עוֹפְרִי
שם עברי מודרני מהמילה ״עופר״ — צבי צעיר. בשיר השירים: ״דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים״.
משמעות ומקור
עופרי הוא שם עברי מודרני מן המילה המקראית ״עֹפֶר״ — צבי צעיר או בן איל, ועם הסיומת ״־ִי״ שפירושה ״שלי״. העופר מופיע בשיר השירים כדימוי לאהוב, קל ומהיר, שמדלג על ההרים. השם החל להינתן בישראל בעיקר מסוף המאה העשרים, ובעשורים האחרונים הוא נפוץ גם לבנים וגם לבנות.
במקרא עופר הוא גור של צבי או של איל. בשיר השירים הוא מופיע תמיד בצירוף ״עֹפֶר הָאַיָּלִים״, כסמל לקלות, לחן ולתנועה חופשית בטבע.
סיומת השייכות ״שלי״, כמו בשמות טלי ואורי. היא הופכת את העופר לכינוי של אהבה: ״העופר שלי״, הצבי הקטן של ההורים.
העופר הוא חיה זריזה, שמדלגת בקלות על סלעים. הקריאה הזאת רואה בשם ברכה לחיים של תנועה — ילד שזז בחופשיות, סקרן ומלא אנרגיה, שאינו נעצר מול מכשול אלא מוצא דרך לעבור אותו.
בשיר השירים ״דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים״ — העופר הוא האהוב. השם נושא מכאן את השפה הרכה של השיר: מבט מלא חיבה, מן הסוג שאדם שומר לקרובים ביותר אליו.
עופר אינו צבי בוגר אלא צעיר. בקריאה שלישית השם מבטא את רגע הנעורים: התחלה, רעננות ופתיחות לעולם. זו משמעות שמתאימה במיוחד לתינוק, אבל גם לרוח צעירה שאפשר לשמור עליה בכל גיל.
כתיב והגייה
עוֹפ · רִי — 2 הברות, מלעיל (ההטעמה בהברה הראשונה)
עֹפֶר הוא השם הבסיסי, לרוב לבנים, ועָפְרָה היא שם לבנות. שניהם שמות נפרדים מעופרי. יש לשים לב גם לאיות: עופרי ב־ע׳, ולא ב־א׳ כמו ״אופרה״.
הכתיב העברי עם ו׳ אחרי העי״ן הוא הכתיב המקובל. באנגלית אין דרך לבטא את הע׳, ולכן כל הכתיבים פותחים ב־O; Ofri הוא הנפוץ.
קשר לתנ״ך
עופרי אינו שם של דמות מקראית. המילה ״עֹפֶר״ מופיעה במקרא רק בשיר השירים: שלוש פעמים בצירוף ״עֹפֶר הָאַיָּלִים״ שמתאר את האהוב, ופעמיים ברבים, ״עֳפָרִים״. במקרא יש גם מקום בשם עָפְרָה, עירו של גדעון, שנכתב באותיות דומות. השם עופרי נוצר בעברית בת זמננו.
הרעיה בשיר השירים מתארת את אהובה כצבי צעיר שעומד מאחורי הכותל ומציץ. זה המקור המוכר ביותר למילה שבשם.
הפסוק האחרון בשיר השירים כולו חוזר אל העופר, והפעם על ״הרי בשמים״. השיר נחתם בתמונה של תנועה, ריח ואהבה.
פסוקים לשם עופרי
יש הנוהגים לומר בסוף תפילת העמידה פסוק שמתחיל באות הראשונה של השם ומסתיים באות האחרונה. לעופרי — פסוקים שמתחילים ב־ע ומסתיימים ב־י.
התאמה ממוחשבת לפי האות הראשונה והאחרונה בלבד. הרשימה לא נבדקה ידנית.
עָלַי עָבְרוּ חֲרוֹנֶיךָ בִּעוּתֶיךָ צִמְּתוּתֻנִי׃
עִנָּה בַדֶּרֶךְ כֹּחִי קִצַּר יָמָי׃
עֻזּוֹ אֵלֶיךָ אֶשְׁמֹרָה כִּי־אֱלֹהִים מִשְׂגַּבִּי׃
עָשִׂיתִי מִשְׁפָּט וָצֶדֶק בַּל־תַּנִּיחֵנִי לְעֹשְׁקָי׃
עֲשֵׂה עִם־עַבְדְּךָ כְחַסְדֶּךָ וְחֻקֶּיךָ לַמְּדֵנִי׃
עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה וַיִּשְׁמַע קוֹלִי׃
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex) — נחלת הכלל, דרך Open Scriptures Hebrew Bible. טעמי המקרא הוסרו לנוחות הקריאה.
פסוק לשם עופרי
פסוקים שמתחילים באות ע ומסתיימים באות י, וכל שאר אותיות השם מופיעות בתוכם לפי הסדר.
נמצאו 7 פסוקים כאלה.
עָשִׂיתִי לִי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים וְנָטַעְתִּי בָהֶם עֵץ כָּל־פֶּרִי׃
עַל מֶה תֻכּוּ עוֹד תּוֹסִיפוּ סָרָה כָּל־רֹאשׁ לָחֳלִי וְכָל־לֵבָב דַּוָּי׃
עַל־מִשְׁמַרְתִּי אֶעֱמֹדָה וְאֶתְיַצְּבָה עַל־מָצוֹר וַאֲצַפֶּה לִרְאוֹת מַה־יְדַבֶּר־בִּי וּמָה אָשִׁיב עַל־תּוֹכַחְתִּי׃
השם עופרי מסתתר בפסוקים
האותיות של השם מופיעות בתוך הפסוק לפי הסדר: ברצף (כמילה בפסוק, בתוך מילה או על פני כמה מילים), או בדילוג קבוע (כל אות שנייה, שלישית וכן הלאה). זה חיפוש אותיות ממוחשב, לא פרשנות.
נמצאו 3 מופעים: אחד ברצף אותיות ו־2 בדילוג קבוע.
אַל־תִּשְׂמְחִי פְלֶשֶׁת כֻּלֵּךְ כִּי נִשְׁבַּר שֵׁבֶט מַכֵּךְ כִּי־מִשֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ יֵצֵא צֶפַע וּפִרְיוֹ שָׂרָף מְעוֹפֵף׃
וָאֹמַר אֶל־הַחֹרִים וְאֶל־הַסְּגָנִים וְאֶל־יֶתֶר הָעָם הַמְּלָאכָה הַרְבֵּה וּרְחָבָה וַאֲנַחְנוּ נִפְרָדִים עַל־הַחוֹמָה רְחוֹקִים אִישׁ מֵאָחִיו׃
עַל־מִצְרַיִם וְעַל־יְהוּדָה וְעַל־אֱדוֹם וְעַל־בְּנֵי עַמּוֹן וְעַל־מוֹאָב וְעַל כָּל־קְצוּצֵי פֵאָה הַיֹּשְׁבִים בַּמִּדְבָּר כִּי כָל־הַגּוֹיִם עֲרֵלִים וְכָל־בֵּית יִשְׂרָאֵל עַרְלֵי־לֵב׃
קבלה ורוחניות
קריאה רוחנית בשם עופרי: העופר שבשיר השירים כמשל לקשר בין האדם לאל, הדילוג והתנועה, ואותיות השם ע־ו־פ־ר־י לפי סוד האותיות.
שיר השירים כמשל
חכמים קראו את שיר השירים כמשל לאהבה בין הקב״ה לכנסת ישראל. בקריאה הזאת, האהוב שדומה ״לעופר האיילים״ הוא האל עצמו, שקרוב ומתרחק, מציץ מן החלונות. אפשר לקרוא בשם עופרי רמז לקשר כזה: קרבה שיש בה גם געגוע וחיפוש. האהבה בשיר אינה נחה במקום אחד, והיא ממשיכה לחפש.
מציץ מן החרכים
בפסוק העופר ״עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ, מַשְׁגִּיחַ מִן־הַחַלֹּנוֹת״. גם כשלא רואים אותו, הוא שם. בעיני האתר זו תמונה של נוכחות שקטה ושומרת, ושם שבנוי מן העופר יכול לבטא אמונה שיש מי שמשגיח עלינו גם מבעד לקירות. זו תחושת ביטחון שילד צריך כדי לגדול.
דילוג מעל המכשול
בשיר השירים האהוב ״מְדַלֵּג עַל־הֶהָרִים, מְקַפֵּץ עַל־הַגְּבָעוֹת״, והעופר הוא הדימוי שלו. ברמז, יש בשם עופרי כוח של מעבר: היכולת לא להיתקע מול קושי, אלא לקפוץ מעליו בקלות ובשמחה. העופר אינו מתווכח עם ההר; הוא מוצא את הסלע הבא ומדלג אליו, וכך ההר עצמו הופך לדרך.
העין והפה בתחילת השם
השם פותח בע׳ — עין — ובהמשכו פ׳ — פה. אפשר לקרוא בסדר הזה שיעור פשוט: קודם לראות ורק אחר כך לדבר. העופר שבפסוק עושה בדיוק זאת: מציץ, מתבונן, ורק אז הרעיה שומעת את קולו קורא לה לצאת. ״קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי־לָךְ״ — הקריאה באה רק אחרי המבט.
סוד האותיות בשם
שם האות הוא „עין”. בדרשת האותיות היא „עניים” שבצירוף „סמוך עניים”, ובספר יצירה היא כנגד חודש טבת. ערכה 70. בעופרי היא פותחת את השם — העין שרואה לפני שהיא פועלת.
שם האות „וו” הוא יתד מחברת, כמו „ווי העמודים” במשכן. בדרשת האותיות ה״ו הן „שמו של הקב״ה”, ובספר יצירה הו׳ כנגד חודש אייר וחוש המחשבה. ערכה 6. בשם היא מחברת בין הע׳ לפ׳ ונותנת את צליל ה״או״ של העופר.
בדרשת האותיות „פ״א כפופה פ״א פשוטה — פה פתוח, פה סתום”: יש עת לדבר ועת לשתוק. שם האות הוא „פה”, ובספר יצירה היא כפולה. ערכה 80. בשם היא באה אחרי העין — הפה שיודע מתי להשמיע קול.
שם האות הוא „ראש”. בדרשת האותיות הק׳ מסבה את פניה מן הר׳, ובכל זאת נשאר לה פתח לחזרה — דרשה על כוחה של תשובה. בספר יצירה היא כפולה. ערכה 200. בשם היא חותמת את המילה ״עופר״ — הראש המורם של הצבי הצעיר.
בדרשת האותיות י׳ היא „ונותן לך ירושה”. היא הקטנה באותיות, ובה פותח שם הוי״ה. בספר יצירה היא כנגד חודש אלול וחוש המעשה. ערכה 10. בשם היא הסיומת ״שלי״ — האות הקטנה שהופכת את העופר לקרוב.
הקשר לספירות לפי שלוש קבוצות האותיות בספר יצירה: שלוש האמות כנגד היסודות — א׳ אוויר (תפארת), מ׳ מים (חסד), ש׳ אש (גבורה); שבע הכפולות כנגד שבע הספירות התחתונות; שתים־עשרה הפשוטות כנגד חודשי השנה, ואין להן ספירה ישירה.
האהוב בשיר השירים דומה לצבי או לעופר, ועומד מאחורי הכותל ומשגיח מן החלונות, קרוב גם כשאינו נראה.
השיר כולו נחתם בתמונה של עופר על הרי בשמים — תנועה, ריח טוב ואהבה שאינה נגמרת גם בסוף השיר.
האהוב ״מדלג על ההרים״, והעופר הוא הדימוי שלו. מכאן הקריאה של השם כברכה לקלות ולשמחה מול קשיים.
בשם הע׳ (עין) קודמת לפ׳ (פה). אפשר לקרוא בכך רמז להתבוננות שקודמת לדיבור, ולהקשבה לפני תשובה.
פרשנות מסורתית ורוחנית להשראה — לא קביעה על אופי הילד או על גורלו. סוד האותיות מובא לפי שיטות מזוהות: דרשת האותיות בתלמוד (שבת קד, א) וחלוקת האותיות בספר יצירה.
גימטריה
גימטריה היא שיטה עתיקה שמצמידה לכל אות עברית ערך מספרי — מא׳ שערכה 1 ועד ת׳ שערכה 400. במסורת הדרשנית מילים שערכן שווה נקשרות זו לזו ברמז, ושם פרטי הוא מקום טבעי לחפש בו רמזים כאלה.
ערכו של השם עופרי הוא 366, כמו ״מְקוֹרְךָ״ שבפסוק ״יְהִי־מְקוֹרְךָ בָרוּךְ״ (משלי ה, יח), וכמו ״רְצוֹנְךָ״ ו״וְשִׁמְךָ״. שלושת השוויונות מדברים בגוף שני, כמו פנייה ישירה לילד: המקור שלך, הרצון שלך והשם שלך. זו קריאה להשראה, שנוגעת בזהות.
שווה בגימטריה
״יְהִי־מְקוֹרְךָ בָרוּךְ״ — יהי מקורך מבורך. ברכה למשפחה ולשורשים שמהם הילד בא.
רצון — הכוח הפנימי שמניע את האדם. שוויון שמזכיר את חשיבות הרצון האישי ואת הזכות לבחור דרך.
״ושמך״ — השם עצמו. שוויון שמחזיר את המבט אל השם ככלי של זהות ושל קריאה בשמו של אדם.
החלק הראשון, ״עופר״, שווה 356, והסיומת ״־ִי״ מוסיפה 10 — הי׳ הקטנה שהופכת אותו ל״שלי״.
מקור מבורך
השוויון ל״מקורך״ מתחבר לפסוק ממשלי שמברך את המקור. אפשר לקרוא בו ברכה למשפחה: שהבית שממנו הילד יוצא יהיה מקור של טוב, ושהוא עצמו יהיה יום אחד מקור כזה לאחרים.
רצון חופשי
העופר הוא חיה חופשית, ו״רצונך״ שווה לשם בערכו. הקריאה הזאת מחברת בין השניים: שם של מי שזז לפי הרצון הפנימי שלו, ובוחר את השביל שלו בהרים ולא רק הולך אחרי העדר.
השם כזהות
כאשר שם שווה בגימטריה ל״ושמך״, אפשר לראות בכך תזכורת שהשם אינו רק תווית. הוא הדרך שבה אחרים קוראים לנו, והוא מלווה את האדם בכל מקום — ולכן יש ערך בבחירה בו מתוך כוונה.
שיטה: גימטריה רגילה (מספר הכרחי), א=1 עד ת=400; אותיות סופיות (ך ם ן ף ץ) מחושבות כרגילות. „עם הכולל” = תוספת 1 על המילה עצמה, ומצוין במפורש. השוואה בגימטריה היא רמז ופרשנות, לא עובדה.
מחשבון שם מלא
התוצאה עבור עופרי
- ע70
- ו6
- פ80
- ר200
- י10
- צמצום: 3 + 6 + 6 = 15
- צמצום: 1 + 5 = 6
- 6 הוא מספר בין 1 ל־9 — עוצרים כאן
ניקוד, רווח ומקף אינם משנים את הסכום. ך ם ן ף ץ מחושבות כמו כ מ נ פ צ.
טיפ: הוסיפו שם שני או שם משפחה כדי לחשב את הגימטריה של השם המלא.
המספר 6 — בפרשנות הנומרולוגית
שישה הוא מספר הבית והאחריות — ששת ימי המעשה. הוא מזוהה עם דאגה לאחרים, הרמוניה ומשפחה.
פרשנות היא מסורת תרבותית ורוחנית — לא קביעה מדעית ולא תחזית. היא לא משנה את משמעות השם.
מילים מהתנ״ך שערכן 366
יש הנוהגים לומר בסוף תפילת העמידה פסוק שמתחיל באות הראשונה של שמם ומסתיים באות האחרונה.
נומרולוגיה
פרשנות להשראה — מסורת תרבותית על המספר, לא קביעה על אופיו, מקצועו או עתידו של הילד.
איך מחשבים? גימטריה רגילה (366) ← 3 + 6 + 6 = 15 ← 1 + 5 = 6.
6 כנגד ששת ימי המעשה
בששה ימים נברא העולם, ובמסורת 6 הוא מספר העשייה והבנייה. הוא מכין את הקרקע לשבת: עבודה שתכליתה בית ומנוחה, ומעשה שיש בו כוונה ולא רק מאמץ. כך העשייה מקבלת משמעות.
6 במקרא ובמסורת
ששה סדרי משנה ושש כנפיים לשרפים בחזון ישעיהו (ישעיהו ו, ב). במסורת 6 מסמל שלמות של עולם מסודר, שבו לכל חלק יש מקום ותפקיד, וכל פרט תורם לשלם שנבנה ממנו.
הדרך של 6
במסורת הנומרולוגית בעלי המספר 6 מתוארים כמי שבונים בית — במובן הרחב: משפחה, קהילה ומקום שאחרים מרגישים בו מוגנים. האתגר שהמסורת מייחסת למספר הוא לדאוג גם לעצמם.
• אכפתיות
• אחריות
• נאמנות למשפחה
• חוש לאסתטיקה
• דואג לאחרים
• יוצר אווירה של בית
• מחויב לאורך זמן
• נטייה לקחת יותר מדי על עצמו
• קושי לסרב
• שלמות יתר
• חינוך ורווחה
• רפואה וסיעוד
• עיצוב ואדריכלות
• אירוח
• עבודה קהילתית
שכיחות לאורך השנים
מתוכם 60 בשנים שבהן הלמ״ס לא פרסם מספר נפרד (מספר קטן מדי לפרסום)
בין ילידי 2024: מקום 84 בין השמות של היהודים. מילידי 1949 עד 2024 — מקום 143 מתוך 8,126 שמות.
| שנת לידה | מספר |
|---|---|
| 2024 | 253 |
| 2023 | 289 |
| 2022 | 321 |
| 2021 | 417 |
| 2020 | 389 |
| 2019 | 473 |
| 2018 | 466 |
| 2017 | 469 |
| 2016 | 444 |
| 2015 | 455 |
| 2014 | 434 |
| 2013 | 392 |
| 2012 | 369 |
| 2011 | 397 |
| 2010 | 326 |
| 2009 | 290 |
| 2008 | 296 |
| 2007 | 298 |
| 2006 | 270 |
| 2005 | 170 |
| 2004 | 183 |
| 2003 | 164 |
| 2002 | 142 |
| 2001 | 179 |
| 2000 | 160 |
| 1999 | 126 |
| 1998 | 147 |
| 1997 | 112 |
| 1996 | 106 |
| 1995 | 86 |
| 1994 | 118 |
| 1993 | 73 |
| 1992 | 70 |
| 1991 | 54 |
| 1990 | 42 |
| 1989 | 38 |
| 1988 | 35 |
| 1987 | 38 |
| 1986 | 60 |
| 1985 | 36 |
| 1984 | 34 |
| 1983 | 19 |
| 1982 | 22 |
| 1981 | 27 |
| 1980 | 13 |
מה זה סופר? אנשים שחיים היום בישראל ונושאים את השם, לפי שנת הלידה — לא כל מי שנולד באותה שנה. בשנים מוקדמות המספר נמוך יותר בגלל פטירה, הגירה ושינוי שם. ערכים קטנים שהלמ״ס לא מפרסמת (״..״) לא מוצגים כאפס.
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ״ס), ״השמות הנוכחיים של ילידי 1949 עד 2024 לפי מין וקבוצת אוכלוסייה, שם פרטי ושנת לידה״, נשלף 27.10.2026. מועתק ומופץ כמות שהוא (as is) על פי רישיון השימוש של הלמ״ס.
שמות קרובים
השם הבסיסי, בלי הסיומת: צבי צעיר. ותיק יותר מעופרי ונפוץ מאמצע המאה העשרים.
שם עברי מן ״צבי״ — החיה שבאה יחד עם העופר באותו פסוק בשיר השירים.
שם עברי ותיק לבנות, שנכתב באותיות דומות. נקשר גם לעופר וגם לעירו של גדעון במקרא.
עופר ועופרה קרובים מאוד לעופרי, אבל הם שמות נפרדים ולא כתיב אחר שלו. גם שאר השמות כאן נפרדים, וקרובים במשמעות או בצליל.
שאלות ומקורות
מה פירוש השם עופרי?
האם עופרי הוא שם לבן או לבת?
האם עופרי הוא שם מקראי?
מה ההבדל בין עופרי לעופר?
מה הגימטריה של השם עופרי?
איזה פסוק מתאים לשם עופרי?
[1] תנ״ך: שיר השירים ב, ח · ב, ט · ב, יז · ח, יד · שופטים ו, יא · משלי ה, יח · קהלת ב, ה · חבקוק ב, א [2] תלמוד בבלי, שבת קד, א (דרשת האותיות) [3] ספר יצירה [4] הלמ״ס, השמות הנוכחיים של ילידי 1949 עד 2024
מאותה משפחה שבנתה את מרכז השמות.
בזמן שבוחרים שם — גם הגוף צריך מנוחה
מרכז השמות הוא מתנה מאימי — בלי עלות ובלי הרשמה. אם כבר כאן, הכירו את כריות ההריון שלנו.