מה השם אומר, איך כותבים אותו ומה מקורותיו במקרא ובקבלה
3 פירושים
2 פסוקים
4 אותיות ורמזים
01
משמעות ומקור
מה ידוע
עונג הוא שם עברי מודרני, מן המילה המקראית ״עֹנֶג״ — הנאה עמוקה, שמחה ונועם. המילה ידועה בעיקר מן הפסוק בישעיהו שקורא לשבת ״עונג״, ומן הביטוי ״עונג שבת״ שהפך לשמם של מפגשי שירה ולימוד בקהילות ובתנועות. כשם פרטי זהו שם נדיר יחסית, שניתן לבנים ולבנות.
עֹנֶג
שם עצם מן השורש ע־נ־ג. במקרא הוא מתאר הנאה שיש בה עדינות ורוך, ומאותו שורש באה ״עֲנֻגָּה״ — עדינה, מפונקת.
הִתְעַנֵּג
הפועל מאותו שורש. בתהלים ובישעיהו הוא מתאר שמחה שמקורה בקרבה לאלוהים, ולא רק הנאה גשמית.
פירוש
שמחה של שבת
הקריאה המוכרת ביותר מחברת את השם אל השבת: יום שבו העונג הוא חלק מן הקדושה. שם כזה מבקש לילד חיים שיש בהם זמן למנוחה, לשולחן משותף ולשירה.
הנאה עדינה
עונג אינו צחוק רועש אלא הנאה עמוקה ושקטה. אפשר לראות בשם ברכה ליכולת ליהנות מדברים קטנים — מנגינה, ארוחה, שיחה טובה.
לצאת מעצמך
הנביא קושר את עונג השבת לוויתור על ״חֲפָצֶיךָ״. לפי קריאה זו העונג האמיתי בא כשאדם יוצא מעצמו — כשההנאה משותפת עם אחרים.
שמות עבריים של שמחה
גילה
רינה
דיצה
חדוה
ששון
מילים מן השורש ע־נ־ג
ענוגה
תענוג
התענגות
02
כתיב והגייה
כינויים
עונגי
כתיבים נפוצים באנגלית
Oneg
ניקוד
עוֹנֶג
חלוקת הברות והטעמה
עוֹ · נֶג — 2 הברות, מלעיל (ההטעמה בהברה הראשונה)
לא לבלבל עם
אותיות השורש של עונג — ע׳, נ׳, ג׳ — הן גם אותיות המילה ״נגע״, ואין לבלבל ביניהן. ספר יצירה מעמיד את שתי המילים זו מול זו, וההסבר בסעיף 04.
בתנ״ך המילה נכתבת בכתיב חסר, ״עֹנֶג״; כשם פרטי מקובל הכתיב המלא עונג.
03
קשר לתנ״ך
עונג אינו שם של דמות מקראית, אבל המילה והפועל ממנה מופיעים בתנ״ך בכמה מקומות מרכזיים. החשוב שבהם הוא נבואת ישעיהו על השבת, שממנה נולד הביטוי ״עונג שבת״, וההמשך שלה מבטיח ״אָז תִּתְעַנַּג עַל־ה׳״ (ישעיהו נח, יד).
וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג
הנביא מבקש לקרוא לשבת ״עונג״ — יום של הנאה ושל כבוד, ולא רק של איסורים.
בתהלים העונג הוא שמחה פנימית ובטחון, והתוצאה היא שמשאלות הלב מתמלאות.
תהלים לז, ד
שמות מקראיים של נועם
נַעֲמִי · רות א, ב
נַעֲמָה · בראשית ד, כב
השם עונג מסתתר בפסוקים
האותיות של השם מופיעות בתוך הפסוק לפי הסדר: ברצף (כמילה בפסוק, בתוך מילה או על פני כמה מילים), או בדילוג קבוע (כל אות שנייה, שלישית וכן הלאה). זה חיפוש אותיות ממוחשב, לא פרשנות.
קריאה רוחנית בשם עונג: דברי ספר יצירה על עונג ונגע, ההבטחה התלמודית למי שמענג את השבת, הקשר לעדנה שבסיפור שרה, ואותיות השם.
עונג ונגע
בספר יצירה (ב, ד) נאמר: ״אין בטובה למעלה מענג ואין ברעה למטה מנגע״. אותן שלוש אותיות, ע׳ נ׳ ג׳, יוצרות את הטוב העליון ואת הרע התחתון — והכול תלוי בסדר. ברמז, השם עונג מלמד שאותם כוחות יכולים לבנות או להרוס, ושהבחירה היא בכיוון.
נחלה בלי גבולות
בתלמוד (שבת קיח, א) מובא שכל המענג את השבת נותנים לו ״נחלה בלי מצרים״ — ירושה בלי גבולות, ולומדים זאת מן ההמשך בישעיהו. העונג כאן אינו מותרות אלא דרך לפתוח את החיים לשפע שאין לו סוף, ולהרחיב את הלב. כך העונג נעשה פתח לנדיבות.
שמחה שיש בה רוך
המילה ״ענוגה״ במקרא מתארת עדינות ורכות. אפשר לקרוא בשם קריאה לשמחה שאינה גסה ואינה באה על חשבון אחרים: הנאה שמתחשבת באחר, שמכבדת את הרגע ואת האנשים שסביב, ושיודעת להסתפק במה שיש. זה עונג שיש בו ענווה.
עדנה — העונג שהגיע
ערך השם שווה ל״עֶדְנָה״, המילה שאמרה שרה כששמעה על הולדת יצחק (בראשית יח, יב). ברמז, העונג קשור גם לחידוש ולתקווה שמתממשת בזמן שלא ציפו לה — שמחה שמגיעה אחרי המתנה ארוכה, ודווקא משום כך היא עמוקה. השם נושא את הציפייה הזאת.
סוד האותיות בשם
ע
עַיִן · שבת קד, א · פשוטה, טבת (ספר יצירה)
ספירה: אין ספירה ישירה · אות פשוטה, כנגד חודש טבת
שם האות הוא „עין”. בדרשת האותיות היא „עניים” שבצירוף „סמוך עניים”, ובספר יצירה היא כנגד חודש טבת. ערכה 70. בעונג היא פותחת את השם — עין שמבחינה בטוב.
ו
וָו · שבת קד, א · פשוטה, אייר (ספר יצירה)
ספירה: אין ספירה ישירה · אות פשוטה, כנגד חודש אייר
שם האות „וו” הוא יתד מחברת, כמו „ווי העמודים” במשכן. בדרשת האותיות ה״ו הן „שמו של הקב״ה”, ובספר יצירה הו׳ כנגד חודש אייר וחוש המחשבה. ערכה 6. בשם היא מחברת בין העין לבין הנון, כמו וי״ו החיבור.
נ
נוּן · שבת קד, א · פשוטה, חשוון (ספר יצירה)
ספירה: אין ספירה ישירה · אות פשוטה, כנגד חודש חשוון
בדרשת האותיות „נו״ן כפופה נו״ן פשוטה — נאמן כפוף, נאמן פשוט”: מי שנאמן בענווה זוכה לעמוד זקוף. בספר יצירה היא כנגד חודש חשוון וחוש הריח. ערכה 50. בשם היא האות שלפני האחרונה, ומשותפת לעונג ולנגע.
ג
גִּימֶל · שבת קד, א · כפולה (ספר יצירה)
ספירות: שבע הספירות התחתונות (חסד–מלכות) · אות כפולה
בדרשת האותיות „גימ״ל דל״ת — גְּמוֹל דַּלִּים”: גמול חסד לעני. רגלה של הגימל נמשכת אל הדלת, כמו נותן שרץ אחרי המקבל. בספר יצירה היא כפולה. ערכה 3. בשם היא חותמת את המילה — גמילות חסדים כסוף של עונג.
הקשר לספירות לפי שלוש קבוצות האותיות בספר יצירה: שלוש האמות כנגד היסודות — א׳ אוויר (תפארת), מ׳ מים (חסד), ש׳ אש (גבורה); שבע הכפולות כנגד שבע הספירות התחתונות; שתים־עשרה הפשוטות כנגד חודשי השנה, ואין להן ספירה ישירה.
עֹנֶג
עונג ונגע · ספר יצירה
שלוש אותיות שיוצרות את הטוב העליון ואת הרע התחתון. הסדר שבו הן עומדות קובע את המשמעות.
מקור: ספר יצירה ב, ד
נַחֲלָה
נחלה בלי מצרים
מי שמענג את השבת זוכה לנחלה בלי גבולות — כך דורש התלמוד את נבואת ישעיהו על העונג.
מקור: שבת קיח, א
שַׁבָּת
וקראת לשבת עונג
הפסוק שממנו השם מוכר: השבת היא יום של שמחה ושל כבוד, ולא רק יום של מנוחה מעבודה.
מקור: ישעיהו נח, יג
עֶדְנָה
עדנה · 129
עונג ועדנה שווים בגימטריה. ברמז: שמחה שמגיעה כמו הבטחה שהתקיימה אחרי זמן רב, ובשעה טובה.
פרשנות רוחנית
פרשנות מסורתית ורוחנית להשראה — לא קביעה על אופי הילד או על גורלו. סוד האותיות מובא לפי שיטות מזוהות: דרשת האותיות בתלמוד (שבת קד, א) וחלוקת האותיות בספר יצירה.
סודות המספרים
מה מסתתר בערך המספרי של השם — גימטריה, מחשבון לשם המלא ונומרולוגיה
גימטריה 129
מספר השם 3
05
גימטריה
רמז · פרשנות
גימטריה היא שיטה עתיקה שמצמידה לכל אות עברית ערך מספרי — מא׳ שערכה 1 ועד ת׳ שערכה 400. במסורת הדרשנית מילים שערכן שווה נקשרות זו לזו ברמז, ושם פרטי הוא מקום טבעי לחפש בו רמזים כאלה.
ע
70
ו
6
נ
50
ג
3
70 + 6 + 50 + 3 = 129
עונג = 129 = עֶדְנָה
ערכו של השם עונג הוא 129, כמו ״עֶדְנָה״ — המילה שבה שרה מתארת את השמחה הבלתי צפויה בבשורה על בן — וכמו ״נֶטַע״, הצמח שנשתל. שלוש המילים מתארות הנאה ששורשיה עמוקים.
שווה בגימטריה
עֶדְנָה
129
שוויון מדויק, בלי עם הכולל. עדנה היא רוך והנאה, והיא גם שם פרטי עברי מוכר.
נֶטַע
129
שתיל שנטעו באדמה. בישעיהו (ה, ז) איש יהודה נקרא ״נטע שעשועיו״ של ה׳ — הצמח שהוא מתענג עליו.
הנאה שמתחדשת
עונג ועדנה מצטרפים לקריאה אחת: שמחה שאינה שגרתית, שמתחדשת שוב ושוב. ברכה לחיים שיש בהם הפתעות טובות ורגעים של רוך. זו שמחה שאינה נשחקת.
עונג שנטוע
השוויון ל״נטע״ מוסיף לעונג שורשים: לא הנאה רגעית שחולפת, אלא שמחה שגדלה לאט מתוך טיפול ואהבה, כמו עץ שנשתל וגדל עם השנים.
בלי הוי״ו
אם מסירים מן השם את הו׳ נשארת ״ענג״, שערכה 123 — כמו ״נגע״. הו׳ (6) היא שמבדילה בין השם לבין המילה הקשה, ויש בה רמז לכוח החיבור שמכוון את האותיות לטוב.
אברהם, יצחק ויעקב — שלושה אבות שכל אחד מהם הוסיף דרך משלו. במסורת 3 הוא מספר של יציבות שנולדת מאיזון: „והחוט המשולש לא במהרה ינתק” (קהלת ד, יב). שלושה יחד מחזיקים זה את זה.
3 במקרא ובמסורת
התורה ניתנה בחודש השלישי, אחרי שלושה ימי הכנה, והיא „תורה משולשת” — תורה, נביאים וכתובים (שבת פח, א). במסורת 3 מסמל השלמה: לא רק שניים שעומדים זה מול זה, אלא גם הקשר שנוצר ביניהם.
הדרך של 3
במסורת הנומרולוגית בעלי המספר 3 מתוארים כיוצרים ומספרי סיפורים: אנשים שמבטאים רעיונות במילים, בצבע או בצליל ומשתפים בשמחה. האתגר שהמסורת מייחסת למספר הוא לתת לרעיון אחד להבשיל עד הסוף.
תכונות שמיוחסות למספר
• יצירתיות
• אופטימיות
• כושר ביטוי
• חברותיות
חוזקות
• מעורר השראה
• מביע רעיונות בבהירות
• מביא שמחה לסביבה
אתגרים
• פיזור בין עיסוקים רבים
• קושי בהתמדה
• רגישות לשגרה
תחומים שמיוחסים למספר
• אמנות וכתיבה
• תקשורת ומדיה
• הוראה והדרכה
• עיצוב
• במה ומוזיקה
השם במציאות
כמה נקראים כך בישראל, אנשים מוכרים ושמות קרובים
9 שמות קרובים
08
שכיחות לאורך השנים
נתון רשמי
תושבים ששמם עונג, לפי שנת לידה · בנים ובנות · יהודים
סך הכל, ילידי 1949 עד 2024
126
מתוכם 99 בשנים שבהן הלמ״ס לא פרסם מספר נפרד (מספר קטן מדי לפרסום)
ילידי השנה האחרונה
0
שנת השיא
2001
·
6
בין ילידי 2024 השם אינו מופיע בדירוג (מספר קטן מדי לפרסום). מילידי 1949 עד 2024 — מקום 1,709 מתוך 8,126 שמות.
תושבים ששמם עונג, לפי שנת לידה · בנים ובנות · יהודים. הנתונים המלאים זמינים בתצוגת הטבלה.
1980
1985
1990
1995
2000
6
2005
2010
2015
2020
תושבים ששמם עונג, לפי שנת לידה · בנים ובנות · יהודים
שנת לידה
מספר
2022
לא פורסם (״..״)
2021
לא פורסם (״..״)
2020
לא פורסם (״..״)
2019
לא פורסם (״..״)
2018
לא פורסם (״..״)
2017
לא פורסם (״..״)
2016
לא פורסם (״..״)
2015
לא פורסם (״..״)
2014
0
2013
לא פורסם (״..״)
2012
לא פורסם (״..״)
2011
לא פורסם (״..״)
2010
לא פורסם (״..״)
2009
לא פורסם (״..״)
2008
6
2007
לא פורסם (״..״)
2006
לא פורסם (״..״)
2005
לא פורסם (״..״)
2004
5
2003
5
2002
לא פורסם (״..״)
2001
6
2000
לא פורסם (״..״)
1999
לא פורסם (״..״)
1998
לא פורסם (״..״)
1997
לא פורסם (״..״)
1996
לא פורסם (״..״)
1995
5
1994
לא פורסם (״..״)
1993
לא פורסם (״..״)
1992
לא פורסם (״..״)
1991
לא פורסם (״..״)
1990
לא פורסם (״..״)
1989
לא פורסם (״..״)
1988
לא פורסם (״..״)
1987
לא פורסם (״..״)
1986
0
1985
0
1984
0
1983
לא פורסם (״..״)
1982
0
1981
0
1980
0
מה זה סופר? אנשים שחיים היום בישראל ונושאים את השם, לפי שנת הלידה — לא כל מי שנולד באותה שנה. בשנים מוקדמות המספר נמוך יותר בגלל פטירה, הגירה ושינוי שם. ערכים קטנים שהלמ״ס לא מפרסמת (״..״) לא מוצגים כאפס.
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ״ס), ״השמות הנוכחיים של ילידי 1949 עד 2024 לפי מין וקבוצת אוכלוסייה, שם פרטי ושנת לידה״, נשלף 27.10.2026. מועתק ומופץ כמות שהוא (as is) על פי רישיון השימוש של הלמ״ס.