופץ כמות שהוא (as is) על פי רישיון השימוש של הלמ״ס.
09
אנשים מוכרים
רשומות
נשים מוכרות בשם שלומציון, מן ההיסטוריה ומן התרבות הישראלית.
שלומציון המלכה
מלכת יהודה בימי בית שני, 76 עד 67 לפני הספירה, אשת אלכסנדר ינאי
[1] תנ״ך: תהלים קכב, ו · קמז, יב · מח, יד · ישעיהו נב, ז [2] ספרא, בחוקותי, פרשה א; ויקרא רבה לה, י [3] תלמוד בבלי, שבת י, ב; שבת קד, א; משנה עוקצין ג, יב [4] פרדס רמונים, שער כג, פרק יח [5] יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר יג [6] הלמ״ס, השמות הנוכחיים של ילידי 1949 עד 2024