עָמִית
שם עברי שמשמעו חבר, רע ושותף, כבפסוק ״וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ״ (ויקרא כה). שם לבנים ולבנות.
משמעות ומקור
עמית הוא שם עברי מודרני שנלקח מן המילה המקראית ״עָמִית״ — חבר, רע, אדם שעומד לצידך באותה שורה. המילה מופיעה בעיקר בספר ויקרא, בחוקים שמסדירים את היחסים בין אדם לאדם: לא להונות, לשפוט בצדק ולהוכיח באהבה. בישראל השם נעשה נפוץ מאוד מסוף המאה העשרים, ונשאר מן השמות האהובים שמתאימים גם לבנים וגם לבנות.
שם עצם מקראי: הרֵעַ, בן הקהילה, מי שחי לצדך ושותף לגורלך. בתורה המילה באה תמיד בהקשר של חובה מוסרית כלפיו — ״בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ״.
יש הקושרים את המילה ״עמית״ אל ״עַם״ — קבוצה של אנשים שקשורים זה לזה. בין שהקשר לשוני ובין שהוא צלילי, הוא מבליט בשם את הרעיון של שייכות משותפת.
עמית אינו אדון ואינו משרת, אלא מי שעומד באותו גובה. לפי הקריאה הזאת השם מבטא יחסים של כבוד הדדי: חברות שאין בה היררכיה, שבה כל צד רואה את השני כשותף מלא ולא כמי שצריך לרצות אותו.
בתורה העמית הוא מי שאסור לפגוע בו, לא במסחר ולא בדיבור. מכאן קריאה מוסרית של השם: ילד שנקרא עמית נושא בשמו את החובה להתייחס בהגינות אל הסובבים אותו, גם כשאיש אינו בודק או מעיר.
בעברית בת זמננו ״עמית״ הוא גם חבר לעבודה או למקצוע — מי שחולק איתך משימה. כך השם מבטא את היכולת לעבוד יחד, לחלוק מאמץ ולשמוח בהצלחה משותפת, ואת הערך של צוות שבו כל אחד תורם את חלקו.
כתיב והגייה
עָ · מִית — 2 הברות, מלרע (ההטעמה בהברה האחרונה)
עמיתי הוא שם נפרד בתוספת יו״ד, ואמית באל״ף איננו שם עברי — בעברית השם נכתב תמיד בעי״ן.
הכתיב העברי יציב: עמית, עם יו״ד אחרי המ״ם. Amit הוא הכתיב הלטיני הנפוץ; העי״ן אינה מתועתקת.
קשר לתנ״ך
עמית אינו שם של דמות מקראית, אלא מילה שמופיעה בתורה בעיקר בספר ויקרא, בפרשות קדושים ובהר. בכל הופעותיה המילה מלווה ציווי: לא להונות את העמית, לשפוט אותו בצדק, להוכיח אותו במקום לשנוא אותו בלב. במקרא יש גם שמות שנפתחים ב״עמי״, כמו עמינדב ועמיאל, והם קרובים לעמית בצליל ובהדגשת הקשר אל העם.
הציווי שבו מופיע השם: אסור לרמות או לצער את העמית. חז״ל למדו מכאן גם על פגיעה במילים, ולא רק בכסף ובמסחר.
במקום לשמור טינה בלב, התורה מבקשת לדבר עם העמית בגלוי. החברות האמיתית יודעת לומר גם דבר קשה, מתוך אכפתיות.
פסוקים לשם עמית
יש הנוהגים לומר בסוף תפילת העמידה פסוק שמתחיל באות הראשונה של השם ומסתיים באות האחרונה. לעמית — פסוקים שמתחילים ב־ע ומסתיימים ב־ת.
התאמה ממוחשבת לפי האות הראשונה והאחרונה בלבד. הרשימה לא נבדקה ידנית.
עֲטֶרֶת חֲכָמִים עָשְׁרָם אִוֶּלֶת כְּסִילִים אִוֶּלֶת׃
עֵינֶיךָ יִרְאוּ זָרוֹת וְלִבְּךָ יְדַבֵּר תַּהְפֻּכוֹת׃
עֵינִי נִגְּרָה וְלֹא תִדְמֶה מֵאֵין הֲפֻגוֹת׃
עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת׃
עֵינָיו כְּיוֹנִים עַל־אֲפִיקֵי מָיִם רֹחֲצוֹת בֶּחָלָב יֹשְׁבוֹת עַל־מִלֵּאת׃
עִזְבוּ עָרִים וְשִׁכְנוּ בַּסֶּלַע יֹשְׁבֵי מוֹאָב וִהְיוּ כְיוֹנָה תְּקַנֵּן בְּעֶבְרֵי פִי־פָחַת׃
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex) — נחלת הכלל, דרך Open Scriptures Hebrew Bible. טעמי המקרא הוסרו לנוחות הקריאה.
פסוק לשם עמית
פסוקים שמתחילים באות ע ומסתיימים באות ת, וכל שאר אותיות השם מופיעות בתוכם לפי הסדר.
נמצאו 13 פסוקים כאלה. ב־6 מהם אותיות האמצע פותחות מילים.
עָצְמוּ־לִי אַלְמְנֹתָו מֵחוֹל יַמִּים הֵבֵאתִי לָהֶם עַל־אֵם בָּחוּר שֹׁדֵד בַּצָּהֳרָיִם הִפַּלְתִּי עָלֶיהָ פִּתְאֹם עִיר וּבֶהָלוֹת׃
עֵינָיו כְּיוֹנִים עַל־אֲפִיקֵי מָיִם רֹחֲצוֹת בֶּחָלָב יֹשְׁבוֹת עַל־מִלֵּאת׃
עַד־כָּה סוֹפָא דִי־מִלְּתָא אֲנָה דָנִיֵּאל שַׂגִּיא רַעְיוֹנַי יְבַהֲלֻנַּנִי וְזִיוַי יִשְׁתַּנּוֹן עֲלַי וּמִלְּתָא בְּלִבִּי נִטְרֵת׃
השם עמית מסתתר בפסוקים
האותיות של השם מופיעות בתוך הפסוק לפי הסדר: ברצף (כמילה בפסוק, בתוך מילה או על פני כמה מילים), או בדילוג קבוע (כל אות שנייה, שלישית וכן הלאה). זה חיפוש אותיות ממוחשב, לא פרשנות.
נמצאו 201 מופעים: 19 ברצף אותיות ו־182 בדילוג קבוע.
עַד־מָתַי פְּתָיִם תְּאֵהֲבוּ פֶתִי וְלֵצִים לָצוֹן חָמְדוּ לָהֶם וּכְסִילִים יִשְׂנְאוּ־דָעַת׃
וַתְּפַלְּטֵנִי מֵרִיבֵי עַמִּי תִּשְׁמְרֵנִי לְרֹאשׁ גּוֹיִם עַם לֹא־יָדַעְתִּי יַעַבְדֻנִי׃
וְעַמִּי תְלוּאִים לִמְשׁוּבָתִי וְאֶל־עַל יִקְרָאֻהוּ יַחַד לֹא יְרוֹמֵם׃
נְשֵׁי עַמִּי תְּגָרְשׁוּן מִבֵּית תַּעֲנֻגֶיהָ מֵעַל עֹלָלֶיהָ תִּקְחוּ הֲדָרִי לְעוֹלָם׃
קבלה ורוחניות
קריאה רוחנית בשם עמית: אונאת דברים, תוכחה מתוך אהבה, הרֵעַ כמקום שבו נבחנת עבודת ה׳, והאותיות ע־מ־י־ת לפי דרשת האותיות ולפי ספר יצירה.
אונאת דברים
במשנה (בבא מציעא ד, י) נאמר: ״כשם שאונאה במקח וממכר, כך אונאה בדברים״, והדבר נלמד מן הפסוק ״ולא תונו איש את עמיתו״. המילה שהיא השם עצמו היא אפוא המקור לאיסור לצער אדם במילים — להזכיר לו את עברו או לבייש אותו. מי שנקרא עמית נושא בשמו את המילה שממנה למדו חכמים שגם דיבור יכול לפצוע, ושגם דיבור יכול לרפא.
תוכחה מתוך אהבה
בגמרא (ערכין טז, ב) דנים עד היכן חייב אדם להוכיח את חברו, ותוהים אם יש בדור מי שיודע לקבל תוכחה ומי שיודע לתת אותה. הציווי ״הוכח תוכיח את עמיתך״ נאמר באותו פסוק עם ״לא תשנא את אחיך בלבבך״. בעיני האתר זו תמונה עמוקה של השם: עמית הוא מי שאכפת לו מספיק כדי לדבר ביושר, ולא מי שרק מסכים.
הרֵעַ כשער לאמונה
בפסוק ״ולא תונו איש את עמיתו״ מופיע מיד גם ״ויראת מאלהיך״. התורה קושרת בין היחס לחבר לבין היחס לאל: מי שפוגע בעמית פוגע גם ביראת השמים שלו. אפשר לקרוא בשם רמז לכך שהדרך הרוחנית אינה רק תפילה ולימוד, אלא גם האופן שבו אדם מדבר עם מי שיושב לידו — במשרד, בכיתה ובבית.
עם בתוך השם
בשתי האותיות הראשונות של השם מסתתרת המילה ״עם״. ברמז אפשר לקרוא כאן משאלה שהיחיד לא יעמוד לבד אלא יהיה חלק מקהילה, ושהקהילה תיבנה מעמיתים — מאנשים שרואים זה את זה כשותפים. זו פרשנות של האתר, הנשענת על צורת המילה ולא על מקור מסורתי, ומבקשת לראות בשם חוליה בשרשרת של יחד.
סוד האותיות בשם
שם האות הוא „עין”. בדרשת האותיות היא „עניים” שבצירוף „סמוך עניים”, ובספר יצירה היא כנגד חודש טבת. ערכה 70. בעמית היא פותחת את השם — עין שרואה את החבר ואת מה שהוא צריך.
בדרשת האותיות „מ״ם פתוחה מ״ם סתומה — מאמר פתוח ומאמר סתום”: יש דברים שנאמרים בגלוי ויש שנשמרים בלב. בספר יצירה היא אם, כנגד המים. ערכה 40. בשם היא מצטרפת לעי״ן ויוצרת את המילה ״עם״, הקהילה שהעמית שייך אליה.
בדרשת האותיות י׳ היא „ונותן לך ירושה”. היא הקטנה באותיות, ובה פותח שם הוי״ה. בספר יצירה היא כנגד חודש אלול וחוש המעשה. ערכה 10. בשם היא מחברת בין ״עם״ לבין התו האחרונה, כמו יד קטנה שמושטת לחבר.
בדרשת האותיות ת׳ היא „אמת”, ו„חותמו של הקב״ה אמת” (שבת נה, א). היא האחרונה באותיות, ובספר יצירה היא כפולה. ערכה 400. בשם היא חותמת — אמת כבסיס לכל חברות שראויה לשמה.
הקשר לספירות לפי שלוש קבוצות האותיות בספר יצירה: שלוש האמות כנגד היסודות — א׳ אוויר (תפארת), מ׳ מים (חסד), ש׳ אש (גבורה); שבע הכפולות כנגד שבע הספירות התחתונות; שתים־עשרה הפשוטות כנגד חודשי השנה, ואין להן ספירה ישירה.
מן ״ולא תונו איש את עמיתו״ למדו חכמים שאסור לצער אדם גם בדיבור. השם הוא המילה שעליה נשען האיסור הזה.
הגמרא דנה בגבולות התוכחה לחבר. העמית הוא מי שמותר וראוי לומר לו את האמת, מתוך כבוד ולא כדי להשפיל אותו.
הציווי על העמית בפרק יט מוביל אל ״ואהבת לרעך כמוך״. אותו פרק קושר את היחס לרֵעַ אל המחשבה, אל הדיבור ואל המעשה.
האותיות ע־מ פותחות את השם ויוצרות את המילה ״עם״. אפשר לראות בכך ברכה לשייכות — יחיד שמוצא את מקומו בתוך קהילה חמה.
פרשנות מסורתית ורוחנית להשראה — לא קביעה על אופי הילד או על גורלו. סוד האותיות מובא לפי שיטות מזוהות: דרשת האותיות בתלמוד (שבת קד, א) וחלוקת האותיות בספר יצירה.
גימטריה
גימטריה היא שיטה עתיקה שמצמידה לכל אות עברית ערך מספרי — מא׳ שערכה 1 ועד ת׳ שערכה 400. במסורת הדרשנית מילים שערכן שווה נקשרות זו לזו ברמז, ושם פרטי הוא מקום טבעי לחפש בו רמזים כאלה.
ערכו של השם עמית הוא 520, כמו המילה ״שָׂכָר״. בתנ״ך שווים לו בערכם גם ״הַתְּפִלָּה״, ״יִשְׁרֵי״ — כמו ב״וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה״ (תהלים צז, יא) — ו״וּלְמַדְתֶּם״. כך המספר של השם נוגע בגמול, ביושר ובלימוד, שלושה דברים שחברות טובה נשענת עליהם.
שווה בגימטריה
השכר הוא מה שחוזר אל מי שנותן. חברות אמיתית היא בעצמה שכר — מה שנבנה מתוך נאמנות לאורך זמן.
בתוספת ה״א הידיעה התפילה שווה לשם. אפשר לקרוא בכך רמז לתפילה שנאמרת בעד החבר ולא רק בעד עצמך.
״ישרי לב״ הם מי שאין אצלם פער בין המחשבה לדיבור. היושר הזה הוא תנאי ליחסים בין עמיתים שיש בהם אמון.
מילה מן הציווי ללמוד וללמד. חבר טוב הוא גם שותף ללימוד — מי שלומדים איתו ומי שלומדים ממנו.
השכר שבחברות
השוויון לשכר מזכיר שהיחס לחבר אינו הוצאה אלא השקעה. מה שאדם נותן לעמיתו — זמן, הקשבה, עזרה — חוזר אליו בדרכים שאינן תמיד צפויות, ובונה סביבו רשת של אמון.
לב ישר בין חברים
עמית שווה ל״ישרי״, ובפסוק בתהלים ישרי הלב זוכים לשמחה. אפשר לקרוא כאן ברכה לחברות שאין בה הסתרה, שבה אפשר לומר את מה שבלב בלי חשש, ולשמוח בשמחת האחר.
ללמוד יחד
״ולמדתם״ שווה לשם, ובמסורת היהודית הלימוד נעשה בחברותא — בזוגות. לפי הקריאה הזאת העמית הוא שותף ללימוד: מי שמחדד את המחשבה שלך בשאלה, בוויכוח ובחיפוש משותף אחר האמת.
שיטה: גימטריה רגילה (מספר הכרחי), א=1 עד ת=400; אותיות סופיות (ך ם ן ף ץ) מחושבות כרגילות. „עם הכולל” = תוספת 1 על המילה עצמה, ומצוין במפורש. השוואה בגימטריה היא רמז ופרשנות, לא עובדה.
מחשבון שם מלא
התוצאה עבור עמית
- ע70
- מ40
- י10
- ת400
- צמצום: 5 + 2 + 0 = 7
- 7 הוא מספר בין 1 ל־9 — עוצרים כאן
ניקוד, רווח ומקף אינם משנים את הסכום. ך ם ן ף ץ מחושבות כמו כ מ נ פ צ.
טיפ: הוסיפו שם שני או שם משפחה כדי לחשב את הגימטריה של השם המלא.
המספר 7 — בפרשנות הנומרולוגית
שבעה הוא מספר הקדושה והעומק — השבת, שבע הספירות התחתונות. הוא מזוהה עם חיפוש משמעות, חכמה והתבוננות.
פרשנות היא מסורת תרבותית ורוחנית — לא קביעה מדעית ולא תחזית. היא לא משנה את משמעות השם.
מילים מהתנ״ך שערכן 520
יש הנוהגים לומר בסוף תפילת העמידה פסוק שמתחיל באות הראשונה של שמם ומסתיים באות האחרונה.
נומרולוגיה
פרשנות להשראה — מסורת תרבותית על המספר, לא קביעה על אופיו, מקצועו או עתידו של הילד.
איך מחשבים? גימטריה רגילה (520) ← 5 + 2 + 0 = 7.
7 כנגד השבת
היום השביעי הוא השבת, „ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו” (בראשית ב, ג). במסורת 7 הוא מספר הקדושה והמנוחה — הזמן שבו מפסיקים לעשות כדי להתבונן ולהתחדש.
7 במקרא ובמסורת
שבעה ימי השבוע, שבע שנות השמיטה ושבעה שבועות עד מתן תורה. במסורת 7 מסמן מחזור שלם, וכל מחזור כזה הוא הזדמנות לעצור, להתבונן במה שהיה ולהתחדש לקראת מה שיבוא.
הדרך של 7
במסורת הנומרולוגית בעלי המספר 7 מתוארים כחוקרים ומתבוננים: מי שמחפשים משמעות, שואלים שאלות עמוקות ונהנים מלמידה. האתגר שהמסורת מייחסת למספר הוא לשתף אחרים בעולם הפנימי.
• סקרנות פנימית
• יכולת ריכוז
• מחשבה מעמיקה
• ענווה
• רואה מה שמתחת לפני השטח
• לומד לעומק
• שקט ויציב
• נטייה להסתגר
• ספקנות
• קושי לשתף
• מחקר ומדע
• לימוד והוראה
• כתיבה והגות
• טכנולוגיה
• ייעוץ
שכיחות לאורך השנים
מתוכם 12 בשנים שבהן הלמ״ס לא פרסם מספר נפרד (מספר קטן מדי לפרסום)
בין ילידי 2024: מקום 60 בין השמות של היהודים. מילידי 1949 עד 2024 — מקום 33 מתוך 6,722 שמות.
| שנת לידה | מספר |
|---|---|
| 2024 | 403 |
| 2023 | 428 |
| 2022 | 521 |
| 2021 | 643 |
| 2020 | 546 |
| 2019 | 670 |
| 2018 | 740 |
| 2017 | 856 |
| 2016 | 909 |
| 2015 | 930 |
| 2014 | 985 |
| 2013 | 988 |
| 2012 | 1,075 |
| 2011 | 1,046 |
| 2010 | 1,132 |
| 2009 | 1,047 |
| 2008 | 1,086 |
| 2007 | 1,113 |
| 2006 | 1,071 |
| 2005 | 1,087 |
| 2004 | 1,184 |
| 2003 | 1,186 |
| 2002 | 1,225 |
| 2001 | 1,154 |
| 2000 | 1,304 |
| 1999 | 1,150 |
| 1998 | 1,110 |
| 1997 | 1,022 |
| 1996 | 913 |
| 1995 | 868 |
| 1994 | 705 |
| 1993 | 628 |
| 1992 | 550 |
| 1991 | 497 |
| 1990 | 434 |
| 1989 | 396 |
| 1988 | 406 |
| 1987 | 369 |
| 1986 | 342 |
| 1985 | 397 |
| 1984 | 376 |
| 1983 | 345 |
| 1982 | 373 |
| 1981 | 293 |
| 1980 | 245 |
מה זה סופר? אנשים שחיים היום בישראל ונושאים את השם, לפי שנת הלידה — לא כל מי שנולד באותה שנה. בשנים מוקדמות המספר נמוך יותר בגלל פטירה, הגירה ושינוי שם. ערכים קטנים שהלמ״ס לא מפרסמת (״..״) לא מוצגים כאפס.
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ״ס), ״השמות הנוכחיים של ילידי 1949 עד 2024 לפי מין וקבוצת אוכלוסייה, שם פרטי ושנת לידה״, נשלף 27.10.2026. מועתק ומופץ כמות שהוא (as is) על פי רישיון השימוש של הלמ״ס.
אנשים מוכרים
אישי ציבור מוכרים בשם עמית, בתחומי התקשורת והמשחק.
שמות קרובים
שם עברי שמשמעו חברות ורעות, מן השורש ר־ע־ה. קרוב מאוד לעמית במשמעות, אף שהמילים שונות במקורן.
שם עברי מודרני: ״עמי חי״ — העם שלי חי. פותח באותיות ע־מ כמו עמית, ומבטא קשר לקהילה ולעם.
השם שניתן לשלמה המלך בידי נתן הנביא, ומשמעו ידיד ה׳. גם הוא שם של חיבה וקרבה.
עמיתי הוא שם קרוב בתוספת יו״ד, אך רשום כשם נפרד; שאר השמות נפרדים לגמרי.
שאלות ומקורות
מה פירוש השם עמית?
האם עמית הוא שם לבן או לבת?
האם עמית הוא שם מקראי?
מה הגימטריה של השם עמית?
איך כותבים עמית באנגלית?
איזה פסוק מתאים לשם עמית?
[1] תנ״ך: ויקרא יט, טו · יט, יז · יט, יח · כה, יז · תהלים צז, יא · משלי יד, כד [2] משנה, בבא מציעא ד, י [3] תלמוד בבלי, ערכין טז, ב; שבת קד, א [4] ספר יצירה [5] הלמ״ס
מאותה משפחה שבנתה את מרכז השמות.
בזמן שבוחרים שם — גם הגוף צריך מנוחה
מרכז השמות הוא מתנה מאימי — בלי עלות ובלי הרשמה. אם כבר כאן, הכירו את כריות ההריון שלנו.