עִנְבָּר
שם עברי שמשמעו ענבר — שרף עצים מאובן בגוון זהוב, המשמש כאבן חן. שם משותף לבנים ולבנות.
משמעות ומקור
ענבר הוא שם עברי מודרני על שם הענבר — שרף של עצים קדומים שהתקשה לאורך מיליוני שנים והפך לחומר שקוף בגוון זהוב, המשמש כאבן חן. המילה הגיעה לעברית מן הערבית ״עַנְבַּר״, שבמקורה ציינה חומר ריחני מן הים, וממנה גם המילה האנגלית amber. כשם פרטי ענבר נפוץ בישראל לבנות ולבנים, ונבחר בזכות הצבע החם והזוהר שהוא מעורר.
שם החומר: שרף עצים מאובן, זהוב ושקוף למחצה. לפעמים נשמרים בתוכו חרקים ועלים מתקופות קדומות, ולכן הוא נחשב גם חלון אל העבר.
בערבית המילה ציינה במקור חומר ריחני שנפלט מן הים ושימש לבשמים. ממנה עברה לשפות אירופה ולעברית, ושם התקבעה במשמעות של אבן החן הזהובה.
הענבר נראה כמו אור שהתקשה: שקוף, חם וזוהר מבפנים כשהשמש עוברת דרכו. הקריאה הזאת רואה בשם ברכה לחום ולאור פנימי — אדם שמאיר את הסביבה בלי להסתנוור או לסנוור.
בענבר נשמרים לפעמים עלים וחרקים בדיוק כמו שהיו לפני מיליוני שנים. מכאן קריאה של השם כשמירה על זיכרון: היכולת לשאת את העבר בתוך ההווה, לשמור על מה שיקר ולתת לו להאיר ולא להעיק.
הענבר מתחיל כטיפת שרף רכה ודביקה, ורק עם הזמן הוא מתקשה והופך לאבן יקרה. קריאה שלישית רואה בשם את ערך הסבלנות: מה שנראה בהתחלה פשוט ושביר יכול להפוך, בזמן ובתנאים הנכונים, לדבר יציב ובעל ערך.
כתיב והגייה
עִנ · בָּר — 2 הברות, מלרע (ההטעמה בהברה האחרונה)
ענבל הוא שם אחר — הלשון שבתוך הפעמון — ועינב הוא ענב. שניהם דומים לענבר בצליל ובאותיות, אבל משמעותם ומקורם שונים.
הכתיב העברי קבוע ואין לו חלופות. בלטינית Inbar הוא הכתיב המקובל; Enbar נדיר ומבטא הגייה של הע׳ בתנועת e.
קשר לתנ״ך
ענבר אינו מופיע בתנ״ך — לא כשם ולא כמילה, שכן המילה הגיעה לעברית מאוחר יותר מן הערבית. הקשר שלו למקרא הוא רעיוני: בחזון המרכבה של יחזקאל מופיע ״הַחַשְׁמַל״, מראה זוהר שאין לו הסבר ודאי, ובתרגום השבעים היווני הוא תורגם ״אלקטרון״ — המילה היוונית לענבר. כך הענבר נכנס לתרגומים רבים של הפסוק, אף שמשמעות המילה העברית נשארה סתומה.
בפתיחת חזון המרכבה רואה יחזקאל זוהר מתוך האש. תרגום השבעים הפך את החשמל ל״אלקטרון״, כלומר ענבר.
בהמשך החזון חוזר אותו מראה, ונוגה סביב לו. ״כעין״ פירושו ״כמראה״ — צבע זוהר שאפשר רק לדמות, לא לתאר במדויק.
פסוקים לשם ענבר
יש הנוהגים לומר בסוף תפילת העמידה פסוק שמתחיל באות הראשונה של השם ומסתיים באות האחרונה. לענבר — פסוקים שמתחילים ב־ע ומסתיימים ב־ר.
התאמה ממוחשבת לפי האות הראשונה והאחרונה בלבד. הרשימה לא נבדקה ידנית.
עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר אָעִירָה שָּׁחַר׃
עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה ה׳ בְּקוֹל שׁוֹפָר׃
עֱנוּ לַה׳ בְּתוֹדָה זַמְּרוּ לֵאלֹהֵינוּ בְכִנּוֹר׃
עוּרָה כְבוֹדִי עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר אָעִירָה שָּׁחַר׃
עֲלֵי־עָשׂוֹר וַעֲלֵי־נָבֶל עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר׃
עֲצַת ה׳ לְעוֹלָם תַּעֲמֹד מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר׃
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex) — נחלת הכלל, דרך Open Scriptures Hebrew Bible. טעמי המקרא הוסרו לנוחות הקריאה.
פסוק לשם ענבר
פסוקים שמתחילים באות ע ומסתיימים באות ר, וכל שאר אותיות השם מופיעות בתוכם לפי הסדר.
נמצאו 20 פסוקים כאלה. ב־2 מהם אותיות האמצע פותחות מילים.
עַיִן תִּלְעַג לְאָב וְתָבוּז לִיקֲּהַת־אֵם יִקְּרוּהָ עֹרְבֵי־נַחַל וְיֹאכְלוּהָ בְנֵי־נָשֶׁר׃
עֲלֵי־עָשׂוֹר וַעֲלֵי־נָבֶל עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר׃
עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר וְהִנֵּה יוֹנָתָן בֶּן־אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן בָּא וַיֹּאמֶר אֲדֹנִיָּהוּ בֹּא כִּי אִישׁ חַיִל אַתָּה וְטוֹב תְּבַשֵּׂר׃
השם ענבר מסתתר בפסוקים
האותיות של השם מופיעות בתוך הפסוק לפי הסדר: ברצף (כמילה בפסוק, בתוך מילה או על פני כמה מילים), או בדילוג קבוע (כל אות שנייה, שלישית וכן הלאה). זה חיפוש אותיות ממוחשב, לא פרשנות.
נמצאו 68 מופעים: 2 ברצף אותיות ו־66 בדילוג קבוע.
וַיָּחָן ה׳ אֹתָם וַיְרַחֲמֵם וַיִּפֶן אֲלֵיהֶם לְמַעַן בְּרִיתוֹ אֶת־אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וְלֹא אָבָה הַשְׁחִיתָם וְלֹא־הִשְׁלִיכָם מֵעַל־פָּנָיו עַד־עָתָּה׃
וְאַתָּה בֶן־אָדָם הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה׳ אֶל־בְּנֵי עַמּוֹן וְאֶל־חֶרְפָּתָם וְאָמַרְתָּ חֶרֶב חֶרֶב פְּתוּחָה לְטֶבַח מְרוּטָה לְהָכִיל לְמַעַן בָּרָק׃
הֵן גֵּרַשְׁתָּ אֹתִי הַיּוֹם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּמִפָּנֶיךָ אֶסָּתֵר וְהָיִיתִי נָע וָנָד בָּאָרֶץ וְהָיָה כָל־מֹצְאִי יַהַרְגֵנִי׃
אַךְ מַעְיָן וּבוֹר מִקְוֵה־מַיִם יִהְיֶה טָהוֹר וְנֹגֵעַ בְּנִבְלָתָם יִטְמָא׃
קבלה ורוחניות
ענבר היא מילה שאולה, ולכן הקריאה הרוחנית בשם נשענת בעיקר על פרשנות האתר: החשמל שבחזון יחזקאל, האור הכלוא באבן, ואותיות השם לפי דרשת האותיות בתלמוד ולפי ספר יצירה.
״חיות אש ממללות״
בתלמוד (חגיגה יג, ב) נשאלת השאלה ״מאי חשמל?״, ורב יהודה עונה: ״חיות אש ממללות״. החשמל הוא אפוא דבר חי, אש שמדברת. בתרגום היווני הוא נעשה ענבר. הקישור לשם הוא שלנו, אבל אפשר לקרוא בו רמז יפה: אבן שנראית כאש קפואה, ובכל זאת יש בה חיים שלא כבו.
אור כלוא
בעיני האתר, הענבר הוא תמונה של אור שנשמר בתוך חומר. אפשר לראות בו גם תמונה של ניצוצות אור שמסתתרים בתוך העולם החומרי ומחכים שיגלו אותם. כך אפשר לקרוא בשם ענבר רעיון פשוט: גם במה שנראה כבד ומוצק יש אור, וכשהשמש עוברת דרכו הוא נדלק מבפנים ומאיר.
עבר שמאיר את ההווה
הענבר שומר בתוכו רגע מן העבר הרחוק — עלה, טיפת מים, כנף זעירה — ומאפשר לראות אותו גם היום. אפשר לקרוא בשם, ברמז, את הקשר בין זיכרון לבין אור: מה שקרה פעם אינו נעלם, אלא נשמר ומאיר את מה שבא אחריו. זו פרשנות רוחנית של האתר, ולא מסורת על השם.
שבע ועומק
ערכו של השם בגימטריה הוא 322, וערכו המצומצם 7 — המספר של השבת ושל ההתבוננות. אפשר לקרוא בכך, כפרשנות שלנו, הזמנה לעצור ולהביט לעומק, כמו מי שמחזיק אבן ענבר מול האור ומגלה בה פרטים שלא ראה במבט הראשון. ההבנה דורשת זמן, שקט וסבלנות, ומי שמחכה מגלה עוד ועוד.
סוד האותיות בשם
שם האות הוא „עין”. בדרשת האותיות היא „עניים” שבצירוף „סמוך עניים”, ובספר יצירה היא כנגד חודש טבת. ערכה 70. בענבר היא פותחת את השם — עין שמביטה, כמו מבט אל תוך אבן שקופה.
בדרשת האותיות „נו״ן כפופה נו״ן פשוטה — נאמן כפוף, נאמן פשוט”: מי שנאמן בענווה זוכה לעמוד זקוף. בספר יצירה היא כנגד חודש חשוון וחוש הריח. ערכה 50. בשם היא השנייה, וצורתה הכפופה מזכירה טיפת שרף שעוד לא התקשתה.
שם האות הוא „בית”, ובה פותחת התורה: „בראשית”. בדרשת האותיות היא חלק מ„אלף בינה”, ובספר יצירה היא מן הכפולות בג״ד כפר״ת, שיש להן הגייה רכה וקשה. ערכה 2. בשם היא מתחילה את ההברה השנייה, ״בר״ — בית שבו האור נשמר.
שם האות הוא „ראש”. בדרשת האותיות הק׳ מסבה את פניה מן הר׳, ובכל זאת נשאר לה פתח לחזרה — דרשה על כוחה של תשובה. בספר יצירה היא כפולה. ערכה 200. בשם היא חותמת — ראש, כמו הנקודה הזוהרת ביותר באבן.
הקשר לספירות לפי שלוש קבוצות האותיות בספר יצירה: שלוש האמות כנגד היסודות — א׳ אוויר (תפארת), מ׳ מים (חסד), ש׳ אש (גבורה); שבע הכפולות כנגד שבע הספירות התחתונות; שתים־עשרה הפשוטות כנגד חודשי השנה, ואין להן ספירה ישירה.
רב יהודה מפרש את החשמל שבחזון יחזקאל כ״חיות אש ממללות״. בתרגום היווני החשמל הוא ענבר — אש שיש בה חיים.
מראה ״כעין החשמל מתוך האש״ פותח את חזון המרכבה. זה המקום במקרא שבו תרגומים רבים מזכירים את הענבר.
הענבר נדלק מבפנים כשאור עובר דרכו. אפשר לקרוא בשם ברכה לאור פנימי, שאינו זקוק לרעש כדי להיראות.
ערך השם שווה ל״החדשה״, אף שהענבר עתיק מאוד. אפשר לראות בכך רמז שהעתיק יכול להיות חדש בכל פעם שמביטים בו מחדש.
פרשנות מסורתית ורוחנית להשראה — לא קביעה על אופי הילד או על גורלו. סוד האותיות מובא לפי שיטות מזוהות: דרשת האותיות בתלמוד (שבת קד, א) וחלוקת האותיות בספר יצירה.
גימטריה
גימטריה היא שיטה עתיקה שמצמידה לכל אות עברית ערך מספרי — מא׳ שערכה 1 ועד ת׳ שערכה 400. במסורת הדרשנית מילים שערכן שווה נקשרות זו לזו ברמז, ושם פרטי הוא מקום טבעי לחפש בו רמזים כאלה.
ערכו של השם ענבר הוא 322, כמו המילה ״הַחֲדָשָׁה״. יש בזה הפתעה יפה: הענבר הוא אחד החומרים העתיקים שאדם יכול להחזיק ביד, ובכל זאת ערכו שווה לחידוש. באותו ערך נמצאת גם ״יָשִׁיב״ — יחזיר, ישיב. יחד הן מתארות עבר שחוזר ומתגלה מחדש.
שווה בגימטריה
״החדשה״ — מה שנראה לראשונה. אבן עתיקה ששווה בערכה לחידוש, כמו מבט רענן על דבר ישן.
״ישיב״ — יחזיר, ישיב למקומו. הענבר משיב אלינו רגע מן העבר הרחוק, שנשמר בתוכו כמו שהיה.
״יקריב״ — יקרב ויביא קרוב. אבן שמקרבת את מה שרחוק בזמן, ומניחה אותו בכף היד.
״כבש״ — הטלה הרך והתמים. שוויון שמוסיף לאבן הקשה צד של רכות, כמו השרף שהיה פעם רך ונוזל.
עתיק וחדש
השוויון ל״החדשה״ הופך את הציפייה: דווקא החומר העתיק ביותר שווה לחידוש. אפשר לקרוא בכך ברכה לשם — היכולת לראות בכל יום משהו חדש גם במה שמוכר, ולשמור על רעננות גם כשהדברים מוכרים.
להשיב ולקרב
״ישיב״ ו״יקריב״ הן שתי מילים של תנועה אל הקרוב. הענבר מביא את העבר אל ההווה, ואפשר לקרוא בשם רמז ליכולת לגשר — בין דורות, בין זיכרונות ובין אנשים שהתרחקו, ולהחזיר אותם זה אל זה.
קשה ורך
השוויון ל״כבש״, סמל של תום ורכות, מעניין דווקא בשם של אבן. הענבר עצמו הוא אבן קלה וחמה למגע, שאינה קרה כמו אבני חן אחרות. אפשר לקרוא בכך ברכה ליציבות שאינה נוקשה — חוזק שנשאר נעים וחם לאנשים שסביבו.
שיטה: גימטריה רגילה (מספר הכרחי), א=1 עד ת=400; אותיות סופיות (ך ם ן ף ץ) מחושבות כרגילות. „עם הכולל” = תוספת 1 על המילה עצמה, ומצוין במפורש. השוואה בגימטריה היא רמז ופרשנות, לא עובדה.
מחשבון שם מלא
התוצאה עבור ענבר
- ע70
- נ50
- ב2
- ר200
- צמצום: 3 + 2 + 2 = 7
- 7 הוא מספר בין 1 ל־9 — עוצרים כאן
ניקוד, רווח ומקף אינם משנים את הסכום. ך ם ן ף ץ מחושבות כמו כ מ נ פ צ.
טיפ: הוסיפו שם שני או שם משפחה כדי לחשב את הגימטריה של השם המלא.
המספר 7 — בפרשנות הנומרולוגית
שבעה הוא מספר הקדושה והעומק — השבת, שבע הספירות התחתונות. הוא מזוהה עם חיפוש משמעות, חכמה והתבוננות.
פרשנות היא מסורת תרבותית ורוחנית — לא קביעה מדעית ולא תחזית. היא לא משנה את משמעות השם.
מילים מהתנ״ך שערכן 322
יש הנוהגים לומר בסוף תפילת העמידה פסוק שמתחיל באות הראשונה של שמם ומסתיים באות האחרונה.
נומרולוגיה
פרשנות להשראה — מסורת תרבותית על המספר, לא קביעה על אופיו, מקצועו או עתידו של הילד.
איך מחשבים? גימטריה רגילה (322) ← 3 + 2 + 2 = 7.
7 כנגד השבת
היום השביעי הוא השבת, „ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו” (בראשית ב, ג). במסורת 7 הוא מספר הקדושה והמנוחה — הזמן שבו מפסיקים לעשות כדי להתבונן ולהתחדש.
7 במקרא ובמסורת
שבעה ימי השבוע, שבע שנות השמיטה ושבעה שבועות עד מתן תורה. במסורת 7 מסמן מחזור שלם, וכל מחזור כזה הוא הזדמנות לעצור, להתבונן במה שהיה ולהתחדש לקראת מה שיבוא.
הדרך של 7
במסורת הנומרולוגית בעלי המספר 7 מתוארים כחוקרים ומתבוננים: מי שמחפשים משמעות, שואלים שאלות עמוקות ונהנים מלמידה. האתגר שהמסורת מייחסת למספר הוא לשתף אחרים בעולם הפנימי.
• סקרנות פנימית
• יכולת ריכוז
• מחשבה מעמיקה
• ענווה
• רואה מה שמתחת לפני השטח
• לומד לעומק
• שקט ויציב
• נטייה להסתגר
• ספקנות
• קושי לשתף
• מחקר ומדע
• לימוד והוראה
• כתיבה והגות
• טכנולוגיה
• ייעוץ
שכיחות לאורך השנים
מתוכם 71 בשנים שבהן הלמ״ס לא פרסם מספר נפרד (מספר קטן מדי לפרסום)
בין ילידי 2024: מקום 246 בין השמות של היהודים. מילידי 1949 עד 2024 — מקום 135 מתוך 8,126 שמות.
| שנת לידה | מספר |
|---|---|
| 2024 | 62 |
| 2023 | 78 |
| 2022 | 76 |
| 2021 | 77 |
| 2020 | 88 |
| 2019 | 118 |
| 2018 | 127 |
| 2017 | 114 |
| 2016 | 128 |
| 2015 | 157 |
| 2014 | 149 |
| 2013 | 163 |
| 2012 | 174 |
| 2011 | 176 |
| 2010 | 183 |
| 2009 | 184 |
| 2008 | 179 |
| 2007 | 220 |
| 2006 | 207 |
| 2005 | 192 |
| 2004 | 202 |
| 2003 | 226 |
| 2002 | 176 |
| 2001 | 196 |
| 2000 | 178 |
| 1999 | 184 |
| 1998 | 201 |
| 1997 | 206 |
| 1996 | 217 |
| 1995 | 193 |
| 1994 | 264 |
| 1993 | 262 |
| 1992 | 254 |
| 1991 | 236 |
| 1990 | 222 |
| 1989 | 219 |
| 1988 | 187 |
| 1987 | 153 |
| 1986 | 108 |
| 1985 | 125 |
| 1984 | 103 |
| 1983 | 104 |
| 1982 | 102 |
| 1981 | 128 |
| 1980 | 124 |
מה זה סופר? אנשים שחיים היום בישראל ונושאים את השם, לפי שנת הלידה — לא כל מי שנולד באותה שנה. בשנים מוקדמות המספר נמוך יותר בגלל פטירה, הגירה ושינוי שם. ערכים קטנים שהלמ״ס לא מפרסמת (״..״) לא מוצגים כאפס.
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ״ס), ״השמות הנוכחיים של ילידי 1949 עד 2024 לפי מין וקבוצת אוכלוסייה, שם פרטי ושנת לידה״, נשלף 27.10.2026. מועתק ומופץ כמות שהוא (as is) על פי רישיון השימוש של הלמ״ס.
אנשים מוכרים
אישי ציבור מוכרים בשם ענבר, בכתיב הזה בדיוק.
שמות קרובים
הלשון שבתוך הפעמון, שמשמיעה את הצליל. דומה לענבר מאוד בצליל, אבל מקורו ומשמעותו שונים לגמרי.
אבן חן מקראית בגוון כחול, שמופיעה בחזון ״לבנת הספיר״. כמו ענבר, שם של אבן יקרה ומאירה.
הפנינה נוצרת לאט בתוך הצדפה, כמו שהענבר נוצר לאט מן השרף. שני שמות של יופי שנבנה בסבלנות.
אף אחד מן השמות כאן אינו כתיב אחר של ענבר: ענבל ועינב דומים בצליל בלבד, ושאר השמות הם שמות של אבנים וחומרים יקרים.
שאלות ומקורות
מה פירוש השם ענבר?
האם ענבר הוא שם לבן או לבת?
האם ענבר מופיע בתנ״ך?
מה ההבדל בין ענבר לענבל?
מה הגימטריה של השם ענבר?
איזה פסוק מתאים לשם ענבר?
[1] תנ״ך: יחזקאל א, ד · א, כז · שמות כד, י · כח, יט · תהלים צב, ד · קח, ג · נז, ט [2] תלמוד בבלי: חגיגה יג, ב · שבת קד, א [3] ספר יצירה [4] תרגום השבעים ליחזקאל א [5] ויקיפדיה: ענבר לביא [6] הלמ״ס, השמות הנוכחיים של ילידי 1949 עד 2024
מאותה משפחה שבנתה את מרכז השמות.
בזמן שבוחרים שם — גם הגוף צריך מנוחה
מרכז השמות הוא מתנה מאימי — בלי עלות ובלי הרשמה. אם כבר כאן, הכירו את כריות ההריון שלנו.